י"א ניסן התשפ"ד
19.04.2024

שלום במרומיו: 'סולחה' בין גפני לחיים כהן

פרסום ראשון: לאחר קרבות מרים וקשים, שהחריפו על רקע הבחירות בירושלים, הסכימו משה גפני וחיים כהן על הפסקת-אש. הם נפגשו לאחר שהגרי"ש אלישיב הורה להם על כך. חיים כהן: "יש שיהיו עצובים"

חתך את הסיפור. הגרי"ש אלישיב
חתך את הסיפור. הגרי"ש אלישיב



לאחר שנשברו כל המוסכמות, והוסרו כל המעצורים, מגיעה המריבה המכוערת לסיומה. לפחות בינתיים. ביום ד' האחרון בשעת ערב נועדו שני היריבים, מזכ"ל דגל התורה, ח"כ משה גפני וחיים כהן, נהגו של הגרי"ש אלישיב\ וערכו 'סולחה', כך נודע ל'בחדרי חרדים'.

פגישת הפיוס בין השניים נערכה בהוראה ישירה של הגרי"ש - והתקיימה בביתו.

השניים היו יריבים קשים במשך תקופה ארוכה. אל תתפלאו, למרות הגדרות התפקידים ("נהג" ו"מזכ"ל") הרחוקים זה מזה לפחות כרחוק ליצמן מפרוש, היה ביניהם תיקו כמעט מוחלט. השפעתו של כהן כה רבה, עד שחלק מכתבי ביטאון התנועה הליטאית מקבלים את התדרוך האחרון והקובע, ממנו.

דוגמא חריפה, אבל קלאסית ומשקפת להתנגחות בין השניים, מצאנו בטורו של הפרשן הפוליטי אבי בלום. "'מישהו היה מעלה בדעתו להוציא על דעת עצמו הודעות נגד יענק'ל ליצמן בשם הגערער-רב'ה? הרי באותו רגע הוא היה מסולק מהחסידות. אבל אצלנו הכל מותר', מבכה הח"כ הליטאי חובש הספודיק (גפני).

עשן לבן. כהן וגפניצילום: עשן לבן. כהן וגפני
עשן לבן. כהן וגפני




"הגורם המותקף (חיים כהן – ש.מ.) שומע את הדברים ומגיב בחריפות חסרת תקדים למתקפתו של גפני: "אם בחסידות גור היה מי שמעז לדבר על חצר הרב'ה, כמו שגפני מדבר על חצר המנהיג שלו בירושלים, הוא היה עף מיד מהמפלגה עם הספודיק שעל ראשו". עד כאן דברי בלום.

כך או כך, השבוע התפתחו הדברים באופן מפתיע. אחד מנכדי הגרי"ש אלישיב, שנחשף לעוצמת התיעוב והאיבה שבין גפני לכהן, החליט לשים לדבר סוף. הוא ניגש לסבו, הגרי"ש, ותיאר לו בקצרה ובפרוטרוט את יחסיהם האישיים של נהגו וח"כו הבכיר. הגרי"ש שמע, ו'חתך' עניינים, בדרך קצרה ופשוטה.

באמצעות אחד מאנשי הבית הורה לכהן, ושיגר מסר זהה לגפני: "תפסיקו עם השטויות. היפגשו נא שניכם, שבו אחד במחיצתו של השני, ואל תקומו ממקומכם עד שתגיעו להסכמות ולהבנות ביניכם". השניים נדהמו מהבקשה הישירה והחד-משמעית, אבל קבעו מיד זמן לפגישה. מתאים, לא מתאים. נוח, לא נוח. 'הרב'ה' אומר אז מקיימים.

וכך, האגו והאינטרס ישבו להם יחדיו במשך זמן לא קצר. הפגישה החלה במילות נימוסין, עברה להעלאת זיכרונות משותפת, שהובילה לבקשות 'סליחה' והתנצלויות מגומגמות, והסתיימה בהתחייבות הדדית: מה שהיה – היה. פותחים דף חדש. וכמו שנאמר: שלום, שלום לעולם. ברוגז ברוגז אף פעם.

האם זהו סוף פסוק במערכת היחסים העכורה או רק הפסקת אש בדרך לסיבוב הבא? לא נדע היום. מה שבטוח הוא דבר אחד: אם האינטרס בקיום הפגישה היה בכדי למנוע מהכביסה המצחינה לצאת החוצה הרי שהדבר נעשה מעט מאוחר מדי. והמבין יבין.

"הנהג", חיים כהן, נשמע מופתע מעט כשהבין שדבר קיום הפגישה דלף.

"הרב (אלישיב) החליט לגמור את הסיפור והנושא נגמר", הוא מצהיר בפנינו, ומוסיף עוד הצהרה, המכוונת לאוזניים פנימיות: "מה שהיה - היה וזהו".

מה הלאה?

"אני מאמין שהרבה אנשים יהיו עצובים כשישמעו על כך, אבל מה לעשות? זהו זה".

את תגובת ח"כ משה גפני לדברים לא הצלחנו להשיג.

תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 25 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד