1. עמוד הבית
  2. חדשות
  3. עיתונות ותקשורת

נכנס לתיבה

"למה אתה כזה צר עין? אפשר לחשוב, אז קראתי בעיתון שלך. תגיד, הזקתי לך במשהו? הרי זה נהנה וזה לא חסר". ינון פאלח מסביר מה קורה כשהשכן מחליט להצטרף אליך כמנוי לעיתון
ינון פאלח, כ"ה טבת תשס"ט 21/01/2009 18:12

אילוסטרציה צילום אילוסטרציה: יצחק לב ארי צילום: יצחק לב ארי




אני לא באמת מתכוון לסכסך ביניכם לבין השכנים שלכם. סכסוך שכנים אף פעם לא מסתיים טוב. בפעם האחרונה שעקבתי אחרי סכסוך בין שכנים, זה נגמר בהפצצה מאסיבית של צה"ל על עזה.

נכון, השכנים שלכם, הם לא השכנים שלנו, אבל כדאי לכם, מידי יום, לעקוב אחרי האנשים שמבלי להתבייש, מגיעים אל תיבת הדואר שלכם, שולפים את העיתון היומי, מעלעלים, קוראים, ובמידת הצורך, מעתיקים כמה מספרי טלפון נחוצים, ובמקרה הטוב, ואם הם ממש בעלי נימוסים ודרך ארץ, מקפלים את העיתון ומחזירים אותו למקומו.

במקרים אחרים, תמצאו את עיתון הבוקר שלכם, פרוס על פני האדמה כמו תפוזים שנשרו ממכולה בעיצומה של נסיעה מהירה. השכן, זה שמטעמי חיסכון או יידשקייט, לא מכניס עיתון לביתו, בגלל חינוך הילדים, מרשה לעצמו להתעדכן מידי בוקר דרך העיתון של השכן. לאחרונה, הוא הרחיב את שעות הפעילות שלו. בכל-זאת, קשה לעקוב אחרי שלושה עיתונים יומיים הממתינים לו מידי בוקר בתיבת הדואר של השכנים. תראו אותו יושב מעדנות על המקום הקרוב ביותר שניתן לשבת, הופך דפים בניחותא, קורא את הכתבות, מביט אל המודעות, מתעמק במאמרים. לא פעם, בהעדר דף ועט בסביבה, הוא יגייס את המוטוריקה שבידיו, כדי לתלוש מודעה בגודל של אינצ' וחצי, הממוקמת בדיוק במרכז עמוד הלוח. מן הסתם, הוא מהרהר בינו לבין עצמו, אין לשכן מה לעשות עם המודעה הזו.

פתאום, משום מקום, אתה צץ מול עיניו. מביט אל עבר תיבת הדואר, מבחין שהיא ריקה, מביט לעבר השכן, מבחין שידיו אינן ריקות, עושה אחד ועוד אחד ומגלה שעשית מנוי לכל דיירי הבניין. ואתה בכלל לא ידעת שמינו אותך לוועד הבית.

כאן מתחיל שלב הפלפול התלמודי. "הא, זה שלך?" הוא ישאל כמתפלא. לך תסביר לו שדבר אחד היה ברור לו עוד לפני שעיין בכותרת הראשית: העיתון שבידיו אינו שלו. כל קריאה בו, משמעותה, גזל.

ואז, מגיעה התמיהה שאין עליה תשובה. בפנים משתאות, ובמבט ספק תמה, ספק מעריץ, הוא תוהה: "לא ידעתי שאתה קם בשעה כל כך מוקדמת".

זהו, נסתתמו טענותיכם. הבנתם? אתם בשעה זו בכלל הייתם אמורים לישון. מה אתם עושים פה בשעה כל כך מוקדמת? איך העזתם לקום ביקיצה טבעית? לא שמעתם שהשתנו סדרי בראשית? וחוצמזה, מה כבר עשיתי, בסך הכל קראתי עיתון...

עוד לפני שאתם מספיקים להצביע על הפתק המודבק על תיבת הדואר, עם הכיתוב בעברית האוסר להוציא את העיתון מהתיבה, מגיעה ההרצאה הבאה, ושלא תעזו להשחיל מילה.

זה מתחיל בניחותא, קצת בגמגום: "תראה... תבין... תסתכל... בסך הכל רציתי לראות את המאורסים. בן דוד שני שלי התארס שלשום ורציתי לבדוק אם הוא פירסם רק ב'המודיע' או גם ב'המבשר'. שמעתי שהאבא של הכלה למד בישיבה ליטאית, אז אולי פירסמו מודעה גם ב'יתד נאמן'. אני לא הורס את העיתון, תוך 2 דקות אני מחזיר אותו לתיבה. רגע, על איזה עיתון אתה מנוי? התבלבלתי כבר".

כשתווי פניך מעידים על עצבנות גוברת, מעלעל העיתונים יודע גם להשיב מלחמה: "למה אתה כזה צר עין? אפשר לחשוב, אז קראתי בעיתון שלך. תגיד, הזקתי לך במשהו? הרי זה נהנה וזה לא חסר. תלך להתפלל בינתיים, כשתחזור, העיתון יחכה לך. תחשוב שמחלק העיתונים הגיע היום באיחור. תעצום עיניים, כאילו לא ראית אותי".

כשאתה מנסה להוציא מילה אחת מהפה, מגיעים משפטי המחץ: "אדוני, אתה לא תחנך אותי. אל תלמד אותי מה זה יראת שמים. תסתכל על הילדים שלי ותסתכל על הילדים שלך. כן, כבר שמענו בדיוק כמה היה לך קשה להכניס את הבן הגדול שלך לישיבה טובה. תתבייש לך, איך אתה מעז להכניס עיתונים הביתה? זה החינוך שאתה מעניק לילדים שלך? הדבר הראשון שהם רואים בבוקר, זה את אבא קורא עיתון. ככה מקיימים בית על אדני התורה? אתה לא יודע שגדולי ישראל יצאו נגד העיתונים? מה איפה זה היה כתוב? בעיתונים עצמם".

אחרי שקיבלת מנה הגונה של תוכחה ומוסר, אתה מתפנה להתכופף כדי להרים את מה שהיה לפני כמה דקות עיתון בוקר. מבט חטוף מספיק כדי להבהיר לך שעמוד הלוח הודפס כראוי, אלא שמישהו העניק לעצמו מזכרת וגזר את אחת ממודעות העיתון, בדיוק במרכז העמוד. אתה מביט משתאה, בשכן שעודנו ניצב מולך מלוא קומתו, ומבחין בין אצבעותיו בקפלי המודעה החסרה. לא צריך להיות מומחה למתמטיקה, כדי להבין שאף אחד לא יורד מהבית עם חתיכת נייר בגודל אינצ' וחצי, זהה לגודל המודעה החסרה.

שוב הוא הקדים אותך. עוד לפני שתציב את השאלה, הוא ירד מהבית מוכן עם התשובה: "זה עניין של חסד, לך אין ילדים לחתן. אתה לא באמת מחפש דירת שלושה חדרים במרכז העיר. עבורי, זה ממש הצלת נפשות. המודעה הזו חיונית בשבילי. מה איכפת לך לעזור לשכן שלך? וחוצמזה, ממילא מחר בבוקר אתה זורק את העיתון הזה לפח. אין לך מה לעשות איתו. לפחות תדע שעשית עם זה חסד עם יהודי. אתה לא מבין איזו זכות זו לעזור ליהודי".

כשאתה ממש לא מוצא את המילים, אתה מפטיר לעברו בלעג: "האמת, עם שכנים כאלו, אולי כדאי לוותר על דירת החמישה חדרים שלי לטובת דירת שלושה חדרים".

לפחות העיתון הזה, כולל העמוד הנוכחי, מגיע לכל תיבת דואר. לא צריך לריב, יש לכולם.

שאילתא



במר"צ חתמו על הסכם תמיכה מצד ארגון נהגי המוניות בישראל. אז מה, לפחות עכשיו הם רגועים לגבי מטה רכב ביום הבחירות?

שורת סיום


הקמפיין החדש של קדימה: "נכה בחרדים כמו שהכנו את הערבים"

טורו של ינון פאלח מתפרסם ב'קו עיתונות דתית'





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. ינון הוא התותח האמיתי!!!  

    משה ג.

  2. ינון, הצוות גהה בך.  (ל”ת)

    חיים פרידמן

  3. ינון, אצלנו בבית הולכים מכות על הטור שלך....  (ל”ת)

    יצחק מור

  4. חוצפה! גזל להוציא עיתון מתיבה זרה  

    חנן

  5. ההפסד של העיתן  

    קורא לשעבר

  6. אלף אחוז  

    נחום

  7. מצוה גדולה מאוד לשלוף יתדרק ולהציץ בכותרות כדי לדעת מה לענות לרשעים ולמבזי תורה  

    רק יום ליום

  8. ל-4  

    יואל פולק

  9. תת רמה  

    yos

  10. למגיב מס' 9. נדמה לי  

    איש

;