ואברהם הלך לדרכו
אלפים הגיעו להיכל ישיבת פוניבז', לחלוק כבוד אחרון לנשיא הישיבה, הגאון רבי אברהם כהנמן זצ"ל • אתר 'בחדרי חרדים' מגיש סיכום מיוחד ממסע ההלוויה וההספדים
- שי איזנברג, כתב בחדרי חרדים
- ל' שבט התשס"ט
- 5 תגובות
אלפים שומעים את ההספדים בהיכל הישיבה. צילום: מ. רוט 'חרדים'
עוד בנושא:
• הגאון רבי אברהם כהנמן זצ"ל
• ויצאה נשמתו באחד • תמונות
• מספד גדול עשו לו במותו
משעות הבוקר המוקדמות התקבצו אלפי אנשים בגבעת ישיבת פוניבז', כדי להשתתף במסע הלוויה של הגאון רבי אברהם כהנמן זצ"ל, נשיא הישיבה. הגר"א כהנמן, שכיהן במשך עשרות שנים כנשיא הישיבה, נפטר אמש (ב') לאחר מספר שנים בהן היה מרותק למיטתו. אלפים רבים מבוגרי הישיבה באו לחלוק לו כבוד אחרון.
לאחר פטירתו, הועברה גופתו ל'דירת הרב', שבגבעת הישיבה, ותלמידי הישיבה ישבו במשמרות של תהילים סמוך למיטתו.
כאשר הגיעה הידיעה המרה להיכל הישיבה, כובה האור והוסרה הפרוכת מארון הקודש, על פי ההלכה בבית המדרש שנפטר רבו. ספסלי הישיבה והסטנדרים פונו לחדרי השיעורים והמרפסות, על מנת לפנות מקום למשתתפי ההלוויה. הבוקר לא התקיימה תפילת שחרית בהיכל הישיבה.
מסע ההלוויה החל בשעה 11:00 בבוקר, באמירת פרקי תהילים, סליחות וי"ג מידות, כמנהג הישיבה. הגר"ש וואזנר פסק, כי מכיוון שמדובר בראש חודש, אין להרבות בהספדים, אבל יש להספיד לכבודו של הנפטר.
ראשון המספידים היה בנו הגר"א כהנמן, שמירר בבכי על מות אביו, ודיבר על מסירות הנפש של אביו למען הישיבה, למרות שהדבר היו כרוך פעמים רבות בביזיונות. הוא הוסיף: "אבא תמיד אמר, גם אם יש לי ביזיונות אני מחויב למען הישיבה". הוא דיבר גם על מסירות הנפש של הנפטר בדאגה לכבוד אביו 'הרב מפוניבז'', ואמר: "הדאגה שלך לאביך הייתה כמו דאגה של בת המטפלת באביה".
לאחר מכן דיבר הגרמ"י לפקוביץ', שבכה לאורך כל ההספד ודיבר על גדלותו של הנפטר ועל הזכויות הרבות שהשאיר אחריו, ועל כך שבזכותו הישיבה עומדת על תילה.
הגרי"ג אדלשטיין הסביר בהספדו עד כמה השפיע הגר"א על אופיה של הישיבה, למרות שלא תמיד ראו זאת, וכי חלק גדול מהצלחת הישיבה היא בזכות הגר"א כהנמן.
הגרב"ד פוברסקי דיבר על מסירות הנפש של הנפטר לישיבה. וסיפר שעוד כאשר הישיבה הייתה בחוץ לארץ דאג הגר"א לישיבה. אך כשהוקמה בארץ-ישראל, ממש יצא מגידרו לרווחת בני הישיבה. "הוא היה אחד ממקימי עולה של תורה בארץ-ישראל".
הגר"ש מרקוביץ חתם את מסע ההספדים. הוא סיפר על חותנו, שהיה עמל על העברת התורה בטהרתה מדוד לדור, וכולו היה טהרה וקדושה, והקפיד כל השנים שלא יהיה שום שינוי בדרך המסורה לנו מדור דור.
בסיום מסע ההספדים יצאה המיטה לבית החיים פוניבז' דרך הרחובות וילקומירר, סעדיה גאון, אלשיך וחזון איש.
על פי החלטת המשפחה, נשיא הישיבה ייטמן ליד אביו 'הרב מפוניבז'', רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל, ועל יד מחותנו, הגאון רבי שלמה ברמן זצ"ל.
• הגאון רבי אברהם כהנמן זצ"ל
• ויצאה נשמתו באחד • תמונות
• מספד גדול עשו לו במותו
משעות הבוקר המוקדמות התקבצו אלפי אנשים בגבעת ישיבת פוניבז', כדי להשתתף במסע הלוויה של הגאון רבי אברהם כהנמן זצ"ל, נשיא הישיבה. הגר"א כהנמן, שכיהן במשך עשרות שנים כנשיא הישיבה, נפטר אמש (ב') לאחר מספר שנים בהן היה מרותק למיטתו. אלפים רבים מבוגרי הישיבה באו לחלוק לו כבוד אחרון.
לאחר פטירתו, הועברה גופתו ל'דירת הרב', שבגבעת הישיבה, ותלמידי הישיבה ישבו במשמרות של תהילים סמוך למיטתו.
כאשר הגיעה הידיעה המרה להיכל הישיבה, כובה האור והוסרה הפרוכת מארון הקודש, על פי ההלכה בבית המדרש שנפטר רבו. ספסלי הישיבה והסטנדרים פונו לחדרי השיעורים והמרפסות, על מנת לפנות מקום למשתתפי ההלוויה. הבוקר לא התקיימה תפילת שחרית בהיכל הישיבה.
מסע ההלוויה החל בשעה 11:00 בבוקר, באמירת פרקי תהילים, סליחות וי"ג מידות, כמנהג הישיבה. הגר"ש וואזנר פסק, כי מכיוון שמדובר בראש חודש, אין להרבות בהספדים, אבל יש להספיד לכבודו של הנפטר.
ראשון המספידים היה בנו הגר"א כהנמן, שמירר בבכי על מות אביו, ודיבר על מסירות הנפש של אביו למען הישיבה, למרות שהדבר היו כרוך פעמים רבות בביזיונות. הוא הוסיף: "אבא תמיד אמר, גם אם יש לי ביזיונות אני מחויב למען הישיבה". הוא דיבר גם על מסירות הנפש של הנפטר בדאגה לכבוד אביו 'הרב מפוניבז'', ואמר: "הדאגה שלך לאביך הייתה כמו דאגה של בת המטפלת באביה".
לאחר מכן דיבר הגרמ"י לפקוביץ', שבכה לאורך כל ההספד ודיבר על גדלותו של הנפטר ועל הזכויות הרבות שהשאיר אחריו, ועל כך שבזכותו הישיבה עומדת על תילה.
הגרי"ג אדלשטיין הסביר בהספדו עד כמה השפיע הגר"א על אופיה של הישיבה, למרות שלא תמיד ראו זאת, וכי חלק גדול מהצלחת הישיבה היא בזכות הגר"א כהנמן.
הגרב"ד פוברסקי דיבר על מסירות הנפש של הנפטר לישיבה. וסיפר שעוד כאשר הישיבה הייתה בחוץ לארץ דאג הגר"א לישיבה. אך כשהוקמה בארץ-ישראל, ממש יצא מגידרו לרווחת בני הישיבה. "הוא היה אחד ממקימי עולה של תורה בארץ-ישראל".
הגר"ש מרקוביץ חתם את מסע ההספדים. הוא סיפר על חותנו, שהיה עמל על העברת התורה בטהרתה מדוד לדור, וכולו היה טהרה וקדושה, והקפיד כל השנים שלא יהיה שום שינוי בדרך המסורה לנו מדור דור.
בסיום מסע ההספדים יצאה המיטה לבית החיים פוניבז' דרך הרחובות וילקומירר, סעדיה גאון, אלשיך וחזון איש.
על פי החלטת המשפחה, נשיא הישיבה ייטמן ליד אביו 'הרב מפוניבז'', רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל, ועל יד מחותנו, הגאון רבי שלמה ברמן זצ"ל.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות