הפניקס לא תפצה מושתל כליה כי לא הוכיח שההשתלה היתה חוקית
חברת הביטוח: "הנסיבות הצביעו על כך שההשתלה לא חוקית - ההשתלה ה'זריזה' במדינת עולם שלישי, תשלום במזומן ישירות לרופא המנתח ללא קבלות וללא תיעוד מינימלי ואלמנטרי" • כמו כן, המבוטח לא הציג את מניעי התורם האלמוני לתת איבר מגופו
- כ' אדר התשע"ב
חברת הביטוח הפניקס לא תפצה מבוטח שעבר השתלת כליה בקוסבו, לאחר שלא הצליח להוכיח שאין חשש לסחר באיברים, כך קבע בשבוע שעבר השופט ישעיהו שנלר מבית המשפט המחוזי בתל אביב, תוך שהוא דוחה ערעור של המבוטח.
למבוטח שנזקק להשתלת כליה לאור מצבו הרפואי הקשה היה ביטוח מסוג "בריאות בצוות" הכולל מימון טיפולים והשתלות בחו"ל. ב-2008 הוא עבר השתלה בקוסבו לאחריה דרש מהפניקס לקבל את הכספים המגיעים לו בהתאם לפוליסה בגין ההשתלה.
הפניקס דחתה את דרישתו, בטענה שקיים חשד כי מדובר בהשתלה שמקורה בסחר באיברים. בעקבות זאת, עתר המבוטח לבית המשפט בדרישה לחייב את הפניקס בתשלומים המגיעים לו בהתאם לפוליסה. בית משפט השלום דחה את התביעה וקבע כי אין די באישור מבית חולים אנונימי לגבי חוקיות ההשתלה, ללא כל התייחסות למניעי התורם כדי להוכיח את חוקיות ההשתלה.
המבוטח עירער לבית המשפט המחוזי וטען שההשתלה נעשתה על ידי תורם אלטרואיסט ולכן עומדת בתנאי החוק. הוא הוסיף כי "די באישור ועדת האתיקה של בית החולים בקוסבו על מנת שייקבע כי מילא אחר חובת הרמת הנטל הראשונה".
הפניקס טענה להגנתה שהנסיבות הצביעו על כך שההשתלה לא חוקית: "ההשתלה ה'זריזה' במדינת עולם שלישי, תשלום במזומן ישירות לרופא המנתח ללא קבלות וללא תיעוד מינילי ואלמנטרי". היא הוסיפה כי המבוטח לא הציג את המניע של התורם האלמוני לתת איבר מגופו.
חברת הביטוח הוסיפה, כי החוק אוסר ברמה פלילית על מתן או קבלת תמורה המיועדת לנטילת איבר מגוף אדם - כדי למנוע סחר באיברים.
השופט שנלר כתב בהחלטתו "אמנם, ליבנו עם המערער ומשפחתו ואנו תקווה שיזכה לבריאות טובה, לאריכות ימים ולרפואה שלמה וגם מבינים גם את הרצון הטבעי של ההורים לעשות כל שביכולתם להצלת בנם ומאמציהם הכבירים שנעשו". עם זאת, דחה שנלר את הערעור וכתב "עם כל ההבנה, לא ניתן לאשר את התשלום, שהוא בניגוד לחוק ואין לדרוש זאת לא מחברת הביטוח ולא מבית המשפט, המחוייבים כמובן לדרישות החוק, מאחוריו תכלית ראויה של מניעת התופעה הקשה של סחר באיברים באופן שאנשים עניים משמשים כ'חלקי חילוף' לאנשים בעלי אמצעים".
השופטת רות לבהר שרון שהיתה בדעת מיעוט סברה שיש לקבל את הערעור וכי על הפניקס לפצות את המבוטח על הוצאותיו, לדבריה: "המערער הוכיח את התשתית העובדתית הראשונית הנדרשת, ולפיכך חובת ההוכחה לכך שקיימת מניעה חוקית לביצוע התשלום עברה אל המשיבה, שלא ביססה טענתה כי מדובר בסחר לא חוקי באיברים שהוכחש על ידי המערער ולא נסתר".
למבוטח שנזקק להשתלת כליה לאור מצבו הרפואי הקשה היה ביטוח מסוג "בריאות בצוות" הכולל מימון טיפולים והשתלות בחו"ל. ב-2008 הוא עבר השתלה בקוסבו לאחריה דרש מהפניקס לקבל את הכספים המגיעים לו בהתאם לפוליסה בגין ההשתלה.
הפניקס דחתה את דרישתו, בטענה שקיים חשד כי מדובר בהשתלה שמקורה בסחר באיברים. בעקבות זאת, עתר המבוטח לבית המשפט בדרישה לחייב את הפניקס בתשלומים המגיעים לו בהתאם לפוליסה. בית משפט השלום דחה את התביעה וקבע כי אין די באישור מבית חולים אנונימי לגבי חוקיות ההשתלה, ללא כל התייחסות למניעי התורם כדי להוכיח את חוקיות ההשתלה.
המבוטח עירער לבית המשפט המחוזי וטען שההשתלה נעשתה על ידי תורם אלטרואיסט ולכן עומדת בתנאי החוק. הוא הוסיף כי "די באישור ועדת האתיקה של בית החולים בקוסבו על מנת שייקבע כי מילא אחר חובת הרמת הנטל הראשונה".
הפניקס טענה להגנתה שהנסיבות הצביעו על כך שההשתלה לא חוקית: "ההשתלה ה'זריזה' במדינת עולם שלישי, תשלום במזומן ישירות לרופא המנתח ללא קבלות וללא תיעוד מינילי ואלמנטרי". היא הוסיפה כי המבוטח לא הציג את המניע של התורם האלמוני לתת איבר מגופו.
חברת הביטוח הוסיפה, כי החוק אוסר ברמה פלילית על מתן או קבלת תמורה המיועדת לנטילת איבר מגוף אדם - כדי למנוע סחר באיברים.
השופט שנלר כתב בהחלטתו "אמנם, ליבנו עם המערער ומשפחתו ואנו תקווה שיזכה לבריאות טובה, לאריכות ימים ולרפואה שלמה וגם מבינים גם את הרצון הטבעי של ההורים לעשות כל שביכולתם להצלת בנם ומאמציהם הכבירים שנעשו". עם זאת, דחה שנלר את הערעור וכתב "עם כל ההבנה, לא ניתן לאשר את התשלום, שהוא בניגוד לחוק ואין לדרוש זאת לא מחברת הביטוח ולא מבית המשפט, המחוייבים כמובן לדרישות החוק, מאחוריו תכלית ראויה של מניעת התופעה הקשה של סחר באיברים באופן שאנשים עניים משמשים כ'חלקי חילוף' לאנשים בעלי אמצעים".
השופטת רות לבהר שרון שהיתה בדעת מיעוט סברה שיש לקבל את הערעור וכי על הפניקס לפצות את המבוטח על הוצאותיו, לדבריה: "המערער הוכיח את התשתית העובדתית הראשונית הנדרשת, ולפיכך חובת ההוכחה לכך שקיימת מניעה חוקית לביצוע התשלום עברה אל המשיבה, שלא ביססה טענתה כי מדובר בסחר לא חוקי באיברים שהוכחש על ידי המערער ולא נסתר".
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות