י"ט אדר ב' התשפ"ד
29.03.2024

בעולם תמיד גינו • לפחות נשמור את העקרונות

אף פעם לא באמת אהבו אותנו בקהיליה הבינלאומית, אבל לפחות ידעו שנעמוד על שלנו • שום ויתור מרחיק לכת לא הועיל לנו, אבל לחימה צודקת גררה בסוף הסכמה כוללת

בעולם תמיד גינו • לפחות נשמור את העקרונות



מנהיגות ראויה אינה מאפשרת לדעת הקהל הבינלאומית למנוע את מימוש חזונה ואת מדיניות הביטחון הלאומי הנדרשת.

דעת קהל שלילית ולחצים בינלאומיים הם חלק בלתי-נפרד מתולדות העם היהודי והמדינה היהודית. הם נועדו למחוק את הייחודיות היהודית הדתית, הלאומית, התרבותית והטריטוריאלית, כולל החלשת ואף חיסול הריבונות היהודית על ארץ ישראל.

העצמת הריבונות היהודית, תוך הדיפת דעת קהל בינלאומית, פוגעת אמנם בפופולאריות של ישראל בזירה הבינלאומית (חוץ מארה"ב ומספר קטן של מדינות), אך משדרגת את ההערכה כלפי ישראל כמדינה מונחית-עקרונות. לעומת זאת, הסגת הריבונות היהודית, תוך כניעה לדעת קהל בינלאומית, מקרינה חולשה, אינה משביעה את דעת הקהל הבינלאומית, ולכן מחריפה את הלחץ הבינלאומי ומכרסמת בהערכה כלפי המדינה היהודית.

דעת הקהל הבינלאומית לא השתפרה בעקבות נסיגות-הענק חסרות-התקדים של ישראל מסיני (כמעט פי שלוש משטח ישראל!) ב-1957 ו-1982, יבוא טרוריסטים פלשתינים ב-1993 ממחנות טרור במדינות ערב לסף דלתם של קורבנותיהם המיועדים, והעברת 100% מעזה ו-45% מיו"ש לרשות הפלשתינית ב-2005 וב-1995.

אבל, הליכה נגד הזרם היא תנאי-מוקדם לפריצת-דרך של האנושות בכלל ושל העם היהודי בפרט, מאז תרומתו הייחודית של אברהם לאמונה באל אחד. קריאת תגר על תובנות ומוסכמות היא סגולה יהודית ששמרה על – וקידמה את – החזון היהודי ותרומתו הייחודית לאנושות. היא סוד הניצחון היהודי על השואה, החורבן, העקירה מהמולדת, הגירוש ממדינות שונות, הפוגרומים, העלייה על המוקד. ההפליה והאנטישמיות. אילו היה העם היהודי נכנע להלכי רוח בינלאומיים היה דן עצמו לכליה.

לאורך ההיסטוריה = ישראל עמדה על שלה

תאודור הרצל נתקל, בתחילת דרכו, בהתנגדות רוב העם היהודי, בהתעלמות ובהתנגדות מרבית דעת הקהל הבינלאומית ובזלזול מצד דמוגרפים שהציגו את חוזה-המדינה כהוזה-משיחי.

רה"מ דוד בן גוריון החליט על הקמת המדינה בניגוד לעמדת מרבית מנהיגי מפלגת העבודה ויהדות ארה"ב, ולמרות לחץ ברוטאלי – כולל אמברגו צבאי – מצד מזכיר המדינה האמריקאי הגנרל ג'ורג' מרשל, שהיה המנהיג הכריזמטי ביותר בארה"ב, מזכיר ההגנה האמריקאי ג'יימס פורסטול, ה-CIA וה'ניו יורק טיימס'. לאחר המלחמה הדף בן גוריון את דעת הקהל הבינלאומית, הכריז על ירושלים כבירת ישראל והתנגד לדון על בינאום העיר, חזרה לגבולות טרום-מלחמה, סיום 'כיבושי הנגב' ושיבת הפליטים הערביים לישראל.

רה"מ לוי אשכול הורה על מחמת-מנע במצרים וסוריה ב-1967 חרף דעת הקהל הבינלאומית ואזהרות נשיא ארה"ב, לינדון ג'ונסון. על אף התנגדות דעת הקהל הבינלאומית, אשכול איחד את ירושלים ופתח בבנייה יהודית בירושלים מעבר לקווי 1949.

רה"מ גולדה מאיר הורתה לבנות את גילה, רמות, הגבעה הצרפתית ופסגת זאב בירושלים, למרות דעת הקהל הבינלאומית ולחץ נשיא ארה"ב. היום מתגוררים שם כ-150,000 יהודים.

רה"מ בגין ושמיר זכו לביקורת בינלאומית קשה על אמונתם שירושלים המאוחדת, יו"ש ורמת הגולן הם חלק בלתי-נפרד מהמדינה היהודית. אך לצד הביקורת הייתה הערכה להתנהלותם מונחית העקרונות, שהפכה אותם לבעלי-ברית אסטרטגים ראויים מול איומים משותפים וזיכתה אותם בהרחבה חסרת-תקדים של שיתוף הפעולה האסטרטגי עם ארה"ב. השמדת הכור הגרעיני העיראקי ב-1981 – שחסכה מארה"ב עימות גרעיני עם עיראק ב-1991 – בוצעה למרות אזהרות וגינויים בינלאומיים סוחפים.

הנסיבות הגיאו-פוליטיות ב-2012 משופרות מנסיבות 1992-1948 מבחינה דמוגרפית (למעלה מששה מיליון יהודים), כלכלית (לישראל הכלכלה היציבה במערב), תעשייתית (מאזן מסחרי חסר-תקדים), טכנולוגית (למעלה מ-400 ענקי היי-טק מושקעים בישראל), מדעית (לישראל יתרונות בתחום החלל) וצבאית (מתחזק שתוף הפעולה עם צבאות המערב). חשיבות ישראל משודרגת ככל שהמערב נחשף יותר לרחוב הערבי/פלשתיני הגועש האנטי-מערבי, לפיצול האלים הפנים ערבי/פלשתיני, הקצנת איום הטרור המוסלמי בארה"ב, אמריקה הלטינית, אירופה, אוסטרליה, אסיה ואפריקה, החרפת האיום הדמוגרפי הקטלני המוסלמי באירופה ואיום הגרעין האירני.

סקרי דעת קהל מתעדים שיפור שיטתי בתדמית ישראל בארה"ב – 71% תמיכה לעומת 19% לפלשתינים, לפי 'סקר גאלופ' – כאשר 18%:63% סבורים שקיימת מלחמת תרבויות בין המערב לאסלאם, לפי 'סקר ראסמוסן'.

המציאות הגיאו-פוליטית בעולם מהווה הזדמנות לשדרוג דרמטי של מצבה הביטחוני של ישראל. אין להקריב את ההזדמנות על מזבח דעת הקהל הבינלאומית. מנהיגים המזגזגים כדי לפייס דעת קהל בינלאומית, אינם מפגינים אחריות אלא רפיסות, תוך סיכון קיומה של המדינה היהודית.

שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב", "חדשות מחלקה ראשונה", 25 למאי 2012.

יורם אטינגר ישראל ארהב מדיניות עקרונות

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד