כך הפך חוק עמאר לכדור במגרש הפוליטי

,

כשמדובר בידידים בלב ובנפש, קצת קשה לנחש על מה הם מדברים בחדרי חדרים. כלומר, לנחש תמיד אפשר. אבל להשתמש בניחוש כבסיס לידיעה, זה לא רציני. המידע הוא קרוב יותר לספין, אם תרצו.

ביום שישי האחרון פורסמה ידיעה, לפיה "מקורבים לרב עמאר" טוענים כי אריה דרעי תוקע את החוק המכונה 'חוק עמאר'. איך תוקע? מנצל את קשריו הטובים עם יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן.

ראשית, כמה מילים על חוק עמאר: כידוע לכל, בעוד כעשרה חודשים תסתיים כהונת שני הרבנים הראשיים, הגר"ש עמאר והגר"י מצגר. בעוד האחרון כבר הודיע מראש כי אין בדעתו להמשיך לכהונה שניה, הרי שהראשון לציון בהחלט ישמח להמשיך ולכהן כרב ראשי. השאלה היא האם החוק יאפשר לו זאת.

כאשר העלה ח"כ אלי אפללו מקדימה את ההצעה לאפשר לרבנים הראשיים להיבחר לקדנציה שניה, נוצר לינקייג' בין החוק - שכונה מיד חוק עמאר - לחוק צהר. ב'ישראל ביתנו' נתנו להבין כי יקדמו את הראשון, אך ורק באם תבוא ש"ס לקראתם עם השני.

בשלב מסוים, משהבחין יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, ח"כ דוד רותם, כי דרכה של ש"ס אינה אצה לה עם חוק צהר, 'תקע' להם את חוק הרב עמאר. ערב פיזורה של הכנסת (לכאורה, כפי שהסתמן באותו יום), אף אמר לי כי מדובר ב"חוק זכרונו לברכה".

מאז חלפו מים רבים בנהר הקואליציה. 94 ח"כים יצאו לדרך ארוכה, שסופה עדיין לא נראה באופק, והתפנה די זמן כדי לנסות ולאשר מחדש את החוק.

מקורבי הרב עמאר החלו להפשיל שרוולים ולעשות כל מאמץ, כדי לנצל את מושב הקיץ העומד להסתיים, כדי להעביר כבר עתה את החוק. שכן, מי יודע מה ילד יומו של מושב החורף הקרוב.

אלא שאז, משום מה, הם נתקלו בחומה בצורה.

ב'ישראל ביתנו', לא ממש אוהבים את החוק. גם השבוע, כששאלתי את ח"כ רותם על החוק, השתמש בביטוי דומה למה שאמר לי ביום בו הייתה הכנסת אמורה להכריז על הקדמת הבחירות. אז אמר "זכרונו לברכה" - הפעם התבטא ב"יתגדל ויתקדש שמיא רבא". לא הבדל מהותי.

כשניסיתי להבין מדוע הוא מעכב את החוק, לא קיבלתי תשובה ברורה.,

אלי רוצה? אז אביגדור לא רוצה,

למען האמת, יש כמה אפשרויות שיכולות להסביר את אי ההתלהבות של אנשי ליברמן לקדם את חוק עמאר.

האחת: מעולם לא שררה אהבה גדולה בין ליברמן לבין הגר"ש עמאר, שהיה זה שנלחם בו בנושא חוק הגיור וחוק הגיור הצבאי. רק התערבות של הרגע האחרון מצד הגר"ע יוסף הביאה איכשהו ליישור ההדורים בנושא. אבל מבחינת ליברמן, הרב עמאר הוא כמעט סדין אדום. הוא ממש לא הרב איתו אפשר להסתדר בקלות בכל הנושאים המהווים את ציפור הנפש של ישראל ביתנו.

על הנקודה הזו, יכול היה ליברמן עוד להבליג, איכשהו. אחרי הכול, אם יתמוך ברב להמשך כהונה, יגזור בהמשך, מן הסתם, קופון של הכרת טובה.

השנייה: כפי שהדברים עושים רושם (לפחות חיצונית) ש"ס, בראשות השר אלי ישי, רוצה שהגר"ש עמאר ימשיך לכהן כרב ראשי קדנציה נוספת.

אהה, אלי רוצה? אז אביגדור לא רוצה. לא צריך להזכיר כאן את החיבה השוררת בין ליברמן לבין ישי. רק צריך להיזכר בצרור האמירות הפיקנטיות אותן ירה ליברמן לעבר ישי בפרשת המהגרים האריתראים, על שניסה לעקוף אותו וליצור קשר ישיר עם השגרירות, מבלי ליידע את משרד החוץ ומבלי להיוועץ תחילה בשר הממונה על קשרי החוץ של מדינת ישראל.

אחר-כך הגיעו האמירות על ה"דברת" המזיקה והמיותרת של השר ישי. בקיצור, בדיוק ההיפך מידידות אמת. ואם נלך עוד קצת אחורה, אל תקופת הטרום בחירות, ואל התבטאויות הגר"ע יוסף שכינה את ליברמן "שטן" - התמונה תהיה מושלמת לחלוטין.,

ידיד נאמן של דרעי,

כעת נכנסת לתמונה השאלה: האם באמת רוצה השר ישי לקדם את החוק, והאם הוא פועל לשם כך בכל ליבו?

כאן הדעות חלוקות. באופן רשמי תהיה תשובתו בוודאי חיובית יותר מחיובית. השאלה - מהי האמת.

אין זה סוד כי הגר"ש עמאר מתחרה לא פעם במערכות הכשרות שבראשות הרב משה יוסף. מה שיכול להביא למתיחות קלה בין הצדדים, ולכך ש'בית הרב' לא יפעל די במרץ כדי לקדם את המשך כהונתו של הראשון לציון.

מעל לפני השטח אין לכך כל סימנים גלויים. להפך, עדות שהתקבלה בידי טוענת בתוקף, כי רק בשבת שלפני האחרונה שב הגר"ע יוף ודיבר עם השר ישי על כך ש"צריך לקדם את חוק הרב עמאר".

אלי ישי, מצידו, ניסה לדבר על סודנים ועל דו"ח המבקר, אבל נשיא מועצת החכמים שב אל הנושא המקורי שוב ושוב. נדגיש כי האישור לסיפור זה הוא רק מפי אחד מהעדים, לא מפי הנפשות הפועלות עצמן. השר ישי אף שוחח בנושא לא פעם עם יו"ר הקואליציה, זאב אלקין, וביקש ממנו לעשות הכול כדי לקדם את החוק.

לכאורה, בש"ס יעשו הכול כדי לראות את הרב עמאר בכהונה נוספת. לכאורה, כי מה חושב כל אחד בליבו פנימה אין לדעת. אחרי הכול, הגר"ש עמאר הוא ידיד נאמן של אריה דרעי - עוד סיבה 'טובה' שלא להתאמץ יתר על המידה למען החוק.

האפשרות השלישית: אין שום סיבה שבעולם לפיה ח"כ דוד רותם יקדם את חוק הרב עמאר, לפני שיראה את אישורו הסופי של חוק צהר, שעדיין לא עלה לקריאה שנייה ושלישית. האם יש לו צורך בחוק הזה? לא בטוח.

צריך לזכור שבאחת מנסיעותיו של הגר"ש עמאר לחו"ל, הוא שב ארצה ומצא פה תיקון שבוצע על-ידי הגר"י מצגר ואשר מייתר, למעשה, את קידומו של חוק צהר.

חלילה, קשה לטעון שהדבר נעשה בכוונה וכדי לטרפד מינוי כה חשוב של רב בישראל, אך עצם תקנת התקנות הפכה את חוק צהר לפחות רלוונטי ממה שהיה. ,

כשליברמן לא רוצה משהו,

השבוע עתידה להתקיים פגישה מכרעת בין מקורבים לרב הראשי, ובין שר החוץ, אביגדור ליברמן.

בפגישה ייעשה כל מאמץ כדי לשכנע את ליברמן לתמוך בחוק ולנסות ולהעביר אותו רגע לפני שהכנסת תתפזר לפגרת הקיץ, ויהיה מאוחר מדי. האם יצליחו?

מאחר ובפוליטיקה, ממש כמו בפוליטיקה, עד לרגע האחרון דברים עשויים להשתנות כמה וכמה פעמים, קשה לדעת מה תהיה דעתו הסופית של ליברמן. ובכלל, קשה לדעת האם הוא עדיין יהיה רלוונטי בקואליציה.

יש מצב לפיו חוק טל יקודם במתווה שיהיה נוח יחסית לחרדים ויוציא בחוץ את ישראל ביתנו וחלקים בקדימה, שיפרשו לאות מחאה על הפגיעה בשיוון בנטל שנעשתה תחת ידי ממשלת נתניהו. או-אז, בראשות ועדת חוקה חוק ומשפט תעמוד אישיות אחרת - והדילים ייפתחו מחודש.

אז מה, בעצם, הביא לספין שהופץ ביום שישי האחרון ואשר על פיו גורמים המקורבים לרב עמאר כועסים על שאריה דרעי אינו מתערב לטובתם ומוטה מ'אהבת אחים'?

ראשית לעובדות: כאשר ניגש הרב יהודה דרעי, לפני מספר שנים, להתמודדות על רבנות העיר תל-אביב יפו, נמנע אחיו, אריה, בתוקף מלהתערב. בבחינת, לא מתאים לעזור לאח. ועיין ערך ההתרחקות הבולטת של השר אריאל אטיאס מכל התערבות בפרשת בחירת אחיו לרבנות פתח-תקווה.

כל עיתונאי שהעז לכתוב על קשר כזה או אחר, הסתכן בסכסוך עם השר.

עוד חשוב להזכיר, כי בבחירות הקודמות לרבנות הראשית עשה דרעי כל מאמץ כדי לקדם את מועמדותו של הגר"ש עמאר. אין זה סוד כי בין השניים שוררת ידידות בת שנים, אולי אמיצה יותר מזו ששוררת בין שני האחים לבית משפחת דרעי.

להתערב בבחירת אחיו, אין מצב מבחינת דרעי. זה לא ייראה טוב, וחזקה על פוליטיקאי משופשף שכמותו שלא ייפול לפח שכזה. מה גם שהרב יהודה דרעי עצמו שב ומבהיר שיש עוד זמן רב עד לבחירות, וכי ברור שאם הגר"ש עמאר יציג את מועמדותו - הוא לא יציג מועמדות שכנגד.

בין השניים גם שוררת, לפחות כלפי חוץ, ידידות, הכוללת השתתפות הדדית בשמחות ועוד. ,

מה שהשועלים למדו,

אז למה באמת לא מנסה אריה דרעי לסגור בשו-שו עם איווט ליברמן את קידום חוק הרב עמאר?

מכל הסיבות המובאות לעיל, וגם, בין השאר, מסיבה נוספת: לא בטוח שאם דרעי מעריך את הגר"ש עמאר וחושב שהוא רב ראוי לתפקיד, הוא גם אוהב או מעריך את מקורביו ואנשיו.

אגב, הספין האחרון, רק מוסיף להרגשה שיש משהו בדברים. אם באמת אתה רוצה לקדם את בחירת הרב שלך לתפקיד, הדרך לכך לא חייבת לעבור דרך אוזנו של עיתונאי ובאמצעות ספין (מחוכם או לא).

אריה ואיווט הם שני שועלים פוליטיים שלא נולדו אתמול. לא כאלה שמושפעים מספין ב'מעריב' (או כל עיתון אחר).

באופן רשמי ליברמן ודרעי לא מגיבים על הידיעה. באופן מעשי, שניהם זועמים. לא נעים לגלות שמישהו משתמש בך כבמשחק קלפים, בדרך לקדם את מטרותיו.

האם צדק ח"כ רותם, וחוק עמאר הוא "זכרונו לברכה" ו"יתגדל ויתקדש שמיא רבא"? ימים יגידו.

מה שברור הוא שהניסיון לייחס לאריה דרעי אי-פעילות אינטנסיבית בנושא, כאינטרס אישי לטובת אחיו, כביכול, אין לו כל בסיס רציונאלי.

כי כשליברמן לא רוצה משהו, הוא פשוט לא רוצה. ,

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!