האם יום לימודים ארוך משפיע על עבודת ההורים?
מחקר שערך בנק ישראל מגלה: הארכת יום הלימוד בבתי הספר היסודיים, שהוזכרה ככלי שיסייע להוריהם להשתלב במעגל העבודה - לא הוכיחה את עצמה בעבר
- אבי גליק, בחדרי חרדים
- ז' תמוז התשע"ב
ילדים בדרך ללימודים. צילום ארכיון
העלות הכספית הגבוהה של סידורי ההשגחה לילדים עלולה לצמצם את היצע העבודה של ההורים, ובפרט של אלו שכושר השתכרותם נמוך יחסית.
בינואר 1998 החל יישום תוכנית יום חינוך ארוך (יוח"א) בכחמישית מבתי הספר היסודיים בארץ, בדגש על אלו שתלמידיהם מרקע חברתי-כלכלי חלש.
לא נמצא קשר מובהק בין יישום יוח"א לבין הסתברות ההשתתפות של אמהות בכוח העבודה, תעסוקתן, והיקף שעות העבודה השבועיות של אמהות עובדות.
המחאה החברתית שהתרחשה בקיץ 2011 שבה והעלתה על סדר היום את נושא זמינות סידורי ההשגחה על ילדים קטנים וחלוקת נטל המימון בין משקי הבית למגזר הציבורי. דו"ח הוועדה לשינוי כלכלי חברתי ('ועדת טרכטנברג') כלל המלצה להנהגת יום לימודים ארוך לכל הילדים בגילאי 9-3.
השיקולים בעניין סידורי ההשגחה על ילדים הם בראש ובראשונה פדגוגיים. לצידם, מוזכרת לרוב העלות הכספית הגבוהה של הסידורים העלולה לצמצם את היצע העבודה של ההורים, ובפרט של אלו שכושר השתכרותם נמוך יחסית. מכאן שסבסוד ממשלתי של סידורי השגחה על ילדים נתפס ככלי לעידוד השתתפות אמהות בכוח העבודה.
הקשר בין עלות סידורי ההשגחה על ילדים לבין היצע העבודה של ההורים נבחן באופן נרחב בספרות האמפירית. ואולם, מרבית המחקרים מתמקדים מטבע הדברים בילדים מתחת לגיל בית ספר ובמסגרות חינוך שאינן חובה. לעומת זאת, המחקר בנושא הארכת יום הלימודים בבתי הספר היסודיים – שהוא חובה וחינם בארץ - דל ואינו בנמצא בישראל.
במחקר שערך גל ישורון מחטיבת המחקר בבנק ישראל נבחנה ההשפעה של יישום יום לימודים ארוך בבתי ספר יסודיים בישראל על היצע העבודה של אמהות. בינואר 1998 החל יישום הדרגתי של חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, התשנ"ז-1997 (יוח"א) בחלק מבתי הספר היסודיים ברחבי הארץ, בדגש על אלו שתלמידיהם מרקע חברתי-כלכלי חלש, תוך הארכת יום הלימודים בפועל בכשעה וחצי בממוצע מדי יום (פחות מהמתחייב על פי החוק). באמצע שנות האלפיים כחמישית מהתלמידים זכו ליוח"א והעלות עמדה על למעלה משלוש מאות מיליוני שקל בשנה.
המחקר השווה את השינויים בהיצע העבודה של אמהות בישובים בהם הונהג יוח"א לשינויים בהיצע העבודה של אמהות בעלות מאפיינים דומים בישובים שלא הונהג בהם יוח"א.
הממצאים האמפיריים אינם מצביעים על קשר מובהק בין הארכת יום הלימודים לבין הסתברות ההשתתפות של אמהות בכוח העבודה, תעסוקתן, והיקף שעות העבודה השבועיות של אמהות עובדות.
לממצאים המצביעים על היעדר השפעה מובהקת של יוח"א על היצע העבודה אפשר להציע מספר הסברים אותם ניתן יהיה לבחון בנפרד: הארכה קצרה מדי של יום הלימודים, שאין בה די כדי לאפשר לאמהות העובדות במשרה חלקית לעבור למשרה מלאה; אי-יישום יוח"א במשך אחד מהימים א'-ה' וחוסר הלימה בין החופשות בבתי הספר לבין החופשות מעבודה הנהוגות במשק. ייתכן גם, שהיעדר ממצא סטטיסטי הנה תוצאה של קשיים מתודולוגיים ובכללם מיעוט נסקרות, הכלולות באוכלוסיית המחקר, שילדיהן זכו ליוח"א.
בינואר 1998 החל יישום תוכנית יום חינוך ארוך (יוח"א) בכחמישית מבתי הספר היסודיים בארץ, בדגש על אלו שתלמידיהם מרקע חברתי-כלכלי חלש.
לא נמצא קשר מובהק בין יישום יוח"א לבין הסתברות ההשתתפות של אמהות בכוח העבודה, תעסוקתן, והיקף שעות העבודה השבועיות של אמהות עובדות.
המחאה החברתית שהתרחשה בקיץ 2011 שבה והעלתה על סדר היום את נושא זמינות סידורי ההשגחה על ילדים קטנים וחלוקת נטל המימון בין משקי הבית למגזר הציבורי. דו"ח הוועדה לשינוי כלכלי חברתי ('ועדת טרכטנברג') כלל המלצה להנהגת יום לימודים ארוך לכל הילדים בגילאי 9-3.
השיקולים בעניין סידורי ההשגחה על ילדים הם בראש ובראשונה פדגוגיים. לצידם, מוזכרת לרוב העלות הכספית הגבוהה של הסידורים העלולה לצמצם את היצע העבודה של ההורים, ובפרט של אלו שכושר השתכרותם נמוך יחסית. מכאן שסבסוד ממשלתי של סידורי השגחה על ילדים נתפס ככלי לעידוד השתתפות אמהות בכוח העבודה.
הקשר בין עלות סידורי ההשגחה על ילדים לבין היצע העבודה של ההורים נבחן באופן נרחב בספרות האמפירית. ואולם, מרבית המחקרים מתמקדים מטבע הדברים בילדים מתחת לגיל בית ספר ובמסגרות חינוך שאינן חובה. לעומת זאת, המחקר בנושא הארכת יום הלימודים בבתי הספר היסודיים – שהוא חובה וחינם בארץ - דל ואינו בנמצא בישראל.
במחקר שערך גל ישורון מחטיבת המחקר בבנק ישראל נבחנה ההשפעה של יישום יום לימודים ארוך בבתי ספר יסודיים בישראל על היצע העבודה של אמהות. בינואר 1998 החל יישום הדרגתי של חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, התשנ"ז-1997 (יוח"א) בחלק מבתי הספר היסודיים ברחבי הארץ, בדגש על אלו שתלמידיהם מרקע חברתי-כלכלי חלש, תוך הארכת יום הלימודים בפועל בכשעה וחצי בממוצע מדי יום (פחות מהמתחייב על פי החוק). באמצע שנות האלפיים כחמישית מהתלמידים זכו ליוח"א והעלות עמדה על למעלה משלוש מאות מיליוני שקל בשנה.
המחקר השווה את השינויים בהיצע העבודה של אמהות בישובים בהם הונהג יוח"א לשינויים בהיצע העבודה של אמהות בעלות מאפיינים דומים בישובים שלא הונהג בהם יוח"א.
הממצאים האמפיריים אינם מצביעים על קשר מובהק בין הארכת יום הלימודים לבין הסתברות ההשתתפות של אמהות בכוח העבודה, תעסוקתן, והיקף שעות העבודה השבועיות של אמהות עובדות.
לממצאים המצביעים על היעדר השפעה מובהקת של יוח"א על היצע העבודה אפשר להציע מספר הסברים אותם ניתן יהיה לבחון בנפרד: הארכה קצרה מדי של יום הלימודים, שאין בה די כדי לאפשר לאמהות העובדות במשרה חלקית לעבור למשרה מלאה; אי-יישום יוח"א במשך אחד מהימים א'-ה' וחוסר הלימה בין החופשות בבתי הספר לבין החופשות מעבודה הנהוגות במשק. ייתכן גם, שהיעדר ממצא סטטיסטי הנה תוצאה של קשיים מתודולוגיים ובכללם מיעוט נסקרות, הכלולות באוכלוסיית המחקר, שילדיהן זכו ליוח"א.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות