1. עמוד הבית
  2. אוכל
  3. מסעדות

משנה מקום, משנה מזל • הלזניה של 'אלתרנתיב'

המנה שחתה ביותר מדי שמנת והפטריות היוו פרמטר שמפר את האיזון הקדוש שבינן לעלי הבצק • הרצל קוסאשוילי סעד את ליבו במסעדה תל-אביבית ותיקה
הרצל קוסאשוילי, בחדרי חרדים, י"ד תמוז תשע"ב 04/07/2012 15:45

אלתרנתיב פסטה של 'אלתרנתיב'. צילומים: יחצ



חמש שנים מחיי הבוגרים עברו עליי בעיר העברית הראשונה. מסתבר שהצורך בפרנסה ראויה יכול להביא אותך למקומות מוזרים, ותל אביב היא כזאת. מוזרה וסואנת מדי עבור האדם הקטן.

ובכל זאת, למרות שלא התגוררתי בתל-אביב, אלא רק פקדתי אותה בכל יום עבודה, עדיין קשה לי עם העיר הגדולה הזאת. עם אופציית החניה שלא קיימת בה למעשה עבור אורחים נטולי תו חניה אזורי, עם הפקקים שמשתרכים בכל עורק מרכזי בעיר, והצפיפות, כמובן. כל אלה יחדיו הופכים אותה ללא אטרקטיבית עבורי, לצערי.

דא עקא, כשמציעים לי לסור למסעדה בתל-אביב בשעות הערב המאוחרות, קשה לי לסרב. הצעה שכזו הגיעה אליי במוצאי השבת האחרונה. היעד הפעם: מסעדת אלתרנתיב החלבית המיתולוגית.

למה מיתולוגית? ובכן, כאן מגיע שלב הגילוי הנאות: מסעדת אלתר נתיב מלווה אותי כבר שנים רבות. עוד מימיה הראשונים הייתי מהבאים בשעריה בתדירות קבועה של אחת לחודש. בכל פעם היה זה תירוץ אחר, פעם עבורי ופעם עבור בן הלוויה שלי. המסעדה שהיתה ממוקמת בצפון הישן של העיר העברית, ליתר דיוק, ברחוב ויצמן שבכיכר המדינה, ממש מתחת לתיאטרון בית ליסין שנדד אף הוא לרחוב דיזנגוף ברבות הימים, סימלה בעיניי חלוציות ותעוזה. בינינו, עד כמה המשפט הבא נשמע לכם אמין: "אני נמצא במסעדה חלבית כשרה למהדרין בכיכר המדינה מתחת לבית ליסין..."

אם אינני טועה, המסעדה הזאת נטועה במפת המסעדות בארץ כבר למעלה מעשור וחצי. אל תקלו בכך ראש, מדובר באריכות ימים מופלגת, בטח בעידן המהדרין העכשווי שפשה בארץ. מסתבר, שחרף מהפכת הכשרות ששטפה את הארץ, תוחלת החיים של המסעדות התקצרה והתחלופה נעשתה מהירה. שלא לומר מהירה מדי.

הנה, רק לפני כחודש באתי לדגום בשנית מסעדת בשרים בפתח תקווה, לאחר חוויה מסרסת משהו בפעם הראשונה, והדלתות המוגפות קידמו את פניי, כשבעלי העסק הצמידו מבפנים שלט המבשר על שיפוץ הנערך במקום. לאחר מספר ימים התברר לי שהמקום נסגר כליל. חבל שכך, דווקא היה לו פוטנציאל טוב ומיקום לא רק בכלל.

אבל היי, אנחנו פה לא בגללה, אלא בגלל אלתר נתיב שעברה אף היא לפני כשנה למקום חדש בלב תל-אביב, לרחוב דובנוב השוקק. הפעם נדמה לי שהם גם עברו לפאזה אחרת לחלוטין, מאכזבת במקצת מבחינתי. אבל ככה זה בהיעדר אלטרנטיבות ראויות בעיר הגדולה הזאת. נשגבת מבינתי העובדה שבעיר כמו ניו יורק ישנן מאות מסעדות בכשרות מהודרת שהסועד החרדי המצוי והאקראי יכולים לסעוד בהן את ליבם. ואילו בתל אביב שבלב ארץ הקודש יש לא יותר מחמש מסעדות כאלה. עצוב בהחלט.

נוק-אאוט בקינוחים. עוגת גבינה
נוק-אאוט בקינוחים. עוגת גבינה


החניה, מה יהיה עליה?

כאמור, היה זה בליל מוצאי שבת, ושעון הקיץ האכזרי עשה אף הוא את שלו. זה אומר שלאחר התארגנות בסיסית לאחר ההבדלה, יצאנו בסביבות השעה 22:30 לכיוון המסעדה. לא משהו שהייתי מספר לרופא המשפחה שלי.

כבר עם הגיענו לאזור הקריה, בואכה מגדלי עזריאלי, הבחנתי בניידות רבות שפרוסות בצמתים. או אז הבנתי שזכרוני בגד בי כשהשכיח ממני את פסטיבל 'הלילות הלבנים' שמתקיים בימים הללו בתל-אביב. האזור נראה כמו מבצר קשוח, כשהתושבים החוגגים מתהלכים על הכבישים וברחובות ההומים באין מפריע. תוסיפו לזה הפגנת מחאה חברתית שבדיוק התפזרה במרחק של שני רחובות משם וקיבלתם קטסטרופה.

בייאושי הגובר פניתי לאחד החניונים, אחד מיני רבים שסמוכים למסעדה, ושלשלתי 25 ₪ לילדון שמאחורי החלון המסורג. היה זה מחזה מוזר, בהתחשב בעובדה שאני זה שהרגשתי בכלא...

כל הפארסה הזאת פתחה לי משום מה את התיאבון. מה גם שעברו שעות לא מבוטלות מאז הספיקה קיבתי המיוסרת והעמלה לעכל את מנת החמין מהצהריים.

למנה ראשונה הזמנו סלט חלומי ענקי. הסלט היה רענן וטרי כמו גם קוביות הגבינה שטוגנו לא מכבר. לצורך איזון הטעמים בלשוני, ביקשתי מנה כפולה של רוטב בלסמי וויניגרט וזו מיהרה לבוא. בכלל, המסעדה הכילה שני זוגות נוספים בלבד בנוסף אלינו, חרף ההמונים ששוטטו ברחובות הסמוכים. "כנראה שהם שבעו מעצם הבעת המחאה" אמרתי לאשתי. בעצם, כבר ציינתי את העובדות המוזרות שאופפת את העיר הזאת...

החלל הריק של המסעדה והמזגן שעבד במרץ, הביאו איתם חשק למרק חם. מרק ברוקולי סמיך ומפתיע בצלחת עמוקה שהזכירה יותר בריכה מאשר קערת מרק. למנה העיקרית התפצלנו. היא לקחה מנת רביולי ברוטב עגבניות ואני מנת לזנית פטריות שהיתה אף היא נדיבה. המנה שלי שחתה ביותר מדי שמנת והפטריות היוו פרמטר שמפר לצערי את האיזון הקדוש שבין עלי הבצק לפטריות. מנת הרביולי היתה טובה, אם כי גם אליה נלוותה כמות גדולה מידי של רוטב עגבניות סמיך שנותר על הצלחת בסוף הארוחה שהיתה מאתגרת אפילו עבורי.

הפעם, הבטן המלאה חסכה ממני את העיון בתפריט הקינוחים. למרות שכאן ייאמר לטובתם שבגזרת הקינוחים המקום נותן נוקאאוט להרבה מסעדות שדגמתי בימי חלדי.

לארוחה הזאת התלוו לחמניית ג'בטה בהירה, פעמיים דיאט ספרייט ובירה שחורה. והחשבון היה 223 שקלים. לא יקר בשביל תמורה סבירה למדי. רק שהפעם, אינני יכול לקבוע בוודאות שהסיסמא והאמונה: "משנה מקום, משנה מזל" עבדה כאן. ללא ספק, העדפתי את המיקום הקודם של המסעדה, על כל המשתמע מכך.

חזית המסעדה
חזית המסעדה


כתובת וכל השאר...

אלתר נתיב-מסעדה חלבית כשרה למהדרין
בהשגחת הרבנות תל-אביב ובד"צ חוג חתם סופר פ"ת.
דובנוב 10, תל-אביב.
טל': 03-6950567
א' - ה': 06:30 - עד אחרון הסועדים.
ו' : 06:30 - שעה לפני כניסת השבת.
מוצ"ש: שעה לאחר צאת השבת - אחרון הסועדים.

לתגובות: Herzel@bhol.co.il





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. צחקתי  

    פערצל

  2. הרצל ממשיך לעלות במעלות קידוש האוכל, עכשיו לשילוב הפטריות בלזניה הוא קורא "קדוש".  


  3. האם במסעדה כמו האוכל היהודי גם הית כותב ככה? הרי הביקורת בסה"כ טובה אבל בכותרת רשמת "האוכל שוחה" נו באמת  (ל”ת)

    משהו מוזר לי

  4. כל החרדים המודרנים אוכלים שם  (ל”ת)

    שנאה

  5. תאוותן מגעיל  


    • גם אני מצטרפת לתחושת הדחיה מההסתגננות התאוותנית-אבל להרצל זה לא אכפת כי הערנו כבר מ'ס פעמים שזה לא מתאים לכותב חרדי ! (ל”ת)

      נגעלת

    • אם אתה לא מבין באוכל אל תיכנס לכתבה! 

      אתי

  6. סברתי לתומי שאני נכנס למדור ביקורת מסעדות, וקיבלתי את מוקד התנועה.  (ל”ת)

    אברהם

  7. הרצל אתה תותח תמשיך לכתוב!!  (ל”ת)

    מעריץ את הרצל

  8. "חוויה מסרסת". מה זה בדיוק?  

    שוש

  9. תודה על הכתבה  (ל”ת)

    אתי

  10. כתיבה משובחת ביותר. לכל המלהמים תמשיכו לנשנש בורקסים......  

    מני

  11. קדוש??? לא הגזמת? ואני אוהב את הכתיבה שלך!  

    הפרעסער

  12. לא יודע לקרוא ולא יודע לכתוב  

    הרב גוגל

  13. מסעדת אלתרנתיב  

    רונן מנהל אלתרנתיב

    • מה שבעיקר הפריע לי שהמקום אמנם יפה יותר אך פחות 'זולות' ומקומות ישיבה פרטיים,  

      תל-אביבית

  14. מסעדה מצויינת מתאימה לאניני טעם  

    שמעון

  15. המסעדה כשרה וטובה וזכה וכה ירבו בישראל.  

    אחת יחידה בלבד