מה ההבדל בין הגרי"ש אלישיב ליצחק שמיר?
מאות אלפים השתתפו בהלוויתו של פוסק ההלכה החרדי. רק מאות באו להלוויתו של ראש הממשלה • עו"ד משה אוסדיטשר עם הסבר על ההבדל המהותי בין שתי הלוויות
- עו''ד משה אוסדיטשר, בחדרי חרדים
- כ"ט תמוז התשע"ב
- 42 תגובות
תקופה זו בשנה הנה תקופה בה ממעטים בשמחה והסכנות אורבות בכל מקום.
עת התחלתי לכתוב את הטור, התבשרתי על פטירתו של גדול הדור הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ״ל אשר הלך לבית עולמו.
השבר הנו עצום, כאשר החלל שנוצר כה עמוק, והציבור איננו יודע כיצד ממלאים חלל זה.
בהלווייתו של הרב אלישיב השתתפו מאות אלפי איש, מכל המגזרים, כאשר לא ניתן היה להבדיל בין חסיד, ליטאי, כיפות סרוגות - כל כלל ישראל הוכיח את הוקרתו ״לספר התורה״ שנלקח מאיתנו.
לפני מספר שבועות נפטר יצחק שמיר, אשר היה ראש ממשלת ישראל במשך שנים רבות, ואשר על תרומתו לעם ישראל וארץ ישראל אין עוררין.
בהלוויתו של יצחק שמיר הגיעו לחלוק לו כבוד אחרון רק מאות אנשים. חשבתי לעצמי: מה ההבדל המהותי בין שתי הלוויות - ומדוע כאשר הרב אלישיב זצ״ל, אשר היה ספון בביתו כל השנים, תוך שלא היו לו כל גינוני כבוד ועושר, זוכה לכך שמאות אלפי אנשים מכל רחבי הארץ והעולם מגיעים להלווייתו, ואילו ראש ממשלה אשר כיהן במשך שנים כה רבות, איננו זוכה לכזאת
לוויה?
לדעתי, ההבדל הנו בתפיסת החיים של המגזר הדתי לבין תפיסת העולם של המגזר החילוני.
כאשר אדם בקנה מידה של הרב שלום אלישיב זצ״ל חי בקרבינו, הרי שהתפיסה הדתית והאמונה הנה, כי גדול הדור מלווה את הציבור באופן תמידי וזכויותיו של גדול הדור שומרות עליו, כאשר הנהגותיו, פסיקותיו ותשובותיו מלווים אותנו ביום-יום, ועל כן לאחר פטירתו נוצר תהום וחלל אשר כל אחד ברמה האישית מרגיש את חסרונו, ולכן מרגיש גם צורך ללוותו בדרכו האחרונה.
לעומת זאת התפיסה החילונית אכן מוקירה את דרכיו ומעשיו של אדם דגול וחשוב, אשר אף כיהן כראש ממשלה ואף פעל רבות עבור ולמען עם ישראל, אך לאחר פטירתו אין את ההרגשה כי ביום-יום פטירתו תשפיע על המשך חיינו.
לכן אף הקרבה והקשר הנפשי בין הציבור לבין ראש ממשלה, גדול וחשוב ככל שיהיה, הנה
שונה מהותית, כפי שהתבטא בפועל במספר הנוכחים בהלוויתו של יצחק שמיר.
עת התחלתי לכתוב את הטור, התבשרתי על פטירתו של גדול הדור הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ״ל אשר הלך לבית עולמו.
השבר הנו עצום, כאשר החלל שנוצר כה עמוק, והציבור איננו יודע כיצד ממלאים חלל זה.
בהלווייתו של הרב אלישיב השתתפו מאות אלפי איש, מכל המגזרים, כאשר לא ניתן היה להבדיל בין חסיד, ליטאי, כיפות סרוגות - כל כלל ישראל הוכיח את הוקרתו ״לספר התורה״ שנלקח מאיתנו.
לפני מספר שבועות נפטר יצחק שמיר, אשר היה ראש ממשלת ישראל במשך שנים רבות, ואשר על תרומתו לעם ישראל וארץ ישראל אין עוררין.
בהלוויתו של יצחק שמיר הגיעו לחלוק לו כבוד אחרון רק מאות אנשים. חשבתי לעצמי: מה ההבדל המהותי בין שתי הלוויות - ומדוע כאשר הרב אלישיב זצ״ל, אשר היה ספון בביתו כל השנים, תוך שלא היו לו כל גינוני כבוד ועושר, זוכה לכך שמאות אלפי אנשים מכל רחבי הארץ והעולם מגיעים להלווייתו, ואילו ראש ממשלה אשר כיהן במשך שנים כה רבות, איננו זוכה לכזאת
לוויה?
לדעתי, ההבדל הנו בתפיסת החיים של המגזר הדתי לבין תפיסת העולם של המגזר החילוני.
כאשר אדם בקנה מידה של הרב שלום אלישיב זצ״ל חי בקרבינו, הרי שהתפיסה הדתית והאמונה הנה, כי גדול הדור מלווה את הציבור באופן תמידי וזכויותיו של גדול הדור שומרות עליו, כאשר הנהגותיו, פסיקותיו ותשובותיו מלווים אותנו ביום-יום, ועל כן לאחר פטירתו נוצר תהום וחלל אשר כל אחד ברמה האישית מרגיש את חסרונו, ולכן מרגיש גם צורך ללוותו בדרכו האחרונה.
לעומת זאת התפיסה החילונית אכן מוקירה את דרכיו ומעשיו של אדם דגול וחשוב, אשר אף כיהן כראש ממשלה ואף פעל רבות עבור ולמען עם ישראל, אך לאחר פטירתו אין את ההרגשה כי ביום-יום פטירתו תשפיע על המשך חיינו.
לכן אף הקרבה והקשר הנפשי בין הציבור לבין ראש ממשלה, גדול וחשוב ככל שיהיה, הנה
שונה מהותית, כפי שהתבטא בפועל במספר הנוכחים בהלוויתו של יצחק שמיר.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 42 תגובות