י"ט אייר התשפ"ד
27.05.2024

עולם של תורה • הביזנס-מן שמסיים ש"ס פעם שנייה

יוסף סיימון, איש עסקים מטורונטו, מסיים כבר בפעם השניה את הש"ס במסגרת 'הדף היומי' • "זה כמו התעמלות, לא תמיד זה קל, אבל זה עוזר לגוף" • ומה הסיפוק הגדול?

יוסף סיימון
יוסף סיימון



הרב יוסף סיימון, איש עסקים מוכר בטורונטו שבקנדה, נערך לקראת מעמד 'סיום הש"ס'. זוהי הפעם השנייה בה הוא מסיים את הש"ס, וכפי שהוא מבטיח - אין סיכוי שזו הפעם האחרונה.

בשיחה מיוחדת מסביר סיימון כיצד הוא משלב בין יום העבודה האינטנסיבי לבין חיים של תורה, על ההשפעה הישירה של לימוד ה'דף היומי' על ילדיו ובני משפחתו, ומספק 'טיפים' לאלו שרוצים להתחיל את הש"ס, אך חוששים מההתחייבות היומיומית של לימוד הדף היומי, בהווי החיים הגדוש והתוסס, "הדף היומי הוא איננו מטלה, זהו חלק מהסדר היום הבסיסי של היהודי".

"אני זוכה לסיים כעת את המחזור השני של הש"ס, וזה מדהים שכשעושים את זה יחד עם קבוצה של לומדים, ומתחייבים על זה יחד, הדרך קלה יותר ואפשרית יותר". ר' יוסף מספר כי טרם התחיל הוא לא האמין בעצמו שיצליח לעשות זאת, "לא האמנתי שאי פעם אעשה זאת, היום אנחנו במחזור השני וזה בלתי ייאמן, הבנתי מהלימוד ומההספק העצום ב"ה, שאין גבול למה שאפשר להשיג".

אנחנו מקיימים את הראיון בשעה שתיים בלילה לפי שעון טורונטו, "עכשיו שתיים בלילה, ואני צריך להיות תוך ארבע שעות בשיעור הקבוע שמתחיל בשעה שש בבוקר", מספר סיימון, כששאלנו אם השבת הקרובה תאפשר לו את המנוחה הראויה, ענה, "השבת מגיעה בקרוב ואוכל לנוח בעז"ה, אבל שבת היא לא יום חופשי מלימוד ומהדף היומי, עם המסלולים של 'דרשו', אי אפשר לנוח הרבה". סיימון לא נשמע עייף כשהוא מדבר על הלימוד הקבוע, להפך, התשוקה וההתרגשות כשהוא מספר על כך, נשמעות בכל מילה.

עוד בנושא:
פרויקט: עולם של תורה • נגן התזמורת שסיים ש"ס בדרכים

"אני גר בטורונטו וזכיתי להיות מהיום הראשון של המסלול הקודם של הדף היומי. אני נמצא בשיעוריו של הרב דוד הופשטטר, נשיא 'דרשו', כשהוא ביקש שאצטרף לא חשבתי שאוכל, התחלתי לעבוד באותם ימים בשעה שבע בבוקר כדי להספיק את כל העבודה במשך שעות היום, וידעתי שאם אלמד בבוקר - אצטרך להתחיל לעבוד בשעה תשע, ויהיו לי שעתיים פחות ביום לעבודה. אבל אמרתי לעצמי, שאם הרב הופשטטר, שהוא מנהל עסקים רבים, וזמנו בוודאי לא פנוי, ובכל זאת הוא יכול לא רק ללמוד את הדף היומי, אלא גם להכין שיעור יומי על הדף. אז אני גם אוכל לשלב את זה בלו"ז שלי".

"מגלים שיש הרבה זמן פנוי במשך היום"

אנחנו שואלים את סיימון איך אפשר להתמיד יום יום שבע שנים תמימות, הרי תמיד ישנם סידורים שונים, חתונות, פגישות וחיי משפחה שאינם מאפשרים קביעות רציפה ללא הפוגה.

הוא משיב כי אכן כל אדם מחסיר לעתים שיעורים בגלל הווי החיים, רק שאם הדף היומי נכנס לרוטינה של היום יום, אז כבר מוצאים זמן ביום בו יש חתונה - ללמוד את הדף במסגרת אחרת. "אפשר תמיד למצוא זמן להספיק. אתן לך דוגמא, אנשים למשל הולכים לחתונה, יש תמיד חצי שעה עד שמתחיל החופה, וחצי שעה שעה מאז החופה ועד הסעודה, הזמן הזה הולך לאיבוד כי מדברים ומעבירים את הזמן, במקום זה מתרגלים פשוט לפתוח דף גמרא ולהספיק את הדף היומי".

סיימון מספר שהוא גילה עם הזמן שיש לו עוד שעות ביממה. "יש שעות רבות שנעלמות, למשל בשבת בצהרים הייתי רגיל לישון כמה שעות, כי אני עובד קשה מאד כל השבוע, ולא ידעתי איך אעמוד בדף היומי בשבתות, היום אני לומד ומספיק המון - וגם מספיק לנוח, כי למה לישון כל הצהרים? אפשר גם ללמוד וגם לנוח. אם הלימוד חשוב לנו, מוצאים את הזמן ומשלבים תוכן לשעות שלא חלמנו עליהם".

הוא לא מקבל את הגישה שמדובר בפרויקט קשה ומורכב: "מתרגלים לאורח חיים אחר, ובמקום להתמקד בעצם המשימה שהיא לא קלה, תראה את ה'גישמאק' והתחושה של ההישג כשלומדים כל מילה וכל דף. אם אני עובר שבת בלי ללמוד - אני מרגיש שזאת הייתה שבת אחרת. התחושה של ה'גישמאעק' ממלאת את האדם, וזה שווה הכול".

סיימון מביא כדוגמא לנושא הדף היומי את אורח החיים היהודי כולו: "הרי כולנו יודעים שהגויים שואלים איך אתם יכולים להתמודד שבת שלמה בלי רכב ובלי טלפון. הם רואים את הקשיים שיש בשבת, ולא את היופי שלה - שרק אנחנו יכולים לדעת ולהכיר אותו. גם כאן, אנשים חוששים ומפחדים, ולא מכירים ולא יודעים כמה יופי יש בלימוד הדף היומי. אני לא מוצא את הקושי למרות שאני עסוק מאד, זה משנה את החיים שלי. זה כמו התעמלות, לא תמיד זה קל, אבל זה עוזר לגוף ומרגישים אחר כך טוב. אי אפשר לדמיין איזה 'אפקט' יש על הילדים למשל, כשהם יודעים שאבא הולך ללמוד עכשיו. יודעים שאבא הולך לבית כנסת לשיעורים, וזה עושה עליהם רושם אדיר".

צילום ארכיון: יעקב נחומיצילום: צילום ארכיון: יעקב נחומי
צילום ארכיון: יעקב נחומי


העונג הגדול - הילדים גם התחילו ללמוד

לדבריו, גם ילדיו התחילו ללמוד בשבתות ובחברותות בגלל זה. "ילדים אוהבים כמובן לשחק ומטבעם הם לא רצים ללמוד, ואין דרך טובה יותר לעודד אותם מזו, שאתה עצמך לומד, ומראה להם כמה זה תענוג, ואני מודה להקב"ה שיש לי את היכולת לעשות זאת. הילדים שלי באו מעצמם ואמרו לי טאטי - לך יש חברותא בשבת, גם אנחנו רוצים. והיום, אני לומד בבית כנסת עם החברותא בשבת, והבנים שלי לומדים לידי עם החברותא שלהם, וזה שווה הכול. יש להם 'גישמאק' מהלימוד ויש לי גם את ההנאה לדעת שזה עובר גם לדור הבא, שזה הדבר הכי חשוב בשבילי. בשביל זה אני חי".

• ואיך אתם מסתדרים בכל זאת עם שגרת החיים וההתחייבות לשיעור קבוע?

"המשפחה יודעת שזה חלק מהחיים, אם עושים תכנונים לנסוע למקום כלשהו, אז יודעים שצריך למצוא זמן ללימוד של אבא, הוא חלק מהלו"ז ומהחיים".

הרב סיימון הוא חלק מהמשלחת העולמית שכוללת מאות משתתפים שיבואו לארץ לקראת סיום הש"ס של 'דרשו' והוא נרגש לקראת האירוע. "אני בא לארץ ישראל בשמחה ובתחושה של הספק ושמחה שאין דומה לה, אני זוכר את היום הראשון שהתחלתי בשיעורו של הרב דוד הופשטטר, אני זוכר שאמרתי לעצמי איזה מוסר השכל הוא נותן לכולנו, כאיש עסקים שלא מפסיק לשלב את החיים עם התורה, אם הוא יכול, אז כמה אפשר להשיג".

סיימון אומר שהחלק החשוב ביותר במסגרת הדף היומי הוא השליטה בזמן. "למדנו לשלוט בזמן שלנו, ולא לבזבז שעות מיותרות. צריך להחשיב את הזמן ולא לבזבז אותו. למדתי שאפשר להספיק בשש שעות את מה שעושים בעשר שעות, ובשאר הזמן אפשר לעשות המון, גם את 'הדף היומי', גם מבחנים של 'דרשו', ועוד התחייבויות. אני מנהל היום ב"ה את העסקים שלי כרגיל, וממשיך בלי בעיה ללמוד את הדף היומי, וכעת, הסיום הקרוב מגיע ומוכיח לכולנו שאפשר לחיות אחרת, לא צריך לרוץ אחרי השעון, אלא למצוא בו את הזמן להכניס את התורה לתוך החיים שלנו, כי הם חיינו".
סיום ש''ס סיימון דרשו דף היומי

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 14 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד