שוחט חרדי סבל מפריצת דיסק - והוכר כנפגע עבודה
אברך בן 33 מאשדוד ששימש כשוחט במשך עשור, סבל מפריצות דיסק בגב ונאלץ לעבור ניתוח • אחרי דיונים רבים, בית הדין לעבודה הורה לביטוח לאומי להכיר בו כנפגע עבודה
- יקי אדמקר, בחדרי חרדים
- י"ב אב התשע"ב
צילום: מנח זרקא
אברך בן 33 מאשדוד ששימש כשוחט במשך כ-10 שנים, סבל מפריצות דיסק בגב ונאלץ לעבור ניתוח. בבית הדין לעבודה סירבו להכיר בבעיות הבריאותיות כפגיעת עבודה אך מאוחר יותר נקבע כי מומחה נוסף מטעם בית הדין יבדוק ורק אז הוא הוכר על ידי המוסד לביטוח הלאומי כנפגע עבודה.
מפרטי הסיפור שהגיע ל'בחדרי חרדים', עולה, כי האברך שחט כ-2,000 תרנגולי הודו מדי יום וטען כי מדובר בבעיות שנגרמו לו כתוצאה מהעבודה.
עבודתו כשוחט נעשתה בצורה הבאה: תנועות התכופפות חוזרות ונשנות כלפי שולחן בגובה של כ-70 ס"מ כשהוא עומד במרחק של כ-30 ס"מ משולחן השחיטה, כאשר בינו לבין השולחן מפריד אגן לניקוז דם.
בכתב התביעה לבית הדין נכתב על צורת עבודתו: מנת לבצע את השחיטה, היה עליו להתכופף קדימה, כאשר רגליו ישרות לאור מגבלת הימצאות אגן הניקוז. פעולה זו בוצעה כאמור כ-2,000 פעמים, מדי יום.
באי כוחו, עורכי הדין מרדכי ספיר ואוריאל שמן ממשרד עורכי הדין ד"ר לחמני, שמן, ספיר, פרץ ושות' מאשדוד, טענו כי השוחט מתלונן על בעיות בגבו לרבות כאבים ומגבלות תנועה המקרינים לרגליים ותחושת זרמים ונימול ברגליים. הלקוח אובחן על ידי רופאיו כסובל מבלטי דיסק בגבו ולחץ על העצב.
בעקבות אבחנות אלה, השוחט נאלץ כאמור לעבור ניתוח בגבו ולא שב לעבודתו עד לימים אלה ממש.
המומחה הראשון שמונה מטעם בית הדין קבע כי על אף תנאי עבודתו כפי שתוארו לעיל, עבודתו של השוחט אינה פיזית קשה ואינה יוצרת עומסים על הגב התחתון. עורכי דינו ביקשו לפסול את המומחה, בין היתר בטענה כי הוא אוחז באסכולה רפואית המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה רפואית מקלה יותר וכן משום העובדה כי לטענת המומחה תנאי עבודה מסוג זה אין בהם להוות כלל מעמסה על הגב.
בית הדין האזורי לעבודה קבע כי יש לפסול את חוות דעתו של המומחה הראשון ולמנות תחתיו מומחה אחר, אשר קבע כי חשיפה משכנעת של 9 שנים לתנאי העבודה המתוארים לעיל, ללא ספק משפיעים על התפתחות כאבי גב.
המומחה השני קבע בסופו של דבר כי יש להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה במסגרת מיקרו-טראומה. בעקבות קביעת המומחה הודיע המוסד לביטוח הלאומי לבית הדין לעבודה כי הוא מכיר במחלת התובע בגבו כפגיעה בעבודה.
לאחר שהביטוח הלאומי הכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה, השוחט יתחיל בהליך של נפגע עבודה "רגיל' למול הביטוח הלאומי, כך שיזכה לדמי פגיעה בגין התקופה הממושכת בה לא עבד ובהמשך אף יהיה זכאי לעמוד בפני ועדה רפואית שתקבע את גובה נכותו הרפואית.
מפרטי הסיפור שהגיע ל'בחדרי חרדים', עולה, כי האברך שחט כ-2,000 תרנגולי הודו מדי יום וטען כי מדובר בבעיות שנגרמו לו כתוצאה מהעבודה.
עבודתו כשוחט נעשתה בצורה הבאה: תנועות התכופפות חוזרות ונשנות כלפי שולחן בגובה של כ-70 ס"מ כשהוא עומד במרחק של כ-30 ס"מ משולחן השחיטה, כאשר בינו לבין השולחן מפריד אגן לניקוז דם.
בכתב התביעה לבית הדין נכתב על צורת עבודתו: מנת לבצע את השחיטה, היה עליו להתכופף קדימה, כאשר רגליו ישרות לאור מגבלת הימצאות אגן הניקוז. פעולה זו בוצעה כאמור כ-2,000 פעמים, מדי יום.
באי כוחו, עורכי הדין מרדכי ספיר ואוריאל שמן ממשרד עורכי הדין ד"ר לחמני, שמן, ספיר, פרץ ושות' מאשדוד, טענו כי השוחט מתלונן על בעיות בגבו לרבות כאבים ומגבלות תנועה המקרינים לרגליים ותחושת זרמים ונימול ברגליים. הלקוח אובחן על ידי רופאיו כסובל מבלטי דיסק בגבו ולחץ על העצב.
בעקבות אבחנות אלה, השוחט נאלץ כאמור לעבור ניתוח בגבו ולא שב לעבודתו עד לימים אלה ממש.
המומחה הראשון שמונה מטעם בית הדין קבע כי על אף תנאי עבודתו כפי שתוארו לעיל, עבודתו של השוחט אינה פיזית קשה ואינה יוצרת עומסים על הגב התחתון. עורכי דינו ביקשו לפסול את המומחה, בין היתר בטענה כי הוא אוחז באסכולה רפואית המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה רפואית מקלה יותר וכן משום העובדה כי לטענת המומחה תנאי עבודה מסוג זה אין בהם להוות כלל מעמסה על הגב.
בית הדין האזורי לעבודה קבע כי יש לפסול את חוות דעתו של המומחה הראשון ולמנות תחתיו מומחה אחר, אשר קבע כי חשיפה משכנעת של 9 שנים לתנאי העבודה המתוארים לעיל, ללא ספק משפיעים על התפתחות כאבי גב.
המומחה השני קבע בסופו של דבר כי יש להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה במסגרת מיקרו-טראומה. בעקבות קביעת המומחה הודיע המוסד לביטוח הלאומי לבית הדין לעבודה כי הוא מכיר במחלת התובע בגבו כפגיעה בעבודה.
לאחר שהביטוח הלאומי הכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה, השוחט יתחיל בהליך של נפגע עבודה "רגיל' למול הביטוח הלאומי, כך שיזכה לדמי פגיעה בגין התקופה הממושכת בה לא עבד ובהמשך אף יהיה זכאי לעמוד בפני ועדה רפואית שתקבע את גובה נכותו הרפואית.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות