י"ב ניסן התשפ"ד
20.04.2024

מוטב לנתח פעם אחת • מנחם ברוד, טור דעה

אומרים ש'אין פתרון' וש'כבר ניסינו הכול' • לא נכון! ברצועת עזה עשינו חצי עבודה, ולכן אין פלא שלא נחלנו הצלחה • לעומת זה, ביהודה ושומרון הלכנו עד הסוף

צילום: פלאש90
צילום: פלאש90



המבצע הצבאי מול קן הצרעות העזתי חושף את פניו היפות של עם-ישראל. ראו את תושבי הדרום, שאינם רוטנים ואינם מתאוננים, והמעניקים לכוחות הביטחון את כל הזמן הדרוש להם.

הביטו בחיילי המילואים, שנענו כאיש אחד בלב אחד לקריאה ובאו נחושים לעשות את כל הדרוש.

איך אפשר שלא להתפעל מהעבודה המקצועית, המדוייקת להפליא, של חיל-האוויר, ומהמודיעין המשובח שהשב"כ מספק. והפלא הטכנולוגי המדהים, 'כיפת ברזל', שמצליחה ליירט 90 אחוזים מהירי לעבר ערי ישראל.

שוו בנפשכם מה היה קורה אילו היו מאות הטילים שיורטו מגיעים חלילה ליעדיהם.

שוב החמצה?

ועם כל זה, למשמע הדיבורים על הפסקת אש עולה בלב תחושה חריפה של החמצה. שוב ושוב אנו עושים אותה טעות. קונים שקט יחסי לפרק-זמן כלשהו, שבו האוייב מתעצם ומגדיל את יכולותיו, ולא ירחק היום שנעמוד לפני מציאות קשה עוד יותר.

אומרים ש'אין פתרון' וש'כבר ניסינו הכול'. לא נכון! ברצועת עזה לא ניסינו להשלים את המלאכה. עשינו חצי עבודה, ולכן אין פלא שלא נחלנו הצלחה. לעומת זה, ביהודה ושומרון הלכנו עד הסוף, ניקינו את קיני הטרור, ואנו עומדים על המשמר לבל יצליחו להתבסס מחדש, וראו את השקט השורר שם.

אכן, כניסה לרצועה וחיסול קן הצרעות מן היסוד – אינם משימה קלה. היא כרוכה בלחימה קשה, בעימות מול העולם, בפגיעה באזרחים. אבל מוטב לעשות את הניתוח הכואב הזה פעם אחת, מלהיקלע שוב ושוב לסבבים של לחימה. הסבל הנגרם לשני הצדדים מהסבבים הבלתי-פוסקים האלה גדול פי כמה וכמה ממערכה אחת, קשה אבל יסודית.

אנו זוכרים היטב את זעקתו הכואבת של הרבי מליובאוויטש בימי מלחמת 'שלום הגליל', על שאין מאפשרים לחיילים להשלים את המלחמה ומסכנים את חייהם בגלל הססנות וחוסר נחישות ללכת עד הסוף. זה בדיוק מה שקרה גם במלחמת לבנון השנייה ובמבצע 'עופרת יצוקה'.

דרושה תפילה

אם אכן אין עוז-רוח לחסל לחלוטין את קיני הטרור – לא להסתפק בהרתעה בלבד אלא לעקור אותם מהשורש – חבל לסכן את החיילים בכניסה קרקעית. אפשר להוסיף לכתוש מהאוויר, בתקווה שההרס והחורבן ישיגו הרתעה מסויימת, שתחזיק זמן-מה.

אך כל מי שעיניו בראשו מבין שבמוקדם או במאוחר לא תהיה ברירה אלא לעשות את המלאכה הקשה, בדיוק כפי שעשינו אותה ב'חומת מגן' ביהודה ושומרון. האם לאורך ימים נוכל לחיות עם בסיס טרור איראני, רווי שנאת-ישראל תהומית, לצידנו?

המציאות שאנו חיים בה אינה פשוטה, ואנו זקוקים להרבה רחמי שמים. שהקב"ה ייתן בלב הקברניטים את התבונה ואת העוז לקבל את ההחלטות הנכונות. שיחזק את ידם של חיילינו ויגן עליהם מכל רע. שישמור על כל אחד ואחת מעם-ישראל. הבה נתפלל ונתחזק בתורה ובמצוות להצלחת עם-ישראל ולמען הגאולה השלמה.

המאמר מתפרסם בגיליון השבת של 'שיחת השבוע'

עמוד ענן מנחם ברוד טרור רצועת עזה חמאס

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 11 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד