הגר"ח בירך - ובית המשפט קבע: הילדים יישארו בארץ
אם יהודיה נאבקה נגד בן זוגה הגוי על משמורת ילדיהם • היא נמלטה ארצה והאב פנה לבית המשפט • הגר"ח פסק: "יש להתאמץ להשאירם בארץ" • ומה הכריע בית המשפט?
- יקי אדמקר, בחדרי חרדים
- י"ג טבת התשע"ג
- 5 תגובות
צילום אילוסטרציה: פלאש 90
בית המשפט המחוזי בתל-אביב סיים השבוע סיפור משפטי ארוך ומייגע על החזקת ילדיהם. לפי הפסיקה הסופית: האם היהודייה תוכל להמשיך לגדל את ילדיה בישראל, זאת חרף תביעה שהגיש האב להחזיר את ילדיו להולנד - בה נולדו.
ראשיתה של הפרשה: השניים - יהודיה וגוי - חיו כזוג ונולדו להם שני ילדים בשנים 2005 ו-2007, הם התגוררו ברוטרדם שבהולנד, ובשנת 2007 נפרדו דרכיהם. בחודש פברואר 2012 הגיש האב לבית המשפט ברוטרדם "עתירה לשינוי הסדרי המשמורת על קטינים ולקביעת הסדר למימוש הביקורים".
בית המשפט המקומי קבע כי האב יקבל את ילדיו פעם בשבועיים למשך זמן מסוים, והורה למועצה להגנת הילד במקום מגוריהם - לבצע חקירה לגבי ההסדרים למימוש זכויות הביקור והמשמורת על הילדים, ולדווח ולייעץ לבית המשפט.
חודש לאחר מכן פנה האב שוב לבית המשפט המקומי בבקשה לקיים דיון דחוף, "קיבלתי מידע שאמם של הילדים מתכוונת לעבור עם הילדים, תוך זמן קצר, ולהתגורר בישראל". הזימון לדיון ה"דחוף" לא הגיע לידיה של האם היות והיא עזבה את המדינה יום קודם, ולכן הוא התקיים בלעדיה.
בחודש יולי האחרון הגיש האב את תביעתו לבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב. בתביעה שהוגשה, לפי אמנת האג (החזרת ילדים חטופים. י.א.) הוא עתר להחזרת הילדים להולנד.
בהחלטת בית המשפט נקבע כי על האם להחזיר את ילדיה להולנד, "הנתבעת פעלה בחוסר תום לב ויצאה מהולנד בבהלה ובאופן בלתי לגיטימי, מתוך כוונה לסכל את הליך המשמורת, ותוך כדי ניהול הליך משפטי בעניין המשמורת וקיום חקירה של המועצה להגנה על הילד. במובן זה היא ביצעה מעשה חטיפה במשמעות חוק 'אמנת האג'", קבעו השופטים.
האם לא השלימה עם פסיקת בית המשפט וביקשה מעורך דינה, יעקב הלפרין, לערער על ההחלטה.
הלפרין, תושב בני ברק, סיפר ל'בחדרי חרדים' כי שלח פקס עם בקשת עצה לגר"ח קנייבסקי בנושא ושאל אותו: "האם יש להתאמץ עד כדי כך להשאיר את הילדים בישראל לבקשת האם היהודייה למרות שאינה שומרת תורה ומצוות?"
הגר"ח השיב: "ודאי יש לעשות מאמץ שישארו בארץ, ואחר כך לראות כיצד לקרב אותם".
בחודשים האחרונים דן בית המשפט המחוזי בערעורה של האם. ביום שני האחרון, בהחלטה שניתנה בהרכב של שלושה שופטים, יצחק ענבר, יהודית שבח ושאול שוחט, התקבל ערעור האם, ונקבע כי היא תוכל לגדל את ילדיה בישראל כפי שהביעה את רצונה מטעמים שונים, ובהם - טעמי דת.
ראשיתה של הפרשה: השניים - יהודיה וגוי - חיו כזוג ונולדו להם שני ילדים בשנים 2005 ו-2007, הם התגוררו ברוטרדם שבהולנד, ובשנת 2007 נפרדו דרכיהם. בחודש פברואר 2012 הגיש האב לבית המשפט ברוטרדם "עתירה לשינוי הסדרי המשמורת על קטינים ולקביעת הסדר למימוש הביקורים".
בית המשפט המקומי קבע כי האב יקבל את ילדיו פעם בשבועיים למשך זמן מסוים, והורה למועצה להגנת הילד במקום מגוריהם - לבצע חקירה לגבי ההסדרים למימוש זכויות הביקור והמשמורת על הילדים, ולדווח ולייעץ לבית המשפט.
חודש לאחר מכן פנה האב שוב לבית המשפט המקומי בבקשה לקיים דיון דחוף, "קיבלתי מידע שאמם של הילדים מתכוונת לעבור עם הילדים, תוך זמן קצר, ולהתגורר בישראל". הזימון לדיון ה"דחוף" לא הגיע לידיה של האם היות והיא עזבה את המדינה יום קודם, ולכן הוא התקיים בלעדיה.
בחודש יולי האחרון הגיש האב את תביעתו לבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב. בתביעה שהוגשה, לפי אמנת האג (החזרת ילדים חטופים. י.א.) הוא עתר להחזרת הילדים להולנד.
בהחלטת בית המשפט נקבע כי על האם להחזיר את ילדיה להולנד, "הנתבעת פעלה בחוסר תום לב ויצאה מהולנד בבהלה ובאופן בלתי לגיטימי, מתוך כוונה לסכל את הליך המשמורת, ותוך כדי ניהול הליך משפטי בעניין המשמורת וקיום חקירה של המועצה להגנה על הילד. במובן זה היא ביצעה מעשה חטיפה במשמעות חוק 'אמנת האג'", קבעו השופטים.
האם לא השלימה עם פסיקת בית המשפט וביקשה מעורך דינה, יעקב הלפרין, לערער על ההחלטה.
הלפרין, תושב בני ברק, סיפר ל'בחדרי חרדים' כי שלח פקס עם בקשת עצה לגר"ח קנייבסקי בנושא ושאל אותו: "האם יש להתאמץ עד כדי כך להשאיר את הילדים בישראל לבקשת האם היהודייה למרות שאינה שומרת תורה ומצוות?"
הגר"ח השיב: "ודאי יש לעשות מאמץ שישארו בארץ, ואחר כך לראות כיצד לקרב אותם".
בחודשים האחרונים דן בית המשפט המחוזי בערעורה של האם. ביום שני האחרון, בהחלטה שניתנה בהרכב של שלושה שופטים, יצחק ענבר, יהודית שבח ושאול שוחט, התקבל ערעור האם, ונקבע כי היא תוכל לגדל את ילדיה בישראל כפי שהביעה את רצונה מטעמים שונים, ובהם - טעמי דת.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות