גם העליון הכריע: הדיירים יוכלו להקים סוכה בחצר
פרסום בלעדי: מאבק תושבי בניין בתל אביב למנוע משכניהם בניית סוכה - נכשל • לאחר בית משפט השלום והמחוזי, הכריע גם העליון כי אין כל מניעה להקמת הסוכה
- יקי אדמקר, בחדרי חרדים
- כ' טבת התשע"ג
- 5 תגובות
צילום: קובי הר צבי
זהו סיפורה של סוכה שהוקמה מידי שנה בחג הסוכות בחצר בניין במרכז תל-אביב, ובעלי הבית התנגדו להקמתה - בטענה שהיא מפריעה לשאר השכנים, והם נאלצו לכתת את רגליהם מבית משפט השלום - דרך המחוזי - ועד להחלטה שהתקבלה השבוע בבית המשפט העליון.
הסיפור החל כאשר בני זוג חתמו בשנת 2007 על חוזה שכירות לדירה בה הם מתגוררים. אז, הם לא העלו בדעתם כי החוזה אינו כולל את האפשרות להקים סוכה צנועה בחצר הבניין. שלוש שנים הערימו עליהם בעלי הבית קשיים לקיים את מצוות החג, ולקראת סוף שנת 2010 פסק בית המשפט השלום בתל-אביב כי חובה על המשכירים לאפשר את בניית הסוכה בתנאים מסוימים, אף שמדובר בחצר פרטית שלא נכללה בחוזה.
על אף הפסיקה, בעלי הזכות בבניין לא השלימו עם פסק הדין וערערו לבית המשפט המחוזי. המשכירים הגישו באמצעות עורך דינם, דוד שוב, ערעור שכנגד, זאת בנוגע לקביעה שאין לאפשר הקמת סוכה על הגג ושיש להגביל את שטח הסוכה.
בבית המשפט המחוזי הוחלט לדחות את הערעור של בעלי הזכות בבניין, מכיוון שהוא קבע כי פסק דינו של בית המשפט השלום הינו מפורט ומנומק ולא נמצא מקום להתערב בו. בית המשפט קיבל את הערעור שכנגד וביטל את ההגבלה על שטח הסוכה כפי שנקבע בבית המשפט השלום, מאחר והדיירים מחויבים לשלם עבור אחזקת השטחים הכלליים של הבניין.
אלא שגם כאן לא הסתיימה הסאגה המשפטית.
השוכרים הגישו ערעור לבית המשפט העליון. לטענתם, הבניין נשוא המחלוקת הינו בבעלות פרטית של מספר בעלים פרטיים ואינו רשום כבית משותף. לפיכך נטען, כי שטחי החצר והגג אינם מהווים שטחים משותפים או רכוש משותף, ולכן אין מחובתם להעניק להם שימוש בשטח החצר או הגג לטובת בניית הסוכה. עוד הם טענו כי אין אדם יכול לרכוש טובת הנאה ברכוש הזולת מפני שנול לו וכי אין לכפות על הזולת לפעול ברצון טוב על ידי החלת שיקולים שביושר.
בית המשפט העליון קבע בתחילת השבוע כי הוא דוחה את הערעור מבלי להיזקק לתשובת הצד שכנגד. "מדובר בסכסוך קטן ונקודתי בדבר הקמת סוכה בחצר בניין למשך ימים ספורים בשנה. הסכסוך נדון והוכרע בשתי ערכאות שהגיעו לתוצאה זהה". עוד הוסיף בית המשפט העליון בקביעתו: "העובדה שמדובר בבניין שאינו רשום כבית משותף אינה מונעת מכל הדיירים לעשות שימוש רגיל ונאות בשטח החצר".
הדיירים שהבינו כי בחג הסוכות הקרוב יוכלו לקיים את מצוות החג כהלכתה, נושמים היום לרווחה.
הסיפור החל כאשר בני זוג חתמו בשנת 2007 על חוזה שכירות לדירה בה הם מתגוררים. אז, הם לא העלו בדעתם כי החוזה אינו כולל את האפשרות להקים סוכה צנועה בחצר הבניין. שלוש שנים הערימו עליהם בעלי הבית קשיים לקיים את מצוות החג, ולקראת סוף שנת 2010 פסק בית המשפט השלום בתל-אביב כי חובה על המשכירים לאפשר את בניית הסוכה בתנאים מסוימים, אף שמדובר בחצר פרטית שלא נכללה בחוזה.
על אף הפסיקה, בעלי הזכות בבניין לא השלימו עם פסק הדין וערערו לבית המשפט המחוזי. המשכירים הגישו באמצעות עורך דינם, דוד שוב, ערעור שכנגד, זאת בנוגע לקביעה שאין לאפשר הקמת סוכה על הגג ושיש להגביל את שטח הסוכה.
בבית המשפט המחוזי הוחלט לדחות את הערעור של בעלי הזכות בבניין, מכיוון שהוא קבע כי פסק דינו של בית המשפט השלום הינו מפורט ומנומק ולא נמצא מקום להתערב בו. בית המשפט קיבל את הערעור שכנגד וביטל את ההגבלה על שטח הסוכה כפי שנקבע בבית המשפט השלום, מאחר והדיירים מחויבים לשלם עבור אחזקת השטחים הכלליים של הבניין.
אלא שגם כאן לא הסתיימה הסאגה המשפטית.
השוכרים הגישו ערעור לבית המשפט העליון. לטענתם, הבניין נשוא המחלוקת הינו בבעלות פרטית של מספר בעלים פרטיים ואינו רשום כבית משותף. לפיכך נטען, כי שטחי החצר והגג אינם מהווים שטחים משותפים או רכוש משותף, ולכן אין מחובתם להעניק להם שימוש בשטח החצר או הגג לטובת בניית הסוכה. עוד הם טענו כי אין אדם יכול לרכוש טובת הנאה ברכוש הזולת מפני שנול לו וכי אין לכפות על הזולת לפעול ברצון טוב על ידי החלת שיקולים שביושר.
בית המשפט העליון קבע בתחילת השבוע כי הוא דוחה את הערעור מבלי להיזקק לתשובת הצד שכנגד. "מדובר בסכסוך קטן ונקודתי בדבר הקמת סוכה בחצר בניין למשך ימים ספורים בשנה. הסכסוך נדון והוכרע בשתי ערכאות שהגיעו לתוצאה זהה". עוד הוסיף בית המשפט העליון בקביעתו: "העובדה שמדובר בבניין שאינו רשום כבית משותף אינה מונעת מכל הדיירים לעשות שימוש רגיל ונאות בשטח החצר".
הדיירים שהבינו כי בחג הסוכות הקרוב יוכלו לקיים את מצוות החג כהלכתה, נושמים היום לרווחה.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות