השקט שאחרי הסערה: מהי עמדת ההלכה?
מכון כת"ר פרסם נייר עמדה הלכתי על מחלוקות שעשויות להתעורר עקב סערת הגשמים • "אני קורא למנהלים ליישם את עקרונות ההלכה ולהבטיח התנהלות הוגנת"
- יואל קוריץ, בחדרי חרדים
- ג' שבט התשע"ג
- 1 תגובות
איחרתם לעבודה? צילום: אכיון
סערת הגשמים מאחורינו - ההלכה מתייחסת לבעיות אפשריות: לאחר שבשבוע הקודם ירדו גשמי ברכה בכמויות חריגות וגרמו להצפות ולעצירת כבישים, הוציא אמש (א) מכון כת"ר פסק הלכה המתייחס למחלוקות עבודה שעלולות להתעורר בעקבות הסופה. עובדים רבים איחרו או הפסידו ימי עבודה עקב מזג האוויר ופסק ההלכה האחרון קובע על מי מוטלת האחריות לשאת בנזקי אובדן ימי העבודה הללו?
אלו עיקרי הדברים: במצב שיגרה על האחריות להגיע בזמן מוטלת על העובד, גם אם לשם כך חייב לצאת מהבית בשעה מוקדמת ביותר. כמו כן, "על פי שורת הדין הזמן הדרוש לעובד להגיע למקום עבודתו צריך להיות מחושב כזמן עבודה בפועל, אולם הואיל ומנהג העולם שונה, קובעת ההלכה כי יש לנהוג כפי המנהג ולא לחשב את זמן השהות בדרכים כזמן עבודה בפועל אלא רק מהרגע בו התייצב העובד במקום עבודתו הקבוע", נכתב בנייר העמדה. כמו כן כאשר העובד מאחר למקום עבודתו ברור שאינו אמור לקבל שכר על זמן שלא עבד, ואף יתירה מזן - הוא עשוי להתחייב בנזקים שגרם איחורו לבעל הבית.
במקרה שנסיבות מיוחדות הן שגרמו לאיחור, כמו במצב ששרר בשבוע שעבר - אין העובד חייב לשאת בתוצאות הפסקת ההתקשרות על ידו, גם אם היעדרותו גרמה לנזק כספי למקום עבודתו. עם זאת אין העובד זכאי לקבל שכר על שעות בהן לא עבד, גם אם הדבר נעשה שלא באשמתו.
כאשר מדובר בסגירת מקום עבודה עקב הצפות או שלגים שעצרו את הפעילות באזור שלם נחלקו הפוסקים האם מקום העבודה חייב לשלם לעובדים את שכרם גם עבור הימים בהם המקום היה סגור ולמעשה יש להגיע להבנות בין העובדים והמעבידים במקומות אלו.
"עובד שנבצר ממנו להגיע לעבודתו או שאחר למקום עבודתו עקב הגשמים וההצפות אינו חייב לשאת בתוצאות הכספיות של היעדרותו המוצדקת, אך אין הוא זכאי לשכר על זמן זה. במידה ומדובר במקום עבודה שנסגר עקב הצפות או שלגים נחלקו הפוסקים האם העובד זכאי לקבל תשלום תמורת התקופה שנבצר ממנו מלהגיע לעבודתו".
ראש מכון כת"ר, הרב שלמה אישון, אומר: "לנוכח מזג האוויר שעשה שמות בכל רחבי הארץ בשבוע שעבר, וגרם לעובדים רבים לאחר ואף להעדר ממקום עבודתם, החלטנו לגבש נייר עמדה הלכתי שינחה את בעלי העסקים כיצד לנהוג כהלכה. אני קורא למנהלים ומנכ"לים ליישם את עקרונות ההלכה ובכך להבטיח התנהלות הוגנת".
אלו עיקרי הדברים: במצב שיגרה על האחריות להגיע בזמן מוטלת על העובד, גם אם לשם כך חייב לצאת מהבית בשעה מוקדמת ביותר. כמו כן, "על פי שורת הדין הזמן הדרוש לעובד להגיע למקום עבודתו צריך להיות מחושב כזמן עבודה בפועל, אולם הואיל ומנהג העולם שונה, קובעת ההלכה כי יש לנהוג כפי המנהג ולא לחשב את זמן השהות בדרכים כזמן עבודה בפועל אלא רק מהרגע בו התייצב העובד במקום עבודתו הקבוע", נכתב בנייר העמדה. כמו כן כאשר העובד מאחר למקום עבודתו ברור שאינו אמור לקבל שכר על זמן שלא עבד, ואף יתירה מזן - הוא עשוי להתחייב בנזקים שגרם איחורו לבעל הבית.
במקרה שנסיבות מיוחדות הן שגרמו לאיחור, כמו במצב ששרר בשבוע שעבר - אין העובד חייב לשאת בתוצאות הפסקת ההתקשרות על ידו, גם אם היעדרותו גרמה לנזק כספי למקום עבודתו. עם זאת אין העובד זכאי לקבל שכר על שעות בהן לא עבד, גם אם הדבר נעשה שלא באשמתו.
כאשר מדובר בסגירת מקום עבודה עקב הצפות או שלגים שעצרו את הפעילות באזור שלם נחלקו הפוסקים האם מקום העבודה חייב לשלם לעובדים את שכרם גם עבור הימים בהם המקום היה סגור ולמעשה יש להגיע להבנות בין העובדים והמעבידים במקומות אלו.
"עובד שנבצר ממנו להגיע לעבודתו או שאחר למקום עבודתו עקב הגשמים וההצפות אינו חייב לשאת בתוצאות הכספיות של היעדרותו המוצדקת, אך אין הוא זכאי לשכר על זמן זה. במידה ומדובר במקום עבודה שנסגר עקב הצפות או שלגים נחלקו הפוסקים האם העובד זכאי לקבל תשלום תמורת התקופה שנבצר ממנו מלהגיע לעבודתו".
ראש מכון כת"ר, הרב שלמה אישון, אומר: "לנוכח מזג האוויר שעשה שמות בכל רחבי הארץ בשבוע שעבר, וגרם לעובדים רבים לאחר ואף להעדר ממקום עבודתם, החלטנו לגבש נייר עמדה הלכתי שינחה את בעלי העסקים כיצד לנהוג כהלכה. אני קורא למנהלים ומנכ"לים ליישם את עקרונות ההלכה ובכך להבטיח התנהלות הוגנת".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות