גיוס? "הבג"ץ יבין מה שמורסי הבין" • פרוש בראיון מיוחד

אוהב לראות הפשלת שרוולים

כבר שנתיים הוא אינו מכהן כחבר-כנסת מן השורה, אך מקפיד להמשיך ולהגיע לכל ישיבות סיעת 'יהדות התורה' במשכן הכנסת. בין לבין חילק את זמנו בין פעילות ב'מרכז אגודת ישראל' שברחוב פרס בירושלים לבין המשך הרמתו של עיתון 'המבשר', שהפך לחלק מנשמת אפה של משפחת פרוש.

איפשהו, בין עיסוקיו הרבים - בתוך מסדרונות הכנסת המלאים בימים אלו בעיקר מאנשי ועדת הבחירות המרכזית, במטה יהדות התורה בבני-ברק, במשרדי 'המבשר' או המשרדים ברחוב פרס 2 - הצלחנו לתפוס את מאיר פרוש, או-טו-טו ח"כ, לשיחה נוקבת, אולי קצת ארוכה מדי, לטעמו.

שיחה שהתגלגלה סביב התחנות המרכזיות של חייו: מערכת הבחירות והכנסת, עיריית ירושלים, עיתון המבשר (הלינקייג' בין שני האחרונים ברור) ופתיחת המטה בבני-ברק, תוך מחיקת משקעי העבר, משקעי הריצה לראשות עיריית ירושלים.

את תחילת דרכנו עשינו כשאנו מלווים אותו לסיור במטה יהדות התורה בבני ברק. מלווה בשנים מעוזריו עקב פרוש בעניין רב אחרי החבר'ה הישובים על כסאות הפלסטיק וסביב השולחנות, עובדים במרץ. זה בדיוק מה שהוא אוהב לראות. הפשלת שרוולים וכיתות רגליים. שטח.

אילו רק היה כאן אביו, היה רווה מלוא חופניים נחת, מן הסתם חלף הרהור של עצב במוחו. בהמשך, נשאל אותו על כך.

במסדרונות הכנסת הוא נע כוותיק ורגיל. כל פינה שם נהירה לו ככף ידו. אמנם בימים אלו חסומים חדרים רבים, כך גם חדרה של סיעת יהדות התורה – ועדת הבחירות המרכזית הצליחה לאייש שם כמעט כל פיסת קרקע, ובכל זאת הצלחנו למצוא לעצמנו פינה שקטה, איפשהו מאחורי הקלעים של מזנון הכנסת, ולא במטבח.

למען האמת, לא ניתן היה לצלם אותו מהלך במסדרונות, מבלי שאוזנו תהיה תפוסה. בסלולרי, שאינו מפסיק לזמזם לרגע אחד.

אבא, אתה חסר

ובכל זאת הצלחנו למצוא לעצמנו בין לבין דקות שקטות של שיחה על התחנות הפוליטיות השונות של חייו. מהבן המלווה את אביו לאורך מערכות הבחירות, לכנסת ולעיריות, למי שמנהל בעצמו את מטה 'שלומי אמונים', כשאביו ז"ל כבר אינו בין החיים.

• שלום לח"כ בקרוב, הרב מאיר פרוש. זוהי מערכת הבחירות הראשונה בה אביך ז"ל, הרב מנחם פרוש, אינו איתך. הוא חסר לך בקטע של ייעוץ והכוונה?

"הוא חסר לי כל יום, על אחת כמה וכמה בתקופה של בחירות בה הוא היה כידוע לכל שועל בחירות ותיק, מוביל מערכות בחירות בצורה שאין דומה לה, אז בוודאי וודאי שהוא חסר. בכל יום, אבל בבחירות אני מרגיש את זה עוד יותר. אני מתגעגע אליו בכל יום, רוצה לשמוע את חוות דעתו, אבל בבחירות אין ספק בכך".

• כמה מערכות בחירות הוא עשה?

"אם אנחנו בכנסת ה-18, הולכים לקראת ה-19, ואת כל הכנסות הוא עשה... ובוודאי בירושלים שם ריכז ממש, בחלק מהשנים - מ-1978 אנחנו הולכים לבחירות נפרדות ברשויות המקומיות, כך שגם את זה ניהל. היו לו לפחות 25-27 מערכות בחירות שהוא ניהל".

• ומתוכן, בכמה מהן ליווית אותו?

"בשלושים השנים האחרונות ליוויתי אותו, אבל כשהוא היה, הוא עמד בראש הפירמידה, כי היה לו הרבה ניסיון. הוא העלה את רף הציפיות, הגדיר מה צריך לעשות מי שעומד בראש מטה בחירות... היו לו המצאות איך לעורר דעת קהל, איך למשוך, איך להכות בנקודה שיכולה לעורר תשומת לב. אבל הוא השאיר תלמידים טובים, יש צוות טוב שעובד ומקווים לתוצאות טובות".

• מהו הדבר המרכזי אותו הוא לימד אותך במערכת בחירות? השטח? להפשיל שרוולים?

"לא להזניח שום רעיון שמביאים בפניך. אם מישהו בא אליך עם הצעה, אם זה רק ישים, אל תזניח, אל תגיד אני מבין יותר. כל הצעה שאתה מקבל - אתה מנסה. הוא היה תמיד אומר שבבחירות אתה לא יכול לדעת מהי המכה שתרים אותך או תוליך אותך. אתה מכה מפה, מכה משם. מדבר פה מדבר שם, ובסוף, ביחד, הכול מתבשל ביחד. אתה אף פעם לא יודע מה יפגע. בחירות זה כמו טשולנט..."

הטשולנט של בנט

• מה שמזכיר לי את הטשולנט שאכלת יחד עם נפתלי בנט אצלך בבית, בפגישתכם...

"א. לא היה טשולנט, ב. אם אתם כבר אומרים שהיה, אל תגידו שאשתי לא יודעת לבשל ושאני צריך לקנות סיר טשולנט... היה כיבוד קל, ישבנו, שוחחנו, לא הכיבוד היה העיקר. דיברנו, שוחחנו".

• על מה? מה יש לדבר לפני הבחירות, כשאתם עדיין לא יודעים כמה כל אחד מקבל...

"דיברנו על דברים כלליים, שעומדים ברומו של עולם, על הבעיות. חלק מהדברים משותפים ליהדות התורה ולבית היהודי, גם על הגזירות. במסגרת שעה פגישה זה לא הרבה זמן".

• היה פה ניסיון לפזול, אולי, למצביעים החרדיים שרוצים להצביע לבנט, בבחינת, תבחרו בנו, אנחנו יותר חרדים, וממילא הולכים יחד?

"פגישה כזו לא גורמת לכך שאנשים יחליטו על הצבעה. יושבים, משוחחים, מחליפים הצעה או שנים, לא מדובר בפגישה שמביאה לכך שמי שחשב להצביע כך, יצביע אחרת".

• אולי כמה חב"דניקים... אולי אוכלוסיות שמתלבטות...

"יש שיגידו לך שפגישה כזו נועדה לאותת לשמאל שאנחנו עם הימין, יש שיאמרו ההיפך, לאותת לימין..."

• אולי גם, אולי לאותת לבנימין נתניהו שיש גוש מימינו, שקואליציות נרקמות מאחורי גבו...

"אני לא חושב. זה שהבית היהודי נחשבת למפלגה דתית, לית מאן דפליג, זה שיהדות התורה מפלגה חרדית, לית מאן דפליג, זה שבנט ואני שומרי שבת ושנתניהו לא שומר שבת גם ברור. אז אסור לנו לדבר, ומבלי להיכנס לפנטזיות של אנשים מי יודע מה מתכננים פה?"

• זה אולי חלק מההמלצות של האבא ז"ל: לא לפספס שום הזדמנות.

"לא, זה לא קשור לבחירות, הסקרים נותנים לו 12, 13, 14 מנדטים, והוא הולך להופיע מעל במת הכנסת, הוא יהיה פה בזירה, אז מותר להכיר אותו..."

• איזה רושם הוא עשה?

"רושם טוב, של מי שלומד נושאים, לא שולף, שקול".

• טוב, הוא בא מעולם ההייטק, השאלה היא כמה הוא מבין את הצרכים שלנו, החרדים?

"לא בדקתי בציציות שלו, הוא שקול, חושב על מה שעושה, לא נגרר לומר דברים שלא צריך לומר אותם. ראיתי אותו, שוחחנו, נפגשנו ונפרדנו".

תהיה הצבעה מאסיבית

• אומרים שהשטח ביהדות התורה רדום... כשאתה מסתובב בשטח אתה מרגיש את זה?

"לא, יש מטות, פעילים, תהיה הצבעה מאסיבית".

• למרות שבאור יהודה נטוש... שתי קומות מפלצות. רק המשכיר מרוויח מזה...

"אני לא יודע מה הכוונה נטוש. אומרים עלי שאני עובד... ורק פעם אחת ביקרתי באור יהודה. אז אם אני לא הייתי באור יהודה אני לא עובד? כל אחד עובד בתחומים שלו, אני מדבר עם רבנים, נפגש עם ראשי קבוצות, אחרים מטפלים בקלפיות, יש שמטפלים בהנעת בוחרים ביום הבחירות, התפקיד הוא לא לשבת במטה, לא המטה עושה את העניין".

• גם לא המודעות בעיתונות.

"המודעות בעיתונות הן כדי לתת לאדם האוהד שלי מה לענות כשאומרים לו מה עשיתם? ואז הוא עונה מי שומר על עניין זה וזה... יהדות התורה... מי שמר על עולם הישיבות... יהדות התורה... מה צריך לעשות בימים אלו... הוא מצטט את הרבנים. זה חומר לשכנע את האנשים".

• את המשוכנעים... הרי פרסמו רק ביומונים. מי קיבל את ההחלטות איפה יפרסמו? באילו צבעים? באיזה פורמט?

"חברי הכנסת בוודאי לא נדרשו לנושא צבעי הפרסום, קבעו את זה אנשי מקצוע".

• ואני נזכרת בקלפי שהביא איתו בנימין ליפקין, ושהייתה מיותרת במבט לאחור... אז הצביעו. נו, מה?

"מה שהיה, היה, מכל דבר אפשר להפיק לקחים וללמוד..."

• ההרגשה היא שיש פה עניין של כיפופי ידיים, של כל דאלים גבר, של מי שצועק חזק יותר.

"לא שמעתי צעקות..."

• אולי לא צעקות, אבל כיפופי ידיים... מי שוויתר זז הצידה.

"אני מתאר לעצמי שבכל מפלגה ובכל קבוצה יש את אותן תלונות. זה חושב כך וזה חושב כך. הכול נע סביב מי אמר ככה ומי קבע שהדמות הזו תהיה ככה וכו'. בסופו של דבר כולנו מתרכזים סביב הנקודה המרכזית שאותה אנחנו מתבקשים להעביר לקהל: אנחנו חושבים שיהדות התורה צריכה להגיע לכנסת חזקה יותר, ובפרט שהיא צריכה לנהל מו"מ בנושא הגיוס".

אני לא שמאל

• איך מסבירים את זה לאוכלוסיה של חסידי חב"ד שבאה ואומרת מבחינתנו צריך לעלות על הגבעות לשומרון. אולי אני מגזימה קצת אבל הרעיון ברור.

"טוב, אין מי שעשה למען השומרון יותר ממני".

• נכון, זה מה שאומרים בחב"ד, שאילו הרב פרוש היה במקום 6 היינו מתאמצים. אז לא יתכן שהלל הורוביץ, שנמצא במקום ה-13 בבית היהודי, מכשיר 13 מנדטים, ואני, שנמצא במקום טוב באמצע, לא יכול להכשיר את הלפני ומאחורי...למרות שאין צורך להכשיר. א. כולם יודעים שיהדות התורה הכי חזקה בשלמות התורה. ב. היא חזקה ביותר בשלמות העם – יש לנו כבר שתי שלמויות.

• כן, אבל עדיין אין את העיקר בחב"ד.

"אף אחד לא יכול לומר שהארץ יותר חזקה מהתורה ומהעם. אם לא יהיה לנו את שלמות התורה מי יודע כמה נפשות ילכו לאבדון רוחני. וזה בדיוק כמו אובדן הארץ. הרי אותו חב"דניק שלא רוצה להצביע ליהדות התורה כשמעלים בפניו את שאלת בני הישיבות אומר 'יהיה בסדר, לא יגייסו אותנו, אין בתי כלא כאלו'...ואני אומר 'לא יהיה משא ומתן מדיני, נתניהו יהיה ראש ממשלה, הוא לא חושב בכלל לנהל משא ומתן, הוא מכניס להם תמיד עיזים כאלו של מדינה יהודית, תחתמו לי על סוף הסכסוך, אני לא רוצה לשמוע יותר על זכות השיבה'".

"מה גם שיהדות התורה פונה ואומרת, אני בכל אופן אומר להם: 'אם יהדות התורה תראה שנתח גדול של חב"ד עברו לג' כל נציגי יהדות התורה ידאגו להם. אין פוליטיקאי שחושב שאפשר לוותר על קולות במחי יד. זה יעמוד לדיון בסיעה, כולנו פוליטיקאים ומחפשים קולות וחלילה לא נזנח אותם. אני מכיר את הנפשות הפועלות, את הפוליטיקאים שלנו, את הנציגים, נציגים ממולחים".

• כולל גפני, שבשביל קולות של חב"ד יסכים לוותר על עקרונות הלכתיים שמנחים את 'דגל התורה'? הוא יזנח פסק הלכה שיקבל?

"אני לא יודע איזה פסק יקבל, בכל פעם הנקודה נבחנת מחדש, דבר אחד אני כן יכול לומר: שיהדות התורה בשנים האחרונות מתקרבת יותר לימין. אנחנו צריכים שהפעם חב"ד תלך עם יהדות התורה".

• זה נראה בשטח?

"יותר מאשר בעבר".

• קודם צריך לשכנע אותם שאם לא הקולות שלהם ילכו לפח, ל'עוצמה לישראל'.

"כשאני אומר את זה הם כועסים עלי. נכון, אני רואה סקרים שבהם הם עוברים את אחוז החסימה, אבל אני גם רואה סקרים שבהם הם לא עוברים את אחוז החסימה. הנה אתמול קיבלתי את סקר הסקרים ושם עוצמה לישראל לא עוברת. אז לא לומר את זה? כמו שהם, בעוצמה לישראל, יודעים לומר דברים על חברי כנסת אצלנו, דברים שהייתי רוצה לשמוע אותם אחרת. אבל הם אומרים, גם אני אומר את מה שאני חושב".

ומה עם החרדי העובד?

• השאלה היא אם חשים, בגלל השינוי שחל ביתד נאמן, שינוי בחב"ד.

"אל תשאלי אותו על 'יתד נאמן' ועל 'דגל התורה'. אני אומר שיהיו שינויים לטובה, כאלו שיפתיעו את יהדות התורה, כי אני שומע שם יותר ויותר קולות של חב"ד שאומרים 'הפעם, זה מה שיש, וזה הטוב ביותר'".

• אולי גם לאור זה שאריה דרעי נכנס לש"ס ועליו אין חולק שהוא נוטה לשמאל.

"אני לא רוצה להיכנס לזה, אני צריך לעבוד עם האנשים, למה אני צריך להיכנס לשאלות האלו".

• לא בטוח שזה חסרון לומר שהוא שמאל. גם דגל התורה במשך השנים הייתה שמאל. אבל לא, הוא מעדיף שלא להיכנס לגופם של אנשים או קבוצות.

• ג', חלק מהתפקידים שלה לדאוג לעובד החרדי.

"נכון. ודווקא נפגשתי אתמול בלילה עם קבוצה בבני ברק, חרדים עובדים. אני חושב שיש הרבה דברים שבהם צריך לפעול כדי לתקן. אצל הערבים מדברים על אפליה מתקנת כך גם אצל האתיופים והסרקצ'ים, חייבים לפעול למען חקיקה מתקנת גם למען הציבור החרדי שרוצה להתקבל לדירקטורים ולמשרות ממשלתיות.

"חלק גדול ממצביעי יהדות התורה הם לומדי תורה, והשלטון תופסים את הציבור הזה ככלי לפגוע בכל הציבור החרדי. כי הם לא רוצים את הריבוי הטבעי שלנו. הם רק לוקחים את הנושא של בני הישיבות כי זה הסמל של החרדי, לפחות בשנים הראשונות שלו, בישיבה ואחר כך בכולל.

• למה יהדות התורה לא צומחת? למה היא תקועה באותו מקום?

"קודם כל אני לא בטוח שזה נכון, כי אסור לשכוח שלפני 30 שנה לדוגמה לא הייתה ש"ס, ואני בטוח שבתוך ש"ס יש לפחות 4 מנדטים שבעבר הצביעו לג'. כלומר, זה לא שאנחנו נגיד 5 ואין יותר, אלא שיש לנו עוד בתוך ש"ס. צריך לזכור שב-73' הייתה עליה גדולה של גרוזינים בשנת 90' שוב הייתה עליה גדולה של רוסים, כל זה שינה את המפה. אילולי זה אין ספק שיהדות התורה הייתה צומחת".

• אבל אם נסתכל אפילו רק על שלוש מערכות בחירות אחרונות נראה קיפאון...

"אולי היו סיבות כאלו ואחרות, אבל הפעם אני בטוח שנוכיח שצמחנו".

עם תלך אגודה?

• אתם יצאתם בקמפיין בנושא הדיור. אבל אתם שוכחים שקיים היום מצב לפיו יכול להיות שהבן שלך לא יוכל לגור בשכונה ליטאית וכך הלאה. זה לא שכולם יחד גרים באותן שכונות, ספרדים, ליטאים, חסידים, חרדים עובדים.

"זה לא נכון. הנה עכשיו סיימנו רישום לגבי חריש, הפעילות הזו כללה 3500 נרשמים בנציגות מכובדת של הליטאים ושל החסידים ועבדנו במשותף. לא אמרנו שאתה מכאן לא תירשם פה לך לשם וכו', להפך, עשינו רישומים מאוחדים, שהציבור ירגיש שהעיר היא מאוחדת: ספרדים, ליטאים, חסידים. לגבי קרית ספר, היזמים שלה היו מהציבור הליטאי אז רצו שהאוכלוסיה תהיה ליטאית, אולי בביתר היזמים היו חסידים ועדיין בביתר יש מעדות המזרח, יש ליטאים שיש להם סגן ויש חסידים.

• מה בדיוק קורה כרגע עם חריש באמת?

"העמותות של הציבור החרדי נתבקשו לתת תשובות, הם נתנו לפני כשבועיים, ועדת המכרזים של מנהל מקרקעי ישראל שיושבת בימי רביעי לדיונים עד כה לא נתנה תשובות ואנחנו לא מאיצים בהם. הם בודקים את זה מכל כיוון שהוא, כדי שכאשר יענו תשובה היא תהיה ברורה

• שתי שאלות לגבי חריש, לגבי תחושת ההחמצה. האחת: יש תחושה שעורכי הדין לא בדקו את הנושא לעומק ועד הסוף? אתה לא חושב שיכלו להימנע מלהגיע ל'תולעים' האלו?

"עורכי הדין שלנו בטוחים שעשו בסדר, ואני מקווה שנעבור את זה".

• תחושת החמצה שנייה: שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס ערך מסיבת עיתונאים בנושא חריש כשהוא לוקח את הקרדיט לעצמו, כאשר למעשה אתם הרי הייתם ראשונים לפעול סביב העיר הזו.

"שר חי ומלווה את הנושא מתוקף האחריות המיניסטריאלית שיש לו עד לרגע שבו חריש יצאה למכרזים. זה שמאיר פרוש פעל להביא קהלים לרישום, ושנים על גבי שנים עוד לפני שאריאל אטיאס היה במשרד השיכון, זה בסדר, אבל הוא כשר קידם את העניין. גם אם לא נתנו קרדיט אין אדם, בכל המזרח התיכון ולפחות בקהל החרדי, שיכול להתעלם מהעובדה שאנחנו היינו מעורבים בעניין הזה".

• שתי המפלגות ימשיכו לעבוד ביחד, למרות השינויים שחלו שם?

"לטובת היהדות החרדית צריך לעבוד ביחד, עם שלושת הקודקודים של ש"ס, וגם אם יש למישהו תחושה לא טובה כלפי נציג כזה או אחר טובת היהדות החרדית עומדת לפני הכול וצריך להניח בצד את כל המשקעים".

אבל כשאני מדברת איתו על קואליציות, על חיבור שלהם עם ציפי לבני או עם יאיר לפיד, הוא הודף את השאלה. לא, כרגע לא מדברים על עתידות, כרגע כל מטרתו היא להביא עוד ועוד קולות ל'יהדות התורה', כך עד לרגע סגירת הקלפיות.

הבג"ץ בסוף יבין

• נעבור לנושא הבוער, נושא הגיוס. גם אם נניח שיהיו ליהדות התורה 20 מנדטים, איך אתם מתמודדים עם הבעיה? הרי בג"ץ הוא זה שעומד מולנו? כל חוק שיחוקק יצטרך לעמוד במבחן בג"ץ!

"אני שואל הפוך: איך בג"ץ חושב לבצע את הגיוס כשראשי ישיבות ואדמו"רים אומרים 'אנחנו נלך לכלא' ולא נאפשר את זה. כלומר, בג"ץ אולי עוד לא יודע וחושב שיוכל לעשות משהו. מי שחושב שיוכל לאכוף דבר, על כל ציבור ובוודאי על הציבור החרדי שנאבק מהבחינה הדתית, הוא יכשל ויאכל מרורים...אנחנו גם יודעים, ואני לא רוצה לעשות השוואות, אבל גם מורסי במצרים הבין שאי אפשר לשחק עם העם וכשהעם לא רצה הבין שצריך להתקפל. אין מצב שיהיה בחור שרוצה ללמוד ולא יתנו לו דיחוי! אין מצב.

"הבג"ץ יבין את מה שהבינו 64 שנים, שמי שרוצה ללמוד יישב וילמד. אם מישהו רוצה לגרום לכך שאברכים לא ילמדו בכולל אלא יתנו להם אפשרות כזו ואחרת להתפרנס זה פתרונות שהם נותנים, אנחנו לא נותנים פתרונות לאנשים כדי שיעזבו את הכולל.

"אם יש מישהו שרוצה להתגייס, אנחנו לא פועלים לסרבנות. בשמאל אתה יכול למצוא פעילי סרבנות. לא אצלנו, ואנחנו מאמינים שמי שלומד תורם יותר ממי שמשרת בצבא".

• בטח יותר מכתבי 'במחנה' בדימוס...

"כן".

לא מחרים את הסיעה המרכזית

• איך יחסיך היום עם הסיעה המרכזית?

"אני יכול לומר כך: שבמשך ארבע שנים הייתי מופיע כל שבוע לישיבת סיעה, ולא היה מצב בישיבת סיעה שאחד לא דיבר עם השני".

• הרב פרוש הגיע, לא כולם הגיעו...הגיעו, עד שהגיע יו"ר סיעה חדש, הרב ישראל איכלר, וסידר את העניין.

"אוקי. אני אומר כך: לא היה מצב שאני לא באתי לישיבת סיעה, ואם היה צריך לדבר על נושאים, כל נושא שקשור להגנה על הציבור החרדי דיברנו יחד. וכעת, כשאנחנו נמצאים במצב בו אנחנו צריכים להוביל את יהדות התורה למערה הזו של הבחירות אנחנו משתפים פעולה. אין בזה חידוש, וכך זה יהיה גם בעתיד. זה לא קשור לחילוקי הדעות שיש, ויש חילוקי דעות, לא ראיתי אנשים שאין ביניהם חילוקי דעות. לפעמים זה צובר תאוצה יותר מדי חזק, אבל בכל הנוגע לטובת היהדות החרדית תמיד יש שיתוף פעולה".

• אולי הבעיה היא שלא מדובר בחילוקי דעות, אלא במשקעים.

"גם אחרי משקעים הגעתי לישיבות סיעה, וכשהיו דיונים דיברנו".

• היו מגעים שלכם עם גורמים מהשמאל? יש סיכויים שתתמכו בשלי יחימוביץ'?

"אני לא יודע על כך, ואני גם לא מאמין. כי אם מישהו מדבר עם מישהו אין לזה כל משמעות, גם חבריי יודעים שאם ננהל עכשיו מה הטעם בזה? לא יודעים עוד כמה, איך...אלא שאם מישהו מנהל שיחה עם שלי יחימוביץ' וצד מסוים רוצה לומר שיש מגעים אז מדליפים את זה החוצה"...

• אולי זה טוב להלחיץ קצת את נתניהו, שלא יחשוב ש'יהדות התורה' בכיס שלו?

"אני רוצה לומר שמאד חשוב בקשר לבחירות האלו לדעת שהבאנו את כל מה שיכולנו".

• הוא העביר אתכם מסכת השפלות, אולי צריך לומר לו 'רגע רגע אדוני'...

"אני חושב שהדבר שצריך כרגע לעשות הוא מה שאנחנו עושים, מביאים קולות, ולא צריך להיכנס ליתר השאלות".

אין סיכוי לבחירות פנימיות

• אתה לא חושב שהגיע הזמן לשנות את שיטת הבחירה של הח"כים ב'יהדות התורה'?

"כאשר עשתה אגודת ישראל בתשנ"ד את התקנון, אני הייתי זה שדרשתי להכניס סעיף בתקנון, שאושר בידי מוסדות המפלגה, שחברי הכנסת ייבחרו או על ידי המועצה הארצית או על ידי פריימריז. אני מאד בעד שפעם אחת, אם לא נעשה את זה כל ארבע שנים נעשה את זה כל שמונה שנים, אבל ללכת בדרך שונה, לערב את הציבור, שירגיש יותר מעורב בהחלטות מי מכהן כח"כ, מי יהיה באיזה מקום, מה התפקיד שכל אחד יקבל, אני מאד בעד זה".

• מי תוקע את זה?

"התשובה הייתה תמיד שרבנים רואים בזה שיהיה חילול ה' כתוצאה ממריבות".

• זה אגב תחליף למיפקד.

"אין כל עניין בזה שאומר כרגע דברים של זה עשה או זה עשה...אני לפני בחירות ולא בא לומר חלילה משהו רע על מישהו, זה לא התקדם".

• למה אתה לא דוחף את הנושא הזה ב'המבשר'? יש לך עיתון היום.

"אני לפני 15 שנה, 20 שנה, שילמתי הרבה כסף למודעות בשבועונים לצורך העניין הזה, אבל הדבר הזה לא התקדם. קיבלתי תחושה שאני טוחן מים, כמו שאומרים. לא היו לי שותפים לזה. שוב ושוב לדבר על זה? לאדם אסור להיות במצב שהוא מייצג נושא שלא מתקדם. זה לא מכובד, זה לא מכבד אותי, אז עזבתי את זה".

• טוב לך המיקום שלך, באמצע הרשימה?

"אני טוב לי איפה שאני נמצא, ועם מה שיש לי אני משתדל לעשות טוב".

• עברת מערכות בחירות בלי עיתון, וכעת מערכת בחירות 'עם עיתון', איך זה להרגיש בלי ועם?

"אני חושב שמי שעוקב אחרי העיתונות היומית של יהדות התורה, שלושת העיתונים, רואה את תרומת המבשר להנעת מערכת הבחירות. בכל המדורים שיש לה: אם זה המדור של דעת תורה, מדור הנציגים מהשטח, ראיונות עם המועמדים לרשימה, המאמרים הנרחבים"...

• היה ראיון גם עם הרב ליצמן?.

"הוא מוזמן להתראיין".

• אם המודיע יזמין את הרב פרוש יוזמן גם ליצמן להמבשר.

"אני לא מחכה שיזמינו אותי, הפנייה היא לכולם, וכמובן שהשארנו את הרב גפני ואת הרב ליצמן לשבוע האחרון"...

• מעל במה זו נקרא לרב ליצמן לבוא ולהתראיין...

"לא, זו אינה הדרך...מה שאני רוצה לומר זה ש'המבשר' עובדים, וזה בגדר קנאת סופרים תרבה חכמה, כמה וכמה דברים בהם השתבחה העיתונות כי המבשר הציג התנהלות שונה, לא רוצה לבטא 'טובה יותר', שונה, ואחרים צעדו בעקבותיה"...

• בקיצור, האבא ז"ל היה מאד שמח אילו היה היום עובד ועיתון בידו. מן הסתם גם היו לו רעיונות למדורים נוספים...

"כבר דיברנו על כך בתחילת השיחה. ואין לי ספק שהוא, שבמקצועו היה עיתונאי, אהב את העבודה הזו. אמנם היה בהלם בלילה הראשון בו העיתון יצא. הוא הגיע לביתר ופתאום רואה שמהמחשב יוצא עיתון...הוא הכיר את הבלאי, את המסגרות, את המכונות מהן יצאו עיתונים...ופתאום רואה שמהמחשב יוצא עיתון, גרפי, צבעים, ואתה שולח את זה לבית הדפוס...אבל ברעיונות וודאי שהוא היה מבריק".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!