המתפלל תבע את גבאי בית הכנסת: הוא שונא חרדים
מחלוקת בבית הכנסת של מושב בית זית הגיעה עד בית המשפט • הגבאי טען: הוא עשה נגדי 'פולסא דנורא' • המתפלל החרדי: הוא "מתעסק עם שדים וכישופים" • ומה אמר השופט?
- יקי אדמקר, בחדרי חרדים
- כ"ד שבט התשע"ג
- 5 תגובות
השופט נתן מוסר במתפללים: "תפסיקו לריב". צילום אילוסטרציה
"על כל צד לזכור כי בית המקדש השלישי יבנה רק על ידי אהבת חינם", כך סיים בשבוע שעבר פאול שטרק, שופט בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, את פסק הדין הדוחה תביעת פיצויים שהוגשה בגין לשון הרע.
התביעה שנדונה בין כותלי בית המשפט עסקה בסכסוך בין גבאי בית הכנסת במושב בית זית לבין מתפלל חרדי המתגורר במושב. בכתב התביעה טען התובע, זבולון צופיוף, כי כשהגיע להתגורר במושב גילה כי הנתבע, אליהו מזרחי, המשמש גם כגבאי בית הכנסת, מגלה שנאה תהומית נגד החרדים.
לטענת צופיוף, עם הזמן הוא הפך להיות דמות רוחנית בקרב חברי המושב ובין היתר עלה להתפלל כשליח ציבור, נשאל שאלות בהלכה, קרא בתורה ועוד. רק תקופה לאחר מכן, "מאחר והכיר בי כחרדי", הוא כותב בתביעה. "דיבר אליי לא בלשון מכובדת ולא בלשון נקייה והפך את הקערה על פיה וכעס עלי בפני הציבור".
מאז, כך לטענתו, הוא הפסיק לשמש כשליח ציבור ובעל קורא ואף לא קיבל מהגבאי עליות לתורה. הסכוסוך החריף עד שבאחד מן הימים הבחין צופיוף במכתב גינוי נגדו שפורסם בבית הכנסת ובמושב ועליו חתומים כמה מהמתפללים.
במכתב נכתב כי צופיוף איים על הגבאי שיעניק לו את כספי בית הכנסת שאנשים תרמו. "הוא איים על אנשים שאם לא ישתפו איתו פעולה, הוא ינהג איתם כפי שנוהג עימי", כתב בתביעה.
צופיוף תבע סכום של 15 אלף שקלים כפיצוי בגין לשון הרע.
לטענת הגבאי, בערב יום כיפור הוא אוים על ידי צופיוף שבאם הוא לא ייתן לו את כספי הצדקה של הכפרות אזי "נראה איך תגמור את השנה". הוא הגיש נגדו תלונה במשטרה, אך לא ברור האם מדובר בתלונה עקב אותו אירוע נוכח חלוף הזמן עד להגשת התלונה.
במהלך הדיון בבית המשפט נטען עוד כי צופיוף קיים 'פולסא דנורא' כנגד מזרחי, כאשר צופיוף התלונן בפני רבנים כי מזרחי הזיק לו בכך ששבר את מראת רכבו ובכך שניקב צמיגים ומצרף מחללי שבת ורפורמים שרוצים להעלות לתורה נשים, וסיכם מכתבו בקביעה כי מזרחי "מתעסק עם שדים וכישופים".
השופט קבע בשבוע שעבר: "התביעה מבוססת על מחלוקת בין המתפללים אשר נסובה על אופי בית הכנסת והשקפת עולם. כל צד מחפש דרך להשליך בוץ ורפש על הזולת על מנת שהשקפתו תגבר על זו של הזולת". הוא הוסיף כי אף צד בתיק אינו "טלית שכולה תכלת".
השופט דן באריכות בסוגיה המשפטית בתביעה, אך קבע לבסוף: "אין לבית המשפט העדפה לגבי השקפה זו או אחרת בענייני דת וזאת מאחר וכל יהודי הינו יהודי, בין אם השקפתו אינה תואמת את השקפת הזולת. המחלוקות בין יהודים לשם שמים הינן ידועות וקיימות מקדמת דנא, בין אם מדובר בין חסידים ומתנגדים ובין אם בין חרדים במכלול לבין המגזר הדתי הלאומי ובין אם במחלוקת על דרך קיום מצוות התורה. בסופו של יום, מדובר במחלוקת בין מתפללים בבית הכנסת אשר מטבע הדברים נאמרו דברים לא מתאימים במקום מקודש האחד כלפי זולתו".
התביעה נדחתה, ועל פי ההחלטה כל צד יישא בהוצאותיו.
"סוף דבר", כתב השופט, "השקפות עולם והבדלים בין יהודים הינן דבר הגורם ל'שנאת חינם' כאשר בשלה נחרב בית המקדש ומתו 24,111 תלמידי רבי עקיבא ועל כל צד לזכור כי בית המקדש השלישי יבנה רק על ידי אהבת חינם".
התביעה שנדונה בין כותלי בית המשפט עסקה בסכסוך בין גבאי בית הכנסת במושב בית זית לבין מתפלל חרדי המתגורר במושב. בכתב התביעה טען התובע, זבולון צופיוף, כי כשהגיע להתגורר במושב גילה כי הנתבע, אליהו מזרחי, המשמש גם כגבאי בית הכנסת, מגלה שנאה תהומית נגד החרדים.
לטענת צופיוף, עם הזמן הוא הפך להיות דמות רוחנית בקרב חברי המושב ובין היתר עלה להתפלל כשליח ציבור, נשאל שאלות בהלכה, קרא בתורה ועוד. רק תקופה לאחר מכן, "מאחר והכיר בי כחרדי", הוא כותב בתביעה. "דיבר אליי לא בלשון מכובדת ולא בלשון נקייה והפך את הקערה על פיה וכעס עלי בפני הציבור".
מאז, כך לטענתו, הוא הפסיק לשמש כשליח ציבור ובעל קורא ואף לא קיבל מהגבאי עליות לתורה. הסכוסוך החריף עד שבאחד מן הימים הבחין צופיוף במכתב גינוי נגדו שפורסם בבית הכנסת ובמושב ועליו חתומים כמה מהמתפללים.
במכתב נכתב כי צופיוף איים על הגבאי שיעניק לו את כספי בית הכנסת שאנשים תרמו. "הוא איים על אנשים שאם לא ישתפו איתו פעולה, הוא ינהג איתם כפי שנוהג עימי", כתב בתביעה.
צופיוף תבע סכום של 15 אלף שקלים כפיצוי בגין לשון הרע.
לטענת הגבאי, בערב יום כיפור הוא אוים על ידי צופיוף שבאם הוא לא ייתן לו את כספי הצדקה של הכפרות אזי "נראה איך תגמור את השנה". הוא הגיש נגדו תלונה במשטרה, אך לא ברור האם מדובר בתלונה עקב אותו אירוע נוכח חלוף הזמן עד להגשת התלונה.
במהלך הדיון בבית המשפט נטען עוד כי צופיוף קיים 'פולסא דנורא' כנגד מזרחי, כאשר צופיוף התלונן בפני רבנים כי מזרחי הזיק לו בכך ששבר את מראת רכבו ובכך שניקב צמיגים ומצרף מחללי שבת ורפורמים שרוצים להעלות לתורה נשים, וסיכם מכתבו בקביעה כי מזרחי "מתעסק עם שדים וכישופים".
השופט קבע בשבוע שעבר: "התביעה מבוססת על מחלוקת בין המתפללים אשר נסובה על אופי בית הכנסת והשקפת עולם. כל צד מחפש דרך להשליך בוץ ורפש על הזולת על מנת שהשקפתו תגבר על זו של הזולת". הוא הוסיף כי אף צד בתיק אינו "טלית שכולה תכלת".
השופט דן באריכות בסוגיה המשפטית בתביעה, אך קבע לבסוף: "אין לבית המשפט העדפה לגבי השקפה זו או אחרת בענייני דת וזאת מאחר וכל יהודי הינו יהודי, בין אם השקפתו אינה תואמת את השקפת הזולת. המחלוקות בין יהודים לשם שמים הינן ידועות וקיימות מקדמת דנא, בין אם מדובר בין חסידים ומתנגדים ובין אם בין חרדים במכלול לבין המגזר הדתי הלאומי ובין אם במחלוקת על דרך קיום מצוות התורה. בסופו של יום, מדובר במחלוקת בין מתפללים בבית הכנסת אשר מטבע הדברים נאמרו דברים לא מתאימים במקום מקודש האחד כלפי זולתו".
התביעה נדחתה, ועל פי ההחלטה כל צד יישא בהוצאותיו.
"סוף דבר", כתב השופט, "השקפות עולם והבדלים בין יהודים הינן דבר הגורם ל'שנאת חינם' כאשר בשלה נחרב בית המקדש ומתו 24,111 תלמידי רבי עקיבא ועל כל צד לזכור כי בית המקדש השלישי יבנה רק על ידי אהבת חינם".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות