י"ד תמוז התשפ"ד
20.07.2024

אח שלי, יש לי ממשלה להרכיב

משימת הרכבת הממשלה כמעט בלתי אפשרית • מי בבוחשים ובלוחשים? איזו פשרה מציע ביבי במשרד הדתות • וגם: הקרקס של תנועת ש"ס אינו מפסיק להפתיע • מאחורי הקלעים של מעשה המרכבה

ראשי הסיעות אצל הנשיא. צילום: פלאש90
ראשי הסיעות אצל הנשיא. צילום: פלאש90



השעה 15:00 בצהרי יום שני היא השעה הקבועה לתחילת תפילת מנחה בחדר ישיבות סיעת ש"ס בכנסת. בימים כתיקונם, האירוע, כמו גם ישיבת הסיעה הלקונית, הנערכת מיד לאחר מכן, לא ממש מושכים תקשורת חילונית. אם לא מדובר בערב הכרזת דו"ח מבקר המדינה על השריפה בכרמל, את מי מעניין מה יש לש"ס לומר?

התקשורת החרדית, לעומת זאת, נוהגת מאז ומתמיד לקפוץ לרחרח. תמיד טוב להחליף כמה מילים עם ח"כ זה או שר אחר. ובעיקר, עם מי שבחר שלא להגיע...

אלא שביום שני האחרון השתנה הנוהג: מתברר, כי עם כניסתו למפלגה של ח"כ אריה דרעי, יו"ר נוסף, אחד משלישיה, החלה המפלגה למשוך תקשורת כמו שדבש מושך דוב רעב. אחרי הכול, לא בכל ישיבת סיעה זוכים למופע מרהיב של חילופי כסאות אחת למספר שניות, כמו גם לתנועות גוף שפענוחן יכול למלא כמה טורים ססגוניים.

כמה מאכזבת הייתה, איפוא, התגלית כי שניים מתוך שלושת הכוכבים (אריה דרעי ואריאל אטיאס) בחרו שלא להגיע. מילא שר הדתות, יעקב מרגי. הוא נאלץ להשתתף באירוע בדרום, וגם לא ממש חש בטוב. אבל הם?

בזה אחר זה דחפו עיתונאים אפם פנימה אל החדר, פגשו שם בראש השולחן את ח"כ ניסים זאב, כשלצידו ישוב על כסאו אלי ישי, סגרו את הדלת לשמע קריאת ה"סגור לתקשורת" - אבל אז החליטו לחזור בהם ולהתעקש. "אפשר כמה מילים על חוק הגיוס?" – ביקשו, וגם נענו.

וכך זכינו למופע יחיד של נאום קשוח על המדינה היהודית ואודות העובדה שלא יתכן שבחורי ישיבה לא יוכלו ללמוד תורה. בלי חילופי כסאות, בלי שלושה-נאומים ובלי תחרות בעיניים. "רק אלי". כמו פעם.

איך הניחו לו השנים האחרים להופיע סולו?

ובכן, מתשובות מגומגמות קשה להסיק את התשובה הנכונה. הקיפו אותה בעיגול בעצמכם, מתוך שלל האפשרויות הססגוניות: נמאס לנו לשחק במשחק, אז יאללה שידבר לבד / שינהל הוא את ישיבות הסרק המשעממות, נשאיר לנו את האופציות היותר מרתקות / טוב, היינו עסוקים בביקור בכלא מעשיהו או פעולות בינוי ושיכון / הציעו תשובה משלכם.

זמן קצר לאחר שהתפזרה התקשורת, התפזרו גם חברי הסיעה (לא לפני דברי התורה אותם הרעיף על ראשם יו"ר הסיעה הזמני ניסים זאב), ואלי ישי רץ אל 'הדבר האמיתי' מבחינתו בימים אלו: ערוץ המשא ומתן הקואליציוני.

כמו כל דבר בש"ס, גם הערוץ הזה פועל בשני ראשים: הערוץ הישיר של אריה דרעי מול אביגדור ליברמן חברו הטוב (מול נתניהו עדיין קשה לו, למרות השיחה הקולחת והנחמדה עם שרה, ולמרות שיצא להגנתה בפרשת השמלה, כמעט בחירוף נפש); והערוץ של אלי מול נתניהו וגורמים בכירים בלשכתו (אלה שאינם מעיזים להתייצב בגלוי מול יאיר לפיד, לדוגמה).

סיעת ש"ס. צילום פלאש90צילום: סיעת ש"ס. צילום פלאש90
סיעת ש"ס. צילום פלאש90

מקהלת צרצרים

אלא שלאלי ישי, באופן אישי, יש עוד ערוץ משל עצמו: הערוץ מול הבית היהודי. לערוץ הזה, מה לעשות, קצת קשה לאריה להידחק. אחרי הכול אלי הוא הסמן הימני של ש"ס ולדתיים-לאומיים ולמתיישבים קל יותר לדבר עמו. בדיוק כפי שלאלי קל יותר להגיע לכפר חב"ד (לא שאריה לא הגיע, אבל אלי לא צריך מתווכים). מה גם שאלי השקיע ביו"ש (כמו בחב"ד) קדנציה שלמה, במהלכה שהה אריה בביתו.

הניסיונות (מצד מקורבי אריה) להביא לפגישת פסגה של נפתלי בנט עם הגר"ע יוסף לא ממש צלחו, ואלי (שידע על כך, או שלא) החליט ללכת על פסגה הרבה יותר מרוככת: פגישה איתו, בלשכתו שבכנסת.

הרעיון המקורי היה לשמור על חשאיות. עוזרים הוזהרו, אלי עצמו נמנע מלצאת לתקשורת (קשה מאוד, תאמינו, להתאפק ולא 'להשוויץ' בהישג מול היריב הפנים-ש"סי), אבל כמו תמיד, כמעט בכל מסדרון בו תערכו פגישה בכנסת, יצפו בכם עיניים של עיתונאי.

בשיחה איתו סיפר לי אלי על פגישה טובה מאוד. על כך שנתניהו הוא זה שדחק את בנט לפינה של ברית עם לפיד, כאשר נתן לו להבין שהוא לא ממש רצוי בקואליציה שיקים. מה שאלי לא אמר - את זה סיפרו לי גורמים ב'בית היהודי', הוא שבנט הוסיף גם כמה מילים חמימות למארח. "אצלנו כולם אוהבים אותך, הרבנים מספרים שעזרת להם המון".

מה הלאה? - על כך גם לשר ישי אין תשובות של ממש. מה שכן, הוא ממשיך להאמין בכל ליבו ש"ביבי רוצה אותנו", בעוד רעהו (הטוב) אריה, סבור שההיפך בדיוק הוא הנכון. ככה זה כששלושה אקורדיונים מנגנים בו-זמנית מנגינה. גם אם כל אחד מהם מנגן אותה כפי שצריך, הצירוף יוצר מקהלת צרצרים מחרישת אוזניים.

משחק הכסאות

אז מה קורה? מי לדעתך ייכנס לקואליציה ומי יישאר בחוץ? אלו השאלות הנשאלות ביותר מאז שנודעו תוצאות הבחירות לכנסת ה-19. כאילו הייתי נביא בן נביא. כאילו נתניהו עצמו כבר יודע.

אז אחזור על תשובתי הקבועה: אנחנו בעיצומו של משחק הכיסאות. זוכרים איך זה עובד? שלוש, ארבע ו...120 חברי כנסת מסתובבים, מסתובבים, מסתובבים...

כשיצביע שעון החול שאזלו ימי החסד של נשיא המדינה, ילחץ ראש הממשלה, בנימין נתניהו על לחצן ה"פוס" וכולם יתבקשו להתיישב בכיסאות. בלהט הטירוף שיאחז בהם (אין מספיק כסאות לכ-ו-ל-ם) הם ישעטו לעבר הכסא הסמוך, שוכחים ברגע הצהרות בומבסטיות ושאר מיני הכרזות/מתווה גיוס.

עכשיו לך תדע מי יצליח לעשות זאת בזריזות ולתפוס לעצמו מקום של כבוד: כל תרחיש אותו תשרטטו, נכון או לא נכון. עד שרגע הסטופ מגיע, רצוי לו לכל עיתונאי רציני להצטייד בשני פריטים חשובים: בטריה נוספת לסלולרי, כדי להצליח לקלוט בכל שניה וחצי את המידע המרעיש (קבלו לקט: דרעי יו"ר ש"ס/אם דרעי לא יקבל את היו"ר הוא פורש/אם ש"ס תישאר באופוזיציה דרעי יו"ר ש"ס/אם ש"ס תיכנס לקואליציה ישי שר בכיר ודרעי יו"ר/בכיר בש"ס הסכים למתווה ביבי/בכירים בש"ס: מתנגדים למתווה ביבי).

וגם: לא תזיק מסיכת אב"כ המגנה מפני ספינים. (הלו כאן לשכת? מסתמן שהרב הולך להחליט, בעצם כבר החליט היום...בקרוב תדעו...טוב, אמרתי כבר יותר מדי...הלו, כאן לשכת...? זה נכון מה ש'הם' אמרו?...מה, שוב הם והספינים שלהם? לא, הם לא ירתיעו אותנו, נמשיך בעשייה). בעצם, אולי גם גלולת אקמול אחת לכמה שעות יכולה להועיל לנוכח הקרקס הש"סי שאינו מפסיק להפתיע, החל מחודש חשוון האחרון.

וכמו תמיד, אני אוהבת להיזכר בספין הישן נושן, כאשר שבוע ויומיים לפני ההחלטה על האחדות המשולשת של ש"ס, כשעדיין לאיש מקודקודי ש"ס כמו גם בבית הרב לא היה ברור איך מחזירים את אריה לתנועה (אם בכלל), יצא אחד מכלי התקשורת בבשורה מרעישה: "הוא חוזר".

ספין טוב, שגם יצר לימים את המציאות. טוב, לא בדיוק: הוא חזר פי שלושה. אבל למה להיתפס לקטנות.

בנימין נתניהו. צילום: פלאש90צילום: בנימין נתניהו. צילום: פלאש90
בנימין נתניהו. צילום: פלאש90

הצרות של ביבי

בין ספין לספין רצות ההצעות 'המפתות' אותן הציע נתניהו לגורם כזה או אחר. לא, הוא עדיין לא הציע לשלי יחימוביץ' את תיק האוצר, שיחליק אותה פנימה אל חיק הקואליציה. אבל היו כמה וכמה הצעות מעניינות.

הנה אחת מהן, פרי היממה האחרונה: יו"ר הקואליציה (המוצלח מאוד) זאב אלקין ימונה לשר דתות, כאשר כסגני שרים יכהנו תחתיו נציגים של הבית היהודי ושל ש"ס. כך יישמרו, מחד, האינטרסים של הליכוד (אלקין נחשב לפודל של נתניהו, ויחד עם הביצועים המעולים שלו הוא מתכון בדוק להצלחה). מאידך, אלקין ינצל את כישוריו בתחום הלוליינות הפוליטית, כדי לפשר ולגשר בין שני הצדדים הניצים (לקחת לי את יו"ר המועצה הדתית בכפר עזה, אקח לך את רבנות גדרה, לדוגמה) וישמור לנתניהו על השקט היחסי בגזרה רגישה זו.

אבל זו רק הצעה אחת מיני רבות לעיצובה מחדש של הקוביה ההונגרית, שעד כה לאיש אין מושג איך מסדרים את חלקיה על פי צבעים.

אז מה היה לנו שם?

שרה לא רוצה את בנט (כועסת עליו עוד מאז עזב את הלשכה בטריקת דלת); נתניהו רוצה את החרדים (נחשבים לפודלים נוחים לעבודה ומסתפקים בעצמות היבשות אותן מאכילים אותם משרדי הממשלה בקימצון מופגן, תוך עקימת אף של 'פרזיטים נמאסתם'); ביבי חושש שצעדים מדיניים שייכפו עליו על-ידי אובמה יגררו עריקת חברים מ'הבית היהודי' אל האופוזיציה ויערערו את יציבות הקואליציה, תוך שהם חוברים לגורמים ימניים בתוך ביתו פנימה; ביבי רוצה את יאיר לפיד כדי לזכות באהדת התקשורת שהולכת על הטיקט של 'בלי ש"ס' ו'חרדים כולכם לבקו"ם'; לאיווט יש חרדות מלפיד (שעוד לא חימם את הכסא וכבר משחק אותה ראש ממשלה); החרדים רוצים קואליציה עם שלי יחימוביץ'. גם ביבי רוצה, אבל שלי דורשת את תיק האוצר ובשביל נתניהו מדובר בהתאבדות כלכלית ובנטישת כל ערכיו הכלכליים.

כל הלוחשים באוזן

בין לבין יש את הלוחשים באוזן. יש ותיקים כמו נתן אשל, שנאלץ לרדת למחתרת ויכול לפעול חופשי רק מול החרדים שלא יסגירוהו, וגם את הכתוב פה ימהרו להכחיש. ויש גם חדשים שיובאו ארצה, כמו איש העסקים מאיר חביב ושאר מיני מתווכים.

מצד כולם מופרחות עצות לתפארת: נתניהו, חכה כמה חודשים עם ממשלה צרה, יש עתיד תתפורר מבפנים, ואז 'נקנה' שליש מחבריה במחיר מבצע; תשאיר את שלי בחוץ. גם ממנה נוכל לרכוש רכש טוב במחיר סוף עונה; קח את לפיד, תייבש את בנט, תבקיע את מפלגתו לשנים (איחוד לאומי ומפד"ל) ואז זרוק את לפיד והכנס פלג מהבית של "אח שלי"; תראה לחרדים את הכיוון לאופוזיציה, הם באים אליך כמו כלבלבים ומוכנים לכל תרחיש של גיוס.

לא קלים הם חייו של נתניהו בימים טרופים אלו. איך יארגן, בסופו של יום (28 פלוס 14), את הקוביה ההונגרית אותה הטילו לפתחו תוצאו הבחירות? - ימים יגידו.

הרכבת הממשלה היא לא הצרה היחידה המקיפה אותו (חוץ מהמתקפות התקשורתיות על השמלה של רעייתו). יש לו בעיות חוץ (איראן, אובמה) ובעיות פנים (הזעם על ארתור פינקלשטיין, האיש ש'ניבא' את נצחונו של מיט רומני לנשיאות ארה"ב ואת ההישג של 45 המנדטים לרשימת הליכוד-ביתנו; אי היכולת להתמודד עם המנגנון הפנים-ליכודי בניהולו המבריק של השר ישראל כץ, שברצותו מקפיא כספים ורק ברצותו משחררם; הכעס הפנים-מפלגתי על השרים גדעון סער וגלעד ארדן, ולטישת העיניים של כמה מבכירי הליכוד לעבר כס ראשות הממשלה בעתיד).

בין לבין, תמיד יפה להתבשם מהאופטימיות של בנט. "אחי החרדים, גם שירות בצבא זו מצוה".

אח שלנו, כמה נפלא מצידך לספר לנו על המצוות.
בנימין נתניהו יאיר לפיד נפתלי בנט אלי ישי אריה דרעי

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 6 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד