עושים צחוק • החברות הגדולות שכחו שיש גם לקוח
כחלק מהרגשת ה'אני ואפסי עוד' איבדו הטייקונים את תודעת השירות, ועל הציבור להעניש אותם • אוסדיטשר מבכה את גורל הסלולארי שלו, והשעות שאבדו לו בהמתנה עד בוש
- עו''ד משה יצחק אוסדיטשר, בחדרי חרדים
- ד' אדר התשע"ג
- 2 תגובות
בעיית הריכוזיות במשק ידועה לכל, משפחות בעלי הון שולטות בכל החברות המנהלות את חיינו. כולנו חשים על בשרנו את הריכוזיות של חברות התקשורת, הרשתות הקמעוניות ועוד. מעבר לבעיית הריכוזיות הפסולה מעיקרה, הדבר מונע תחרות חופשית ובעיקר שוק חופשי, וכנגזרת - השירות מתדרדר והולך.
בעלי ההון מתאמים מחירים על גבם של הצרכנים, תוך שהם גורפים הון רב באצטלא של תחרות "חופשית". תיאום כזה פוגע רק בצרכנים, ואילו בעלי ההון מרוויחים בגדול.
הבעיה איננה רק המחיר שאנו הצרכנים משלמים, היא חמורה בהרבה - גם תודעת השירות הופכת גרועה מיום ליום, וזלזול רב מופגן בציבור הצרכנים.
לאחרונה הרגשתי נושא זה על בשרי, כאשר מכשיר הטלפון הנייד שלי התקלקל, וכלקוח קבוע בעל מספר מכשירים הזמנתי "שירות תיקונים" מהחברה הסלולארית. ואכן, נקבע מועד להגעת השליח בטווח זמן של ארבע שעות.
באותו יום הייתי 'בעוצר', ברור היה כי באותם שעות שהשליח אמור להופיע אינני יכול לזוז עם המכשיר הנייד עד להגעתו. להפתעתי, לאחר חמש שעות - השליח עדיין לא הגיע. התקשרתי לחברת הסלולאר לברר מדוע הוא מאחר, והתבשרתי כי השליח הודיע על ביטול השליחות, על דעת עצמו, כי לטענתו הוא הגיע למשרדי, ולא היה מענה.
לא עזרו כל שכנועיי כי במשרדי יש עורכי דין ופקידות, ולא יתכן שלא היה במשרד אפילו 'נפש חיה' בשעות העבודה. רק לאחר שיחה קשה עם מנהל השירות התבשרתי על מועד חדש, כאשר שוב במשך שעות רבות הייתי בהמתנה ליד דלת משרדי, על מנת שהשליח יוכל לקחת את המכשיר לתיקון.
גם הפעם חיכיתי לו לשווא. לאחר המתנה של שעות ארוכות - לשליח שלא הגיע, התקשרתי שוב למרכז השירות, ושוב התבשרתי כי השליח הודיע על ביטול השליחות, וזאת שוב בנימוק כי לא היה 'נפש חיה' במשרד.
לא עזרו כל בקשותיי, דרישותיי ואיומיי, כאשר חברת התקשורת הודיעה לי כי עוד כשלושה ימים יגיע שליח לקחת את המכשיר. ביקשתי להיעזר במנהל האזורי, אך הופתעתי לגלות כי הישרות איננו בראש מעייניו, ואף כאשר הבהרתי לו שאעבור לחברה אחרת, השיב לי באדישות - אז תעבור...
עשיתי כעצתו, ולאחר יממה אחת עברתי לחברה אחרת, אשר נתנה לי את השרות באופן מיידי ויעיל.
הסוף המשעשע ביותר לסיפורי הוא העובדה שרק לאחר שעברתי נזכרו בחברה הקודמת שהלקוח לפני הכול, ורדפו אחריי עם התנצלויות והתחייבויות להנחות מפליגות, אך מה לעשות – מבחינתי זה היה מאוחר מידיי...
כדאי שבעלי ההון ועובדיהם יבינו, כי אמנם הצרכן הפרטי הוא לכאורה בורג קטן שלא יכול לפגוע בחוסן הכלכלי של החברה שלהם, אך לא לעולם חוסן. כאשר הצרכנים יתחילו להצביע ברגליים בהמוניהם, אולי ייזכרו בעלי ההון כי הכספים שמהם הם מתעשרים אינם מגיעים להם בזכות, אלא רק על-ידי שירות טוב ומסור לקהל הצרכנים.
בעלי ההון מתאמים מחירים על גבם של הצרכנים, תוך שהם גורפים הון רב באצטלא של תחרות "חופשית". תיאום כזה פוגע רק בצרכנים, ואילו בעלי ההון מרוויחים בגדול.
הבעיה איננה רק המחיר שאנו הצרכנים משלמים, היא חמורה בהרבה - גם תודעת השירות הופכת גרועה מיום ליום, וזלזול רב מופגן בציבור הצרכנים.
לאחרונה הרגשתי נושא זה על בשרי, כאשר מכשיר הטלפון הנייד שלי התקלקל, וכלקוח קבוע בעל מספר מכשירים הזמנתי "שירות תיקונים" מהחברה הסלולארית. ואכן, נקבע מועד להגעת השליח בטווח זמן של ארבע שעות.
באותו יום הייתי 'בעוצר', ברור היה כי באותם שעות שהשליח אמור להופיע אינני יכול לזוז עם המכשיר הנייד עד להגעתו. להפתעתי, לאחר חמש שעות - השליח עדיין לא הגיע. התקשרתי לחברת הסלולאר לברר מדוע הוא מאחר, והתבשרתי כי השליח הודיע על ביטול השליחות, על דעת עצמו, כי לטענתו הוא הגיע למשרדי, ולא היה מענה.
לא עזרו כל שכנועיי כי במשרדי יש עורכי דין ופקידות, ולא יתכן שלא היה במשרד אפילו 'נפש חיה' בשעות העבודה. רק לאחר שיחה קשה עם מנהל השירות התבשרתי על מועד חדש, כאשר שוב במשך שעות רבות הייתי בהמתנה ליד דלת משרדי, על מנת שהשליח יוכל לקחת את המכשיר לתיקון.
גם הפעם חיכיתי לו לשווא. לאחר המתנה של שעות ארוכות - לשליח שלא הגיע, התקשרתי שוב למרכז השירות, ושוב התבשרתי כי השליח הודיע על ביטול השליחות, וזאת שוב בנימוק כי לא היה 'נפש חיה' במשרד.
לא עזרו כל בקשותיי, דרישותיי ואיומיי, כאשר חברת התקשורת הודיעה לי כי עוד כשלושה ימים יגיע שליח לקחת את המכשיר. ביקשתי להיעזר במנהל האזורי, אך הופתעתי לגלות כי הישרות איננו בראש מעייניו, ואף כאשר הבהרתי לו שאעבור לחברה אחרת, השיב לי באדישות - אז תעבור...
עשיתי כעצתו, ולאחר יממה אחת עברתי לחברה אחרת, אשר נתנה לי את השרות באופן מיידי ויעיל.
הסוף המשעשע ביותר לסיפורי הוא העובדה שרק לאחר שעברתי נזכרו בחברה הקודמת שהלקוח לפני הכול, ורדפו אחריי עם התנצלויות והתחייבויות להנחות מפליגות, אך מה לעשות – מבחינתי זה היה מאוחר מידיי...
כדאי שבעלי ההון ועובדיהם יבינו, כי אמנם הצרכן הפרטי הוא לכאורה בורג קטן שלא יכול לפגוע בחוסן הכלכלי של החברה שלהם, אך לא לעולם חוסן. כאשר הצרכנים יתחילו להצביע ברגליים בהמוניהם, אולי ייזכרו בעלי ההון כי הכספים שמהם הם מתעשרים אינם מגיעים להם בזכות, אלא רק על-ידי שירות טוב ומסור לקהל הצרכנים.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות