למען המגזר השלישי: חוק העמותות יתוקן
הענישה הדרקונית במקרה של אי עמידה בקריטריונים תצומצם, ושליטת האוצר על העמותות תופחת למינימום הנדרש
- שרי רוט, בחדרי חרדים
- ח' כסלו התשע"ד
פעילות חיונית. צילום אילוסטרציה: שטורעם
הצעת חוק 'יסודות התקציב (תיקון - אישור נוהל הגשת בקשת תמיכה) התשע"ד' הונחה על שולחן הכנסת. יוזמיה, ח"כ איילת שקד וח"כ בוז'י הרצוג מבקשים לעשות תיקון מילולי קטן בחוק אשר יביא לשינוי מהותי במציאות.
נוהל שר האוצר המקובל הוא הנוהל על פיו תומכים משרדי הממשלה בפעילות העמותות במגזר השלישי ובחברה האזרחית. כלל משרדי הממשלה מחויבים לקריטריונים אותם מעמיד הנוהל.
החל מינואר 2014, אמור להיכנס לתוקפו נוסח מחודש של נוהל שר האוצר בו קיימות שתי בעיות עיקריות:
ראשית, מוסיף הנוהל החדש עומס כבד של ביורוקרטיה על גבן של העמותות, וככלל מקשיח את התנאים לעמידה בקריטריונים באופן בלתי מתקבל על הדעת. דוגמא לכך ניתן לראות במערכת הענישה הדרקונית בכל מקרה של אי עמידה בתנאי התמיכה. ענישה כבדה מוטלת על עמותות במקרים שכאלו, ולא רק במקרים של עבריינות דה פקטו, אלא גם במקרים של תום לב.
מנהלי עמותות מציינים כי בעוד על טעות של משרד ממשלתי, דבר המתרחש לעיתים קרובות, לא מוטלת כל סנקציה על הפקידים, הרי שעל העמותות מוטלת ענישה מאסיבית על כל טעות קלה. הסנקציה המופעלת אינה מגיעה רק בדמות של עצירת כספי התמיכה, אלא גם בצורת שלילה מידית כמעט של כספי התמיכה שנים אחורה. נוסף לכך, גם במקרה של טעות במשרד ממשלתי, ייעצר מתן כספי התמיכה לעמותה באופן מיידי.
המדיניות המקודמת על ידי האוצר בנוהל זה, פוגעת באופן חד משמעי במדיניות אותה מקדמת הממשלה; מדיניות של העברת מתן שירותים לחברה האזרחית. על ידי שינוי הנוהל נוצר סיכון אמיתי לקיומן של העמותות.
שנית, הנוהל, אשר נכתב על ידי גורמים באוצר, מרחיב את סמכויותיו של משרד האוצר באופן חסר תקדים, אשר הופך את האוצר לרשות-על במדינה: מחוקקת, שופטת ומבצעת.
"מדיניות הממשלה הברורה היא צמצום מתן שירותים ממשלתיים והעברת השרביט למתן אותם שירותים לידיו של מגזר השלישי. הנוהל כפי שהוא כיום, פוגע במובהק במדיניות הממשלה. המגזר השלישי חיוני למדינת ישראל ואסור שגוף אחד יהיה הריבון המלא לגביו", אמרה שקד.
הצעת החוק, אשר הוגשה על ידי ח"כ שקד והרצוג, מבקשת בעצם לייצר איזון מחודש במערכת, ולהחזיר סמכויות למחוקק על ידי תיקון בחוק יסודות התקציב. תיקון זה יחייב את האוצר לקבל את הסכמת ועדת הכספים לתיקונים בנוהל.
על ההצעה חתמו כבר מספר רב של חברי כנסת מכל סיעות הקואליציה והאופוזיציה. בין החותמים והמצטרפים ניתן למצוא את השילוב הנדיר של ח"כים כמו יוגב וטיבי, אשר חתומים לצידם של ח"כים חרדים וח"כים ממפלגות הימין והשמאל גם יחד.
"על מנת שנוהל שר האוצר יתאם את מדיניותה של הממשלה, ועל מנת שהממשלה תוכל להתנהל בצורה סבירה ומידתית כלפי המגזר השלישי, מחליט המחוקק להנגיש לעצמו סמכויות אשר יובילו לאיזונים ובלמים רצויים ונכונים יותר במערכת הזו", סיכמה שקד.
לאחר הגשת החוק התקיימו מגעים בין החשבת הכללית לכנסת לבדיקת הקפאת הנוהל החדש עוד בטרם ייכנס לתוקף, עד להכרעת הכנסת בסוגיה.
נוהל שר האוצר המקובל הוא הנוהל על פיו תומכים משרדי הממשלה בפעילות העמותות במגזר השלישי ובחברה האזרחית. כלל משרדי הממשלה מחויבים לקריטריונים אותם מעמיד הנוהל.
החל מינואר 2014, אמור להיכנס לתוקפו נוסח מחודש של נוהל שר האוצר בו קיימות שתי בעיות עיקריות:
ראשית, מוסיף הנוהל החדש עומס כבד של ביורוקרטיה על גבן של העמותות, וככלל מקשיח את התנאים לעמידה בקריטריונים באופן בלתי מתקבל על הדעת. דוגמא לכך ניתן לראות במערכת הענישה הדרקונית בכל מקרה של אי עמידה בתנאי התמיכה. ענישה כבדה מוטלת על עמותות במקרים שכאלו, ולא רק במקרים של עבריינות דה פקטו, אלא גם במקרים של תום לב.
מנהלי עמותות מציינים כי בעוד על טעות של משרד ממשלתי, דבר המתרחש לעיתים קרובות, לא מוטלת כל סנקציה על הפקידים, הרי שעל העמותות מוטלת ענישה מאסיבית על כל טעות קלה. הסנקציה המופעלת אינה מגיעה רק בדמות של עצירת כספי התמיכה, אלא גם בצורת שלילה מידית כמעט של כספי התמיכה שנים אחורה. נוסף לכך, גם במקרה של טעות במשרד ממשלתי, ייעצר מתן כספי התמיכה לעמותה באופן מיידי.
המדיניות המקודמת על ידי האוצר בנוהל זה, פוגעת באופן חד משמעי במדיניות אותה מקדמת הממשלה; מדיניות של העברת מתן שירותים לחברה האזרחית. על ידי שינוי הנוהל נוצר סיכון אמיתי לקיומן של העמותות.
שנית, הנוהל, אשר נכתב על ידי גורמים באוצר, מרחיב את סמכויותיו של משרד האוצר באופן חסר תקדים, אשר הופך את האוצר לרשות-על במדינה: מחוקקת, שופטת ומבצעת.
"מדיניות הממשלה הברורה היא צמצום מתן שירותים ממשלתיים והעברת השרביט למתן אותם שירותים לידיו של מגזר השלישי. הנוהל כפי שהוא כיום, פוגע במובהק במדיניות הממשלה. המגזר השלישי חיוני למדינת ישראל ואסור שגוף אחד יהיה הריבון המלא לגביו", אמרה שקד.
הצעת החוק, אשר הוגשה על ידי ח"כ שקד והרצוג, מבקשת בעצם לייצר איזון מחודש במערכת, ולהחזיר סמכויות למחוקק על ידי תיקון בחוק יסודות התקציב. תיקון זה יחייב את האוצר לקבל את הסכמת ועדת הכספים לתיקונים בנוהל.
על ההצעה חתמו כבר מספר רב של חברי כנסת מכל סיעות הקואליציה והאופוזיציה. בין החותמים והמצטרפים ניתן למצוא את השילוב הנדיר של ח"כים כמו יוגב וטיבי, אשר חתומים לצידם של ח"כים חרדים וח"כים ממפלגות הימין והשמאל גם יחד.
"על מנת שנוהל שר האוצר יתאם את מדיניותה של הממשלה, ועל מנת שהממשלה תוכל להתנהל בצורה סבירה ומידתית כלפי המגזר השלישי, מחליט המחוקק להנגיש לעצמו סמכויות אשר יובילו לאיזונים ובלמים רצויים ונכונים יותר במערכת הזו", סיכמה שקד.
לאחר הגשת החוק התקיימו מגעים בין החשבת הכללית לכנסת לבדיקת הקפאת הנוהל החדש עוד בטרם ייכנס לתוקף, עד להכרעת הכנסת בסוגיה.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות