בואי כלה • החרדי שסוחב בבות חסרות צורה, עטויות בשמלות כלה

על שולחן, שנראה כמו של סלון בית רגיל, היו פרושים עשרות דפי A4, משורטטים ביד אומן. על גבי כולם דוגמאות לשמלות כלה, מכל הסוגים הצורות והפרחים. מבט מהיר לעבר הדוגמאות והסקיצות משך את תשומת ליבי: כל הדוגמאות היו של שמלות כלה בקו חרדי מאוד.

מי עובד על השולחן הזה? שאלתי.

"עזרא בניטה. חרדי מירושלים". ענו לי.

יומיים אחר-כך נפגשתי איתו בסטודיו שאכן נראה כמו סלון ביתי רגיל, אווירה חמימה ואיש לבבי .

"קר בחוץ", הוא אמר לי כשנכנסתי פנימה מהקור הירושלמי. "לשתות אני יכול להציע לך משהו חם, אבל ללבוש יש לי רק שמלות כלה" - וחייך שוב בביישנות.

התחלתי להציף אותו בשאלות: ספר לי איך הגעת לזה? חרדי יתפור שמלות כלה? יש עוד מישהו במשפחה שלך שתופר כאלה דברים? למדת את זה? אתה תופר לבד? יש לך צוות?

אני יורה את השאלות והוא מחייך, ומתחיל מהתחלה.

מעצב - ויוצא מהתמונה

"הייתי נער בן 18. ירושלים של היום זה לא מה שהיה פעם. חיפשתי עבודה והציעו לי ללכת ללמוד תפירה לפי גזרות. הגעתי למקום, ומיד בשיעור ראשון נתנו לנו לתפור חצאית. כשהגשתי את העבודה, אף אחד מצוות המורים לא האמין שמעולם לא החזקתי מספרים וחוט ומחט עד ליום הזה.

"הפנו אותי מיד ללכת ללמוד עיצוב בבית הספר לאופנה ועיצוב 'שנקר', שם למדתי את הבסיס לאופנה. אחר-כך, עם סיום הלימודים, אמצו אותי רשת 'קסטרו' למשך שנה, ועבדתי עם גדולי תחום באופנה.

"עם סיום עבודתי ב'קסטרו' פתחתי חנות בירושלים. מלחמת המפרץ הגיעה והביאה בכנפיה את האטת המשק הכללי. סגרתי את החנות ויצאתי לעבוד בצורה עצמאית, בתפירת שמלות כלה, באופן פרטני.

"כשהלכתי להתייעץ עם הרב שלי, רבי בניהו שמואלי, אמר לי הרב: לכל אדם אחר הייתי אומר לא ללכת לתחום הזה. אבל עלי הוא אמר שהוא סומך ויודע שמה שאתפור אהפוך את זה ליותר צנוע ומכובד לקדש שם שמים ונתן לי את ברכתו.

"כך במשך השנים, השכנים ואנשים בשכונה, התרגלו לראות אותי סוחב בבות חסרות צורה, עטויות בשמלות כלה לתוך ביתי והחוצה.

"כיום עיקר העבודה שלי מתבצעת מול כלה. היא באה, מספרת מה החלום שלה, ומאותו רגע אני מעצב את שמלת הכלה, מעביר לתופרות ולמודדות, ואני יוצא מהתמונה. נישאר רק לפקח ולקבל דרישת שלום שהכול בוצע לשביעות רצונה של הכלה"

מה כלה רוצה

כשאני שואל מה יכול להיות כבר שלא לשביעות רצונה של כלה שהזמינה שמלה, עזרא מחייך ואומר: "הייתה לקוחה, בת סמינר, שהזמינה שמלה עם סגנון מסוים. לאחר שבועיים של עבודה, הגיעה הכלה ורצתה סגנון שונה במקצת. שיניתי את השמלה, כפי רצונה והתופרות ישבו לעצב ולתפור שוב.

"יום לפני החתונה, במדידה האחרונה, אומרת להם הכלה: 'אני רוצה סגנון קצת אחר'. העובדות התקשרו אלי ולא ידעו מה לעשות, כשהן מסבירות לי מה היא רוצה.

"ואז אני שומע את הכלה אומרת, בעודי מתלבט מה לומר לה: 'אני כלה. זה יום אחד בחיי. מותר לכם לפנק אותי'.

"כמובן שהכלה צעדה לחופתה עם השמלה אותה רצתה. הצוות עבד עד לפנות בוקר, כדי להתאים את השמלה לדרישותיה".

• מה השמלה הראשונה שתפרת?

"מה השאלה? את שמלת הכלה של אשתי, ובעזרת ה' אתפור גם את כל השמלות לחתונות ילדי, ארבעה במספר".

• איפה אתה מאחסן את השמלות כלה?

"אני לא משכיר", הוא עונה. "אנחנו מוכרים לכלה את השמלה. המחירים שלי מותאמים למגזר ממנו אני חי".

ברכה מתחת לחופה

"תשמע סיפור", הוא אומר. "היה אברך שפנה אלי ואמר שאין לו אגורה לפורטה, אבל שמלה צריך. מה אני יכול לעשות כדי לבוא לקראתו. אמרתי לו שישלם לי מכספי החתונה שיגיעו רק את הוצאות החומר, וכל השאר יהיה כמתנה.

"למחרת החתונה מתקשר אלי אותו אברך ואומר לי: הזוג קבלו כמעט את כל מתנות החתונה במתנות ולא הגיע בכלל כסף. כעת לא רק שאין לו מאיפה לשלם לי, אלא הוא גם נשאר בחובות. הפניתי אותו לסלון כלות עם השמלה, ושם השכירו את השמלה כמה וכמה פעמים - שעזרו לו לצאת מחובות החתונה. על החוב שהיה חייב לי ויתרתי והענקתי אותו כמתנה לזוג".

זכור לך מקרה מיוחד? אני שואל אותו.

"כן", הוא אומר במבט עצוב. "הייתה כלה ששלושה חודשים לפני החתונה באה, הזמינה שמלה, מדדנו, תפרו ואז היא הגיעה שבוע לפני החתונה למדוד, ושום דבר לא מתאים. כאילו מדדנו כלה אחרת. התופרות מנסות לראות מה טעינו ולא מוצאים. בירור קצר עם הכלה העלה: היא עברה תאונת דרכים קשה, שבה התקצרה רגל אחת בכמה ס"מ, והכלה אמרה בצער שהיא תבין אם לא תהיה לה שמלה מושלמת.

"ישבנו ועצבנו לה שמלה חדשה. תפרו הכל בימים עד החתונה. במדידה האחרונה הכלה התעלפה מהתרגשות - ובחופה הוזמנתי לקבל ברכה כאות תודה על מה שעשינו לכלה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!