חוק האומנה אושר בוועדת השרים
החוק ממליץ על שינויים מרחיקי לכת באופן ניהול וביצוע תהליך מסירת ילדים לאומנה, ותקצוב המשפחות האומנות
- שרי רוט, בחדרי חרדים
- כ"ח כסלו התשע"ד
- 2 תגובות
צילום אילוסטרציה: פלאש 90
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (א) את חוק האומנה של ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) המסדיר לראשונה את מערך האומנה בישראל בחקיקה ראשית.
בישראל חיים כיום כ-10,500 ילדים הנמצאים במסגרות חוץ ביתיות. על אף שמחקרים רבים קובעים כי טובת הילדים היא לגדול במסגרת משפחתית, כמעט 70% מהם נשלחים למוסדות ופנימיות ורק כ-30% למשפחות אומנה. הסיבה המרכזית לכך היא אי הסדרת נושא האומנה בחקיקה ראשית בישראל, אשר אינה מאפשרת ואף מונעת את פיתוחו והרחבתו של מערך האומנה בישראל.
בשנת 1991 חתמה ואישררה מדינת ישראל את האמנה לזכויות הילד של האו"ם. בעקבות זאת הוקמה ועדה בראשות השופטת בדימוס סביונה רוטלוי במטרה לערוך בחינה של הדין הישראלי בשאלות הנוגעות לזכויות הילד, מעמדו המשפטי ורווחתו לאור סעיפי האמנה. בין השאר עסקה הוועדה בתחום ההשמה החוץ ביתית ובמסקנותיה, שהוגשו ב-2003, המליצה על שינויים רבים בתחום האומנה. למרות זאת, כאמור, עד היום טרם חוקק חוק כלשהו שמסדיר את הנושא.
כיום מנוהל תחום האומנה בישראל על ידי מספר עמותות על פי נהלים פנימיים של משרד הרווחה ותחת פיקוחו הרופף יחסית, מה שמונע מהמדינה להפנות כמות גדולה יותר של ילדים למשפחות אומנה. הנושא אינו נמצא בבסיס התקציב ונהלי התמיכה במשפחות האומנה נתונים לשינוי בכל רגע נתון על פי החלטת שר הרווחה המכהן. מנגנוני הרישוי, התקצוב וההכשרה למשפחות האומנה מסורבלים ולא תמיד מספקים את צרכי המשפחות והילדים. כמו כן, חלוקת הסמכויות, הזכויות והחובות של ילדי האומנה, משפחות האומנה והמשפחות הביולוגיות אינן מוסדרות בצורה מפורטת, מה שיוצר לא אחת קשיים כגון סחבת ביורוקרטית, עיכובים בתשלומים וחיכוכים בין המשפחה הביולוגית ומשפחת האומנה.
בנוסף, עד היום, קרובי משפחה כגון סבים או דודים אשר גידלו ילד שלא יכול היה לגדול אצל הוריו קיבלו 'גמלת ילד נטוש', הקטנה בעשרות אחוזים מהקצבה שמקבלות משפחות אומנה ואינה כוללת ליווי מקצועי וסל הוצאות מיוחדות ('גמלת ילד נטוש' עומדת כיום על 1982 ₪ בחודש, לעומת קצבה ושירותים למשפחות האומנה המסתכמים בעלות כוללת של עד 3700 ₪). מצב זה הביא לכך שילדים רבים הוצאו מהמעגל המשפחתי והתרבותי ממנו הגיעו, זאת על אף שהיו להם קרובי משפחה שהיו כשירים ומעוניינים לגדלם.
חוק האומנה של ח"כ קארין אלהרר מעגן לראשונה את אחריות המדינה למערך האומנה בחוק ומסדיר מנגנונים של רישוי, פיקוח והכשרה למשפחות האומנה. כמו כן, מגדיר החוק את זכויותיהם, חובותיהם וסמכויותיהם של כל הצדדים המעורבים בהליך. בנוסף, מגדיר החוק לראשונה קרובי משפחה שמגדלים ילד שאינו יכול לגדול אצל הוריו כמשפחת אומנה. בכך, ישווה החוק את הקצבה והשירותים שמקבלים קרובי המשפחה לזו של משפחות אומנה שאינן בעלות קירבה משפחתית לילד, זאת במטרה לעודד ככל האפשר הישארותם של ילדים במרחב המשפחתי הקרוב והמוכר.
הצעת החוק, המתבססת על מסקנות ועדת סביונה רוטלוי, נוסחה בשיתוף עם המועצה לשלום הילד.
בהתייחס לאישור החוק בוועדת השרים אמרה היום ח"כ אלהרר: "הסדרת שירותי האומנה תאפשר למשרד הרווחה להרחיב את מערך האומנה ולהפחית את מספר הילדים המופנים למוסדות ופנימיות. מדובר בחוק שישפיע באופן משמעותי על חייהם ועתידם של אלפי ילדים ומשפחות בישראל".
עוד הוסיפה אלהרר: "הגעתי לכנסת במטרה לעגן בחקיקה ראשית את זכויותיהם הסוציאליות של אזרחי מדינת ישראל, אשר עד היום הוגדרו לרוב במסגרות זמניות ובלתי שקופות. מערך האומנה הוא החלק הראשון בהליך ארוך ומורכב שבסופו לכל אזרח בישראל יהיה ברור מה הן זכויותיו כאזרח במדינה ולא רק מה הן חובותיו".
בישראל חיים כיום כ-10,500 ילדים הנמצאים במסגרות חוץ ביתיות. על אף שמחקרים רבים קובעים כי טובת הילדים היא לגדול במסגרת משפחתית, כמעט 70% מהם נשלחים למוסדות ופנימיות ורק כ-30% למשפחות אומנה. הסיבה המרכזית לכך היא אי הסדרת נושא האומנה בחקיקה ראשית בישראל, אשר אינה מאפשרת ואף מונעת את פיתוחו והרחבתו של מערך האומנה בישראל.
בשנת 1991 חתמה ואישררה מדינת ישראל את האמנה לזכויות הילד של האו"ם. בעקבות זאת הוקמה ועדה בראשות השופטת בדימוס סביונה רוטלוי במטרה לערוך בחינה של הדין הישראלי בשאלות הנוגעות לזכויות הילד, מעמדו המשפטי ורווחתו לאור סעיפי האמנה. בין השאר עסקה הוועדה בתחום ההשמה החוץ ביתית ובמסקנותיה, שהוגשו ב-2003, המליצה על שינויים רבים בתחום האומנה. למרות זאת, כאמור, עד היום טרם חוקק חוק כלשהו שמסדיר את הנושא.
כיום מנוהל תחום האומנה בישראל על ידי מספר עמותות על פי נהלים פנימיים של משרד הרווחה ותחת פיקוחו הרופף יחסית, מה שמונע מהמדינה להפנות כמות גדולה יותר של ילדים למשפחות אומנה. הנושא אינו נמצא בבסיס התקציב ונהלי התמיכה במשפחות האומנה נתונים לשינוי בכל רגע נתון על פי החלטת שר הרווחה המכהן. מנגנוני הרישוי, התקצוב וההכשרה למשפחות האומנה מסורבלים ולא תמיד מספקים את צרכי המשפחות והילדים. כמו כן, חלוקת הסמכויות, הזכויות והחובות של ילדי האומנה, משפחות האומנה והמשפחות הביולוגיות אינן מוסדרות בצורה מפורטת, מה שיוצר לא אחת קשיים כגון סחבת ביורוקרטית, עיכובים בתשלומים וחיכוכים בין המשפחה הביולוגית ומשפחת האומנה.
בנוסף, עד היום, קרובי משפחה כגון סבים או דודים אשר גידלו ילד שלא יכול היה לגדול אצל הוריו קיבלו 'גמלת ילד נטוש', הקטנה בעשרות אחוזים מהקצבה שמקבלות משפחות אומנה ואינה כוללת ליווי מקצועי וסל הוצאות מיוחדות ('גמלת ילד נטוש' עומדת כיום על 1982 ₪ בחודש, לעומת קצבה ושירותים למשפחות האומנה המסתכמים בעלות כוללת של עד 3700 ₪). מצב זה הביא לכך שילדים רבים הוצאו מהמעגל המשפחתי והתרבותי ממנו הגיעו, זאת על אף שהיו להם קרובי משפחה שהיו כשירים ומעוניינים לגדלם.
חוק האומנה של ח"כ קארין אלהרר מעגן לראשונה את אחריות המדינה למערך האומנה בחוק ומסדיר מנגנונים של רישוי, פיקוח והכשרה למשפחות האומנה. כמו כן, מגדיר החוק את זכויותיהם, חובותיהם וסמכויותיהם של כל הצדדים המעורבים בהליך. בנוסף, מגדיר החוק לראשונה קרובי משפחה שמגדלים ילד שאינו יכול לגדול אצל הוריו כמשפחת אומנה. בכך, ישווה החוק את הקצבה והשירותים שמקבלים קרובי המשפחה לזו של משפחות אומנה שאינן בעלות קירבה משפחתית לילד, זאת במטרה לעודד ככל האפשר הישארותם של ילדים במרחב המשפחתי הקרוב והמוכר.
הצעת החוק, המתבססת על מסקנות ועדת סביונה רוטלוי, נוסחה בשיתוף עם המועצה לשלום הילד.
בהתייחס לאישור החוק בוועדת השרים אמרה היום ח"כ אלהרר: "הסדרת שירותי האומנה תאפשר למשרד הרווחה להרחיב את מערך האומנה ולהפחית את מספר הילדים המופנים למוסדות ופנימיות. מדובר בחוק שישפיע באופן משמעותי על חייהם ועתידם של אלפי ילדים ומשפחות בישראל".
עוד הוסיפה אלהרר: "הגעתי לכנסת במטרה לעגן בחקיקה ראשית את זכויותיהם הסוציאליות של אזרחי מדינת ישראל, אשר עד היום הוגדרו לרוב במסגרות זמניות ובלתי שקופות. מערך האומנה הוא החלק הראשון בהליך ארוך ומורכב שבסופו לכל אזרח בישראל יהיה ברור מה הן זכויותיו כאזרח במדינה ולא רק מה הן חובותיו".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות