שיפור קל: ישראל עלתה 3 שלבים במדד השחיתות
ישראל עלתה 3 שלבים במדד השחיתות הבינלאומי, אל המקום ה-36 • בין מדינות ה-OECD, עדיין ממוקמת ישראל במקום נמוך יחסית
- ל' כסלו התשע"ד
- 1 תגובות
לינדנשטראוס. צילום: פלאש 90
עלייה של 3 שלבים לישראל, במדד תפיסת השחיתות הבינלאומי לשנת 2013: על פי מדד התפיסה הציבורית של השחיתות, המתפרסם הבוקר (ג'), עלתה ישראל מהמקום ה-39 למקום ה-36, מבין 177 מדינות שנבדקו במסגרת הסקר הבינלאומי, והציון שהעניק הציבור עלה מ-60 ל-61.
עם זאת, מבין מדינות ה-OECD עדיין ממוקמת ישראל במקום נמוך יחסית, בשליש התחתון של מדינות אלה - במקום ה-23 מבין 34 מדינות החברות בארגון.
מדד תפיסת השחיתות העולמי נערך על ידי עמותת "שקיפות בינלאומית". הבוקר (ג') הגיש יו"ר השלוחה הישראלית של העמותה (שבי"ל, שקיפות בינלאומית ישראל), השופט ומבקר המדינה בדימוס מיכה לינדנשטראוס, את ממצאי המדד לשרת המשפטים ציפי לבני.
ממצאי הסקר מגלים כי כ-75% מכלל המדינות במדד קיבלו ציון נמוך מ-50, עובדה המעידה, בין היתר, כי השחיתות עודנה בעיה חמורה בעולם. הציון 100 מציין את המדינה הנתפסת כנקייה ביותר משחיתות. בראש הרשימה מדורגות דנמרק וניו זילנד, עם ציון 91; אחריהן מדורגות פינלנד ושוודיה, עם ציון 89; נורווגיה וסינגפור עם ציון 86; שווייץ, עם ציון 85; הולנד, עם ציון 83; אוסטרליה וקנדה, עם ציון 81. בתחתית הרשימה המדינות הנתפסות כמושחתות ביותר, הן סודאן, אפגניסטן, קוריאה וסומליה.
מדינות המזרח התיכון קיבלו ציונים נמוכים: ירדן דורגה במקום 66 עם הציון 45; מצרים דורגה במקום 114 עם הציון 32; לבנון דורגה במקום 127 עם הציון 28, וסוריה דורגה בתחתית הרשימה במקום 168 עם הציון 17.
לדברי לינדנשטראוס, "שחיתות אינה רק מונעת חלוקה צודקת של ההון והתפתחות כלכלית תקינה, אלא היא בעלת השלכות קשות על אמון הציבור. על ממשלת ישראל לפעול להגברת השקיפות בפעילותה, לפרסם פרוטוקולים של ועדות שהקימה הממשלה ושאינם חסויים בכלל, וועדת שרים לענייני חקיקה בפרט וכן לאמץ באופן מיידי כללי אתיקה משמעותיים לשרים ולסגני שרים.
"המאבק לטוהר מידות בשירות הציבורי צריך לקבל עדיפות גבוהה בפעילותם של גורמי אכיפת החוק. הטיפול בתלונות על שחיתות ציבורית, צריך להיות מיידי ובתיאום מלא של כל הגורמים הפועלים בתחום זה. קיימים, לצערנו, עדין 'עשבים שוטים' של שחיתות ציבורית שצריך לעקור מן השורש ומיד, ביד קשה ובענישה מחמירה".
מנכ"לית עמותת שקיפות בינ"ל-ישראל, עו"ד גליה שגיא, אמרה כי "מדד תפיסת השחיתות העולמי מתפרסם זו השנה ה-20. הנתונים מצביעים על כך שבאופן יחסי ישראל נמצאת במקום בינוני בלבד במדד וכי לא חל שינוי משמעותי בשנים האחרונות. ביחס למדינות ה-OECD, ישראל מדורגת בקביעות בחציון התחתון של מדינות אלה ולא כמו שהיינו רוצים לראות ולהיות".
עם זאת, מבין מדינות ה-OECD עדיין ממוקמת ישראל במקום נמוך יחסית, בשליש התחתון של מדינות אלה - במקום ה-23 מבין 34 מדינות החברות בארגון.
מדד תפיסת השחיתות העולמי נערך על ידי עמותת "שקיפות בינלאומית". הבוקר (ג') הגיש יו"ר השלוחה הישראלית של העמותה (שבי"ל, שקיפות בינלאומית ישראל), השופט ומבקר המדינה בדימוס מיכה לינדנשטראוס, את ממצאי המדד לשרת המשפטים ציפי לבני.
ממצאי הסקר מגלים כי כ-75% מכלל המדינות במדד קיבלו ציון נמוך מ-50, עובדה המעידה, בין היתר, כי השחיתות עודנה בעיה חמורה בעולם. הציון 100 מציין את המדינה הנתפסת כנקייה ביותר משחיתות. בראש הרשימה מדורגות דנמרק וניו זילנד, עם ציון 91; אחריהן מדורגות פינלנד ושוודיה, עם ציון 89; נורווגיה וסינגפור עם ציון 86; שווייץ, עם ציון 85; הולנד, עם ציון 83; אוסטרליה וקנדה, עם ציון 81. בתחתית הרשימה המדינות הנתפסות כמושחתות ביותר, הן סודאן, אפגניסטן, קוריאה וסומליה.
מדינות המזרח התיכון קיבלו ציונים נמוכים: ירדן דורגה במקום 66 עם הציון 45; מצרים דורגה במקום 114 עם הציון 32; לבנון דורגה במקום 127 עם הציון 28, וסוריה דורגה בתחתית הרשימה במקום 168 עם הציון 17.
לדברי לינדנשטראוס, "שחיתות אינה רק מונעת חלוקה צודקת של ההון והתפתחות כלכלית תקינה, אלא היא בעלת השלכות קשות על אמון הציבור. על ממשלת ישראל לפעול להגברת השקיפות בפעילותה, לפרסם פרוטוקולים של ועדות שהקימה הממשלה ושאינם חסויים בכלל, וועדת שרים לענייני חקיקה בפרט וכן לאמץ באופן מיידי כללי אתיקה משמעותיים לשרים ולסגני שרים.
"המאבק לטוהר מידות בשירות הציבורי צריך לקבל עדיפות גבוהה בפעילותם של גורמי אכיפת החוק. הטיפול בתלונות על שחיתות ציבורית, צריך להיות מיידי ובתיאום מלא של כל הגורמים הפועלים בתחום זה. קיימים, לצערנו, עדין 'עשבים שוטים' של שחיתות ציבורית שצריך לעקור מן השורש ומיד, ביד קשה ובענישה מחמירה".
מנכ"לית עמותת שקיפות בינ"ל-ישראל, עו"ד גליה שגיא, אמרה כי "מדד תפיסת השחיתות העולמי מתפרסם זו השנה ה-20. הנתונים מצביעים על כך שבאופן יחסי ישראל נמצאת במקום בינוני בלבד במדד וכי לא חל שינוי משמעותי בשנים האחרונות. ביחס למדינות ה-OECD, ישראל מדורגת בקביעות בחציון התחתון של מדינות אלה ולא כמו שהיינו רוצים לראות ולהיות".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות