דרום אפריקה: מת חתן פרס נובל לשלום נלסון מנדלה
מנדלה, שכיהן כנשיא דרום אפריקה לאחר שהפך לסמל המאבק במשטר האפרטהייד הגזעני, נפטר בגיל 95
- אלי כהן, בחדרי חרדים
- ג' טבת התשע"ד
- 5 תגובות
צילום: ויקיפדיה
נלסון מנדלה, מגדולי המדינאים באפריקה בדור האחרון, חתן פרס נובל לשלום, והאיש שסימל את קץ תקופת האפרטהייד בדרום אפריקה, בה כיהן גם כנשיא במשך 5 שנים - מת הערב (ה) בגיל 95.
מנדלה נולד ב-18 ביולי 1918 במבזו שבדרום אפריקה. הוא בן לשבט הת'מבו. הכינוי האנגלי "נלסון" ניתן לו בידי מורה בבית הספר המקומי בשם שולי ומכיוון שלא הצליח להגות כראוי את השם האפריקאי.
ב־1942 הצטרף מנדלה לשורות מפלגת השחורים הקונגרס הלאומי האפריקאי (ANC). ב־1944 הוא סייע להקמת ליגת הנוער של ה־ANC. ב־1952 הוא נבחר לרכז המתנדבים בקמפיין ההתנגדות למשטר האפרטהייד. הוא נסע ברחבי דרום אפריקה וארגן פעילות מחאה נגד חוקי ההפרדה הגזעית המפלים נגד השחורים, שהיו הרוב במדינה. הוא הועמד לדין על חלקו בארגון המחאה ונידון לעונש מאסר על תנאי. לאחר מכן הוטל עליו צו הגבלה, שאסר עליו לצאת מאזור יוהנסבורג למשך חצי שנה. במהלך תקופה זאת הוא טווה תוכנית לביזור מבנה ה־ANC לתאים מחתרתיים.
ב־1952 הקים מנדלה, יחד עם חברו אוליבר טמבו, ביוהנסבורג, את המשרד הראשון בבעלות עורכי-דין שחורים בדרום אפריקה.
לאחר טבח שארפוויל ב־1960 הוצא ה־ANC אל מחוץ לחוק בדרום אפריקה ומנדלה הוחזק נעצר בגין השתתפות במחאות אלימות וביצוע מעשי טרור. הוא הוחזק במעצר עד 1961. לאחר שחרורו ירד מנדלה למחתרת, והשתתף בהקמת הזרוע הצבאית של ה-ANC, שנקראה MK (Umkhonto we Sizwe). תחת הנהגתו החלה הזרוע הצבאית במסע טרור נגד אזרחים וחבלה נגד מתקני תשתית חיוניים של המדינה.
ב־1962 יצא מנדלה מדרום אפריקה לאימונים צבאיים באלג'יריה, וארגן אימונים צבאיים לחברים אחרים ב־MK. עם חזרתו הוא נעצר והועמד לדין באשמת יציאה בלתי-חוקית מגבולות המדינה והסתה לשביתות. מנדלה ניהל בעצמו את ההגנה במשפטו. בנאומיו הצהיר כי הוא מוכן למות כדי לקדם את מטרתו.
בנובמבר 1962 הוא הורשע ונידון למאסר של חמש שנים. במהלך ריצוי העונש, ב-11 ביוני 1964, הוא הואשם בפעילות חבלנית ובקשירת קשר נגד השלטון ונידון למאסר עולם.
מנדלה היה כלוא בדרא"פ 27 שנים, מתוכן 18 שנים באי רובן עד מרץ 1982. במהלך תקופת מאסרו הפך מנדלה לסמל המאבק באפרטהייד[דרוש מקור], שמו התפרסם בעולם כולו והחל מאבק בינלאומי לשחררו. בתקופה האחרונה של מאסרו החל מנדלה לקיים מגעים חשאיים עם אישי ממשל בכירים, ובהם הנשיא פרדריק וילם דה קלרק. מנדלה שוחרר מהכלא, כאמור, ב־11 בפברואר 1990, לאחר שהוא וחבריו ל־ANC הסכימו להשעות את המאבק המזוין ולקיים משא ומתן עם השלטון.
מנדלה ודה קלרק הובילו את דרום אפריקה לפירוק משטר ההפרדה הגזעית ולעריכתן של בחירות דמוקרטיות אמיתיות ראשונות ב־1994, שבהן הותר לראשונה לאזרחים שחורים ובני תערובת ("צבעונים") להצביע. על פעילותם זאת זכו מנדלה ודה קלרק בשנת 1993 בפרס נובל לשלום.
מנדלה נולד ב-18 ביולי 1918 במבזו שבדרום אפריקה. הוא בן לשבט הת'מבו. הכינוי האנגלי "נלסון" ניתן לו בידי מורה בבית הספר המקומי בשם שולי ומכיוון שלא הצליח להגות כראוי את השם האפריקאי.
ב־1942 הצטרף מנדלה לשורות מפלגת השחורים הקונגרס הלאומי האפריקאי (ANC). ב־1944 הוא סייע להקמת ליגת הנוער של ה־ANC. ב־1952 הוא נבחר לרכז המתנדבים בקמפיין ההתנגדות למשטר האפרטהייד. הוא נסע ברחבי דרום אפריקה וארגן פעילות מחאה נגד חוקי ההפרדה הגזעית המפלים נגד השחורים, שהיו הרוב במדינה. הוא הועמד לדין על חלקו בארגון המחאה ונידון לעונש מאסר על תנאי. לאחר מכן הוטל עליו צו הגבלה, שאסר עליו לצאת מאזור יוהנסבורג למשך חצי שנה. במהלך תקופה זאת הוא טווה תוכנית לביזור מבנה ה־ANC לתאים מחתרתיים.
ב־1952 הקים מנדלה, יחד עם חברו אוליבר טמבו, ביוהנסבורג, את המשרד הראשון בבעלות עורכי-דין שחורים בדרום אפריקה.
לאחר טבח שארפוויל ב־1960 הוצא ה־ANC אל מחוץ לחוק בדרום אפריקה ומנדלה הוחזק נעצר בגין השתתפות במחאות אלימות וביצוע מעשי טרור. הוא הוחזק במעצר עד 1961. לאחר שחרורו ירד מנדלה למחתרת, והשתתף בהקמת הזרוע הצבאית של ה-ANC, שנקראה MK (Umkhonto we Sizwe). תחת הנהגתו החלה הזרוע הצבאית במסע טרור נגד אזרחים וחבלה נגד מתקני תשתית חיוניים של המדינה.
ב־1962 יצא מנדלה מדרום אפריקה לאימונים צבאיים באלג'יריה, וארגן אימונים צבאיים לחברים אחרים ב־MK. עם חזרתו הוא נעצר והועמד לדין באשמת יציאה בלתי-חוקית מגבולות המדינה והסתה לשביתות. מנדלה ניהל בעצמו את ההגנה במשפטו. בנאומיו הצהיר כי הוא מוכן למות כדי לקדם את מטרתו.
בנובמבר 1962 הוא הורשע ונידון למאסר של חמש שנים. במהלך ריצוי העונש, ב-11 ביוני 1964, הוא הואשם בפעילות חבלנית ובקשירת קשר נגד השלטון ונידון למאסר עולם.
מנדלה היה כלוא בדרא"פ 27 שנים, מתוכן 18 שנים באי רובן עד מרץ 1982. במהלך תקופת מאסרו הפך מנדלה לסמל המאבק באפרטהייד[דרוש מקור], שמו התפרסם בעולם כולו והחל מאבק בינלאומי לשחררו. בתקופה האחרונה של מאסרו החל מנדלה לקיים מגעים חשאיים עם אישי ממשל בכירים, ובהם הנשיא פרדריק וילם דה קלרק. מנדלה שוחרר מהכלא, כאמור, ב־11 בפברואר 1990, לאחר שהוא וחבריו ל־ANC הסכימו להשעות את המאבק המזוין ולקיים משא ומתן עם השלטון.
מנדלה ודה קלרק הובילו את דרום אפריקה לפירוק משטר ההפרדה הגזעית ולעריכתן של בחירות דמוקרטיות אמיתיות ראשונות ב־1994, שבהן הותר לראשונה לאזרחים שחורים ובני תערובת ("צבעונים") להצביע. על פעילותם זאת זכו מנדלה ודה קלרק בשנת 1993 בפרס נובל לשלום.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות