סוף לברית עם בנט? • לפיד: "אדאג שיהיה רוב להסכם"
לפיד נאם בוועידת ישראל לעסקים - אך הקדיש את דבריו לנושא המדיני: "העולם מאבד סבלנות" • בפנים: הנאום המלא
- שרי רוט, בחדרי חרדים
- ה' טבת התשע"ד
- 4 תגובות
צילום: פלאש 90
הבוקר (א'), בנאומו בוועידת גלובס, הציג שר האוצר יאיר לפיד את תמיכתו בהסדר מדיני.
"זהו כנס כלכלי-חברתי אז בחרתי לדבר היום על הנושא שיש לו את ההשפעה המכרעת ביותר על כלכלת ישראל ועל החברה הישראלית, וזה התהליך המדיני.
בחרתי לדבר על כך מפני שאני נחוש בדעתי למנוע את מה שנראה לי כנסיון מתמשך למוסס ולעכב את התהליך המדיני המתנהל בימים אלה למול הפלשתינים.
אם גם השמאל הישראלי וגם הימין הישראלי ימשיכו לומר פעם אחר פעם ש"שום דבר לא ייצא מזה", הנבואה עלולה להגשים את עצמה והצדדים יעזבו את שולחן המשא ומתן תוך חילופי האשמות הדדיים. זה הפתרון הקל, ויהיו לא מעט אנשים, משני הצדדים, שישמחו אם זה יקרה, אבל אני אעשה הכל – כל דבר! - כדי למנוע את כשלון המשא ומתן. לא אתן לאיש למוסס את התהליך המדיני.
נותרו רק חודשים ספורים לתאריך היעד הקצוב של סיום המו"מ. העיכוב ומשיכת הרגליים מגיעים אמנם ברובם מן הצד הפלשתיני, אבל אין לנו אחריות על הצד הפלשתיני. כן יש לנו אחריות על הצד הישראלי, ואנחנו צריכים לעשות כל מאמץ להגיע להסדר, מפני שהמצב הנוכחי מסכן את עתידה של מדינת ישראל.
"הוא מסכן אותנו מפני שמדינת ישראל לא יכולה ואסור לה לבלוע אל קירבה 3.5 מיליון פלשתינים. אם אנחנו רוצים לחיות במדינה יהודית, אנחנו מוכרחים להפרד מהם.
"הוא מסכן אותנו מפני שכל עוד לא נפרדנו מהם, בכל רגע נתון הם יכולים להבעיר את השטח מבלי שיצטרכו אפילו לצאת מהבית. מבחינה בטחונית הרבה יותר קל להגן על גבול מוסכם וברור מאשר על שטח שבו ישראלים ופלשתינים חיים יחד בעירבוביה באותה חבית של חומר נפץ.
"והוא מסכן אותנו מפני שהוא גורם נזק הולך וגובר – כלכלי ופוליטי - ליחסינו עם ארה"ב ועם העולם.
ואם כל זה לא מספיק, כל שבוע שחולף בלי התקדמות ממשית במשא ומתן מסכן גם את יציבותה של הממשלה. גם מכך עלינו להזהר. זוהי ממשלת עשיה, והממשלה הנכונה למדינת ישראל בעת הזו וגם בשנים הקרובות. המהלכים הכלכליים והחברתיים שאותם התחלנו בחודשים האחרונים זקוקים לזמן כדי להבשיל ולשאת פרי, וזה חיוני למשק ולמדינה שהממשלה הזו תמשיך לכהן בתפקידה גם אם התקדמות המשא ומתן תחייב שינויים קואליציוניים כאלה או אחרים.
החשיבות שאני מייחס ליציבותה של הממשלה היא גם הסיבה לכך שנכון היה לנהל את המשא ומתן בשלביו הראשונים מתחת לראדר התקשורתי והציבורי. רצינו לתת הזדמנות הוגנת לתהליך למצות את עצמו, אבל עכשיו הגיע הזמן להעלות הילוך. הגענו לשלב שבו ממשלת ישראל צריכה לענות לעצמה על השאלה האם היא מנהלת את התהליך המדיני מתוך נסיון אמיתי להגיע להסכם שלום.
"שכן הבעיה האמיתית אינה שזה בלתי אפשרי להגיע להסדר שלום עם הפלשתינים, הבעיה האמיתית – ואיתה עלינו להתמודד - היא שזה בהחלט אפשרי. קשה, מייסר, כרוך בוויתורים, אבל אפשרי.
אנחנו לא יכולים להמשיך לחמוק מן העובדה שלשלום יש מחיר - מחיר כואב, מחיר לאומי, מחיר פוליטי לא קל שישלם כל אחד מהחותמים על ההסכם.
"ראש הממשלה הצהיר שהוא מכיר במחיר הזה ובמשמעות העובדה שהפתרון היחיד הנמצא על השולחן הוא יישום העקרון של שתי מדינות לשני עמים. אני מאמין ומקווה שיש בו את האומץ ההיסטורי הדרוש כדי לשלם את המחיר. זה מה שהוא התחייב לו בעת שהקמנו את הממשלה, זה מה שאמר ביום הקמת הממשלה ומעל בימת הכנסת ואיני מעלה בדעתי לרגע שהוא לא התכוון לכל מילה. תפקידנו היום הוא להפוך את ההצהרה הזו לתוכנית פעולה סדורה ולעמוד מאחוריה למרות כל הקשיים.
"כשהוקמה הממשלה הבטחתי לראש הממשלה שאם יבחר ללכת למשא ומתן אמיתי, "יש עתיד" תעמוד מאחוריו ותאפשר לנו לצאת למסע הזה. אני רוצה לחזור כאן על ההתחייבות הזו. מטרתי אינה להחליש את הקואליציה או להציב כאן אולטימטום, אלא להיפך – להבהיר שחמשת השרים ו-19 חברי הכנסת של "יש עתיד" הם יסוד קואליציוני מוצק שמאפשר ויאפשר למשא ומתן להתקדם.
"ראשי ממשלות שעומדים בפני צעדים היסטוריים, עוסקים תמיד גם במלאכה הפוליטית של ספירת אצבעות בממשלה ובכנסת. אני מאמין – ואעשה הכל כדי להבטיח זאת – שמרגע שיושג הסכם יהיה לו רוב בממשלה, יהיה לו רוב בכנסת ויהיה לו רוב במשאל עם. "כדי שזה יקרה, לא מספיק שנגיע להסכם, הוא גם צריך להיות ההסכם הנכון. הפלשתינים צריכים לדעת שננהל למולם משא ומתן הוגן אבל קשוח ולא נוותר אפילו בסנטימטר על בטחון אזרחי ישראל. טעותו ההיסטורית הגדולה של השמאל הישראלי, והוא חזר עליה פעם אחר פעם במהלך השנים, היתה בכך שמיהר תמיד להצהיר מראש על מה הוא מוכן לוותר ופתר בכך את הפלשתינים מלשלם מחיר תמורת השלום. לא כך מנהלים משא ומתן במזרח התיכון. הפלשתינאים צריכים לדעת שגם עליהם לשלם מחיר, וגם עליהם לעשות פשרות כואבות. אם הם חושבים שגם הפעם כל מה שעליהם לעשות הוא לעמוד במקום ולחכות שנבוא אליהם, הם טועים טעות מרה.
"לפחות פעמיים בעבר הציעה ישראל לפלשתינים הצעות מרחיקות לכת, והפלשתינים ברחו מאחריותם ברגע האחרון ונמנעו מלחתום על הסכם. הם אינם יכולים להלין היום על חוסר האמון העמוק שרוחש להם הציבור בישראל. אין לי שום אשליות לגבי הפלשתינים, אבל דווקא משום כך עלינו להפרד מהם. לא נישואין איתם אנחנו מבקשים, אלא גירושין. והם יודעים היום שלא כל חלומותיהם יתגשמו. לא על חשבוננו.
"מאידך, כל הטוענים ש"גם אם נציע להם הכל הם יסרבו לחתום," אינם יכולים לפתור את עצמם באמירה הזו מהצורך להציע פתרונות אמיתיים הכרוכים בוויתורים אמיתיים. משא ומתן אין פירושו שאתה יושב ומחכה לרגע שבו הצד השני יגיד "לא". משא ומתן פירושו שאתה חותר ללא הרף להגיע לתוצאה.
"זה לא קל כמובן. איך יכולים אנשים שלא מאמינים זה לזה לאף מילה לחתום על הסכם? איך יכולים אנשים ששונאים ופוחדים זה מזה לדבר על שיתופי פעולה בטחוניים? התשובה היא – התשובה היחידה היא – שאיש לא הבטיח לנו שזה יהיה קל. מנהיגות אינה בוחרת בפתרונות הקלים, היא בוחרת בפתרונות הנכונים, ואז אינה מרפה עד שהיא מתגברת על כל הקשיים.
"השלום הפך להיות בשיח הישראלי למילה נרדפת לוותרנות וחולשה. אני מסרב לקבל זאת. השלום אינו איום, הוא תקווה. הוא ההבדל בין חיים של מצור, סיכונים ביטחוניים שהולכים וגוברים ולחץ בינלאומי שכבר מתחיל לתת את אותותיו, לחיים במדינה משגשגת, שהתל"ג הגבוה שלה מתבטא בחינוך טוב יותר, במערכות בריאות ורווחה חזקות יותר, ומגישה לשווקים בינלאומיים שהיום חסומים בפנינו. חתימה על הסכם תמשוך הנה השקעות זרות, תפתח שווקי ייצוא חדשים כולל מדינות ערב, ותייצר כלכלה טובה ויציבה יותר שכל אזרח ישראלי יהנה ממנה. והשלום, בסופו של דבר, הוא גם האופציה האיסטרטגית הטובה יותר שתבטיח בטחון אישי לכל אחד מאתנו.
"כיו"ר המפלגה השניה בגודלה, אין לי את הזכות המוסרית לעמוד מנגד. כל רגע שבו אין הסכם בינינו לבין הפלשתינאים הוא סיכון מובהק לקיומה של ישראל כמדינה יהודית. עם כל יום שעובר ללא הסכם מתקרבת אלינו הסכנה של מדינה דו-לאומית, שאליה מנסָה להוביל אותנו ברית בלתי קדושה של השמאל הקיצוני והימין הקיצוני, כל אחד מסיבותיו המשיחיות. במדינה כזו ידרשו מיליוני פלשתינים זכות בחירה לכנסת ישראל. האפשרויות שיעמדו בפנינו יהיו לסרב ולהפסיק להיות דמוקרטיה, או להסכים ולחסל במו ידינו את הרעיון הציוני.
"שתי האפשרויות גרועות, את שתי האפשרויות צריך למנוע. מדינת ישראל אינה צריכה לשלוט בעם אחר. זה מנוגד למוסר היהודי, זה מנוגד לעצם הרעיון של בניה של חברת מופת. בסופו של דבר לא נמדד בשאלה כמה מטוסי אפ-16 היו לנו, או מה היה התל"ג שלנו. אנחנו נמדד ביכולת שלנו ליצור פה חברה אנושית שבה יש לכל אדם הזדמנות שווה, שדואגת לחסרי הישע ושעומדת מאחורי עקרונות היסוד של המסורת היהודית כמו צדק וכמו חמלה וכמו אהבת אדם.
"כשר האוצר זהו תפקידי להבהיר לציבור הישראלי גם את ההשלכות הכלכליות שיהיו לכשלון המשא ומתן. מחלקת המחקר של משרד האוצר ביצעה בדיקה של תסריטים שונים של ההשלכות שיהיו לכשלון השיחות על מצבה הכלכלי של ישראל ועל מצבו הכלכלי של כל אזרח ישראלי. לא אפרט פה את סוג הסנקציות שלמולן עלולה ישראל לעמוד, כי אני לא רוצה לתת רעיונות לאוייבי ישראל, אבל התוצאות עלולות להיות הרסניות לכיסו הפרטי של כל אזרח ישראלי.
"ישראל היא מדינה שהייצוא הוא המרכיב המרכזי בהצלחתה, והייצוא שלנו תלוי ביחסינו עם העולם. דו"ח ה-OECD שהוצג רק הבוקר בממשלה מדבר על תעשיית ההיי-טק הישראלית כעל מנוע הצמיחה העיקרי שלנו, אבל גם אוייבינו יודעים שזה הופך את הכלכלה שלנו לפגיעה במיוחד למול כל סוג של חרם בינלאומי.
"כחבר הקבינט הבטחוני עלי להתריע על כך שהדרך בה התעלמו אומות העולם מאזהרותינו החמורות בנושא האיראני היא נורה אדומה - לא ראשונה ולא אחרונה, אבל חמורה במיוחד – המאותתת על כך שהעולם, ובראשו ארצות הברית, הולך ומאבד כלפינו לא רק את אהדתו אלא גם את סבלנותו.
אנחנו נוהגים לומר על הפלשתינים – בצדק - שהם מעולם לא החמיצו הזדמנות להחמיץ הזדמנות. אל לנו להגיע למצב שיאמרו זאת גם עלינו. המשא ומתן אינו המטרה הוא כלי. תפקידנו הוא לקדם את המשא ומתן ולא להשתמש בו כדי לחמוק מהכרעות קשות".
"זהו כנס כלכלי-חברתי אז בחרתי לדבר היום על הנושא שיש לו את ההשפעה המכרעת ביותר על כלכלת ישראל ועל החברה הישראלית, וזה התהליך המדיני.
בחרתי לדבר על כך מפני שאני נחוש בדעתי למנוע את מה שנראה לי כנסיון מתמשך למוסס ולעכב את התהליך המדיני המתנהל בימים אלה למול הפלשתינים.
אם גם השמאל הישראלי וגם הימין הישראלי ימשיכו לומר פעם אחר פעם ש"שום דבר לא ייצא מזה", הנבואה עלולה להגשים את עצמה והצדדים יעזבו את שולחן המשא ומתן תוך חילופי האשמות הדדיים. זה הפתרון הקל, ויהיו לא מעט אנשים, משני הצדדים, שישמחו אם זה יקרה, אבל אני אעשה הכל – כל דבר! - כדי למנוע את כשלון המשא ומתן. לא אתן לאיש למוסס את התהליך המדיני.
נותרו רק חודשים ספורים לתאריך היעד הקצוב של סיום המו"מ. העיכוב ומשיכת הרגליים מגיעים אמנם ברובם מן הצד הפלשתיני, אבל אין לנו אחריות על הצד הפלשתיני. כן יש לנו אחריות על הצד הישראלי, ואנחנו צריכים לעשות כל מאמץ להגיע להסדר, מפני שהמצב הנוכחי מסכן את עתידה של מדינת ישראל.
"הוא מסכן אותנו מפני שמדינת ישראל לא יכולה ואסור לה לבלוע אל קירבה 3.5 מיליון פלשתינים. אם אנחנו רוצים לחיות במדינה יהודית, אנחנו מוכרחים להפרד מהם.
"הוא מסכן אותנו מפני שכל עוד לא נפרדנו מהם, בכל רגע נתון הם יכולים להבעיר את השטח מבלי שיצטרכו אפילו לצאת מהבית. מבחינה בטחונית הרבה יותר קל להגן על גבול מוסכם וברור מאשר על שטח שבו ישראלים ופלשתינים חיים יחד בעירבוביה באותה חבית של חומר נפץ.
"והוא מסכן אותנו מפני שהוא גורם נזק הולך וגובר – כלכלי ופוליטי - ליחסינו עם ארה"ב ועם העולם.
ואם כל זה לא מספיק, כל שבוע שחולף בלי התקדמות ממשית במשא ומתן מסכן גם את יציבותה של הממשלה. גם מכך עלינו להזהר. זוהי ממשלת עשיה, והממשלה הנכונה למדינת ישראל בעת הזו וגם בשנים הקרובות. המהלכים הכלכליים והחברתיים שאותם התחלנו בחודשים האחרונים זקוקים לזמן כדי להבשיל ולשאת פרי, וזה חיוני למשק ולמדינה שהממשלה הזו תמשיך לכהן בתפקידה גם אם התקדמות המשא ומתן תחייב שינויים קואליציוניים כאלה או אחרים.
החשיבות שאני מייחס ליציבותה של הממשלה היא גם הסיבה לכך שנכון היה לנהל את המשא ומתן בשלביו הראשונים מתחת לראדר התקשורתי והציבורי. רצינו לתת הזדמנות הוגנת לתהליך למצות את עצמו, אבל עכשיו הגיע הזמן להעלות הילוך. הגענו לשלב שבו ממשלת ישראל צריכה לענות לעצמה על השאלה האם היא מנהלת את התהליך המדיני מתוך נסיון אמיתי להגיע להסכם שלום.
"שכן הבעיה האמיתית אינה שזה בלתי אפשרי להגיע להסדר שלום עם הפלשתינים, הבעיה האמיתית – ואיתה עלינו להתמודד - היא שזה בהחלט אפשרי. קשה, מייסר, כרוך בוויתורים, אבל אפשרי.
אנחנו לא יכולים להמשיך לחמוק מן העובדה שלשלום יש מחיר - מחיר כואב, מחיר לאומי, מחיר פוליטי לא קל שישלם כל אחד מהחותמים על ההסכם.
"ראש הממשלה הצהיר שהוא מכיר במחיר הזה ובמשמעות העובדה שהפתרון היחיד הנמצא על השולחן הוא יישום העקרון של שתי מדינות לשני עמים. אני מאמין ומקווה שיש בו את האומץ ההיסטורי הדרוש כדי לשלם את המחיר. זה מה שהוא התחייב לו בעת שהקמנו את הממשלה, זה מה שאמר ביום הקמת הממשלה ומעל בימת הכנסת ואיני מעלה בדעתי לרגע שהוא לא התכוון לכל מילה. תפקידנו היום הוא להפוך את ההצהרה הזו לתוכנית פעולה סדורה ולעמוד מאחוריה למרות כל הקשיים.
"כשהוקמה הממשלה הבטחתי לראש הממשלה שאם יבחר ללכת למשא ומתן אמיתי, "יש עתיד" תעמוד מאחוריו ותאפשר לנו לצאת למסע הזה. אני רוצה לחזור כאן על ההתחייבות הזו. מטרתי אינה להחליש את הקואליציה או להציב כאן אולטימטום, אלא להיפך – להבהיר שחמשת השרים ו-19 חברי הכנסת של "יש עתיד" הם יסוד קואליציוני מוצק שמאפשר ויאפשר למשא ומתן להתקדם.
"ראשי ממשלות שעומדים בפני צעדים היסטוריים, עוסקים תמיד גם במלאכה הפוליטית של ספירת אצבעות בממשלה ובכנסת. אני מאמין – ואעשה הכל כדי להבטיח זאת – שמרגע שיושג הסכם יהיה לו רוב בממשלה, יהיה לו רוב בכנסת ויהיה לו רוב במשאל עם. "כדי שזה יקרה, לא מספיק שנגיע להסכם, הוא גם צריך להיות ההסכם הנכון. הפלשתינים צריכים לדעת שננהל למולם משא ומתן הוגן אבל קשוח ולא נוותר אפילו בסנטימטר על בטחון אזרחי ישראל. טעותו ההיסטורית הגדולה של השמאל הישראלי, והוא חזר עליה פעם אחר פעם במהלך השנים, היתה בכך שמיהר תמיד להצהיר מראש על מה הוא מוכן לוותר ופתר בכך את הפלשתינים מלשלם מחיר תמורת השלום. לא כך מנהלים משא ומתן במזרח התיכון. הפלשתינאים צריכים לדעת שגם עליהם לשלם מחיר, וגם עליהם לעשות פשרות כואבות. אם הם חושבים שגם הפעם כל מה שעליהם לעשות הוא לעמוד במקום ולחכות שנבוא אליהם, הם טועים טעות מרה.
"לפחות פעמיים בעבר הציעה ישראל לפלשתינים הצעות מרחיקות לכת, והפלשתינים ברחו מאחריותם ברגע האחרון ונמנעו מלחתום על הסכם. הם אינם יכולים להלין היום על חוסר האמון העמוק שרוחש להם הציבור בישראל. אין לי שום אשליות לגבי הפלשתינים, אבל דווקא משום כך עלינו להפרד מהם. לא נישואין איתם אנחנו מבקשים, אלא גירושין. והם יודעים היום שלא כל חלומותיהם יתגשמו. לא על חשבוננו.
"מאידך, כל הטוענים ש"גם אם נציע להם הכל הם יסרבו לחתום," אינם יכולים לפתור את עצמם באמירה הזו מהצורך להציע פתרונות אמיתיים הכרוכים בוויתורים אמיתיים. משא ומתן אין פירושו שאתה יושב ומחכה לרגע שבו הצד השני יגיד "לא". משא ומתן פירושו שאתה חותר ללא הרף להגיע לתוצאה.
"זה לא קל כמובן. איך יכולים אנשים שלא מאמינים זה לזה לאף מילה לחתום על הסכם? איך יכולים אנשים ששונאים ופוחדים זה מזה לדבר על שיתופי פעולה בטחוניים? התשובה היא – התשובה היחידה היא – שאיש לא הבטיח לנו שזה יהיה קל. מנהיגות אינה בוחרת בפתרונות הקלים, היא בוחרת בפתרונות הנכונים, ואז אינה מרפה עד שהיא מתגברת על כל הקשיים.
"השלום הפך להיות בשיח הישראלי למילה נרדפת לוותרנות וחולשה. אני מסרב לקבל זאת. השלום אינו איום, הוא תקווה. הוא ההבדל בין חיים של מצור, סיכונים ביטחוניים שהולכים וגוברים ולחץ בינלאומי שכבר מתחיל לתת את אותותיו, לחיים במדינה משגשגת, שהתל"ג הגבוה שלה מתבטא בחינוך טוב יותר, במערכות בריאות ורווחה חזקות יותר, ומגישה לשווקים בינלאומיים שהיום חסומים בפנינו. חתימה על הסכם תמשוך הנה השקעות זרות, תפתח שווקי ייצוא חדשים כולל מדינות ערב, ותייצר כלכלה טובה ויציבה יותר שכל אזרח ישראלי יהנה ממנה. והשלום, בסופו של דבר, הוא גם האופציה האיסטרטגית הטובה יותר שתבטיח בטחון אישי לכל אחד מאתנו.
"כיו"ר המפלגה השניה בגודלה, אין לי את הזכות המוסרית לעמוד מנגד. כל רגע שבו אין הסכם בינינו לבין הפלשתינאים הוא סיכון מובהק לקיומה של ישראל כמדינה יהודית. עם כל יום שעובר ללא הסכם מתקרבת אלינו הסכנה של מדינה דו-לאומית, שאליה מנסָה להוביל אותנו ברית בלתי קדושה של השמאל הקיצוני והימין הקיצוני, כל אחד מסיבותיו המשיחיות. במדינה כזו ידרשו מיליוני פלשתינים זכות בחירה לכנסת ישראל. האפשרויות שיעמדו בפנינו יהיו לסרב ולהפסיק להיות דמוקרטיה, או להסכים ולחסל במו ידינו את הרעיון הציוני.
"שתי האפשרויות גרועות, את שתי האפשרויות צריך למנוע. מדינת ישראל אינה צריכה לשלוט בעם אחר. זה מנוגד למוסר היהודי, זה מנוגד לעצם הרעיון של בניה של חברת מופת. בסופו של דבר לא נמדד בשאלה כמה מטוסי אפ-16 היו לנו, או מה היה התל"ג שלנו. אנחנו נמדד ביכולת שלנו ליצור פה חברה אנושית שבה יש לכל אדם הזדמנות שווה, שדואגת לחסרי הישע ושעומדת מאחורי עקרונות היסוד של המסורת היהודית כמו צדק וכמו חמלה וכמו אהבת אדם.
"כשר האוצר זהו תפקידי להבהיר לציבור הישראלי גם את ההשלכות הכלכליות שיהיו לכשלון המשא ומתן. מחלקת המחקר של משרד האוצר ביצעה בדיקה של תסריטים שונים של ההשלכות שיהיו לכשלון השיחות על מצבה הכלכלי של ישראל ועל מצבו הכלכלי של כל אזרח ישראלי. לא אפרט פה את סוג הסנקציות שלמולן עלולה ישראל לעמוד, כי אני לא רוצה לתת רעיונות לאוייבי ישראל, אבל התוצאות עלולות להיות הרסניות לכיסו הפרטי של כל אזרח ישראלי.
"ישראל היא מדינה שהייצוא הוא המרכיב המרכזי בהצלחתה, והייצוא שלנו תלוי ביחסינו עם העולם. דו"ח ה-OECD שהוצג רק הבוקר בממשלה מדבר על תעשיית ההיי-טק הישראלית כעל מנוע הצמיחה העיקרי שלנו, אבל גם אוייבינו יודעים שזה הופך את הכלכלה שלנו לפגיעה במיוחד למול כל סוג של חרם בינלאומי.
"כחבר הקבינט הבטחוני עלי להתריע על כך שהדרך בה התעלמו אומות העולם מאזהרותינו החמורות בנושא האיראני היא נורה אדומה - לא ראשונה ולא אחרונה, אבל חמורה במיוחד – המאותתת על כך שהעולם, ובראשו ארצות הברית, הולך ומאבד כלפינו לא רק את אהדתו אלא גם את סבלנותו.
אנחנו נוהגים לומר על הפלשתינים – בצדק - שהם מעולם לא החמיצו הזדמנות להחמיץ הזדמנות. אל לנו להגיע למצב שיאמרו זאת גם עלינו. המשא ומתן אינו המטרה הוא כלי. תפקידנו הוא לקדם את המשא ומתן ולא להשתמש בו כדי לחמוק מהכרעות קשות".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות