"ניתוק המים הוא לחיצה קלה מידי על ההדק"
ח"כ אורי מקלב בוועדת הכלכלה: "לניתוק מים, בניגוד לשירותים אחרים, יש משמעות קשה ומידית על בני הבית וילדי המשפחה"
- שרי רוט, בחדרי חרדים
- ז' טבת התשע"ד
צילום אילוסטרציה
"כל זמן שחשבונות המים אינם משקפים באופן אמיתי ומלא את הצריכה הביתית אלא מסתמכים על צריכה כללית, הערכה וחישובים שאינם מדויקים – תאגידי המים אינם יכולים לנקוט בצעד של ניתוקי מים לחייבים". כך הבהיר היום (ג) ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), במסגרת דיון שנערך בוועדת הכלכלה של הכנסת בבקשת רשות המים לאשר את הכללים החדשים לניתוקי מים לחייבים וסרבני תשלום.
"תאגידי המים נכשלו בכך שלקחו מהרשויות המקומיות את הסמכות להחליט בנושא הניתוקים, וכעת אינכם יודעים כיצד להתייחס לחייבים ולמצבם הכלכלי, תאגידי המים מנתקים את זרם המים לאנשים שמקבלים חשבונות גבוהים למים שלא צרכו, כתוצאה ממדידה בלתי תקינה, תקלה בשעוני המים, צריכה משותפת גבוהה, נזילות בצנרת נסתרת וכדומה".
לדברי מקלב, "בחשבונות מים – בניגוד לספקי השירות האחרים לבית כחשמל, טלפון וגז, אשר שם התשלום הוא עבור הצריכה האמיתית והמקובלת – הרי שבחשבונות המים, בשל חישוב לא נכון של הצריכה, לעיתים יש חשבונות בלתי סבירים ומנופחים שהצרכנים אינם יכולים לעמוד בהם ומכאן הם נכנסים לסחרור של אי תשלום וכתוצאה מכך לחיוב באמצעות ההוצאה לפועל וניתוק של המים. כל זמן שחשבונות המים אינם משקפים באופן אמיתי ומלא את הצריכה הביתית המדויקת, אי אפשר לנקוט בצעד של ניתוקי מים לחייבים".
"על פי התקנות החדשות תאגידי המים נכנסים למסע גבייה מידי, עוד לפני שהצרכן יודע ממה נובעת הצריכה הגבוהה בחשבונו", הוא אומר. "על תאגידי המים לפתוח בהליכי גבייה מהירים רק אחרי התראות ורק נגד מי שמועד לאי תשלום חובו, וגם אז יש לעשות זאת בהתנהלות נבונה כדי שלא להוביל את הצרכן לסחרור של אי תשלום. חשוב לזכור כי לניתוק מים, בניגוד לשירותים אחרים, יש משמעות קשה ומידית על בני הבית וילדי המשפחה".
"העובדה שתאגידי המים אינם מנסים לפתור את החשבונות המוטעים גורמת לכך שלצרכנים אין ביטחון צרכני ואין להם אמון בתאגידי המים. "חשבונית המים סבוכה, אינה אמיתית ומדויקת ונקיטה בצעד של ניתוק המים הוא לחיצה קלה מידי על ההדק", הוסיף.
מאז הועברו תאגידי המים מהרשויות המקומיות לאחריות פרטיות, התייקרו תעריפי המים בשיעור חד ורווחיות תאגידי המים גדלה. אלא שהחברות מושכות דיבידנדים במקום לנצל את הרווחים להוזלת תעריפי המים. "הצרכנים מסבסדים את התאגידים בכ-400 מיליון שקל בשנה על סבסוד מים לחקלאות וכדומה, בעוד תאגידי המים גורפים הון על מים שהתושבים כלל לא צרכו", סיכם.
"תאגידי המים נכשלו בכך שלקחו מהרשויות המקומיות את הסמכות להחליט בנושא הניתוקים, וכעת אינכם יודעים כיצד להתייחס לחייבים ולמצבם הכלכלי, תאגידי המים מנתקים את זרם המים לאנשים שמקבלים חשבונות גבוהים למים שלא צרכו, כתוצאה ממדידה בלתי תקינה, תקלה בשעוני המים, צריכה משותפת גבוהה, נזילות בצנרת נסתרת וכדומה".
לדברי מקלב, "בחשבונות מים – בניגוד לספקי השירות האחרים לבית כחשמל, טלפון וגז, אשר שם התשלום הוא עבור הצריכה האמיתית והמקובלת – הרי שבחשבונות המים, בשל חישוב לא נכון של הצריכה, לעיתים יש חשבונות בלתי סבירים ומנופחים שהצרכנים אינם יכולים לעמוד בהם ומכאן הם נכנסים לסחרור של אי תשלום וכתוצאה מכך לחיוב באמצעות ההוצאה לפועל וניתוק של המים. כל זמן שחשבונות המים אינם משקפים באופן אמיתי ומלא את הצריכה הביתית המדויקת, אי אפשר לנקוט בצעד של ניתוקי מים לחייבים".
"על פי התקנות החדשות תאגידי המים נכנסים למסע גבייה מידי, עוד לפני שהצרכן יודע ממה נובעת הצריכה הגבוהה בחשבונו", הוא אומר. "על תאגידי המים לפתוח בהליכי גבייה מהירים רק אחרי התראות ורק נגד מי שמועד לאי תשלום חובו, וגם אז יש לעשות זאת בהתנהלות נבונה כדי שלא להוביל את הצרכן לסחרור של אי תשלום. חשוב לזכור כי לניתוק מים, בניגוד לשירותים אחרים, יש משמעות קשה ומידית על בני הבית וילדי המשפחה".
"העובדה שתאגידי המים אינם מנסים לפתור את החשבונות המוטעים גורמת לכך שלצרכנים אין ביטחון צרכני ואין להם אמון בתאגידי המים. "חשבונית המים סבוכה, אינה אמיתית ומדויקת ונקיטה בצעד של ניתוק המים הוא לחיצה קלה מידי על ההדק", הוסיף.
מאז הועברו תאגידי המים מהרשויות המקומיות לאחריות פרטיות, התייקרו תעריפי המים בשיעור חד ורווחיות תאגידי המים גדלה. אלא שהחברות מושכות דיבידנדים במקום לנצל את הרווחים להוזלת תעריפי המים. "הצרכנים מסבסדים את התאגידים בכ-400 מיליון שקל בשנה על סבסוד מים לחקלאות וכדומה, בעוד תאגידי המים גורפים הון על מים שהתושבים כלל לא צרכו", סיכם.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות