הגר"י זילברשטיין מציג: שו"ת בענייני שלג • מרתק

סופת השלג שפקדה את ירושלים וסביבותיה, הביאה את הגאון רבי יצחק זילברשטיין, רבה של רמת אלחנן ומגדולי פוסקי ההלכה בדורנו, להסב את שיעורו השבועי הנמסר בבית המדרש 'דברי שיר' בבני-ברק לשאלות הלכתיות מרתקות שהגיעו לשולחנו ושהתעוררו בעקבות השלג הכבד.

ל'בחדרי חרדים' הגיע התמליל המלא מהשאלות והתשובות שהשיב הגר"י לשואלים - אותם מסר בשיעורו.

שאלה ראשונה: אדם שנסע מבני-ברק לירושלים ביום חמישי בערב, וכשהגיע לשער הגיא הצטברו ערימות של שלג והוא לא יכל להמשיך ולנסוע. מד הדלק ברכבו הראה שהוא הולך לאזול ונשאר לו רק עבור שעתיים לחימום הרכב במיזוג, ונמצאים עמו ילדיו הקטנים. אותו אדם התקשר לאמבולנס של מד"א ואמר שהוא תקוע וילדיו לא מרגישים טוב, לאחר שעה הגיע האמבולנס ופינה אותם לבית החולים 'שערי צדק' בירושלים, לאחר בדיקות שיחררו אותם, אך יש לו נקיפת מצפון על כך ש'ניצל' את האמבולנס, כי הוא עוד לא היה בסכנה, והאמבולנס היה יכול להתעסק במקרים אחרים של יולדות וכדו'.

השיב הגר"י: אם אתה עם ילדים קטנים ובכזה שלג כבד של חצי מטר, ואתה לא רואה שום דרך מילוט - לא אחורה ולא קדימה, אתה כבר נמצא בסכנה. לכן טוב עשית ואין לך מה לחשוש מנקיפות מצפון.

שאלה שניה: מי שהזמין קייטרינג לבר מצוה לליל עשרה בטבת - חמישי בלילה, ובעל הקייטרינג הכין את הכל אך לא היה לו מי שיביא את האוכל לאולם. מצד שני נודע לו שאף אחד מהאורחים לא יכול להגיע לאולם, ובעל הקייטרינג נשאר תקוע עם כל האוכל. השאלה אם צריכים לשלם לו או לא?

ענה הגר"י: בעל הקייטרינג הוא קבלן ומשלמים לו לפי המנות שהוא הביא לאולם, ולכן כאן שהוא לא יכול לבוא לא צריך לשלם, אך אם היה שואל בצהריים לבוא או לבוא והיו אומרים לבוא היה צריך לשלם לו. לגבי בעל האולם, הוא לא נתן את שירותיו וממילא בעל השמחה לא צריך לשלם, ולגבי אם נתן מקדמה - ענה הגר"י כי צריך לחשוב מהי המקדמה שניתנה.

שאלה שלישית: אשה שנסעה לבית ההחלמה בטלז סטון ושילמה עבור אירוח לאחר לידה והייתה אמורה להיות שם עד יום שישי בבוקר. אך אין דרך יציאה מהמקום והיא נשארה שם גם בשבת בעל כרחה עם התינוק, האם היא צריכה לשלם על השבת?

ענה הגר"י: שברור שהיא צריכה לשלם הכל, כי כיון שהיא ברצון רוצה להיות כי הקור הוא כל כך גדול בחוץ והילד נמצא בסכנה של פיקוח נפש - ממילא צריכה לשלם.

שאלה רביעית: אחד שנסע עם מונית ביום חמישי בלילה מירושלים לבני ברק, יצא בשעה 8:00 והגיע למחרת לבני-ברק בעשר בבוקר לאחר 14 שעות שהיו תקועים, הסכום הראשוני שסוכם היה 300 שקל והנהג דרש לפחות 3000 שקל, משום שטען 'מה עם החימום והבית מלון, שאמנם לא היה כזה לוקסוס, אבל שכנת במונית כל הלילה'. האם צריך לשלם?

פסק הגר"י: לא צריך לשלם, כי הנסיעה לא הייתה רק בשביל עצמו אלא גם בשביל הנהג, לגבי החימום מסתמא שצריך לשלם.

שאלה חמישית שהגיע לגר"י מהגאון רבי אהרן דוד דונר ראב"ד לונדון, על השלג בלונדון ששם הגויים בודקים איזה בית בשבת אין פסיעות בכניסה לבית, והם יודעים שהבית פנוי לגניבה, כי הרי כל אחד הולך לבית הכנסת, ומי שאין פסיעות סמוך לבית סימן שהוא ריק. האם מותר לשכן לעשות פסיעות על השלג של שכנו בכדי להטביע צורות ולמנוע גנבים?

ענה הגר"י: מותר לעשות, אך בצורה שזה יהיה מדרבנן - כגון שיחליף את הנעלים רגל ימין ברגל שמאל ולהיפך שזה לא כדרכה וממילא מותר. וסיפר הגר"י: "כשהצעתי את התשובה בפני גיסי הגר"ח קנייבסקי אמר לי שבעלמא הרי זה קשה לשיכחה, אך אתה אמרת טוב, כי זה לשם מצווה וחסד בשבת אז לא רק שזה לא קשה לשכחה אלא יקבל זיכרון טוב".

שאלה שישית: חתן וכלה שחופתם נערכה בבית אדמו"ר, והיה אולם שבאו אליו המשפחה הקרובה, אבל החתן והכלה לא יכולים להגיע לאולם. האם האכילה בחתונה בלי החתן והכלה היא אכילת רשות או אכילת מצווה?

השיב הגר"י: נחלקו הדעות, ויש הפוסקים שאפילו מברכים שבע ברכות, והביא דוגמא מחתן שנפל ונאלץ להתפנות לבית חולים והכלה התעקשה לבוא לבית החולים עם החתן. במקרה כזה - זה סעודת חתן וכלה אז מותר, אך מורי חמי הגרי"ש אלישיב זצ"ל פסק שלא מברכים שבע ברכות.

שאלה שביעית: התייחס הגר"י להרב אברהם יוסף וייס ז"ל פועל הישועות שנפטר ביום חמישי האחרון וקנה חלקה שנתיים קודם פטירתו בהר המנוחות, ואף כתב בצוואה שאם יהיה שלג יקברו אותו בבית העלמין סגולה בפתח תקווה. אך כאן מתעוררת שאלה מה עושים עם הצוואה, האם להלין את המת או לקוברו במרכז?

ענה הגר"י: לפי ראיות מהשולחן ערוך מלינים אותו עד שיוכלו לקבור במקום שרצונו, כדוגמת חוץ לארץ שמביאים לארץ ישראל, אך כאן מי שרוצה להיקבר בירושלים - לא ברור שזה ענין גדול כמו ארץ ישראל שמלינים בשביל כך כמה ימים. והביא שהגר"ש וואזנר גם דן בזה בשו"ת שבט הלוי ופסק שגם ירושלים זה מעלה כמו ארץ ישראל, אך הגרש"ז אויערבך זצ"ל חולק. למעשה, אמר הגר"י כי קשה להחליט לגבי ירושלים של היום שאינה כירושלים העתיקה.

שאלה שמינית: לאחר שמפלסת של עיריית ירושלים פילסה את השלג בשבת ברחוב בר אילן ויצרה פס באמצע הרחוב מתחילתו ועד סופו בשביל רכבי ההצלה והאמבולנסים שיוכלו לנוע בקלות, האם מותר ללכת בשביל הזה או האם זה נקרא שנהנה ממעשה שבת?

פסק הגר"י: זה מותר, כי הם פילסו לצורך פיקוח נפש.

שאלה תשיעית: באותו נושא, על מפלסת שרצתה לפנות בשבת אך היה רכב תקוע בעקבות השלג ומנע מהמפלסת לפנות, וביקשו מבעל הרכב את המפתחות בשבת. האם מותר לתת?

פסק הגר"י: אם נתן לנכרי מותר ודאי, וגם אם לא, אם זה כביש כזה שיש צורך חיוני לאמבולנסים לנסוע במקום בוודאות אז מותר.

שאלה עשירית: האם מותר לעשות בובות מהשלג?

ענה הגר"י: שודאי שלא צריך לעשות בובות מהשלג, אך הביא מקרה שבאיטליה עשו אסימונים מקרח והמכונה לא הבחינה בין אסימון מתכת לקרח. והשאלה מישהו שעושה כזה דבר בשבת האם עובר על בונה? ענה הגר"י כי עד מוצאי שבת זה ימס ולא יחזיק, אך עדיין הוא צריך את האסימון לרגע אחד, אז יש כאן שאלה אם זה בונה או לא.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!