1. עמוד הבית
  2. בחצרות
  3. בחצרות חסידים

שו"ת גיוס עם הרב יעקב ב. פרידמן

אז למה בעצם שלא נתגייס לצבא? • במה זה שונה משאר צרכי הגוף? • והאם חילוני המקפיד להימנע מלשון הרע, למשל, פטור גם הוא משותפות בנטל? • רגע לפני שהאווירון ממריא והמאבק בגיוס טס לחו"ל – קבוצת בחורי ישיבה והרב יעקב ב. פרידמן מנסים יחד לתרגם את צעקות הגעוולד למשפטים ברורים
מנדי גרוזמן, בחדרי חרדים, כ"ג טבת תשע"ד 26/12/2013 22:35

השבעת חיילים חרדים. צילום: בועז בן ארי בוע לב ארי



למעלה משנה אחרי שהפגנת הפרייארים העלתה שוב את סוגית גיוס בני הישיבות לכותרות, יאיר לפיד נישא על כנפי ההבטחה לשוויון בנטל והפך לבעל כוח רב בשלטון, וועדת שקד עומדת לקראת גיבוש החוק הסופי – דומה כי עדיין לא התקיים דיון ערכי בסיסי בין שני הצדדים הסוערים.

בסופו של דבר, נושא אידיאולוגי עומד על הפרק והוא ראוי ליותר ממפגני ראווה פומפוזיים. אנשי ההסברה החרדית ממקדים את עיקר פועלם כלפי הציבור החילוני, אולם מסתבר כי בבית פנימה ישנם לא מעטים התוהים מה עליהם להשיב לחייל צעיר, בן 18, הרוטן כנגדם כי הגיע הזמן שיסייעו לו לסחוב את הנשק והתיק הצבאי המכביד על כתפו.

בימים האחרונים פרסמנו ברשת החברתית ובאמצעים נוספים את ההודעה הבאה: "אם גם אתם יהודים חרדים המתנגדים לגיוס בני ישיבות, אך לפעמים עולה בדעתכם מחשבה סוררת שמא בכל זאת ישנו צדק מסוים בדרישה לשוויון בנטל, ובשעת לילה מאוחרת אתם מדחיקים איזו שאלה המאיימת על כל משנתכם הסדורה - לא עוד. זו לא בושה לשאול. שלחו את שאלותיכם. השאלות כולן יובאו אל שולחנו של אחד מ'מומחי' ההשקפה שבדור, אשר ישיב עליהן דבר דבור על אופנו. השו"ת המלא יפורסם בהקדם".

למען האמת, לא צפינו את מבול הפניות שיגיע אלינו. בחורי ישיבות יראים ושלמים ביקשו שנברר אי-אילו נקודות המציקות להם. רבים הם ואי אפשר לפורטם, אולם בחרנו את השאלות המרכזיות שחזרו ונשנו ושלחנו אותם לרב יעקב ב. פרידמן.

למה דווקא הוא? ראשית, כי מדובר ביהודי הוגה דעה, איש חינוך, המיטיב להתנסח ולהעמיד דברים על דיוקם. שנית, כי הוא היה היחידי שהסכים. פנינו לרבים מאנשי החינוך בדורנו – אך כולם השיבו את פנינו ריקם. בנושאים אחרים הם הסכימו להתראיין בשמם, אולם דווקא בנושא המרכזי הבוער בתקופה הזו – כולם ממלאים את פיהם מים. "נושא רגיש", הם אומרים, "מעדיפים לא לדבר על כך". תמהנו על התשובה. בכל זאת, הצד המבקש לגייס את בני הישיבות מדבר בקול ברור, כיצד ניתן לא לספק לתלמידנו את התשובות לכך?

זהו ניסיון ראשון להעלות שאלות בסיסיות ולבקש להם תשובות. ניסיון ראשון ולא מספק. הדיון הזה ראוי שיימשך. ועוד חזון למועד.

רגע לפני שהאווירון ממריא והמאבק בגיוס טס לחו"ל – קבוצת בחורי ישיבה והרב יעקב ב.פרידמן מנסים יחד לתרגם את צעקות הגעוולד למשפטים ברורים.



ארבעה אנשים במדבר

• נתחיל מהבסיס. נדמה לעצמנו מודל פשוט: ארבעה אנשים נקלעו לבדם למדבר. אחד מהם חרדי. הם נאלצו להעביר שם את הלילה וחששו משודדים וחיות טורפות. לאחר מחשבה, החליטו ביניהם לקיים תורנות שמירה. כל אחד ישמור שעתיים, לדוגמה, ובסיומם יעיר את הבא אחריו בתור. האם החרדי יודיע להם כי הוא שומר באמצעות הלימוד והלילה צריך להיות מחולק רק בין שלושתם?

"בוודאי שלא. למה? ראשית, אין כל השוואה בין שמירה נקודתית של לילה או מספר לילות, של אדם פרטי, (או מספר אנשים פרטיים) לבין עקירה שיטתית של ציבור שלם מתוך מסגרת, שהמסורת היהודית רואה בה את הדרך היחידה לגונן על תורתם ולבנות את רוחניותם, בתקופת הנעורים וההורמונים. הייתי עד ראיה בביתם של גאוני הדור, והגישה לאירועים פרטיים ולמבנה עולם התורה - הייתה שונה בתכלית.

"שנית, ההשוואה הנ"ל מתעלמת מצורת המבנה של מדינה. מה היה קורה לצורך הדיון, אילו חלק מארבעת מטיילי המדבר היו מחליטים לכונן להם במדבר תיאטרון או מתנ"ס? או שחלקם היה מחליט לאכוף חוקי התנהלות מסוימים? ודאי שלא היה להם תוקף אכיפה. למה? משום שקבוצה פרטית חיה בצל הסדרים ענייניים בלבד. שמירה משותפת היא חלק מהם. מאידך למדינה (המייצגת גם את המיעוט החרדי ותפיסותיו) יש מקום לתפיסות ערכיות של אומה.

"ברור שזה עובד לשני הכיוונים. יש תפיסה המחייבת, ערכית, בני תורה בצבא, ויש, להבדיל, תפיסה המכירה בערך ה"מגנא ומצלא" שבתורה. אבל על כך הרי ניטש הויכוח".



"חייל חילוני שומר במקומי"

• גם בהנחה שהטענה שלו צודקת, ולימוד התורה פועל בדיוק כמו שמירה, האם הוא יכול לדרוש מאדם שאינו שותף להשקפת עולמו לישון פחות בלילה ולשמור במקומו?

"השאלה בנויה על ההנחה שלומדי הישיבות גורמים ש"חייל חילוני ישמור במקומו". הנחה שנויה במחלוקת. ישנה תפיסה צבאית, שהצבא זקוק פחות לכוח אדם סדיר ויותר לחיילים בעלי-מוטיבציה ביחידות עילית. אבל ברור שמוטיבציה אינו עניין שניתן לתבוע מבני תורה, שהמוטיבציה המוסרית שלהם מופנית לכיוונים אחרים.

"אם נניח שהצבא אכן זקוק לכוח אדם חרדי, השאלה הנ"ל היא פילוסופית מרתקת, שאני לפחות לא מכיר לה תשובה. (משום שגם החילוני וגם החרדי נדרשים לקום לעשות-מעשה-חיוּל בניגוד להשקפותיהם. כי גם החרדי סבור שיש הכרח ב'יחידות' תורה). אני לא חושב שיש מענה פילוסופי-מוסרי לשאלה הזו, ולכן יש להכריע אותה בכלים דתיים ופוליטיים".

תלמידי חכמים פטורים מ'אגר נטירותא'

• אנו חיים בעולם גשמי וחומרי. למעשים רוחניים אכן יש כוח רב, אך לא ניתן למדוד אותם בדיוק. בפועל, בכל התחומים בעולמנו, אנו מתחשבים בנתונים הנגלים לנו. לדוגמה, שותפים חרדים בעסק יחלקו ביניהם את הרווחים שווה בשווה. איש לעולם לא יטען כי הוא פעל יותר להצלחת העסק בכך שקרא פרקי תהילים ועליו לקבל חלק גדול יותר מהרווחים. מדוע כאן זה שונה?

"ההנחה ש"לא ניתן למדוד רווחים" – שגויה. חז"ל במסכת בבא בתרא מדדו. תלמידי חכמים פטורים מתשלום 'אגר נטירותא' ושאר מיסי שמירה, בהיותם 'נטורי קרתא', שומרי העיר. ושוב, כאמור, יש להבדיל בין שותפים פרטיים, לבין מדינה. ושוב, יש שיטענו שההבדל פועל לרעת לומדי תורה, וחלק מערכי מדינה הוא גם צבא. אבל זה הרי מהות העימות".



מה השוני מצרכי הגוף?

• כל אחד מאיתנו שומר מצוות ומשתדל להגות בתורה יומם ולילה. עם זאת, הוא גם דואג לצרכי גופו. גם המתמיד הכי גדול בעולם הישיבות אוכל שלוש ארוחות ביום ומקדיש כמה שעות לשינה. בזמן האכילה והשינה הוא אינו לומד. הוא דואג לגופו בכדי שיוכל לקבל כוח ולהמשיך וללמוד. מסביבנו ישנן מדינות אויב המאיימות על קיומנו. אם נושמד, איש לא יוכל ללמוד תורה. עלינו להגן על עצמינו. זהו צורך חומרי קיומי. מדוע הגנה שונה מאכילה ושינה?

"אין כמובן השוואה. אכילה ושינה אינן מנתקות את האדם מבסיס הקיום שלו. בעוד שחיוּל, תרגילים וכל המשתמע עוקרים אותו כליל לעולם אחר של אווירה ופעולות".

מה מיוחד בלימוד התורה?

• על התורה נאמר כי היא מגנה ומצלה. אותו הדבר נאמר גם על מצוות נוספות. גם על היזהרות מלשון הרע נאמר כי היא מגנה עלינו. האם נקבל טענה של חילוני הטוען כי הוא מקפיד בחומרה רבה על לשון הרע ואינו מעוניין להתגייס כיוון שהוא מגן על המדינה בצורה אחרת?

"המקור היחיד בו מוזכר בחז"ל פטור מפורש משמירת העיר, הוא לתלמידי כמים. כמו כן ידועים דברי הרמב"ם הפוטר לומדי תורה מחובת הצבא. למה דווקא לומדי תורה? דברי הרמב"ם אים קשורים בהכרח לקדושת הלימוד, אלא לקבוצת אנשים שהשתיתו את מבנה חייהם על תהליך התעלות "מי שנדבו לבו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה'". הדברים לא נאמרו כלפי מקפידים על לשון הרע, ההקפדה הזו אינה מציבה אותם כמובן ב'תהליך' חיים רוחני".



סיפורו של הגרח"י גולדוויכט

• אומרים כי העולם לא יכול להתקיים ללא תורה. אבל התגייסות לא תביא למצב כזה. בכל עת יהיו אלפים שילמדו. לא יהיה רגע שהעולם יהיה ללא תורה. כל אלו שעד גיל שמונה עשרה ואלו שמעל גיל 21 - יושבים ולומדים ברצף. כמו שעושים הפסקה לארוחת בוקר, עושים הפסקה לשלוש שנים שמירה. מדוע לא בעצם?

"אברהם שחיגר היה, שואל העולם, איך הצליח להגיע מחרן לישראל? אלא מה? התפיסה בשאלה שגויה. אברהם לא היה חיגר.

"טענת היהדות החרדית לא בנויה על החז"ל האמור ש"אילו היה העולם בטל" וכו', אלא מ-3 סיבות עקרוניות: "תורה מגנא"; החשש מערעור עולמם הרוחני של רבבות, (גם אם הצבא יבא לקראת בני ישיבות, ויבטל למשל, הוראת רמטכ"ל לחיוב שמיעת שירת נשים, הוא אינו מסוגל להעניק את הרמה הרוחנית הנדרשת. הצבא מודה בכך). והחשש שתורה תשתכח מרוב בניין של עולם התורה. כל מי שמבין בתורת הנפש ובמאמץ הנפשי הכרוך בהתחברות לדף הגמרא, מבין ששלש שנות צבא בגיל הנעורים וההורמונים – ירסקו כל סיכוי להצלחה תורנית של רבבות.

"כאן המקום לספר את סיפורו של מייסד וראש ישיבות ההסדר הראשונה 'כרם ביבנה' מורי ורבי הגרח"י גולדוויכט. (שגם קיבל 'פרס ישראל' על מפעל ישיבות ההסדר) הוא אמר לי פעם במרירות כך: "אומרים על 'כרם ביבנה' שהיא ה'עמלק שצינן את האמבטי'. (היינו, שכאילו הוכיח שניתן לבנות איש של תורה בשילוב צבא) אלו הבלים. עמלק הוכיח משהו, וצינן אמבטי... 'הפשירך מרתיחתך'... אבל 'כרם ביבנה' לא הוכיחה כלום! הישיבה לא העמידה מתוכה בוגרים בעלי רמה תורנית ראויה. הרעיון שניתן לבנות מסגרת משולבת לבין תורה לצבא נכשל לגמרי". את הדברים שמעתי ממנו פעמים אחדות, ואני חושב שהרב גולדוויכט שהקים את אם ישיבות ההסדר (וקיבל אגב, את ברכת הדרך של ה'חזון איש' בגלל צורך שעה) וניהל אותה 40 שנה, נחשב ללא ספק לבר-סמכא האולטימטיבי בנושא".



כעת זו 'שעת השמד'

• הלוא כולם מודים שאם החרדים יהוו מרבית מאוכלוסיית המדינה, חלק מהצעירים יהיו חייבים להתגייס לצבא. הטענה החרדית אומרת כי בפועל החרדים הם מיעוט ולכן הם מוגדרים כ"שבט לוי" המוקדש לתורה. מנגד, דורשי השוויון בנטל טוענים שכרגע זה בדיוק מה שקורה: החרדים הולכים ומתקדמים למצב בו יהוו רוב במדינה, ועל כן יש להתחיל לשלבם בצבא. מהי התשובה על כך?

"על כך נאמר כשנגיע לגשר נחצה אותו. בימי קום המדינה גם גדולי תורה אחזו בנשק. גם אבא שלי. כאמור, לדעת גורמי ביטחון כולל שר הבטחון הנוכחי, עוד לא הגענו לגשר.

"אלא שהחמצנו את הנקודה העיקרית: התקופה הזו מוגדרת ללא ספק כ'שעת השמד'. האינטרס המוצהר של לפיד ומפלגתו הוא לחנך את החברה החרדית, ולשלב אותם בחברה הכללית. הם אומרים זאת בבירור, בכל המילים הנרדפות שאבן-שושן מאשר. גם שותפו נפתלי בנט אמר זאת פעמים אחדות. הגיוס גם נתפס כחלק ממסע שיטתי של מלחמה דרקונית בכל מה שקשור ליהדות ולתורה. ללפיד הרי אינו בעל עניין בצרכי צבא או זכויות אזרח. ולכן אין ספק שמדובר כיום בשעת השמד.

"יש בעיה במונח 'שעת השמד'. קנאי נטורי קרתא עשו בו שימוש צורם ומופקר, ולכן הוא מעורר קונוטציה שלילית בקרב חרדים מתונים. אבל מה לעשות שבמקר שלנו המונח מדוייק. 'שעת השמד' אין פירושה כמרים הגוררים ילדי קנטוניסטים להטבלה בנהר הקזנובקה. 'שעת השמד' ניעורה לחיים כשהאינטרס השלטוני אינו ענייני, אלא עקרוני, רוחני.

"ובכלל, כשנושא מוצג היום בפרהסיא עצומה, ואין זה משנה מדוע, כליבת המחלוקת בין שומרי-תורה לחילוניים, וכשגדולי הדור מכל חוג מטילים את כל כובד משקלם בנושא, הוא כבר הופקע מהשאלה המצומצמת מה דעת ההלכה והמוסר, לשאלת ה'השתייכות'. ניתן להשוות זאת לכיפה, שלמרות שהחיוב ההלכתי שלה אינו מוחלט, היא הפכה לסמל המגדיר שומרי תורה.

"בשורה אחרונה, בכל הדברים הכלל-ישראליים ההחלטה שמורה לגדולי הדור. בוודאי בנושא היסטורי שיכריע את צביונו של עולם התורה. העובדה שמאז קום המדינה לא נמצא איש מגאוני העם היהודי שיערער על ההוראה החד-משמעית, מעניקה לה תוקף של 'שליחותא דקמאי' מושג שתקף לא רק במונחים ספרותיים, אלא בספרי הפסיקה".





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. מאמר מטומטם לגמרי. פילוסופיה בגרוש למדנות בגרוש וכמובן אי אפשר בלי לזרוק רפש על  

    גדול הדור הנסתר

  2. גוט געזוגט  (ל”ת)

    א קליגע איד

  3. אני ממליץ לכולם  

    עופר שלח

  4. חייל משרת 3 שנים תלמיד ישיבה כל החיים  

    טעם כעיקר

    • תגבה ל נכונה ולא ענינית 

      משה

  5. תשובות לעוסות ועלובות  (ל”ת)

    יוסי

  6. המאירי כתב בב"ב דף ה וז"ל: "אע"פ שהותר לתלמיד חכם להיות חתן בין אבלים שלא לפרוע חלקו במסים וארנוניות על הצד שביארנו, לא יהא מורה ל  (ל”ת)

    יהודי לומד תורה

  7. גיוס חרדים  

    רחמים

  8. שאלות קשות תשובות מבולבלות  (ל”ת)

    שואל

  9. אהבת חינם שווה לקרוא ולהבין !!  

    בעל הכינור

    • הפתרון השלם לכל דבר 

      איש חמודות

  10. "המקור היחיד בו מוזכר בחז"ל פטור מפורש משמירת העיר, הוא לתלמידי חכמים".  


    • פטור תלמידי חכמים 

      רודף אמת

  11. ישבת הסדר והרב גולויכט  

    Rwasser

  12. גדולים בתורה  

    נתן

  13. גיוס  


  14. שתי תהיות  

    באבא

    • כל בחור ישיבה ממוצע 

      ששון

  15. גדר ת"ח  

    דוד ירושלמי

  16. אחד השאלות הקשות  

    פרשן

  17. יש לשבח את האתר על שהעלה את השאלות בצורה נכונה ועניינית, אמנם התשובות אינם כך אבל שלא באשמתו של המשיב  

    שואל כעניין ומשיב כהלכה

  18. תגובה ל"רבנן לא צריכי נטירותא"  

    יהודי

  19. תגובה ל"שבט לוי"  

    יהודי

  20. תגובה ל "אין עושין אנגריא בתלמידי חכמים"  

    יהודי

  21. תגובה ל"אלמלא דוד לא עשה יואב מלחמה"  

    יהודי

  22. תגובה לטיעון שהצבא פוגע ברוחניות של החרדים  

    יהודי

  23. תגובה ל"תורה מגנא ומצלא:  

    יהודי

  24. המצאת עיקר חדש ביהדות  (ל”ת)


  25. הסיבה האמתית שבגינה לא מתגייסים החרדים:  

    אחת שיודעת

    • אני לא מצליח 

      בטחוניסט

  26. שופך מצחוק.הבל הבלים.  (ל”ת)

    ..

  27. איך הטיעון שהחרדים הם 'נבכים' הופך להיות טיעון הלכתי?