1. עמוד הבית
  2. בחצרות
  3. בחצרות חסידים

על הארץ ועל פירותיה • פאנל מיוחד לט"ו בשבט

מתי החלו לייצר פירות יבשים? • האם יש פירות שאי אפשר להסיר מהם את התולעים? • אלו פירות צריכים בדיקה? • ומה המקור למנהג אכילת פירות ט"ו בשבט? • הגאון רבי שניאור זלמן רווח, יו"ר המכון למצוות התלויות בארץ, הרה"ג רפאל אוחנה, מפקח בכיר בנושא הכשרות, והאיש והפיצוחים - אלי מזרחי, בשיחת ט"ו בשבט מיוחדת עם 'בחדרי חרדים'
חנוך בר, בחדרי חרדים, י"ד שבט תשע"ד 15/01/2014 19:00

מזרחי פיצוחים



משנה לשנה אוירת ט"ו בשבט ניכרת יותר ויותר ברחובות ובאזור המגורים החרדיים. שבועות ארוכים לפני ט"ו בשבט עצמו, כמו בפורים ובפסח, ניתן לראות בכל פינה עוד שוק מיוחד לפירות ט"ו בשבט, או דוכן עמוס פירות יבשים. חנויות הירקות רוויות בכמויות של סוגי פירות - חדשים גם ישנים, ומה שמפתיע בכל שנה הוא תחום הפירות היבשים, אליו נוספים להיטים חדשים.

אחת החנויות הבולטות במרכז ירושלים היא "פיצוחי מזרחי", חנות המפעל של אלי מזרחי, פיצוחי מזרחי ממוקמת ברחוב יחזקאל, והשנה הגדילו לעשות בחנות כניסה מיוחדת לגברים וכניסה לנשים לשוק פירות ט"ו בשבט. "למרות שמדובר רק ביום אחד, שהוא אפילו אינו חג, אבל המנהג לאכילת פירות ט"ו בשבט כל כך נפוץ - עד שהדבר גורם לעומס גדול של אנשים, כשמדי שנה הביקוש לקניית פירות ט"ו בשבט עולה", אומר מזרחי.

• ומה באמת המקור למנהג אכילת פירות טו בשבט?
,
על שאלה זו משיב הגר"ש רווח, יו"ר המכון למצוות התלויות בארץ, כי מנהג אכילת פירות לא הוזכר כלל בספרי האר"י, ויש אף אומרים שלא צריך לנהוג בזה, המקום שבו הוזכר לראשונה מנהג זה הוא בספר "המחזור הגדול" לרבי בנימין הלוי אשכנזי, רב לקהילות האשכנזים בסלוניקי. וכן הוזכר מנהג זה בספר תיקון יששכר לרבי יששכר אבן סוסאן, מחכמי מרוקו שעלה לארץ ישראל, התיישב בצפת ולמד תורה אצל המהרלב"ח, והגדיר זאת כמנהג האשכנזים. אולם לאחר זמן זה התפשט בכל רחבי קהילות ישראל, בפרט לאחר שהופצו ותוקנו על כך תפילות מיוחדות שנתפרסמו בכמה חיבורים.

כך למשל הגאון רבי אליהו הכהן מאיזמיר בעל "שבט מוסר", שכתב בצוואתו לבניו: "בני, הוה זהיר לברך על הפירות בט"ו בשבט שמנהג ותיקין הוא". הגם שהקדמונים הזכירות בעיקר פירות העץ, מכל מקום היום נהגו כלל ישראל להרבות בכל מיני פירות וירקות טריים ויבשים, להרבות במינים רבים. וכן הוסיפו על השולחן מינים חדשים שזו תחילת העונה שלהם - כדי לזכות בברכת שהחיינו.

• איזה פירות יש עניין לאכול בדווקא?

"הגר"ח פלאג'י ציין שנוהגים לאכול משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל". אומר הרב רווח, "ויש שכתבו שלכתחילה יש לאכול 30 מיני פירות, על פי חלוקה בין הפירות שעשה רבי חיים ויטאל בין עשרה פירות שהם מעולם הבריאה ואין להם קליפה או גרעין שאינם נאכלים כגון הענבים התאנים והתפוחים. ויש עשרה נוספים שהם מעולם היצירה שאין להם קליפה שאינה נאכלת אך יש להם גרעין שאינו נאכל, וכגון הזיתים התמרים ועוד. ויש עוד עשרה נוספים שהם מעולם העשייה שנאכל רק הפרי הפנימי שלהם ולא הקליפה כגון הרימונים האגוזים ועוד. וכל זה כשמצויים כל הפירות הנזכרים שם. ואם אין, יקח 20 סוגי פירות וישתה 4 כוסות יין, יין לבן, מעט אדום ורובו לבן, חצי לבן וחצי אדום. אדום עם מעט לבן".

עוד מנהגים נאמרו בזה, "כתב בחמד"י שאם אין מצויים הרבה מינים יאכל לפחות 12 מיני פירות שהם כנגד י"ב צירופי הוי"ה. המהר"ם חאגיז הביא בשם סבו המהר"ם גלאנטי שהיה אוכל 15 מינים. כך שמצאנו לזה מנהגים רבים על כמות הפירות הדרושה".

הרב רווח
הרב רווח


"אין פרי שאי אפשר לנקות ולאכול"

• האם פירות ט"ו בשבט גדלים בארץ?

משיב מזרחי: "רוב הדברים גדלים בחוץ לארץ, חוץ מאגוזי פקאן ושקדים, יש גם מקומות של גידול בוטנים בארץ, כך גם תמרים ואתרוגים, אבל הרוב מחוץ לארץ".

באשר לתופעת הפירות היבשים, כאשר מידי שנה נוספים לקטגוריה עוד פירות, מציין מזרחי, כי כל הפירות בעולם שייך לייבשם. חלק מהפירות היבשים שאפשר למצוא לאחרונה בשוקי הפירות הם אפרסמון, לימון, פומלה, קלמנטינה ועוד ועוד.

• מהיכן מייבאים את הפירות היבשים?

"הייבוא הוא מחוץ לארץ", מציין מזרחי, "חמוציות למשל זה מארה"ב, יש כאלה שמגיעים מתאילנד ומעוד מקומות בעולם. בארץ לא מייצרים פירות מיובשים, זאת משום שאין את הכלים הרבים הדרושים לצורך כך, העלויות של הכלים הללו עצומות".

הרב רפאל אוחנה, מפקח כשרות לשעבר, מציין בהקשר זה בשיחה עם 'בחדרי חרדים', כי הסיבה שמייבאים מחו"ל ולא עושים זאת על ידי תנורים בארץ, היא משום שמשרד החקלאות לא משקיע בזה, ומשום שהצורך בזה הוא קטן מאד, "חוץ מפיצוחים - כל סוגי הפירות היבשים, כגון משמש, מנגו וכדומה, אנשים לא קונים במשך השנה חוץ מט"ו בשבט, לכן לא שווה להשקיע בזה".

• מהו התהליך בייבוש הפרי?

על תהליך ייבוש הפרי מציין מזרחי כי הוא תהליך מאד מסובך ומורכב, ומשולבים בו כל מיני חומרים, לאחר מכן מכניסים את הפירות לתנורים בהם הם עוברים ייבוש מיוחד. כמובן שהם עוברים שטיפה מאד יסודית לפני הייבוש וכן בדיקה מתולעים,

• האם הויטמינים שקיימים בכל פרי, קיימים גם כשהפרי מיובש?

על שאלה זו משיב הרב אוחנה כי הייבוש גורם לאובדן של ויטמינים בכל פרי באשר הוא. "כמו כן, על ידי הייבוש יש פירות אפילו שהצבע שלהם משתנה במהלך היבוש, כגון הפפאיה, הצבע שלה צהוב, וביבוש היא נהפכת לצבע כתום".

• האם צריך בדיקת תולעים בפירות מיובשים?

הגאון רבי שניאור זלמן רווח משיב חד משמעית, כי פירות יבשים חייבים בבדיקה, היות וגם לאחר הניקוי, עצם שהותם במחסנים וכל התהליך שהם עוברים לאחר הייבוש - מחייבים בבדיקה, כי בדרך כלל תולעים נדבקים בפירות. בהקשר לזה מוסיף הרב אוחנה כי כל דבר שיש בו עמילן הוא מתליע והדבר מצריך בדיקה.

• את המושג של פרי יבש מצינו בגמרא רק על תאנים, קציעות מיובשות, האם בשאר פירות זהו דבר חדש?

"המושג של פירות יבשים שיש כיום, זהו דבר שהתחדש בעשרים שלושים שנה האחרונות, אז החלו בתהליך הזה של פירות יבשים המצויים היום". אומר מזרחי. "גם אם מצאנו מושג של פירות יבשים לא היה זה בצורה של שיווק - אלא משהו ביתי".

• האם ישנם פירות שהם בעייתים מבחינת כשרות, כך שלא שייך כלל לאוכלם?

הרב רווח מבהיר כי אין כזה דבר פרי שאי אפשר לאכול אותו, אלא יש פרי שחשש הימצאות התולעים בו הוא גדול מאד ומצריך בדיקה קפדנית, אבל כל פרי - אם ינקטו בו את הפעולות המצריכות ניקוי - שייך לאוכלו, גם תאנים וגם תותים,



כך בודקים את הפירות:

בהקשר לנושא בדיקת הפירות, מציין הרב אוחנה כי בתאנים הבעיה קשה מאד, וכמעט איו תאנה יבשה בלי חרק, והסיבה לכך, "יש דבר שהוא מנפלאות הבריאה ממש ולא הרבה יודעים על כך, בכל פרי האבר הזכרי של הפרי נותן לאיבר הנקבי של הפרי מה שמסייע לגדילת הפרי, אבל בתאנה אין את זה, אלא הגדילה של הפרי נהית על ידי צרעה ששמה בלסטופגה, והיא נכנסת לתחתית הפרי, ושמה נותנת אבקה, רימה לתוך התאנה והיא זאת גורמת לגדילת הפרי, ולא שייך שהתאנה תגדל בלי שהצרעה עשתה את פעולתה,

"הצרעה הזו, כשהיא נכנסת לתאנה היא מטילה ביציות ומזה נולדים התולעים, לכן בכל תאנה קיימת בעיה גדולה של תולעים ובשביל לאכול את התאנה צריך לקלף ולחתוך כמעט את כל החלק הפנימי - עד שבקושי נשאר מהפרי, וזה כבר לא שווה את הטרחה הרבה הזאת", מסכם הרב אוחנה.

גם בתותים הוא מציין כי קיימת בעיה גדולה, "הרב לנדא למשל לא מעניק הכשר על תותים, התולעים מתחבאים תחת הגומות שבקליפת התות, ובשביל לאכול תות חייבים לקלף ממש את כל הקליפה". לעומת זאת, הרב רווח טוען כי די בניקוי יסודי ולא בקילוף הקליפה כולה.

לטובת גולשי 'בחדרי חרדים', מסכם הגרש"ז רווח אלו פירות לא צריכים בדיקה כלל, ובאלו הזקוקים לבדיקה - כיצד היא אמורה להיעשות.

יש דברים שהתוצרת היא "בחזקת נקי" ואין חובה לבודקה. בין השאר: אגוזים מהסוגים הבאים - צנובר, ברזיל, מקדמיה, פקאן בקליפתו הקשה או מסוכר, אגוז קוקוס. בננה טריה ומיובשת [בננה צ'יפס]. לדר על סוגיו השונים כשהוא באריזה סגורה. פפאיה טרייה ומיובשת. תפוחי עץ מגידול מסחרי טרי ומיובש. תפוז סיני עם סוכר. שימורי פירות [אגסים, אננס, גויאבה, אפרסקים ומשמש].

הדברים שחייבים בבדיקה הם: אגוזי מלך, אגוזי לוז, שקדים, ובטנים, בקליפתם החיצונית הקשה – יש לפתוח ולראות בתוככי הקליפה משני הצדדים שאין קורים ופסולת חרקים.

• איך הבדיקה אמורה להתבצע באגוזי קשיו?

"קשיו הוא פלא, כי זה משהו שהוא בסוף הפרח ועטוף בכמה עטיפות, הקשיו עובר חימום וחומצה שגורמת לכך שהוא נקי לחלוטין ממש ללא זכר לחרק, רק הבעייה היא באחסון, האחסון זה ממש בית מרקחת לחרקים, ואז תתכן נגיעות של זחלי עש וחרקי מחסן מסוגים שונים, המותירים סימנים על הימצאותם בפרי, כגון פירורים, קורים, אבקה ועוד. כיון שלרוב האגוזים יש חור טבעי בקצה הפתוח לחלל הפנימי של האגוז, הזחלים והחרקים חודרים פנימה לעיתים ללא שהם משאירים סימנים חיצוניים. אגוזים לא נוטים להתעפש מהר אם הם לא נשמרים באריזה אטומה. כמו כן האגוזים הישנים יותר מקבלים הצטמקות שבאה לידי ביטוי במראה החיצוני של האגוז.

"לכן, באם האגוזים נראים בריאים, שלימים ובהירים, די להתבונן חיצונית לראות שאין סימני כירסום ושאר סימנים מחשידים, כמו כן לעשות בדיקה מידגמית שאין נגיעות פנימית ודי בכך. [יש לשים לב שפעמים בתהליך הקילוף של הקליפה החומה, חלק מפירורי הקליפה נכנסים לתוך האגוז דרך החור הטבעי, ואינם קשורים לנגיעות בחרקים. ורק פירורים שצורתם אחידה מהווים סימן לחרקים]. באם האגוז נראה מצומק, וק"ו באם יש עליו סימני כירסום או שאר סימנים מחשידים, חובה לחצות כל אגוז לשניים ולבדוק שאין נגיעות פנימית סמויה".

לדבי אגוזים ושקדים קלופים וקצוצים: בקלופים יש להתבונן חזותית שאין קורים או סימני כירסום וכיוצא בזה, ורצוי לסננם במסננת בעלת חורים גדולים, ולבדוק בנשורת באם יש חרקים או סמני חרקים. וכך יש לנהוג באגוזים ובשקדים טחונים או קצוצים.

אננס: טרי בחזקת נקי. לאחר הקילוף, יש להוריד גם את המשקעים שיש מהצד החיצוני, כיון שהם משמשים כמקום מסתור לחרקים חיצוניים. אננס מיובש יש להסתכל חזותית, שאין חרקים שנדבקו על המוצר.

גויאבה: טרייה, יש לקלף את הקליפה מהפרי, להתבונן חזותית על כל שטח הפרי, במידה והכל בריא לחלוטין ואין רכות יתירה, ניתן לאכול את הפרי. במידה ויש חשש כלשהו מחמת רכות או מחמת סימני חדירה לתוך בשר הפרי, יש לפרוס את הפרי לפרוסות ולבדוק בכל פרוסה אם ישנם זחלים. [ניתן גם לכתחילה לחתוך לפרוסות ללא הסרת הקליפה, ולבדוק כל פרוסת פרי, רק שיש לבדוק חזותית באם יש כנימות מגן על גבי הקליפה - הכנימות יורדות בקלות בשפשוף קל].

דובדבנים: טריים מגידול בארץ או מעובדים מגידול זה – בחזקת נקיים. תוצרת ממקור אחר: בשימורים בסירופ, יש חשש גבוה לחרקים וחובה לבדוק כל פרי (עדיף לקחת את הזן החמוץ וללא גרעינים]. מיובשים/מצומקים – עדיף להימנע כיון שהבדיקה קשה מאד. מסוכרים – יש לעשות בדיקת מדגם ואם הכל נמצא נקי סימן שמקור הסחורה מגידול נקי, ומותר בשימוש.

זיתים: יש להתבונן חזותית אם יש כנימות מגן על גבי הזית [במידה ולא יורד בשפשוף קל, אינו
אלא פגע טבעי]. כמו כן, בהתבוננות יש להבחין אם ניכרים סימני עקיצה של הזבוב [צבען כחלחל במקצת, ומקום הדקירה שקוע קמעא]. פעמים רבות שישנם שינויי צבע טבעיים כגון מלחץ או מכות הניתנות על העץ בזמן המסיק וכו', ואינם סימן לנגיעות. בכל מקרה של ספק יש לפתוח את מקום המכה, ולראות אם יש מחילה או סימני נבירה, [בזיתים שחורים דרוש התבוננות יתירה עקב קושי הזיהוי מחמת הצבע].

חרוב: יש לבחור תוצרת של חרובים יפים ושלימים, ולהשתדל מאד שיהיו נקיים ומבריקים [דבר המעיד על טריות]. רצוי להשרות את החרוב במים מספר דקות ובכך לרככו, ולחצות עם סכין את החרוב לאורכו, ולהתבונן שאין בפנים סימני כירסום, גללים, קורים ושאר סימנים מחשידים. במידה ונמצאו סימנים מחשידים יש לחתוך את המקום הנגוע ולבדוק היטב בשאר המקומות. הבדיקה בחרוב קשה מאד עקב מקומות המסתור שיש לזחלים, ולכן יש להתבונן היטב, או להמנע כלל מלאכול חרוב שנמצאו בו סימנים להימצאות חרקים.

משמש מיובש: יש לשטוף את הפרי מבחוץ. לפתוח את הפרי ולהתבונן ממול מקור אור שאין בו חרקים או זחלים – לעיתים בתוך מירקם הפרי.

תאנים: כיון שבעונה זו אנו נפגשים רק עם התאנים המיובשות, על כן נפרט את הבדיקה בתאנים מיובשות, מעבר לחרקים הקודמים שמתייבשים עם הפרי וצבען הופך מלבן לחום. יש חשש לחרקי מחסן רבים כגון זחלים של חיפושית התסיסה או עש הדבלים בצבע לבן או לאחר מיתתם בצבע חום, חיפושיות ואורזיות מחסן. לאחר שטיפה חיצונית טובה מאד. בפרט באיזור הפתח, או במקומות שהתגבשה הרבה אבקת סוכר לבנה, וכו'. [במידה וניכרים אקריות חיות הנובע מאיחסון ממושך יש להמנע מלהשתמש בתאנים אלו]. לאחר פתיחה התאנה יש למתוח את התאנה כך שתהיה פתוחה לחלוטין לא קפלים, במידה ויש מקום שחור מרובה יש להסירו כיון שקשה לבדוק שם, את שאר התאנה יש לבדוק נגד מקור אור המשקף כל עצם זר ולהסירו. ככלל יש להעדיף תאנים לחות וצבען בהיר ולא כהה, ואין ריבוי "גבישי סוכר" על גבי התאנה.

תות שדה: "במחקר ארוך ומקיף שערכנו מגידולי ארץ ישראל ומגידולי חו"ל, על החרקים המצויים בתות שדה. מתברר שבכל המקומות נמצאו אותם נתוני נגיעות", מציין הרב רווח, "וזה כולל תותים מחלקות רגילות, חלקות אורגניות, תותים ישר מן השטח ותותים לאחר שעברו שטיפה במתקני שטיפה במפעלים שונים. ואף תותים לאחר שעברו תהליך הקפאה. ובכל הסוגים נמצאו חרקים. הסוגים העיקריים הם: תריפסים כולל ביצי תריפס שבקעו מהם זחלים. פסוקאים. אקריות אדומות ואקריות שקופות, עכבישים. חיפושים, זחלי עש וכנימות עלה. גם באותם תותי שדה שנמצאו בהם ביצי תריפס, והנחנו להם לבקוע, לאחר שיצאו הזחלים הם נצפו [באמצעות מיקרוסקופ דיגיטלי כשהכל מתועד וניתן לצפייה באתר המכון] נכנסים לכיסים שעל גבי התות, ואף מתחפרים בחלקם תחת הגרעין הנמצא בתוך הכיס [אולם ההתחפרות לא הייתה מוחלטת]. תותים אלו עם הזחלי תריפס, עברו את השטיפה דלהלן ואף הם נמצאו נקיים".

בתום ביצוע כל הבדיקות, הוצגו המסקנות הבאות:

א. ברור כי כל החרקים נראים וניכרים לעין, כפי שהובחנו רוב החרקים בבדיקה ויזואלית בלבד. כולם ניכרו ברחישתן בבירור. ניכרו במחושיהם. ניכרו גם לאחר מיתתם באיבריהם והרוב המוחלט ניכר בגופו ממש גם לאחר מיתתו.

ב. למעשה אף חרק לא נמצא מחופר ממש, להוציא חרק [עכביש] שהתחפר עקב התהפכות כאשר הגורם האנושי הוא שגרם לכך. כמו כן הזחל תריפס החי התחפר ויצא אולם עדיין מכל קצוותיו הוא נותר בחוץ באופן ששפשוף ידני או ספוג היה מסיר אותו. גם בעבר שמצאנו התחפרות, היא הייתה נדירה וגם אז היו חלקי החרק בחוץ באופן ששפשוף היה מוריד אותו.

ג. נראה בבירור שבשטיפה ראויה מספיק וק"ו באם יש תוספת שפשוף ידני על פני כל התות. ואין כל צורך לחייב לקלוף או לחייב טחינה. והגם שיש מקרים נדירים של התחפרות, [הגם שבכל ה-471 תותים שנבדקו – בבדיקה זו לא נמצא ולו אחד], עדיין אין מיעוט זה מחייב קילוף, זאת ועוד שגם לאחר ההתחפרות עדיין חלק מהחרק נותר בחוץ ובשפשוף הוא אמור לרדת.

מהמסקנות הללו הומלצו לניקיון התות כדלקמן: תותים אף מהמטעים היותר מטופלים זקוקים לניקוי, ק"ו בשטחי בר או ממקומות שאינם מטופלים [כגון סחורה נכרית המגיעה לשווקים בשנת השמיטה].

אופן הניקוי בתותים הוא כזה:
א. יש לבחור את התותים השלימים, היפים, ולא את "התאומים" או הסדוקים.
ב. להוריד את הפרח הירוק שבקצה הפרי עם חתיכה דקה של בשר הפרי.
ג. להשרות את התותים במים עם חומר ניקוי [כגון סטרילי או אמה] למשך דקה וחצי [לא יותר כדי שהפירות לא יתקלקלו]. ולסובב את הפירות בתוך הכלי עם החומר.
ד. להוציא את כל הפירות מהחומר ולשטוף מהסבון.
ה. לשפשף כל פרי תחת ברז מים עם ספוג או מברשת רכה על כל חלקי הפרי ובפרט במקומות המסתור.
ו. פרי שיש חשש לחדירה או שהוא רך מידי וכיוצא בזה יש לחצותו לשניים. את שאר הפירות אין חובה לחצות לשניים.

מומלץ! לא להשתמש כלל בפירות תות שדה קפואים, ללא כשרות מיוחדת גם על ענייני חרקים, כיון שעל אף שגם בהם אפשר לנקות היטב, עדיין הניקוי קשה מאד לאחר הפשרת התות כיון שהוא רך מאד, וקשה ביותר. ב"ה בעונה זו, יש תותי שדה המשווקים בחזקת נקיים מחרקים מגידול מבוקר ומפוקח על ידי משגיחים מומחים, וראוי לקחת תוצרת מחברות אלו בלבד, ולהימנע מכל חשש.

תמרים: לכתחילה יש להעדיף להשתמש בתמרים הלחים שהם בדרך כלל בחזקת נקיים, יותר. ובבדיקה ויזואלית חיצונית אפשר לזהות אם התמר בחזקת נקי. באם משתמשים בתמרים יבשים, חובה לחצות את התמר לשניים ולאחר הוצאת הגלעין, להתבונן שאין חרקים וזחלים. כיון שפעמים רבות הזחל מקבל את צבע המזון שהוא אוכל, וככלל לאחר הייבוש הגוון שלו הופך להיות חום כגוון התמר, ויש קושי לזהותו, ולכן יש להתבונן על התמר ממול מקור אור, וכל גוף זר חובה לבודקו. כתמים כהים יותר או גבישי סוכר אינם מהוים סימן לנגיעות בחרקים.

צילום: יעקב כהן
צילום: יעקב כהן


לסיום, תפילת ה'בן איש חי' לזכות באתרוג טוב

ה'בן איש חי' בספר 'לשון חכמים' מביא, כי ביום ט"ו בשבט נהגו להתפלל על האתרוג, 'בחדרי חרדים' מגיש את התפילה לתועלת הגולשים:

"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, שתברך כל אילנות האתרוג להוציא פרותיהם בעתם ויוציאו אתרוגים טובים יפים ומהודרים ונקיים מכל מום. ולא יעלה בהם כל חזזית, ויהיו שלמים ולא יהיה בהם שום חסרון, ואפילו עקיצת קוץ, ויהיו מצויים לנו ולכל ישראל אחינו בכל מקום שהם לקיים בהם מצוות נטילה עם הלולב בחג הסוכות שיבוא עלינו לחיים טובים ולשלום, כאשר ציוויתני בתורתך על ידי משה עבדך: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל". ויהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתעזרנו ותסייענו לקיים מצווה זו של נטילת לולב והדס וערבה ואתרוג כתיקונה בזמנה בחג הסוכות שיבוא עלינו לחיים טובים ולשלום בשמחה ובטוב לבב, ותזמין לנו אתרוג יפה ומהודר ונקי ושלם וכשר כהלכתו.

"ויהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתברך כל מיני האילנות ויוציאו פרותיהם בריבוי שמנים וטובים, ותברך את הגפנים שיוציאו ענבים הרבה שמנים וטובים, כדי שיהיה היין היוצא מהם מצוי לרוב לכל עמך ישראל לקיים בו מצוות קידוש ומצוות הבדלה בשבתות וימים טובים, ויתקיים בנו ובכל ישראל אחינו מקרא שכתוב: "לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב ייניך כי כבר רצה אלוקים את מעשיך" [קהלת ט', ז']. ונאמר: "באתי לגני אחותי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים" [שיר השירים ה', א']. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי". ויהי רצון מלפני אלוקי השמים, שיתברכו כל פירות האילנות למטה, ויושפע שפע ברכה והצלחה ממקור האיל"ן למעלה, עלינו ועל כל עמו ישראל בכל אתר ואתר".





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.