האיש והמיקרופון: "מחלוקת פוליטית? ככה עושים רייטינג"

המהדורה המרכזית כבר הוגשה, אבל הלילה של אבי מימרן (36), מנהל התוכניות ומגיש המהדורה המרכזית של רדיו 'קול ברמה', בקושי התחיל. גם במהלך הראיון הוא נאלץ לקטוע אותו לא פעם ולא פעמיים בשל בעיות דחופות שצצו פתאום ואשר דורשות פתרון. למרות זאת, וחרף העול רב המוטל על כתפיו והאחריות הרובצת עליהן - הוא נינוח ושליו, שקול במילותיו ובוחן אותן בקפידה, משל היו נאמרות בשידור.

אבי, בוגר ישיבת חברון וירושלמי בכל מאודו, החל את דרכו בתקשורת בתחנות פיראטיות שונות, בהמשך הקים חברה להפקת סרטוני תדמית, ועם הוצאת המכרז להקמת תחנת רדיו תורנית ספרדית - הא הצטרף ל'קול ברמה', שם הוא מגיש את המהדורה המרכזית מיומו הראשון של הרדיו, לפני מעט יותר מ-5 שנים.

• 'רדיו תורני', יש חיה כזו?

"אנחנו יוצרים לראשונה מושג שנקרא רדיו חרדי, אין לנו ולא היה לנו ממי ללמוד דבר כזה קודם לכן. אנחנו פשוט ממציאים כל העת דבר חדש. כי חשוב להבין, מלבד כללי המקצוע הזהים לכל תחנה אחרת בארץ - יש ברדיו כזה עוד הרבה שיקולים של מה כן ומה לא, בעיקר בתחום האקטואליה, מה מתאים ומה לא מתאים לאזני הציבור החרדי, ואם מתאים - איזה מינון ראוי לכל נושא. אני מאמין שכמו שאנחנו מכניסים לפה רק כשרות מהודרת, כך גם לאוזניים יש להכניס רק תוכן בהכשר מהודר".

• פרשיות חקירה של רבנים, ראוי או לא ראוי?

"פרשיות חקירה שבהם מעורבים רבנים, אנחנו קודם דנים האם יש פה קידוש ה' ולחילופין האם יכול להיווצר חלילה חילול ה', בודקים מה מידת מעורבותו של הרב בסיפור, האם אלו רק חשדות ושמועות, האם יש כתב אישום וכדומה. ברוב הסיפורים בסגנון זה אנחנו לא מתעסקים בכלל, כך גם במרבית הנושאים הקשורים לפליליים. המוטו שלנו בנושא זה הוא להיזהר בכבוד התורה".

• כשכבר מסקרים, אתם 'לוקחים צד' כחרדים?

"אנחנו משתדלים תמיד לא לקחת צד, כי בכל סיפור יש כמה צדדים. לכן חובה לשמור על אובייקטיביות, ובהחלט, אם אפשר, תמיד נשתדל לשלב את הנימה החרדית וההשקפתית. רצוי לזכור שאנחנו חיים בעידן הווטסאפ, האינטרנט וקווי הנייעס, ושטופים במידע יומיומי. רק לברור ולמיין מה סיפור ומה לא - זו כבר עבודה בפני עצמה, אך גם כאשר מדובר בסיפור ראוי הוא צריך לעבור את מבחן האיכות ההשקפתית, וחובה לבדוק איזה צדדים יש בסיפור הזה.

"מחלוקת פוליטית? ככה יוצרים רייטינג"

"כמנהל תוכניות, יש דילמות אחרות, יש תוכניות שמתאימות לגילאים מסוימים, לשעות מסוימות וכל דבר חייבים לקחת בחשבון. הרי בסוף התוכן שלנו מגיע בעיקר למשפחות של בני תורה, אנשים רוצים להאזין בווליום ובלי לחשוש שההווי של הבית ייפגע פתאום מאיזה משפט או אמירה, וזה דורש אחריות גדולה מאוד", מסביר מימרן.

• לא קורה שפוליטיקאי חילוני עשוי לפלוט משפט לא ראוי?

"רוב הפוליטיקאים ואנשי המקצוע החילונים שעולים לשידור, יודעים לכבד את הציבור החרדי, ובמקביל, יש תפקיד גם לשדרן, להוביל ולנווט כדי למנוע תקלות. אנחנו מרשים כמובן לכל אחד שעולה לשידור לדבר על מה שהוא רוצה, כל עוד זה בשפה ראויה - חוץ משני נושאים מהותיים: דברי כפירה, או זלזול בגדולי ישראל. אם המרואיין מגיע למקומות כאלה - השידור נקטע אוטומטית".

• אתה זוכר מקרה כזה, שנאלצת 'לחתוך' מרואיין?

"אכן, לפני תקופה ראיינתי פרופ' למדעי הרוח באיזו סוגיה חברתית, והוא התחיל לומר דברי כפירה והסביר ש'נקודת המוצא היא שהעולם לא נברא על ידי הבורא', אמרתי לו שנקודת המוצא הזו היא גם נקודת הסיום של הראיון, ועצרתי את השיחה עמו".

• תרבות וספורט אין, איזה חומר כן יש לכם?

"רדיו חרדי הוא כלי שקם ומיועד בחלקו לחנך - באמצעות שיחות של רבנים וכדומה, ובחלקו לתת מענה לרדיו רגיל - בצורה נקיה. אפשר לקחת את זה להרבה מאוד כיוונים, רייטינג מביאים עם דרמה בשידור, ובגלל שבידור, ספורט ופנאי אין, אנחנו מייצרים פרויקט כמו חידון ההלכה או 'הדובר', תכניות ריאליטי לכל דבר, אבל באיכות תוכן גבוהה ומתאימה למשפחה החרדית.

"יש גם ועדה רוחנית, שהיא פוסלת או מאשרת תכנים, וכל דילמה או שאלה אנחנו מפנים אליהם. ב"ה זכינו לתמיכה והסכמה מכל גווני הציבור החרדי, אני זוכר למשל שאחד הרבנים שמשדר אצלנו עשה סבב לפני שהתחיל אצל גדולי ישראל, וזה היה 'כרטיס הכניסה' שלו לתחנה, אחרי שקיבל את ברכת הדרך מכולם".

• איך אתם מתמודדים עם מחלוקות פנימיות? המחלוקת הליטאית או הפילוג בש"ס לדוגמה.

"תפקיד של הרדיו הוא לא ליצור מחלוקות כמובן, אנחנו מוכנים לדווח עליהן, אבל משתדלים כמובן לא ליצור אותן בשידור. באופן ספציפי, בסוגיית המחלוקת הליטאית יש את מועצת גדולי התורה, ומהצד השני גם יש רבנים חשובים, ואנחנו משקפים את זה בשידור - כפי שזה בשטח.

"בש"ס לעומת זאת זה לא מחלוקת תורנית, אלא מחלוקת פוליטית. פה אדרבה, אני אתן במה לכל פוליטיקאי למתוח ביקורת על חבריו כמה שירצה, זה בדיוק מסוג הדברים שמביאים רייטינג, וכמובן, אין פה פגיעה בגדולי התורה".

"הגענו לקצה מבחינת מאזינים"

איך מאתרים שדרנים ברדיו החרדי? מסתבר שהמשימה לא פשוטה בכלל. "אין בית ספר לתקשורת בציבור החרדי, אז קשה מאוד לאתר שדרנים, גם כשאתה מחפש רבנים בעלי שיעור קומה - לא כולם רואים בזה עדיין לכתחילה, וזה אתגר. משימה יומיומית קשה", אומר אבי, ומסכם: "יש לאחרונה מגמת לימודי רדיו חרדית. השנים יעשו את שלהן".

• האם יש מקום לתחנת רדיו חרדית נוספת?

"יש מקום לדעתי לתחנת מוזיקה חסידית, מעין גלגל"צ חרדי. אנחנו 2 תחנות שמתחרות אחת בשניה והגנו כבר לקצה גבול היכולת להשיג את המאזינים החרדים, לפי הנתונים פחות או יותר יש לנו כ-400 אלף מאזינים, שמתחלקים ביחס של 60% אצלנו ו-40% בקול חי, כך לכל הפחות לפי נתוני tgi האחרונים".

• אתם חושבים להרים את הכפפה בנושא הזה?

"כן, אנחנו מנהלים שיח עם הרשות השניה ומשרד התקשורת להקים תחנה כזו. רק שתבין את גודל האבסורד, לציבור החילוני יש את לב המדינה, גלגל"צ אקו קול המוזיקה ועוד תחנות מוזיקליות שמגישות את כל סוגי המוזיקה השונים, רק לציבור החרדי אין בכלל.תחנה לגוון הזה, תחנה שתביא חזנות, פיוטים, מוזיקה חסידית וכיוצא בזה.

"אפרופו מוזיקה, זהו תחום שיש בו הרבה מאוד עבודה וסינון, לפי טקסטים ולחנים - שיהיו על טהרת הקודש, ומתוך מטרה ושליחת לעודד יוצרים חרדים. יש לנו גם סוג של אחריות על הדור הצעיר, שחי בחלקו סביב הערצה לזמרים, אנחנו חפצים לנתב את זה למקומות הטובים יותר".

• אתה רואה פוטנציאל התרחבות בציבורים כלליים?

"רשמנו הישג גדול בבוקר עם מרדכי לביא, שזה הביא הרבה חרדים שהיו מאזינים עד לפני שנתיים לרזי ברקאי וכדומה, עשינו ממש משימה בלתי אפשרית להעביר אותם לרדיו חרדי, אחרי שגילינו שאנשים פשוט מחפשים אקטואליה איכותית, והם יעדיפו לקבל אותה בצורה נקיה.

"אנחנו מתרחבים גם לכיוון המסורתי, חשוב לזכור שברשות השניה אנחנו מוגדרים כ'רדיו תורני ספרדי', אבל עדיין אנחנו משתדלים להביא תכנים שיתאימו גם למי שלא במיינסטרים החרדי, ויש קהל גדול כזה, בפרט לתכניות מוסר, שלום בית וכדומה. בהתאם לזה גם מרקם הרבנים שבאים לאולפן ומשדרים הוא מרתק ומכיל דמויות נודעות גם בעולם הקירוב, ובין השאר: הרב ראובן אלבז, הרב שלמה לווינשטיין, הרב בניהו שמואלי, הרב יצחק דוד גרוסמן, הרב יהודה יוספי, הרב אבנר קוואס ועוד, כאשר חלקם מדברים בנושאים של שלום בית וכדומה, תחומים ש'מדברים' לכל סוג של קהל - לאו דווקא חרדי".

• הזכרת מקודם את TGI, מה אתה לוקח מהם?

"אני לא מאמין גדול בנתונים המדויקים שלהם, אבל מה שזה כן מוכיח זה מגמות. כשאני לוקח את קול ברמה, שהוא רדיו צעיר, מול תחנה מתחרה שקיימת 16 שנה - ועדיין לא חווינו ירידה, אז גם אם המספרים לא מדויקים זה מראה שאנחנו כל הזמן בדרך הנכונה. אנחנו משתדלים לא למחזר".

• אפרופו 'קול חי', נפרדתם לאחרונה מחיים ולדר.

"חיים ולדר חבר טוב ויקר, הוא בחר לשדר בתחנה אחרת וזו זכותו המלאה, כמו שאני שידרתי לראשונה עם חיים לפני 15 שנה - שם הוא הכיר את המיקרופון".

• ולסיום, הנושא שלא יורד מהפרק - טלטלת 'הדרת הנשים'.

"קול ברמה נתון עדיין באמצע הטלטלה, יש דיון פתוח בבית המשפט בעתירה הייצוגית של ארגוני הנשים, שהן מן הסתם לא יודעות אפילו מה התדר של התחנה. חשוב להבין, אנחנו לא קיצוניים ופנאטיים, ולא ממציאים את ה'שולחן ערוך' מחדש, אין איסור להשמיע מאזינה, ולא זה הנושא. אני חושב שרדיו כזה, הוא כמו מתנס קהילתי חרדי, ובהתאם לזה הוא בנוי בסוג של הפרדה בין המינים. אפילו במכרז של התחנה רשום שתהיה ועדת רבנים שתחליט בכל הנוגע לתכנים, ואנחנו פעלנו בהתאם להוראותיהם.

"רצוי להבין גם שלא אני קובע מה הקהילה תשמע, אלא להיפך, המאזינים הם שמבקשים ומחליטים מה לשמוע. רוב המאזינים שלנו מעדיפים רדיו כזה ואנחנו מוצפים בפניות של אנשים המבקשים שלא נכנע בדבר הזה. הנושא הוא בכלל לא 'הדרת נשים', כמו שאני מניח שרוב גולשי 'בחדרי חרדים' יודעים בודאי ומבינים. יש פה פשוט כפיה חילונית על החרדים מה לשמוע, וכי אני אגיד לגלי צה"ל מה לשדר? הנה, יש לנו 'שיחות עם מאזינים', ועובדתית נשים לא מתקשרות, בא החוק ואומר תעודד העלאת נשים לשידור, אז בגלל שאנחנו מחויבים לחוק - הגענו להסדר שמעלים לשידור מרואיינות בכל תחום אקטואליה, אבל המציאות בשטח מראה שזה לא ממש עובד. אנו מקווים מאוד שהמדינה תפנים שאי אפשר לכפות על מגזר לשמוע תכנים שהוא לא רוצה".

בנימה חיובית יותר, מבשר לנו אבי על שדרוגים נוספים - כבר בקרוב. "אנחנו נמצאים לקראת חידוש נוסף בלוח השידורים, עם שמות חדשים שייכנסו למערכת, ואני מזמין את כולם להמשיך ולהאזין לנו בתדרים 104.3 105.7 92.1".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!