י"ב תמוז התשפ"ד
18.07.2024

חתכו את טרנד לפיד: 5 תובנות מעצרת הרבבות

לא אבדה התקווה, השרשרת נמשכת, יש ציות לדעת תורה ועוד שתי תובנות חשובות מעצרת הרבבות • טורו של יעקב ריבלין

חתכו את טרנד לפיד: 5 תובנות מעצרת הרבבות



העצרת קבעה והחליטה

1) שלא אבדה עוד התקווה. י"ח זוגות עיניים ברקו ביום שני השבוע במסדרונות הכנסת. חכי"ם שסבבו שנה תמימה במשעולי הבית בהליכה צמודה לקירות, ובמבט מושפל של מהגר סודני במתקן חולות, החלו להלך קוממיות כפי שאנשים המייצגים מאות אלפי אזרחים שווי זכויות צריכים להתהלך בבית הנבחרים. מאז הקמת ברית האחים בין היהיר והקירח, כעת חיה בשנה שעברה הם התעוררו כל בוקר ליום חדש שקללתו מרובה משל חברו. פעם אחר פעם, למעט נצחון מקרי בבחירות לרבנות הראשית. הם הפכו לאסקופה הנדרסת של הקואליציה שחבטה בהם - עד שבשלב מסוים היו בתוכם כאלה שחשבו שאולי זה באמת מגיע להם (תסמונת שטוקהולם) והרכינו את ראשם.

ופתאום כמו לפיד אש נדלק להם בחשיכה ומאיר את דרכם. ההצלחה המדהימה של עצרת התפילה והזעקה נסכה בם את תעצומות הנפש שאבדו להם בשנת היסורים האחרונה. מאות האלפים שזעקו ברחובה של עיר הזכירו שאם אמנם באופוזיציה חסרת ישע כרגע הם, החכי"ם, שרויים הרי שמאחוריהם נמצא הציבור הערכי והמאורגן ביותר במדינה. ציבור כזה אי אפשר למחוק ומנציגיו אי אפשר להתעלם לטווח ארוך. אם לא עכשיו אז בעוד שנה. אם לא בעוד שנה אזי בעוד שנתיים. ואם לא בעוד שנתיים אזי בקדנציה הבאה.

וזאת כי תשעה עשר המנדטים של יאיר לפיד הם קצף גל טרנדי של מערכת בחירות אחת. חמישים אלף מתוכם אי אפשר להוציא מהבית בלי במה עם אמנים וזמרים. הבית היהודי שחבר להם אינו אלא משמש מלאכותי של מקטעי אוכלוסיה שנסחפו באיזה להט מנהיגותי של בחור עם כריזמה שדיבר עם חזון ימני לאומי פסבדו דתי חדש. ליצור המלאכותי הזה אין זכות קיום מעבר למערכת בחירות אחת, ואולי אף פחות. תלוי בנחישות הדעת של אובמה וקרי להפגין הישג אחד בכהונתם הכושלת בדמות הסכם מדיני כפוי.

מה שצריך איפוא זה רק לחשוק שפתיים ולחכות. כבר עכשיו יש עליה מסוימת במניות הפוליטיות של הנציגות החרדית. בועדת שקד הנשלטת על ידי יש עתיד והילדה המבוהלת מהבית היהודי זה עדיין לא מורגש, אבל במישורים אחרים בהחלט כן. חברי כנסת מהליכוד שאלמו את פיהם דומיה בשנה האחרונה מדברים על השגיאה החמורה של ההנתקות מהחרדים. מקורביו של ראש הממשלה, ובדרג קצת יותר גבוה מהאורח הקבוע במדור זה מר נתן אשל, מבטיחים למי שצריך להבטיח כי לאחר שחוק הגיוס יעבור איך שהוא הוא (הביבי) לא יתן את ידו לגזירות נוספות נגד החרדים. להבטחות של הברנש יש להתייחס כמובן בערבון מאוד מוגבל אבל כל חובשי הכיפות הסובבים אותו נשבעים בנקיטת חפץ שהפעם הוא מתכוון לכך ברצינות.

2) שעוד נמשכת השרשרת. יש יותר מרגליים לדבר שתחושת הזלזול בכוחו של הציבור החרדי (שאלמלי כן לא היה עולה בדעתו של מאן דהו להעביר חוק מטורף של סנקציות פליליות ללומדי תורה גם כשהנציגות החרדית באופוזיציה) נבעה מקריאה לא נכונה של מפת ההנהגה בציבור החרדי. רשות הדיבור לח"כ אריאל אטיאס שלא מהסס לומר, ולא כבכיר בלתי מזוהה המדבר אוף דה רקורד אלא בשמו המלא את הדברים האמיצים הבאים: מאז פטירת (מרן. י.ר) הרב אלישיב ומרן הרב עובדיה יוסף זכר צדיקים לברכה, נוצרה תחושה במערכת הפוליטית החרדית שאין היום מי שיכול להוביל את הציבור החרדי למערכות קשות. הם (החילונים. י.ר) ראו את הפילוגים בציבור הליטאי בין בני ברק וירושלים. הם חשבו שבלי מרן הרב עובדיה אין מי שיכול להוציא את הציבור הספרדי למאבקים.

מה שהם לא הבינו, כך אטיאס, שלא אלמן ישראל. שבשעת סכנה גם אם אין אחד שמוביל יש הנהגה קולקטיבית שיודעת להתאחד בינה לבין עצמה ובין ההנהגות האחרות. ההוכחה הראשונה היתה בכינוס שלושת מועצות גדולי התורה ( כינוס שלא היה כדוגמתו מאז שאגו"י אבדה את המונופול הציבורי החרדי עם הקמת ש"ס ודגל התורה. י.ר) בבני ברק. ההוכחה השניה והמוחצת היתה בעצרת הגדולה שכונסה בהוראת שלושת המועצות ובתפקוד משותף של שלושת המפלגות. חבל שהיינו זקוקים לגזירת הגיוס כדי לפזר להם את הדמיונות על משבר הנהגה בציבור החרדי אבל טוב מאוחר מלא כלום. עכ"ל ודפח"ח.

צילום: אלי סגלצילום: צילום: אלי סגל
צילום: אלי סגל




3) שציות לדעת תורה זה לא סיסמת בחירות. חוט דקיק אחד הפריד בין עצרת מופלאה ובין אסון קולוסאלי. פרחח אחד שהיה מצית מכולת אשפה ( מחזה נפוץ מאוד בכיכר השבת וסביבתה) .חמישה מושכי זנבות סוסים שהיו מתגרים בשוטרים והעצרת היתה יוצאת מכלל שליטה. כחולי המדים מרוטי העצבים היו מגיבים ומאות האלפים היו מתחילים לנוע קדימה כגלי צונאמי בבחופי המזרח הרחוק. אין כח בעולם שמסוגל לעצור גל אנושי שכזה. ח"כ הרב יעקב אשר מספר כי בלילה שלפני העצרת נדדה שנת מרן הגראי"ל שטיינמן מחשש שחמום מוח אחד יזרוק גפרור אחד למאגר חומר הנפץ הזה שהצטבר לאורך חמשה רחובות מרכזיים בכניסה לירושלים.

ולא היה חסר הרבה שזה מה שיקרה. שהרי אין לך שישים ריבוא מישראל שאין מתוכם לפחות אלף איש שחיים על כדורים וחמש מאות ששכחו לקחת אותם בבוקר. הוסף לכך עוד עשרת אלפים עם פתיל קצר המוכן להפעלה בכל השתלהבות רוחות לא חשוב על מה (עיין ערך הפגנות האם המרעיבה והזימון לחקירה של באבא אחד בדרום הארץ) ואת הנושא הנפיץ כשלעצמו של גיוס בני ישיבות- והנה לך כור גרעיני עם מוטות אורניום מוכנים להתכה ברגע אחד של אבדן שליטה.

העובדה שהעצרת עברה בשקט מופתי היא תעודת כבוד למשמעת הפנימית שבציבור החרדי וההוכחה השלישית (ראה שתיים קודמות בדבריו של אטיאס) לשליטה המוחלטת של ההנהגה הרוחנית החרדית כאשר זו מתאחדת בתוכה. נכון אמנם שתרמו לרגיעה גם כמה החלטות חכמות כמו: לא להקים במת כבוד עם מאבקי כבוד וביטול דרשות שהכל יודעים איך הם מתחילות אך לא איך הן נגמרות (אגב. היה זה אחלה רעיון לשדר מוסיקה מרגיעה לפני העצרת ומוסיקה לריקודים לאחריה. מי יודע כמה רגרסיות שהיו מובילות לפחים בוערים נותבו לריקודים נלהבים). תרומה נוספת ואף מכרעת יותר לרגיעה היתה להחלטה לתת כבוד לכולם. גם לפלג הירושלמי המודר דרך קבע מצמתי ההכרעה החשובים וקיבל הפעם את המקום הראוי לו. וגם לחוגי העדה החרדית. אם חלילה רק אחד מהם היה מוחרם לא עצרת תפילה ומחאה היתה אלא זירת מלחמה.

אבל מה שבאמת ריתק את מאות האלפים של המיינסטרים למקום כמו חיילים במסדר (כל האמור לעיל עזר לרסן את המיעוטים והחוגים הבלתי צפויים) היה הציות לדעת תורה שהפך לטבע שני בנפש החרדית. ברגע שהובהר והוסבר כי זו עצרת שמטרתה קידוש השם ולא הפך נהפכו סדרי עולם בכל הקשור להתכנסות המונים. להתכנסויות כאלה יש כללים הידועים לכל מפקד משטרה מתחיל. ידוע שבכל התכנסות של למעלה מחמשים אלף איש, אפילו כשהם באים למטרות בידור כמו בפארק הירקון, יהיו תמיד בשוליים חיכוכים עם שוטרים. ידוע שכמה תמיד יעצרו בגין הפרת סדר. ידוע גם שהרשות המקומית המארחת את ההתכנסות תאלץ לשלם מכיסה כמה עשרות אלפים, אם לא מאות, לתיקון נזקים. וזה עוד כשמדובר בהתכנסויות למטרות רגועות. בעצרות מחאה,אפילו תל אביביות ומפונפנות כמו המחאה החברתית, הנזקים לרשות הרבים ולרכוש הציבורי ידועים כבר מראש.

ביום ראשון השבוע נכתבו פרקים חדשים בפסיכולוגית ההמונים כאשר הנשוא הוא חרדים. נכתב שמאות אלפים מסוגלים לעמוד שעות ארוכות בלי שאחד מהם, חזור שנית. יפרוק את עצביו על עצים ואבנים. נשמע מוגזם? הנה כי כן ביום שני השבוע יצא המנכ"ל החדש של עירית ירושלים ראובן מרחב לרחובה של עיר בשעת בוקר מוקדמת כדי לפקח מקרוב על עבודות הנקיון והתחזוקה שלאחר העצרת הגדולה. כשחזר למשרדו הוא ישב וכתב מייל נלהב לסגן ראש העיר ומי שהוגדר כבר, ובצדק כרמטכ"ל של העצרת ( כבר עשור נכתב במדור ז זה שהבחור יגיע רחוק. הוא הגיע וזה לא התחנה האחרונה) הרב יוסי דייטש. במייל נאמר כי לצוותים המתוגברים של העיריה לא היה מה לעשות. למעט טאטוא מהיר של השלטים והכרוזים שסרחו על הכבישים והמדרכות. פח עירוני אחד לא הושחת. עמוד תאורה אחד לא התעקם. ציפוי פרספקס של תחנת אוטובוס אחת לא נשרט. מעקה פח מגוולן אחד המפריד בין נתיבים לא הוזח אפילו קלות ממקומו. במונחים של קידוש השם יתכן שמדובר באלמנט השני אחרי זעקת ה' הוא האלוקים מפי מאות האלפים.

4) שזו לא מדינת היהודים. לפני העצרת, במהלכה ולאחריה, התרוצצו החכי"ם הח"כים החרדים מאולפן לאולפן כדי לומר דבר והיפוכו. מצד אחד שהחוק מחורר כגבינה שוויצרית ומוטב ללפיד שלא להתייהר. (לזכותם יאמר שהמסר נקלט יופי. אין פרשן פוליטי חילוני אחד שנתן נקודת זכות אחת ללפיד על ההישג) מצד שני להסביר על מה ולמה יצאו לרחובות אם אכן אף אחד לא יגוייס . היו בתוכם שבחרו לטעון שבעצם האמירה הגלומה בחוק שבמדינה יהודית מי שלומד תורה עלול ללכת לכלא (גם אם מדובר באופציה די רחוקה) היא המחייבת זעקה גדולה.

וכאן הבן שואל מאיפוא לקחו הדוברים האמורים את הטרמינולוגיה הזאת של מדינת ישראל כמדינה יהודית. כלום ממגילת העצמאות ממגילת בה נכתב שבארץ ישראל קם העם היהודי? (עוד שקר הסטורי. הוא קם במעמד הר סיני). או מחוק השבות המכיר גם במי שלא התגייר כהלכה? או שמא מההתעקשות של ביבי להכניס להסכם המסגרת עם הפלשתינאים את המינוח מדינה יהודית? האלמנטים היהודים היחידים כאן במדינה הוא הנתון הסטטיסטי של רוב יהודים, הלוח העברי בחופשות החגים ומתן שירותי דת לאזרחים שומרי מצוות שגם משלמים מיסים. אה. כן. יש גם תמיכות מצומצמות ללומדי תורה שהן אחד חלקי עשרים מהתקצוב לסטודנטים.

את הקינה ההגה והנהי על כך שבין הים והירדן יש ישות הרוצה לשלוח לומדי תורה למאסר צריכים היו לשאת רבני הציונות הדתית שרואים במדינת ישראל את חזון האתחלתא דגאולה. מעצרים של לומדי תורה הם הכרזת פשיטת הרגל של החזון המשיחי הדתי הכרוך בדגל ובשירת כל עוד בלבב. כנראה שגם בתוכינו יש כמה שהתחילו להתבלבל. כנראה שעשרות שנים של שותפות בשלטון השכיחו מאיתנו את אמרתו של החזו"א בשנות החמישים שטען שהדבר הטוב היחיד כאן הוא שעדיין לא גוזרים עלינו לחלל שבת ולהפר את ברית המילה. בהמשך נוספו עוד כמה דברים טובים מכח השותפות הקואליציונית החרדית אבל השחיקה בהם כל כך מהירה שעוד שנה שנתיים של ברית היהיר והקירח גם הם יעלמו.

מאות האלפים שהתכנסו השבוע ברחובות ירושלים לא פנו בקריאה נרגשת לראשי המדינה שריה ויועציה. הם גם לא ביקשו מאבינו בשמיים שישלח להם את אורו ואמיתו ויתקנם בעצה טובה מלפניו כמבואר בתפילה לשלום המדינה הנאמרת בסילודין בבתי הכנסת של הבית היהודי. הם אימצו רק את הפסוקים האחרונים שבה המבקשים ש" יאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה" בסגנון פשטני יותר של זעקת ה' הוא האלוקים שבע פעמים. מדינה יהודית? ממש לא היינו כחולמים.

צילום: אלי סגלצילום: צילום: אלי סגל
צילום: אלי סגל




5) שזו הייתה ההתכנסות הגדולה בתולדות המדינה. היו היתה הברקה קופירייטרית שנחלה הצלחה בשעתה אבל מאז היא צרה צרורה אחת גדולה. לפני כט"ו שנה התכנסה בירושלים עצרת ענק של המוני בית ישראל נגד שלטון הבג"ץ. באמת שהיו שם הרבה. מצילומי אותם ימים ניכר בבירור שהיו שם מאות אלפים. מי שהחליט שהיה שם חצי מליון איש והפך את העצרת להצלחה תקשורתית מדהימה היה אחד מראשי המארגנים הרב מנחם פרוש ז"ל. איך בא לו המספר הזה אף אחד לא יודע. אז עוד לא איכנו טלפונים סלולאריים בשיטות של היום. מישהו שאל אותו בראיון רדיופוני כמה היו והוא זרק חצי מליון. בשעתו הרהיב כותב השורות להטיל ספק במספר וכמעט שנאלץ לברוח מזעם ההמונים. חצי מיליון נתפס כמספר קדוש שכל המהרהר אחריו הריהו ככופר בעיקר רח"ל. מאז אין עצרת או התכנסות חרדית שפטורה מהשוואה לאותה הפגנה. היו פחות מחצי מליון בהלוויה של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל או יותר. היו יותר בהלוויה של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל ואם כן בכמה. באור פרדוכסלי זה הפך להיות המודד להתרבותו וכוחו של הציבור החרדי.

בהלווית מרן הגר"ע יוסף, שלפי כל פרמטר השתתפו בה יותר מעצרת הבג"ץ נקבע שיא (תקשורתי) של שמונה מאות אלף. השיא נקבע לפי מכפלה פשוטה. אם בעצרת נגד הבג"ץ נכחו חצי מליון הרי שכאן היו לפחות פי אחד וחצי. הוי אומר שבע מאות וחמישים אלף לפחות עם בונוס של חמישים אלף בגלל הצפיפות הנוראה לאורך המסלול.

מכאן כבר אי אפשר לרדת אלא רק לעלות. אם רוצים למשוך את התקשורת מצד אחד ולהמריץ את הציבור מצד שני צריך היה לזרוק לחלל האויר מספר בומבסטי יותר. ויקרא שמה בישראל עצרת המיליון. אז מה אם אין מיליון חרדים בישראל (הפרולטריון של ש"ס. קרי: העם בשדות, לא הגיע. רק בני התורה של התנועה) מהגזמות אף אחד לא מת.

דא עקא שההפרזה הביאה בעקבותיה בדיקה קפדנית יותר של התקשורת החילונית שהתבססה על פרמטרים שונים (בתוכם איכון מכשירים סלולאריים ואמצעים אחרים של המשטרה) וקבעה, בשמחה די מוסתרת, שהיו שם "רק" כמה מאות אלפים. הממעיט גרס שלוש מאות והמרבה טיפס עד שישים ריבוא. דומה שדעתו של האחרון היא שהתקבלה אך מליון זה עדיין לא.

אם נניח הצידה את המספרים הנומינליים שאין דרך אמיתית לאשר או להכחיש אותם תתפנה הדעת לנתונים של בסיס שטח שניתן לראות אותם בעין. מי שצפה מלמעלה בהתפרשות ההמונים בעצרת (היתה תצפית פנטסטית מהקומה ה14 של קראון פלאזה) ראה מחזה שלא היה כדוגמתו בכל האירועים הגדולים האחרים מעצרות ועד להבדיל הלוויות. היה שם נהר שחור ענק שהקיף את כל רחוב ירמיהו, צומת גשר המיתרים. רחוב זלמן שז"ר בואכה בניני האומה (אם כי במעלה הרחוב היו כמה קרחות). כיכר צומת שערי העיר. כל רחוב שרי ישראל.הרחובות הצדדים הסמוכים כולל רחוב הצבי. מורד הרחוב מלכי ישראל ומקום התכנסות הנשים מצומת שעיר העיר עד רחוב הטורים. אם כל הנהר הזה היה מתחיל לזוע קדימה, כמו בהלוויה הנעה ליעד מסויים, הזרימה לא היתה נפסקת במשך שעות ארוכות. מה שלא אפשר פרספקטיבה על ההקף היתה העמידה במקום ממנה יצאו המשתתפים איש איש חזרה לביתו מכיוונים שונים.

גורם נוסף שמנע את סיום הויכוח של מה היה גדול יותר היה האובך שלא אפשר להעלות מסוק לאוויר עם מצלמה פנורמית . צילום אחד על פני כל הרחובות האמורים היה מוכיח בצורה הברורה ביותר שלא היתה התכנסות או לוויה במחוזותינו בכלל ועל אחת כמה וכמה בישראל בסדר גודל שכזה.

אז באמת לא משנה אם היו שם חצי מיליון או שש מאות או שמונה מאות אלף. היתה שם מאסה בלתי נתפסת שהבהירה חד משמעית. אין כוח בעולם שיוכל להתמודד עם כל כך הרבה יהודים שזועקים ה' הוא האלוקים. עם הקריאה הזאת עברנו את פרעה? מי זה יבחושי הביצה ביבי את בנט ולפיד שיקבעו לנו איך לחיות.
חרדים גיוס עצרת אמירה שישים ריבוא

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד