1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. טור אורח

ראש מנהל השירות האזרחי: לא לגיוס בכפיה

בטור מיוחד פורס שר שלום ג'רבי את היתרונות והחסרונות של החוק, ומספר איך לדעתו כדאי לגרום לשירות אזרחי חרדי • טור
שר שלום ג'רבי, בחדרי חרדים, ח' אדר ב תשע"ד 10/03/2014 11:56

שר שלום ג'רבי



מאות אלפי חרדים זרמו בשבוע שעבר לירושלים, לעצרת תפילה ומחאה כנגד החובה והכפייה בגיוס לצבא ולשירות האזרחי. מבחינתם, זהו מאבק על קידוש השם; ואילו חלקים אחרים בציבור מתקשים להבין את עוצמת הזעקה, לאור המתווה של חוק הגיוס החדש.

מזה ארבע שנים, מאז נכנסתי לתפקידי כמנכ"ל מנהלת השירות האזרחי-לאומי, אני עוסק יום יום בהיבטים השונים של שירות אזרחי-לאומי בכל פסיפס המגזרים של החברה בישראל: המגזר הציוני-דתי, מגזר המיעוטים, המגזר החרדי, נוער בסיכון ובעלי מוגבלויות, ועוד. כעומד בראש הגוף המקצועי האמון על השירות האזרחי-לאומי, למדתי רבות במהלך השנים.

מהפכות לא עושים ברגע

בימים אלה, לקראת ההצבעות בקריאה שניה ושלישית לאישור החוק החדש להגברת השוויון בנטל, אני מבקש להאיר ולהעיר כמה נקודות למחשבה שלמדתי מניסיוני ותפקידי בתחום:

• 'מהפכות' לרגע וכותרות עושים ברגע אחד; שינוי אמיתי ועמוק, הוא תהליך הדורש זמן וסבלנות. השירות האזרחי לאזרחים החרדים, במסגרת 'חוק-טל', החל בשנת 2007. מאפס מתנדבים, הגענו היום, מרץ 2014, למספר של מעל 5,600 חרדים המתנדבים כעת או שסיימו את שירותם. זהו נתון מרשים לכל הדעות, אך שינוי זה לא נעשה ביום אחד - זהו תהליך ארוך ומורכב.

• חלק גדול מהצלחת התהליך ומהעלייה במספרי המצטרפים לשירות נזקפת לזכות העובדה שהשירות, עד כה, היה בהתנדבות ולא בכפייה. ע"פ 'חוק-טל', בפני הצעיר החרדי עמדה הברירה להמשיך ללמוד בישיבה, או להתגייס לשירות האזרחי/צבא. כעת, מצב זה עומד להשתנות. ע"פ החוק החדש, יוטלו סנקציות כאלה או אחרות על החרדים שלא יתגייסו. מניסיוני, שינוי אמיתי ניתן לעשות רק באמצעות הידברות ולא בכפייה.

בעשרות ומאות שיחות שקיימתי בשנים האחרונות עם רבנים ועם אברכים בחברה החרדית, אני שומע כי קיימת הבנה עמוקה בנוגע לשינויים המתרחשים בחברה החרדית, והסכמה על חשיבותו של השירות האזרחי והנשיאה בנטל בהקשר זה. אני חושש, כי הכיוון המסתמן כעת מול המגזר החרדי הוא של עימות והתנגשות, ולא של הידברות ושיתוף פעולה, ולדבר זה עשויות להיות השלכות על שילובם של החרדים ותרומתם במסלולים השונים של השירות, הצבאי והאזרחי.

• החרדים הגיעו באלפיהם לשירות האזרחי בשנים האחרונות בגלל שילוב של מספר סיבות: רצונם לתרום לחברה ולמדינה, הרצון להשתלב בעתיד בחברה ובמעגל התעסוקה תוך יציאה ממעגל העוני והקצבאות, קבלת ההטבות בתום השירות ועוד. במקביל, אנו עושים את ההחלטה האם להצטרף לשירות או לא קלה יותר בעבור המשרת החרדי, שכן אנו מוודאים כי סביבת השירות תהיה ידידותית למתנדב החרדי, ויישמרו כללי הצניעות והכשרות המתחייבים.

אחד החששות מהגיוס לצבא הינו של טשטוש הזהות החרדית ו'היטמעות' בחברה הישראלית. מנהלת השירות האזרחי-לאומי דואגת לאפשר למתנדבים החרדים לשמור על מנהגיהם ואמונתם, וראוי כי גם כל מסגרות הצבא שמוצעות לחרדים ילכו בדרך זו.

• בקרב כלל גורמי החברה והכלכלה, הולכת ומתבססת ההבנה כי השירות האזרחי הוא מקפצה להשתלבות הצעירים בלימודים גבוהים ובתעסוקה, ומפתח ליציאה ממעגל העוני והנזקקות. השירות האזרחי מאפשר לאוכלוסייה החרדית לקחת אחריות על עתידה, ולהפוך לאזרחים משכילים ותורמים לחברה הישראלית. הכניסה לשירות האזרחי משנה את 'שרשרת המזון' שהייתה נפוצה עד כה: המתנדבים בשירות ובוגריו, מגבירים את סיכוייהם לצאת לעבוד וללמוד.

היציאה לעבודה וללימודי מקצוע, מקטינה את התלות בקצבאות ומצמצמת את העוני. הילדים הנולדים לבית בו ההורים עובדים ולא מסתמכים על קצבאות, גדלים להיות אזרחים פחות עניים ופחות ממורמרים כלפי המדינה. כתוצאה מכך, גדלה ההזדהות עם המדינה – גם של ההורים, וגם של הדור הבא.

מסקר שערכנו עולה כי 85% מבוגרי השירות האזרחי משתלבים במעגל ההשכלה והתעסוקה, וסקר נוסף הראה כי יותר מ־ 90% מהבוגרים נותנים אמון בשירות. לצערי, צעדי כפייה ואכיפה חמורים, עלולים לפגוע קשות באמון בשירות, וכתוצאה מכך גם באחוזי ההשתלבות בשוק התעסוקה וההשכלה הגבוהה.

ששכרנו לא יצא בהפסד

כפי שפתחתי, גם אסיים: קל להכריז על 'מהפכה' ולגרום לגיוס בכפייה של עשרות אלפי החרדים. אך עלינו לשאול את עצמנו האם, במקרה כזה, שכרנו לא יהיה בהפסדנו? מניסיוני כגורם המקצועי, אני מאמין שעל השירות האזרחי להמשיך ולהוות פתרון מוצלח וראוי, ולשם כך חיוני להמשיך ולחזק את המפעל החשוב הזה, בהסכמה ובהבנות ולא בכפייה.




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. שירות מינות גרוע משירות עבודה זרה  (ל”ת)

    יהודי לא ציוני

;