1. עמוד הבית
  2. חדשות
  3. אקטואליה

ה'זמר': לראשונה נכתבה מזוזה על עור ג'ירפה

לראשונה בהיסטוריה, עובד עור של ג'ירפה לצורך כתיבת סת"ם בשיטות המקובלות בעדה התימנית
שבתי חזקיה, בחדרי חרדים, י"ח אדר ב תשע"ד 20/03/2014 17:20

פלאש צילום פלאש90

בפרשת השבוע פרשת שמיני, התורה עוסקת בין היתר בבעלי החיים הטהורים והטמאים. הג'ירפה כפי שמקובל, הוא בעל חיים טהור, ועל פי מסורות זיהוי קדומות, הוא מזוהה עם ה'זמר' שמופיע בתורה (דברים י"ד ה').

כשרותה של הג'ירפה קיבלה אישוש בסדרת מחקרים שערך פרופ' זהר עמר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן, יחד עם חוקרים נוספים, במסגרתם נעשו
בה ניתוחים אנטומים ובדיקת כשרות החלב.

הבדיקות האמורות, נעשו בשיתוף פעולה עם הספארי - המרכז הזואולוגי ברמת גן - תל אביב.
במחקר הנוכחי פרופ' עמר בחן לראשונה את האופציה המעשית של עיבוד עור ג'ירפה והתאמתו לכתיבת ספרי תורה, מזוזות ותפילין.

במהלך המחקר נקבע על ידי החוקרים תקדים: לראשונה בהיסטוריה, ככל הידוע, עובד עור של ג'ירפה לצורך כתיבת סת"ם, ועליו נכתבה מזוזה כשרה בדיו רגיל ובדיו פחמתי שהופק מעשן, כפי שהיה מקובל בעבר הרחוק.

את הדגימות לקחו החוקרים מעור שנפשט מג'ירף זכר בוגר שמת ממחלה בספארי. הסתבר שעור הג'ירפה הוא עבה במיוחד, והחוקרים בצעו עיבוד של העור ל'גוויל'. המחקר כלל סקירה
של מקורות הלכתיים, היסטוריים ובנוסף מימצאים ארכיאולוגיים.

פרופ' עמר גם גייס את הרב משה צארום לביצוע תהליך העיבוד המעשי של הגוויל, שכן מדובר בצעד מורכב וממושך ביותר.

חשיבותו של המחקר היא, לטעמם של החוקרים, בתיעוד שיטת עיבוד מסורתית שהייתה רווחת בימי קדם במזרח התיכון, ובימינו היא עדיין רווחת בקרב מקצת מיהודי תימן.

מעבר לחשיבות התיעוד ושימור מסורת מלאכה עתיקה זו, הרי שדגימות העור המעובד יוכלו לשמש כמודל לימוד והשוואה למימצאי עור עתיקים, שנמצאו במהלך השנים בחפירות ארכיאולוגיות בישראל.




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. כתבה נפלאה על אנשים נהדרים כנסו  

    חבר אני לכל

;