י' אייר התשפ"ד
18.05.2024

אובמה לא אוייב שלנו

"צריך לצאת מהבועה ולשנות תפישות ותובנות פוליטיות ומדיניות, ולחשוב באמת מה טוב ומה כדאי לכלל ישראל" • צוריאל קריספל סבור

אובמה בכותל. משמאל: הרב שמואל רבינוביץ
אובמה בכותל. משמאל: הרב שמואל רבינוביץ


בימים טרופים אלו ובצוק העיתים ורוח הסער המרחפת מעל איזורנו בפרט ועל העולם כולו בכלל, כאשר ההתפתחויות המדיניות התזזיות מדירות שינה מעיני רבים, מנהיגים כאזרחים תמימים, הייתי רוצה להציג פן שונה, ואולי אף תפישה שתקומם נגדי לא מעט מהקוראים הנאורים.

אך בכל זאת אכתוב את מה שעל ליבי בבחינת ה'איפכא מסתברא' ויהיו דברי אלה בבחינת "מים קרים על נפש עייפה", ואולי יהיה בהם כדי לפתוח דיון נוקב על עצם קיומנו, אם חפצי חיים אנחנו. ואין בדברי, חלילה, להתריס או לזרות מלח על פצעי הימין.

נכון, אובמה אינו מיישר קו עם מנהיגי הימין בישראל, אך מכאן ועד להפוך אותו לאוייב ישראל, דומני שתהיה זו טעות היסטורית שלא תיסלח לנו. לא בטוח שהמשך הישיבה בשטחים ובבנייתם תביא ישועה לעם היושב בציון, ולא זו הייתה דעתם של מרבית גדולי ישראל, לאורך השנים. נהפוך הוא, ידועה דעתם הנחרצת של מרן הגרא"מ ש"ך וייבדלו לחיים הגר"ע יוסף שליט"א האדמו"ר מבעלז שליט"א ועוד רבים.

נכון, קרה משהו מאז פורסמו דעותיהם של מצוקי ארץ, אך בכל זאת גם קרה משהו בשנה האחרונה בפוליטיקה הבינלאומית והאזורית, ועושה רושם שהגלגל מסתובב לו וישנם אנשים הנמצאים רחוק מעין הסערה והבועה המזרח תיכונית, הרואים באור אחר את האפשרויות לפתרון הסכסוך המקומי.
ותתפלאו, הם חושבים שההפך מהדעה הרווחת בקרב הגוש הימני- מרכז אצלנו, הוא הנכון, וכי טובת מדינת ישראל היא להתנתק מהשטחים ולהעניק לעם הפלשתיני מדינה משלו, ולאפשר לו להתנהל כפי רצונו ללא הפטרונות הישראלית, ללא ההשפלות היומיומיות במחסומים, לפתח תעשיה ומסחר כמו כל עם אחר נורמטיבי ונורמאלי.

אכן, ישנן לא מעט סוגיות בטחוניות שדורשות חשיבה ומענה, וכמדומה שניתן לפותרן באמצעים כאלו ואחרים, ולהסיר את חששם של כל היושבים בציון ובצדק, מפני פיגועים והתקפות טרור חדשים לבקרים על בתי היהודים השלווים, אך שלווה רוצים גם הפלשתינים, ותפישת עולמו של הממשל החדש היא שברגע שזו תושג עבור הפלשתינים - יוסר האיום האזורי מעל ישראל על-ידי המדינות המוסלמיות והערביות הסובבות אותה.

הייתי רוצה להאמין בכך, ואני לא מאמין שאכן הדבר קל כל-כך להשגה, אך על כל פנים כך חושב אובמה והממשל החדש. אפשר לא להסכים איתו, אך להפוך אותו לאוייבנו זה ממש לא רצוי. כי נא לא לשכוח: הדוד סאם, הוא בעל המאה, ותמורת המאה הזו הוא רוצה וזו גם זכותו להשמיע דעה ברורה שאינה מתפשרת, גם אם היא לא נוחה לנו. מאידך, אפשר לומר לאמריקה הגדולה לא מדובשך ולא מעוקצך, ולנסות להסתדר לבד. אולי לפזול לגוש הקומניסיטי לשעבר, להכניס את רוסיה של פוטין למשחק, משחק מסוכן ואף אכזרי, שכלל וכלל לא מחייב שניתן ליישמו, אך כל עוד לא עשינו זאת ולא החלטנו לשנות כיוון - אובאמה מראה לנו כיוון אחר.

עם ישראל עומד בפני אחת ההכרעות הקשות ביותר בשישים שנות קיומה של המדינה. אפשר להסתחרר משיכרון כוח ולומר לא לאמריקנים, ובמקרה הטוב לסבול מבידוד בינלאומי ולהפוך לצפון קוריאה, ובמקרה הרע נראה כאן כוחות נאט"ו וכוחות או"ם שיעשו בארצנו כבשלהם, ואז נקבל מדינה חלשה ומצומקת, בהתאם לחלוקת האו"ם, או לחילופין להיות היוזמים ולהוביל מהלך מתוחכם ולומר כן באופן כללי וגורף, תוך כדי שיפור מקצים של התכנית האמריקנית, בנקודות הרגישות והקווים האדומים ה"אמיתיים", כאשר על פניו הפלשתינים כמנהגם הנלוז במירוץ השנים האחרונות יידחו את ההצעות על הסף בדקה התשעים ובשעת המבחן האמיתי. כך נוכל אולי לקנות את עולמנו, באופן שלא יוכלו לטעון כנגדנו, שאיננו חפצי שלום.

ואם יקרה בכל זאת שהפלשתינים יתעלו מעל עצמם וייתנו את הסכמתם לתהליך - מה שלא נראה כרגע - עדיין נוכל לשמור על האינטרסים הביטחוניים האמיתיים וניווכח שהשד אינו נורא כל-כך.

יש לנו ממי ללמוד, כמאמר הכתוב "צאי לך בעקבי הצאן" ולאמץ את שיטתו האסטרטגית של רבי יוחנן בן זכאי, שפרש מהקנאים בירושלים וסיכן את עצמו בבואו לפני אספסיאנוס קיסר וביקש ממנו: "תן לי יבנה וחכמיה".

ומאידך, מדינה פלשתינית קיימת דה פקטו. זו הרי עובדה מוגמרת. השאלה היא האם אנחנו במשחק, מכירים בעובדה הזו, ומקבלים תמיכה וגיבוי מהעולם כולו בכלל, ומהמדינות הערביות המתונות בפרט, או שאנחנו מתעקשים ועומדים על עומדנו, ואז חמאס לוקח גם את הגדה, אנחנו מקבלים נידוי ממרבית מדינות העולם, חיילינו ואזרחינו ייחטפו בכל מקום, צעדינו יוצרו ויוגבלו בתוך רחובות הערים, קאסמים וגראדים יהיו עניין שבשיגרה, ועוד נבואות שחורות שתגשמנה את הגרועה באפוקליפסות.

מנגד, מדינה פלשתינית ריבונית, שתאפשר יציאת טרוריסטים מתוכה לא תוכל להמלט מעונש, ומגינוי בינלאומי. שום מדינה או 'או"ם שמום' לא יוכלו לגנות אותנו אם נגיב - ונגיב בחוזקה.

אי אפשר לדכא עם בכח הזרוע עם הכמהה לחופש וחדור מוטיבציה ואידיאלים, מילים הנראות רחוקות כרחוק מזרח מהעם היושב בשיינקין, גם אם לנו זה לא נראה או לא רצוי מבחינתנו, העובדות יטפחו על פנינו מול המציאות המפוכחת.

כולנו רוצים את ארץ ישראל השלמה מים סוף ועד הפרת והחידקל, אך ככל הנראה עדיין לא הגיעה השעה, וכל החלומות הללו והדמיונות על שליטה ישראלית על הגדה מתנפצים לנו מול העיניים שעה אחר שעה, ליבי עם מתיישבי יש"ע ואני אוהב אותם בכל ליבי, אך כמדומני שטחו עיננו מראות את המציאות העכשווית, אין לנו שליטה שם ולצערי גם לא תהיה כזו בטווח הנראה לעין, נקודה.

המציאות המדינית הבינלאומית שונה מבעבר, ומה לעשות - עדיין איננו מנהלים את העולם, למרות שחלקנו עדיין שבויים בקיסמו של חלום עוועים זה.

אף אחד לא מאמין בשלום אמת עם הפלשתינים ואיננו חיים בסקנדינביה, וכבר נאמר על ישמעאל "ועל חרבך תחיה" ו"הלכה עשו שונא ליעקב", עדיין ישנם אינטרסים כאלו ואחרים שיש ביכולתם להרדים מרצון ומאונס נסיונות טבעיים אלו של עשו וישמעל, ראה מצרים וירדן, שאינם שונים במאומה מעצם טבעם ושנאתם לישראל, ולכן עושה רושם שלא נוכל להתחמק מלתת להם עצמאות.

לתת, אך לתחום את הצרכים הביטחוניים שלנו בצורה כזו שההסכמים הבינלאומיים יהיו כאלו, שבמידה ותהיינה הפרות בהסכם זה, נוכל להגיב על כל הפרה בתג מחיר שלא יישכח על ידי אוייבנו.

אין ספק שההסכם זה בתחילה יופר פעם אחר פעם, מתוך רצון לבחון את חוסננו ואת רצינות כוונותינו. אך תגובה קשה וכואבת תבהיר להם את חוסר הכדאיות שבכך.

אפשר להפוך את זה איך שרוצים, אך המציאות לא תשתנה ואין ביכולתנו להשמיד 2 מיליון פלשתינים.כך שלא ניתן להכניס את השד הפלשתיני לבקבוק ולומר שלום עלייך נפשי. ולכן, זו דעתי: צריך לצאת מהבועה ולשנות תפישות ותובנות פוליטיות ומדיניות, ולחשוב באמת מה טוב ומה כדאי לכלל ישראל.
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 22 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד