הדור השלישי: הממשיך של הגר"א לווין
הרב בנימין לווין הוכתר לשמש כרב בית הכנסת 'המחתרות' בירושלים, בו שימש הצדיק רבי אריה לווין • ראיון
- שלמה גרינברג, בחדרי חרדים
- י' ניסן התשע"ד
צילומסך יוטיוב
ביום ט' ניסן, 45 שנים לפטירת הצדיק רבי אריה לוין זצ"ל רב האסירים, הוכתר
נכדו, הרב בנימין (בנג'י) לוין כרב בית הכנסת אחדות ישראל על שם עולי הגרדום, בירושלים שבו כיהן גם הגר"א לווין.
בבית כנסת זה כיהנו רבים מקרב שושלת לוין לדורותיה. רבי אריה לוין היה רב בית הכנסת, בנו שיבלחט"א הרב שמחה שלמה לוין, המשיך אחריו וכעת הגיעה העת לדור השלישי.
טקס ההכתרה של הנכד, הרב בנימין לווין, כרב בית הכנסת, התקיים במעמד הרב הראשי לישראל הגאון רבי דוד לאו. הנעים בשירה, הזמר אהרן רזאל.
המינוי הגיע בהתאם לבקשת בנו של הרב אריה, הרב שמחה שלמה לוין, ששימש בשנים האחרונות כרב בית הכנסת, וחפץ כי הכתר יועבר לאחיינו הרב בנג'י לוין, בנו של הרב חיים יעקב לווין זצ"ל ששימש כרבה של פרדס חנה.
הרב לוין הוא ממקימי ומנהלי תנועת 'גשר' להידברות בין דתיים לחילוניים, ודמותו האצילית של סבו, מלווה אותו בכל רגע בחייו. הוא גם עורך סיורים לקבוצות אודות דמותו הפלאית של סבו רבי אריה זצ"ל. במסגרת הרצאותיו, הליכותיו ומפעליו, הוא מבקש לחקות את דמותו של הסבא ולהנציח את זכרו בהמחשת משנתו ומוסר חייו של זקנו הדגול.
בית הכנסת 'אחדות ישראל ע"ש עולי הגרדום', הינו בית כנסת יחיד בליבה של ירושלים וממוקם בסמוך למרכז כלל. עד היום עוד אפשר לראות בבית הכנסת את עמוד התפילה של רבי אריה, עליו חרוט שמו. בימים נוראים שימש הצדיק רבי אריה כ'בעל תוקע' בבית הכנסת. מידי שבת, היה הרב גם עומד על בימת בית הכנסת, דורש בענייני דיומא ומטיף לאהבת ישראל.זוכר את סבא
בשיחה ל'בחדרי חרדים' לרגל ההכתרה, מספר הרב לווין על זקנו רבי אריה, אותו הוא זוכר כאשר היה ילד קטן, עת הגיע לראשונה מערש הולדתו ארה"ב, לארץ ישראל, כדי לבקר את הסבא.
"היה זה כאשר באתי לבקר פעם ראשונה בארץ, בחודש אב, והגעתי למעונו של הסבא בשכונת נחלאות. שני אחיי כבר למדו כאן בארץ, ואנכי הייתי בשנת בר המצווה. כאשר אך דרכתי על מפתנו, ואחיי הציגוני בפני הסבא, קרא לעברם הסבא בהתרגשות: 'הזה אחיכם הקטון אשר אמרתם'?
הסבא החל לומר בקול רם בשם ומלכות, כשנימה של שמחה מהולה ברגש נשמעת בו: 'ברוך אתה ה'..שהחיינו...והגיענו לזמן הזה'.
רבי אריה למד עם נכדו בחברותא באותה עת, החכים אותו בדרכיו ונטלו עמו לכל ביקוריו. כך למשל כאשר צעד עמו ברחוב בשבת, ולתוגתם הבחינו ברכבים שועטים ומחללים את קדושת השבת. היה רבי אריה סנגורן של ישראל, מתבטא תדיר: "כל כך הרבה פיקוח נפש"...
הרב לווין אינו יכול שלא לזקוף את הצלחתו לזכות הסבא, שאת מכתביו הרבים לנכדו חביבו זה היה חותם במילים 'אלוקים יחנך בני'. 'ברור לי, כי זהו המגדלור לחיי', אמר הרב לווין בהתרגשות באוזני הנוכחים הרבים שגדשו את בית הכנסת.
"דודי רבי שלמה שמחה, כבר איננו בקו הבריאות, והוא ביקש מהמתפללים ובעיקר מאיתן ויטלזון בנו של הגבאי האחרון של בית הכנסת , ר' יוסף ויטלזון ז"ל שיאשר את המינוי. הכל הסכימו כמובן בחפץ לב".
"למעשה," אומר הרב לווין, "כבר מזה כמה שנים שכל שאלה ונושא הנוגעים לבית הכנסת, המתפללים נוהגים להפנות אלי. כך שאך טבעי זה היה, שהם רצו שאכהן פה כרב. אבל בטרם הבעתי הסכמתי, פניתי לאלמנה הגב' ויטלזון וביקשתי את רשותה. רק לאחר שהסכימה, הודעתי לאנשי בית הכנסת, כי אני מוכן לקחת על עצמי את המינוי".
הרב לווין, מספר, כי את הצעד הזה נקט, בהתאם למורשתו של אביו: "לפני שהגענו לגור בארץ, אבא היה גר בניו ג'רסי. כאשר פנו אליו יום אחד וביקשו למנותו כרב בית הכנסת בשכונתנו, אבא הודיע כי ייתן תשובתו לאחר כמה ימים. הוא סר לבית אלמנת הרב הקודם ושאל את רשותה. רק לאחר שהסכימה, נתן גם אבא את הסכמתו. ומהיכן אני יודע את הסיפור? כי אבא נהג ללכת תמיד לבקר את האלמנה לאחר פטירת בעלה. אני נהגתי להתלוות אליו לפעמים. פעם, כשאבא יצא מהחדר לדקות ספורות, ניצלה האלמנה את הרגע ושחה לי את רום מעלת אבי ז"ל שנועץ בה בטרם התמנה לרב... מאבי ראיתי וכן עשיתי גם בנוגע למינוי הנוכחי".
וכיצד הינו מרגיש כיום לאחר ההכתרה? "אני בהחלט מתרגש", הוא אומר, "זו סגירת מעגל עבורי. אני זוכר היטב כיצד הייתי מתלווה בעודי ילד קטן אל הסבא בדרכו לבית הכנסת, ואף ישבתי לידו. כעת ניתנה לי ההזדמנות להמשיך את המורשת. העובדה כי ההכתרה בוצעה ביום האזכרה של הסבא מעצימה כמובן את ההתרגשות.
"זהו כבוד גדול בשבילי לשבת על מקומו של הסבא. אני מקווה ומנסה להמשיך בדרכיו. אני תפילה כי הקב"ה ישמור עלי. אומרים שכשעולים לגדולה , יש לזה מחיר... אני מקווה שלא להתגאות בתפקידי החדש ולהישאר יהודי פשוט..."
"למעשה, כבר שנים שאני מגיע לשם באמצע השבוע. ברי למתפללים, כי לא אוכל להגיע בפועל מרחק הליכה שכזה בכל שבוע. עם זאת, אני מאמין שבכל שבת מיוחדת, או כאשר יתקיימו כנסים ואירועים מיוחדים אשתתף ואטול חלק כמתחייב מהתפקיד".
נכדו, הרב בנימין (בנג'י) לוין כרב בית הכנסת אחדות ישראל על שם עולי הגרדום, בירושלים שבו כיהן גם הגר"א לווין.
בבית כנסת זה כיהנו רבים מקרב שושלת לוין לדורותיה. רבי אריה לוין היה רב בית הכנסת, בנו שיבלחט"א הרב שמחה שלמה לוין, המשיך אחריו וכעת הגיעה העת לדור השלישי.
טקס ההכתרה של הנכד, הרב בנימין לווין, כרב בית הכנסת, התקיים במעמד הרב הראשי לישראל הגאון רבי דוד לאו. הנעים בשירה, הזמר אהרן רזאל.
המינוי הגיע בהתאם לבקשת בנו של הרב אריה, הרב שמחה שלמה לוין, ששימש בשנים האחרונות כרב בית הכנסת, וחפץ כי הכתר יועבר לאחיינו הרב בנג'י לוין, בנו של הרב חיים יעקב לווין זצ"ל ששימש כרבה של פרדס חנה.
הרב לוין הוא ממקימי ומנהלי תנועת 'גשר' להידברות בין דתיים לחילוניים, ודמותו האצילית של סבו, מלווה אותו בכל רגע בחייו. הוא גם עורך סיורים לקבוצות אודות דמותו הפלאית של סבו רבי אריה זצ"ל. במסגרת הרצאותיו, הליכותיו ומפעליו, הוא מבקש לחקות את דמותו של הסבא ולהנציח את זכרו בהמחשת משנתו ומוסר חייו של זקנו הדגול.
בית הכנסת 'אחדות ישראל ע"ש עולי הגרדום', הינו בית כנסת יחיד בליבה של ירושלים וממוקם בסמוך למרכז כלל. עד היום עוד אפשר לראות בבית הכנסת את עמוד התפילה של רבי אריה, עליו חרוט שמו. בימים נוראים שימש הצדיק רבי אריה כ'בעל תוקע' בבית הכנסת. מידי שבת, היה הרב גם עומד על בימת בית הכנסת, דורש בענייני דיומא ומטיף לאהבת ישראל.זוכר את סבא
בשיחה ל'בחדרי חרדים' לרגל ההכתרה, מספר הרב לווין על זקנו רבי אריה, אותו הוא זוכר כאשר היה ילד קטן, עת הגיע לראשונה מערש הולדתו ארה"ב, לארץ ישראל, כדי לבקר את הסבא.
"היה זה כאשר באתי לבקר פעם ראשונה בארץ, בחודש אב, והגעתי למעונו של הסבא בשכונת נחלאות. שני אחיי כבר למדו כאן בארץ, ואנכי הייתי בשנת בר המצווה. כאשר אך דרכתי על מפתנו, ואחיי הציגוני בפני הסבא, קרא לעברם הסבא בהתרגשות: 'הזה אחיכם הקטון אשר אמרתם'?
הסבא החל לומר בקול רם בשם ומלכות, כשנימה של שמחה מהולה ברגש נשמעת בו: 'ברוך אתה ה'..שהחיינו...והגיענו לזמן הזה'.
רבי אריה למד עם נכדו בחברותא באותה עת, החכים אותו בדרכיו ונטלו עמו לכל ביקוריו. כך למשל כאשר צעד עמו ברחוב בשבת, ולתוגתם הבחינו ברכבים שועטים ומחללים את קדושת השבת. היה רבי אריה סנגורן של ישראל, מתבטא תדיר: "כל כך הרבה פיקוח נפש"...
הרב לווין אינו יכול שלא לזקוף את הצלחתו לזכות הסבא, שאת מכתביו הרבים לנכדו חביבו זה היה חותם במילים 'אלוקים יחנך בני'. 'ברור לי, כי זהו המגדלור לחיי', אמר הרב לווין בהתרגשות באוזני הנוכחים הרבים שגדשו את בית הכנסת.
"דודי רבי שלמה שמחה, כבר איננו בקו הבריאות, והוא ביקש מהמתפללים ובעיקר מאיתן ויטלזון בנו של הגבאי האחרון של בית הכנסת , ר' יוסף ויטלזון ז"ל שיאשר את המינוי. הכל הסכימו כמובן בחפץ לב".
"למעשה," אומר הרב לווין, "כבר מזה כמה שנים שכל שאלה ונושא הנוגעים לבית הכנסת, המתפללים נוהגים להפנות אלי. כך שאך טבעי זה היה, שהם רצו שאכהן פה כרב. אבל בטרם הבעתי הסכמתי, פניתי לאלמנה הגב' ויטלזון וביקשתי את רשותה. רק לאחר שהסכימה, הודעתי לאנשי בית הכנסת, כי אני מוכן לקחת על עצמי את המינוי".
הרב לווין, מספר, כי את הצעד הזה נקט, בהתאם למורשתו של אביו: "לפני שהגענו לגור בארץ, אבא היה גר בניו ג'רסי. כאשר פנו אליו יום אחד וביקשו למנותו כרב בית הכנסת בשכונתנו, אבא הודיע כי ייתן תשובתו לאחר כמה ימים. הוא סר לבית אלמנת הרב הקודם ושאל את רשותה. רק לאחר שהסכימה, נתן גם אבא את הסכמתו. ומהיכן אני יודע את הסיפור? כי אבא נהג ללכת תמיד לבקר את האלמנה לאחר פטירת בעלה. אני נהגתי להתלוות אליו לפעמים. פעם, כשאבא יצא מהחדר לדקות ספורות, ניצלה האלמנה את הרגע ושחה לי את רום מעלת אבי ז"ל שנועץ בה בטרם התמנה לרב... מאבי ראיתי וכן עשיתי גם בנוגע למינוי הנוכחי".
וכיצד הינו מרגיש כיום לאחר ההכתרה? "אני בהחלט מתרגש", הוא אומר, "זו סגירת מעגל עבורי. אני זוכר היטב כיצד הייתי מתלווה בעודי ילד קטן אל הסבא בדרכו לבית הכנסת, ואף ישבתי לידו. כעת ניתנה לי ההזדמנות להמשיך את המורשת. העובדה כי ההכתרה בוצעה ביום האזכרה של הסבא מעצימה כמובן את ההתרגשות.
"זהו כבוד גדול בשבילי לשבת על מקומו של הסבא. אני מקווה ומנסה להמשיך בדרכיו. אני תפילה כי הקב"ה ישמור עלי. אומרים שכשעולים לגדולה , יש לזה מחיר... אני מקווה שלא להתגאות בתפקידי החדש ולהישאר יהודי פשוט..."
"למעשה, כבר שנים שאני מגיע לשם באמצע השבוע. ברי למתפללים, כי לא אוכל להגיע בפועל מרחק הליכה שכזה בכל שבוע. עם זאת, אני מאמין שבכל שבת מיוחדת, או כאשר יתקיימו כנסים ואירועים מיוחדים אשתתף ואטול חלק כמתחייב מהתפקיד".
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות