אמסטרדם תפצה יהודים על מס מתקופת השואה
המכון ללימודי מלחמה ושואה בהולנד המליץ על תשלום פיצוי בסך 6.7 מיליון דולר, והשבת המיסים שנלקחו מיהודי העיר
- יואל ביטלמן, בחדרי חרדים
- כ"ב ניסן התשע"ד
אמסטרדם. צילום: פלאש 90
דו"ח שהנפיק לאחרונה המכון ללימודי מלחמה ושואה באמסטרדם, מעורר עניין רב בקרב יהודים הולנדיים שהתגוררו בתקופת השואה בעיר ונאלצו לשלם שכר דירה ומיסי עיריה למרות שדירותיהם הופקעו מידיהם.
הדו"ח קובע כי עיריית אמסטרדם גבתה מיהודים תושבי העיר מיסים עירוניים ומיסים שונים הקשורים לעיריה - למרות שדירותיהם הופקעו והם כלל לא התגוררו בהן.
הכל החל לפני שלוש שנים, כשסטודנטית צעירה בשם שרלוט ואן דר ברג החלה לעבוד בארכיון של העיר אמסטרדם. חודשים ספורים לאחר שהחלה לעבוד במקום, גילתה מכתבים ששיגרו ניצולי שואה במרוצת השנים, מהם עולה תהיה על מחלקת הגבייה של אמסטרדם שאינה בושה לגבות מהם מס וקנסות איחור על דירות שהופקעו מהם במהלך השואה.
תשובת העירייה הדהימה אותה עוד יותר: "מיסי הבסיס וקנסות האיחור חייבים להיות מוסדרים, ללא קשר לפעולות צד שלישי, וגם אם זה החזיק בפועל בנכס לתקופה מסוימת", השיבו בעיריה בהתבסס על החלטה שהתקבלה בספטמבר 1947, לפיה "זכות הגבייה קיימת ורוב התירוצים - לרבות של תושבי נכסים שנתפסו על ידי הנאצים - אינם תקפים".
במשך שנים שמרה ואן דר ברג את המסמכים, ובסופו של יום העבירה אותם לבדיקת מכון המחקר ההולנדי NIOD - המכון ללימודי מלחמה ושואה. במחקר התברר כי מדובר במאות מקרים, וכי למרות שהיועץ המשפטי של עיריית אמסטרדם הורה בעבר שלא לגבות את המיסים האמורים – הוראתו נדחתה בשל החשש מפני תביעות עתידיות. בתום הבדיקה המליץ המכון על פיצוי בסכום של 6.7 מיליון דולר לצד החזרת הכספים לאלו שכבר שילמו.
הדו"ח קובע כי עיריית אמסטרדם גבתה מיהודים תושבי העיר מיסים עירוניים ומיסים שונים הקשורים לעיריה - למרות שדירותיהם הופקעו והם כלל לא התגוררו בהן.
הכל החל לפני שלוש שנים, כשסטודנטית צעירה בשם שרלוט ואן דר ברג החלה לעבוד בארכיון של העיר אמסטרדם. חודשים ספורים לאחר שהחלה לעבוד במקום, גילתה מכתבים ששיגרו ניצולי שואה במרוצת השנים, מהם עולה תהיה על מחלקת הגבייה של אמסטרדם שאינה בושה לגבות מהם מס וקנסות איחור על דירות שהופקעו מהם במהלך השואה.
תשובת העירייה הדהימה אותה עוד יותר: "מיסי הבסיס וקנסות האיחור חייבים להיות מוסדרים, ללא קשר לפעולות צד שלישי, וגם אם זה החזיק בפועל בנכס לתקופה מסוימת", השיבו בעיריה בהתבסס על החלטה שהתקבלה בספטמבר 1947, לפיה "זכות הגבייה קיימת ורוב התירוצים - לרבות של תושבי נכסים שנתפסו על ידי הנאצים - אינם תקפים".
במשך שנים שמרה ואן דר ברג את המסמכים, ובסופו של יום העבירה אותם לבדיקת מכון המחקר ההולנדי NIOD - המכון ללימודי מלחמה ושואה. במחקר התברר כי מדובר במאות מקרים, וכי למרות שהיועץ המשפטי של עיריית אמסטרדם הורה בעבר שלא לגבות את המיסים האמורים – הוראתו נדחתה בשל החשש מפני תביעות עתידיות. בתום הבדיקה המליץ המכון על פיצוי בסכום של 6.7 מיליון דולר לצד החזרת הכספים לאלו שכבר שילמו.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות