יום השואה ה'תשעד: דו"ח על מצב האנטישמיות בעולם

בערב פסח פרסם העיתון האוקראיני "אוונינג סיטי," מאמר אנטישמי המזהיר מטקס חג הפסח היהודי של "הריגת ילדים בשביל הדם שלהם כדי לאפות מצות". בהמשך בוחן המאמר, שהועלה גם לאתר העיתון אך הוסר לאחר מכן, את ההיסטוריה של רצח ילדים על ידי היהודים באוקראינה, כשהוא מתחיל עם אחת מעלילות הדם המפורסמות, 'עלילת בייליס', שהתרחשה בשנת 1913.

במסגרת העלילה, טענו אצילים ברוסיה, כי היהודים משתמשים בדם נוצרים לקיום מצוותיהם ואף יצאו בקריאה "לטהר את רוסיה מן היהודים". המאמר ממשיך ברצח שתי בנות בסבסטופול בשנת 2011, שלטענת מספר אמצעי תקשורת אוקראינים ורוסים "היהודים צמאי הדם" הם האשמים במעשה. המאמר מסתיים בתיאור מקרי אלימות נוספים שאירעו לאחרונה ברוסיה ב'אשמת היהודים'.

בני ברית קנדה: המצב "מדאיג"
ארגון "בני ברית קנדה" פרסם ערב פסח (11 באפריל) את הדוח השנתי על מצב האנטישמיות בקנדה, על פי נתוני הארגון, מספר אירועי הוונדליזם גדל ב-21.6 אחוזים ומעשי האלימות ב-7.7 אחוזים בהשוואה לנתוני השנה שעברה. באירועים הנכללים בקטגוריה של הטרדה נרשמה ירידה של 13.9 אחוזים. המספר הכולל של אירועי שנאה נגד יהודים עמד על 1,274, נתון המשקף ירידה של 5.3 אחוזים לעומת אשתקד.

הרמה הנוכחית של אנטישמיות בקנדה בהשוואה לנתונים לפני עשור מראה על זינוק של 49 אחוזים, ונתון זה צריך להדאיג את הציבור הקנדי בכללותו", אמר פרנק דיאמנט, מנכ"ל ארגון בני ברית. "יהודים בני כל הגילאים נתונים למעשי שנאה בבית, בעבודה, בבית הספר ואפילו במגרשי המשחקים. למרות המאמצים של קנדה מבית ובזירה הבינלאומית להתמודד עם האנטישמיות הדיעות הקדומות עדיין קיימות במדינה".

דיאמנט הוסיף, כי הנתונים הסטטיסטיים הינם רק חלק מהסיפור, שכן בדיווחים שמתקבלים במוקד של הארגון ניכרת החרדה אצל הפונים. "למרות שמספר האירועים הכולל ירד בשיעור קטן בשנה שעברה שנאת היהודים הפכה להיות שיח נורמטיבי ואינה נתפסת עוד כעניין שלילי".

"האנטישמיות נתפסת ע"י רבים בקהילה היהודית כדבר השייך לעבר. ואולם, השימוש במילה ישראל במקום היהודים, בשילוב של הצפה של תמונות מהשואה בקשר למדינה היהודית ולתומכיה, יוצרת תחושה של פחד", אמר דיאמנט."בקמפוסים הבעיה הוחמרה בגין סדרת החלטות שהתקבלו ע"י ארגוני סטודנטים, ואשר יצרו מצב בו שבוע האפרטהייד הישראלי נמשך למעשה לאורך כל השנה. בה בעת, סטודנטים יהודים ותומכי ישראל מכונים גזענים, נאצים ורוצחי תינוקות. הטרדות מסוג זה דחקו לשוליים והשתיקו את קולם".

דיאמנט טען, כי בניגוד לקו התקיף של הממשלה המשטרה והתובעים הכללים הפגינו חוסר רצון לטפל בתלונות, וזו אחת הסיבות שיהודים בקנדה מעדיפים שלא לדווח כלל על אירועים אנטישמיים.

ומה קורה בלונדון?
לפני חדש התפרסמה ידיעה בכלי התקשורת בלונדון על מקרה שאירע בבית הספר היוקרתי קולגייט שבצפון לונדון, כשאחת מתלמידות בית הספר נדחפה בתור לארוחת הצהריים.

על פי עדות התלמידה, ניגשה אליה אחת המורות בזעם ונזפה בה, לא מבלי ששיגרה לעברה הערה אומללה: "חזרי לסוף התור או שאדאג לשלוח אותך לאחד מתאי הגזים שלכם".

מאוחר יותר התנצלה המורה בפני התלמידה. עם זאת, בית הספר סירב לפרט באשר לצעדים המשמעתיים שננקטו מול המורה, אם בכלל. כמו כן נמתחה ביקורת רבה על חוסר השקיפות שנקט המוסד החינוכי המכובד בטיפולו בפרשה.

דו"ח האנטישמיות השנתי שהציג היום מרכז קנטור באוניברסיטת תל אביב, מלמד כי למרות שבשנה החולפת חלה ירידה במקרי האנטישמיות הרי שהאווירה האנטי-יהודית החמירה בשנת 2013, "משום שהאנטישמיות חודרת ביותר ארצות מן השוליים הקיצוניים מימין ומשמאל אל מרכז החברה, וביטוייה הפכו למעשה לתופעה יום-יומית".

במסיבת העיתונאים באוניברסיטת תל אביב התייחסה לממצאים פרופ' דינה פורת, ראש מרכז קנטור: "שנת 2013 הייתה שנה קשה לא מפני שעלו האירועים האלימים. האירועים היו בירידה בהשוואה ל-2012, שבה אירע הרצח בטולוז.

הנתונים השנה הם ממוצעים לעשור האחרון, אך חלה החמרה בהתגברות עלבונות, הצקות, היטפלויות והתנכלויות באירופה ובמערבה. ההטרדות הפכו לתופעה כמעט יום-יומית, עד שלא ניתן לספור את כולן כ-77% מהיהודים המותקפים לא מדווחים על המקרים כלל, כי הם אינם מאמינים שהמשטרה המקומית תמצא את האחראים לכך. "90% נתקלו באנטישמיות ברשתות החברתיות ובאינטרנט, כשליש שוקלים לעזוב את אירופה. 40% לא יוצאים מהבית עם סממנים יהודיים", הדגישה פרופ' פורת.

היא הוסיפה כי בשנה החולפת לא איתר המרכז סיבה נקודתית להמשך האירועים האנטישמיים או לעלייה בהם. "סיבות כדוגמת מבצע בשטחים או חיקוי של אירוע רצח חמור כמו בטולוז, אנחנו מזהים שמדובר בחזרתה של האנטישמיות הקלאסית", מסבירה פרופ' פורת. "אנו חושבים שהיחס שאנחנו מבקשים ממדינות העולם צריך להיות גם כאן מול פגיעה במסגדים באירועי אלימות על רקע דתי".

ד"ר משה קנטור נשיא הקונגרס היהודי האירופי: "למרות ירידה של 19 אחוז באירועים אנטישמיים החומרה השתנתה. כמעט 50% מהיהודים לא חשים בטוחים לחיות באירופה. יש לנו תופעות חדשות כ'אנטישמיות דמוקרטית', וזה היה גם בתקופה הנאצית. למשל, רק אחרי 10 שנים של תופעת דיודונה והצדעת הקנל החליטה הממשלה בצרפת ללכת לבתי משפט, וראשי צרפת הצליחו לאסור אותה לגמרי. האנטישמיות ב-2013 עוברת פוליטיזציה וזה מסוכן מאוד".

מחברי הדו"ח כתבו כי המסקנה מהמחקר, מדו"חות ומסקרים היא שתחושת הדאגה בקרב יהודים מקורה בעיקר בעלייה בחומרתם ובתכיפותם של הביטויים המילוליים והחזותיים, העלבונות, ההצקות והאיומים, ולאו דווקא במספרי האירועים האלימים.

בדו"ח צוין כי בשנת 2013 נמנו 554 אירועי אנטישמיות אלימים, שבוצעו תוך שימוש בנשק או בלעדיו, הצתה, ונדליזם ואיומים ישירים נגד בני אדם, בתי כנסת, מרכזים קהילתיים, בתי ספר, בתי קברות, אנדרטאות ורכוש פרטי. מספר זה מהווה ירידה של 19% במקרים אלה, אך לפי הדו"ח מספר ההתקפות הישירות על בני אדם כאמור עלה.

חלוקת האירועים האלימים מצביעה על 25 התקפות בנשק, 98 מקרי אלימות ללא נשק, 9 הצתות, 89 מקרים של איומים ישירים ו-333 מקרים של ונדליזם. ההתקפות כוונו כלפי 185 בני אדם, 67 בתי כנסת, 52 מרכזים קהילתיים ובתי ספר, 90 בתי קברות ואתרי זיכרון ו-160 נכסים פרטיים. מספר האירועים הגבוה ביותר מגיע מצרפת - 116 בהשוואה ל-200 ב-2012, וירידה במקרי האלימות נרשמה גם בפולין, באיטליה, אוסטרליה וארצות הברית. לעומת זאת, הייתה עלייה במקרי אלימות בבריטניה, קנדה, גרמניה ואוקראינה. במהלך העשור האחרון (2014-2004) היה מספר האירועים האלימים גבוה פי 3 מאשר בעשור שלפניו.

"סלחנות ישראלית מעודדת אנטישמיות"
"מפלגת החירות" משגשגת באוסטריה, לה פן מובילה את "החזית הלאומית" להצלחה בצרפת ומנהיג "השחר המוזהב" ביוון מכחיש שואה. מפלגות פופוליסטיות ניצלו את המצוקה הכלכלית וההגירה הגואה לחדירה למרכזי הכוח: "רוכבות על הגל הגזעני".

על פי סקר שפורסם בנובמבר על ידי זרוע המחקר של האיחוד האירופי בנושא זכויות אדם, ועניינו תגובותיהם ותחושותיהם של יהודים בשמונה מדינות אירופיות, יש ירידה תלולה בתחושת הביטחון האישי והרווחה הקהילתית, בייחוד בהונגריה, צרפת ובלגיה, ואחריהן בשבדיה, איטליה וגרמניה. בהונגריה סברו 80% שמקור הרעה הוא בימין הקיצוני, ובאיטליה מעל 60% הצביעו דווקא על השמאל ובצרפת האשימו 73% את המוסלמים הרדיקלים.

מחברי הדו"ח ציינו כי המסקנה היא שאנטי-ציונות, הרווחת במערב, אינה מספקת הסבר מלא לעליית האנטישמיות: "גם עליית מפלגות הימין הקיצוני אינה מהווה הסבר, והמשבר הכלכלי החל כבר ב-2008. במהלך 2013 גם לא אירע שוב אירוע מכונן בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני. לפיכך, התופעה האנטישמית היום אינה תלויה באירועים חיצוניים, והיא אנטישמיות לשמה, אנטישמיות קלאסית".

ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה מתריעים חברי פרלמנטים מרחבי אירופה מפני תחייתה של האידיאולוגיה הנאצית ברחבי היבשת ומפני התחזקות האנטישמיות. בכנס שנערך היום (א') עם פתיחת אירועי "מצעד החיים" בהונגריה, הזהירו צירי פרלמנט מיוון, פולין, בלגיה וספרד, כי גל הלאומנות השוטף מדינות רבות באירופה טומן בחובו החייאה של רעיונות נאציים ופשיסטיים. אותם חברי פרלמנט התריעו בעיקר על התחזקות השנאה בפניה המודרניים: הקריאות לחיסול מדינת היהודים, ישראל.

קונסטנטינוס קאראגוניס, חבר הפרלמנט היווני, קרא לעמיתיו ברחבי אירופה לא להתכחש להתחדשות הנאציזם ברחבי אירופה ולהיאבק בתופעה באותה נחישות שהפגינה הממשלה היוונית ביחסה למפלגת "השחר המוזהב" הנאצית, שהוצאה אל מחוץ לחוק וראשיה נשלחו לכלא. "צריך להכניס את הנאצים החדשים לכלא ולזרוק את המפתח לים", הבהיר קאראגוניס.ויויאן טייטלבאום, חברת פרלמנט מבריסל שמשפחת אביה הושמדה באושוויץ, העריכה כי השתוללות האנטישמיות בארצה כיום נובעת מהיעלמות "מטריית המגן של הזיכרון", שהייתה קיימת בעשרות השנים האחרונות. לדבריה, "היום, ההיסטוריה והחוקים אינם מספיקים כדי למנוע את האנטישמיות". היא הוסיפה כי חלק מהאנטישמיות המודרנית הקיימת בארצה קשורה לישראל. "ישראל הפכה ל'יהודי' בקרב מדינות העולם, הכול מותר, האנטישמיות חופשית, ואם אתה מגיב על כך מאשימים אותך בפרנויה", ציינה טייטלבאום.

ראש מכון 'שם עולם' לחקר השואה והאנטישמיות טוען כי ברור שהאנטישמיות היא תופעה הולכת וגוברת ובחלק מהמקרים מדינת ישראל בשתיקתה ובהבלגתה מאפשרת את קיומם של האירועים הללו. "יש אטימות בסיסית במדינאות הישראלית בהבנת היקף האנטישמיות", אומר הרב קריגר המציין כי האירועים אינם מתחילים ומסתיימים בהכרח במתקפות ישירות על יהודים אלא פעמים רבות מתחילים הדברים ב"הכחשה רכה ועדינה של השואה" ואירועים בהם "היהודים הופכים למרמס".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!