המתייפייף והיחף • כך משטה שר הכלכלה בציבור החרדי
הוא מומחה בהעלאת סטטוסים לפייסבוק ובהוזלת דמעות תנין בתקשורת החרדית, אך בקי ורגיל גם במסחר על בשרה של היהדות • את הח"כים החרדים הוא מתקשה לקנות בנזיד עדשים, אבל לא איש כנפתלי בנט יתייאש - תמיד יש מי שירוץ לשווק את רצונו המופלא לסייע לגברים החרדים להשתלב במעגל התעסוקה • ומה עם הנשים החרדיות?
- יהודה הלוי
- כ"ב אייר התשע"ד
- 22 תגובות
בנט עם לפיד. צילום: פלאש90 צילום: פלאש90
אילו הייתה מתקיימת תחרות העלאת סטטוסים איכותיים לפייסבוק, אין ספק כי נפתלי בנט, יהיה בין המגיעים לקו הגמר (יש שיאמרו שהוא אף מתעלה בכך על ה'אח'. יסוד המחלוקת נעוץ אי שם בשורשי הלכות קניית לייקים מסין ומתיאלנד).
גם השבוע, הזדרז בנט להעלות סטטוס נרגש - בו הוא מצהיר ביושר כי על אף שהוא קורא לבעלי עסקים להעסיק חרדים "האמת היא", כותב כבוד השר בהלקאה עצמית ראויה לשבח, "שהסנדלר הולך יחף. אצלנו בבית, בשירות הציבורי, אתה פשוט לא רואה חרדים".
כששר בכיר כמו בנט נתקף בפרץ יושר ומודה בחסרונותיה של המערכת בראשה הוא עומד, קשה שלא להזדהות עמו, הבעיה היא שבעלי זיכרון - גם אם אינו ארוך במיוחד - יודעים שלא רק שהסנדלר ממשיך ללכת יחף, אלא שבמקרה הזה הוא גם מנסה לגנוב מהקליינטים הבאים אליו את הנעליים. או במקרה של בנט - לא רק ששורש הסירחון של האפליה הזועקת לשמים מתחיל בשירות הציבורי, אלא שגם כאשר בנט מעלה את הנושא לסדר היום הוא בעצם ממחזר הצעת חוק ישנה של חברי הכנסת החרדים. שכן החוק המוצע על ידו הובא בכנסת ה-16 על ידי ח"כ מאיר פרוש, לאחר מכן על ידי עמיתו ח"כ משה גפני, ובכנסת הנוכחית שוב על ידי הבעלים המקורי.
מיותר לציין שבזמנו הצעת החוק לא זכתה לעבור אפילו את וועדת השרים לענייני חקיקה, בדיוק זו שמנהלת הקואליציה בה ה'סנדלר' הנוכחי מהווה שותף בכיר. את ההסבר לכך סיפקה שרת המשפטים לבני במליאת הכנסת, כאשר נימקה את אי תמיכת הממשלה בחוק: "זה נובע בין היתר מחוסר הנכונות שלכם להשתלב בשוק העבודה. אני מציעה שהנהגת הציבור החרדי - במקום לבוא בטענות, תפעל להשתלבות בעבודה".
כאמור, כל זאת לא מנע מבנט להצהיר בראש כל חוצות על קידום החוק. וכמאמר הכתוב 'היהפוך סנדלר עורו וסרוג חברבורותיו'. בשל כך, רצוי לבדוק מה גרם לפרץ הנדיבות של כבוד השר, שהחליט לפתע לדאוג לקידום תעסוקת החרדים. על הדרך היה מעניין ללמוד כיצד בדיוק עובדת מערכת חלוקת הקרדיטים וזכויות היוצרים במקרה בו שר בכיר 'גונב' לח"כ מהאופוזיציה הצעת חוק.
ידי חובת לימוד זכות מבית מדרשו של ר' לוי יצחק מברדיטשוב לא נצא, עד שנציין שבנט ככל הנראה אינו מתכוון ממילא לקדם את הצעת החוק המדוברת, ומשכך חלוקת הקרדיטים מיותרת. אבל מה לנו להתעסק בזוטות כמו חלוקת קרדיטים.צרות מבית [יהודי] ומחוץ
כדי לנסות ולהבין את הרצון ליצירת כותרות חיוביות בתקשורת החרדית, צריך לפתוח את העיניים ולראות את התמונה הכללית של מצבה של 'הבית היהודי' ביחס לשותפות הקואליציוניות.
מושב החורף הסוער, על שלל החוקים האנטי חרדיים שעברו בו - הסתיים, וכעת עיניהם של חברי 'יש עתיד' נשואות אל האופק בניסיון למצוא חומר חדש ללבות בו את אש התקשורת. הישועה לא תבוא מהתהליך המדיני, שקבור אי שם בלונדון בפגישות לא רשמיות ומשמימות של זוג שמיצו את יכולת שתיית הקוקטיילים המשותפת. ומשכך, הנושאים היחידים מהם ניתן ליצור ולקצור כותרות - ובקלות, כמו שביש עתיד אוהבים - הם פרובוקציות בנושאי דת ומדינה.
לפיד אינו ממתין לאיש, וכבר בפתיחת המושב מיהר להצהיר על מטרתו לקדם את חוק ברית הזוגיות במושב זה. על ברית הזוגיות הוא הצהיר, על שלל חוקים אחרים הוא נזהר מלהתבטא בפומבי בשלב זה, מכיון שגם הוא מבין שקיים מאזן כוחות שביר בינו לבין הבית היהודי. אך אין ספק שהאווירה בבית המחוקקים במושב הנוכחי תתמקד בעיקר בנושאי דת ומדינה, כשעל המקהלה מנצח יו"ר יש עתיד.
מנגד, בנט עצמו, גם אם לרגע היה חושב שניתן לשחזר את התסריט הסביר שהתרחש במושב החורף, ובו יש עתיד עשתה ככל העולה על רוחה, כינסה מסיבות עיתונאים ושחררה הצהרות על גיוס כל הצעירים החרדים תוך שלושה חודשים, מבין שהפעם זה לא ילך כל כך בקלות. לפיד ינסה למתוח את החבל ככל יכולתו, ומנגד - בתוך הבית היהודי ישנם לא מעט גורמים שגם את מושב החורף צלחו בחירוק שיניים של ממש.
כאן המקום לאזכר לטובה את שר השיכון אורי אריאל, שמלבד מלחמתו העיקשת והפומבית על מתן הטבת 0% מע"מ גם לציבור החרדי, הוא מנהל מלחמה לא פחות עיקשת - שאינה מלווה באייטמים תקשורתיים השכם והערב - על חוק הפונדקאות, אותו מובילה שרת הבריאות גרמן. לא נלאה אתכם בפרטים על המו"מ המתנהל ביניהם בנסיון למצוא נוסחה שתהיה מקובלת על שני הצדדים, אך ככל שהדברים תלויים בשרת הבריאות היא לא תתפשר על קוצו של יו"ד באשר לבעיות ההלכתיות הכרוכות באישור החוק.
אם הטבת המע"מ וחוק הפונדקאות אלו החזיתות המרכזיות במלחמת האחים, הרי שהמצב בחזיתות הקטנות והמוסתרות מעיני הציבור - אינו קל יותר. סעיפים מסעיפים שונים הנוגעים להעברות תקציביות למאחזים מבודדים בקצה גבעה נידחת בשומרון, או תקן כלשהוא למינוי ברבנות, יכולים להוות סיבה נכבדת בפני עצמה לקרב ראוי לשמו. וכל זאת טרם הזכרנו את חוק הגיור המחודש של השר בן דהן, שממתין לתורו כדי לקבל את אישורה של וועדת השרים.
יורק את הדם ששתה בקשית
קיצער, אם מביטים קדימה אל המשך המושב, סביר להניח שהולך להיות פה שמח. לא חסרות סיבות למסיבות, ובנט יודע זאת היטב, ובשל כך הוא ממהר לגבות את עצמו בשותפים הנראים לו טבעיים -החרדים. לכן הוא פוצח במסע יחסי ציבור עצמיים באמצעות מיחזור חומר ישן - שממילא לא יבוא לידי שימוש, רץ לסבב ראיונות בערוצי הרדיו החרדים, בהם הוא קובל על יחסה של התקשורת החרדית לבית היהודי. "אני יורק דם עבור החרדים", אמר בנט בקול חי, ושכח רק לציין כי את דמם של החרדים הוא יורק, אותו דם ששתה בקשית עם 'אחיו' יאיר לפיד במהלך כל הקדנציה הנוכחית. "דם תחת דם", אמר הכתוב, ועל דאטפך - יטופון.
אך מי כמו בנט יודע שלא די בפמפום בכלי התקשורת. לכן, במקביל, הוא דואג לתדלק את הנציגים בכנסת. את העובדה הבסיסית שנציגים כמו גפני ופרוש הספיקו כבר לשכוח בפוליטיקה את מה שהוא טרם למד, הוא לא ממש מבין, ולכן הוא מסתפק בנסיון עלוב ופתטי לזרות חול בעיניהם. בנט יורק דם - והנציגים החרדים רואים חול. לנס כזה לא זכה עם ישראל מאז מלחמת אברהם אבינו והמלכים.
"אם נשים לב לפרטים", אומר גורם בכיר בסיעת יהדות התורה, "גם בהצעת המחליטים אותה הוא הודיע שהוא הולך לקדם - על העדפה מתקנת במשרדי הממשלה, משום מה הוא הכניס רק את הגברים החרדים. היכן הנשים החרדיות, שעל קידומן הם אינם מפסיקים לדבר? זה המשך אחד של ההתאכזרות בסעיף מעונות היום, שגם יגרום לנשים להימנע מלצאת לשוק העבודה. ביד אחת הוא מציג כאילו הוא חפץ בקידום הנשים, וביד השניה הוא פועל בדיוק להיפך. על כגון דא אנחנו אומרים - מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך. אם הוא יוכיח שכוונותיו רציניות ולא יסתפק בדיבורים והבטחות - אנו נברך אותו על כך".
הנעלם הגדול הוא כוונותיו האמיתיות ומטרתו של בנט. אם לח"כים החרדים עוד יש ספק האם להאמין למסכת הנחמדות מבית מדרשו של האח הסרוג - כדאי להם לעלעל בדף הפייסבוק של הח"כית הצעירה ממפלגת העבודה, סתיו שפיר, שהעלתה השבוע שיחה קצרה שקיימה עם ח"כ עדי קול מ'יש עתיד'. השיחה זכתה כבר להכחשות וגירסאות שונות, אך מתמימותה של הח"כית הצעירה ניתן ללמוד אולי על הלך הרוח וסימני המטרה של בנט.
"השבוע השתתפתי", כתבה שפיר, "בפאנל באוניברסיטה העברית על נישואים אזרחיים יחד עם ח"כ עדי קול מיש עתיד. כשאמרתי לה שדווקא המפלגה שלה היא שהצביעה נגד החוק שהגשתי לברית הזוגיות לבני אותו מין, היא הבטיחה שהם עובדים על זה מול הבית היהודי, וחוק ברית הזוגיות של מפלגתה יעבור עד סוף מושב הקיץ. אבל לכל דבר יש מחיר, מסתבר. 'סתיו', ח"כ קול המשיכה, 'את יושבת בוועדת כספים, את רואה כמה כסף אנחנו מעבירים לבית היהודי כדי שיאשרו את הצעות החוק שלנו'. 'רגע', שאלתי, 'אז כמה נצטרך להעביר להתנחלויות בשביל חוק ברית הזוגיות?', 'החלטנו שהחוק יעבור', היא ענתה, 'ונצטרך לשלם את המחיר'.
"יש עתיד והבית היהודי משתמשות בוועדת הכספים כצינור למסחרה פוליטית בכספי המיסים שלנו. חשבתם שחוק ברית הזוגיות תקוע בגלל חילוקי דעות סביב נושאי דת ואמונה? כנראה שלא. זו בסך הכל שאלה של כמה כסף נעביר לשטחים. שלפו את הארנקים".
ובקיצור, זו העסקה החדשה של בנט, ברית הזוגיות תמורת תקציבים להתנחלויות. אדוני השר, זה הסנדלר שהולך יחף - או תושבי ההתנחלויות שזקוקים לנעליים?
גם השבוע, הזדרז בנט להעלות סטטוס נרגש - בו הוא מצהיר ביושר כי על אף שהוא קורא לבעלי עסקים להעסיק חרדים "האמת היא", כותב כבוד השר בהלקאה עצמית ראויה לשבח, "שהסנדלר הולך יחף. אצלנו בבית, בשירות הציבורי, אתה פשוט לא רואה חרדים".
כששר בכיר כמו בנט נתקף בפרץ יושר ומודה בחסרונותיה של המערכת בראשה הוא עומד, קשה שלא להזדהות עמו, הבעיה היא שבעלי זיכרון - גם אם אינו ארוך במיוחד - יודעים שלא רק שהסנדלר ממשיך ללכת יחף, אלא שבמקרה הזה הוא גם מנסה לגנוב מהקליינטים הבאים אליו את הנעליים. או במקרה של בנט - לא רק ששורש הסירחון של האפליה הזועקת לשמים מתחיל בשירות הציבורי, אלא שגם כאשר בנט מעלה את הנושא לסדר היום הוא בעצם ממחזר הצעת חוק ישנה של חברי הכנסת החרדים. שכן החוק המוצע על ידו הובא בכנסת ה-16 על ידי ח"כ מאיר פרוש, לאחר מכן על ידי עמיתו ח"כ משה גפני, ובכנסת הנוכחית שוב על ידי הבעלים המקורי.
מיותר לציין שבזמנו הצעת החוק לא זכתה לעבור אפילו את וועדת השרים לענייני חקיקה, בדיוק זו שמנהלת הקואליציה בה ה'סנדלר' הנוכחי מהווה שותף בכיר. את ההסבר לכך סיפקה שרת המשפטים לבני במליאת הכנסת, כאשר נימקה את אי תמיכת הממשלה בחוק: "זה נובע בין היתר מחוסר הנכונות שלכם להשתלב בשוק העבודה. אני מציעה שהנהגת הציבור החרדי - במקום לבוא בטענות, תפעל להשתלבות בעבודה".
כאמור, כל זאת לא מנע מבנט להצהיר בראש כל חוצות על קידום החוק. וכמאמר הכתוב 'היהפוך סנדלר עורו וסרוג חברבורותיו'. בשל כך, רצוי לבדוק מה גרם לפרץ הנדיבות של כבוד השר, שהחליט לפתע לדאוג לקידום תעסוקת החרדים. על הדרך היה מעניין ללמוד כיצד בדיוק עובדת מערכת חלוקת הקרדיטים וזכויות היוצרים במקרה בו שר בכיר 'גונב' לח"כ מהאופוזיציה הצעת חוק.
ידי חובת לימוד זכות מבית מדרשו של ר' לוי יצחק מברדיטשוב לא נצא, עד שנציין שבנט ככל הנראה אינו מתכוון ממילא לקדם את הצעת החוק המדוברת, ומשכך חלוקת הקרדיטים מיותרת. אבל מה לנו להתעסק בזוטות כמו חלוקת קרדיטים.צרות מבית [יהודי] ומחוץ
כדי לנסות ולהבין את הרצון ליצירת כותרות חיוביות בתקשורת החרדית, צריך לפתוח את העיניים ולראות את התמונה הכללית של מצבה של 'הבית היהודי' ביחס לשותפות הקואליציוניות.
מושב החורף הסוער, על שלל החוקים האנטי חרדיים שעברו בו - הסתיים, וכעת עיניהם של חברי 'יש עתיד' נשואות אל האופק בניסיון למצוא חומר חדש ללבות בו את אש התקשורת. הישועה לא תבוא מהתהליך המדיני, שקבור אי שם בלונדון בפגישות לא רשמיות ומשמימות של זוג שמיצו את יכולת שתיית הקוקטיילים המשותפת. ומשכך, הנושאים היחידים מהם ניתן ליצור ולקצור כותרות - ובקלות, כמו שביש עתיד אוהבים - הם פרובוקציות בנושאי דת ומדינה.
לפיד אינו ממתין לאיש, וכבר בפתיחת המושב מיהר להצהיר על מטרתו לקדם את חוק ברית הזוגיות במושב זה. על ברית הזוגיות הוא הצהיר, על שלל חוקים אחרים הוא נזהר מלהתבטא בפומבי בשלב זה, מכיון שגם הוא מבין שקיים מאזן כוחות שביר בינו לבין הבית היהודי. אך אין ספק שהאווירה בבית המחוקקים במושב הנוכחי תתמקד בעיקר בנושאי דת ומדינה, כשעל המקהלה מנצח יו"ר יש עתיד.
מנגד, בנט עצמו, גם אם לרגע היה חושב שניתן לשחזר את התסריט הסביר שהתרחש במושב החורף, ובו יש עתיד עשתה ככל העולה על רוחה, כינסה מסיבות עיתונאים ושחררה הצהרות על גיוס כל הצעירים החרדים תוך שלושה חודשים, מבין שהפעם זה לא ילך כל כך בקלות. לפיד ינסה למתוח את החבל ככל יכולתו, ומנגד - בתוך הבית היהודי ישנם לא מעט גורמים שגם את מושב החורף צלחו בחירוק שיניים של ממש.
כאן המקום לאזכר לטובה את שר השיכון אורי אריאל, שמלבד מלחמתו העיקשת והפומבית על מתן הטבת 0% מע"מ גם לציבור החרדי, הוא מנהל מלחמה לא פחות עיקשת - שאינה מלווה באייטמים תקשורתיים השכם והערב - על חוק הפונדקאות, אותו מובילה שרת הבריאות גרמן. לא נלאה אתכם בפרטים על המו"מ המתנהל ביניהם בנסיון למצוא נוסחה שתהיה מקובלת על שני הצדדים, אך ככל שהדברים תלויים בשרת הבריאות היא לא תתפשר על קוצו של יו"ד באשר לבעיות ההלכתיות הכרוכות באישור החוק.
אם הטבת המע"מ וחוק הפונדקאות אלו החזיתות המרכזיות במלחמת האחים, הרי שהמצב בחזיתות הקטנות והמוסתרות מעיני הציבור - אינו קל יותר. סעיפים מסעיפים שונים הנוגעים להעברות תקציביות למאחזים מבודדים בקצה גבעה נידחת בשומרון, או תקן כלשהוא למינוי ברבנות, יכולים להוות סיבה נכבדת בפני עצמה לקרב ראוי לשמו. וכל זאת טרם הזכרנו את חוק הגיור המחודש של השר בן דהן, שממתין לתורו כדי לקבל את אישורה של וועדת השרים.
יורק את הדם ששתה בקשית
קיצער, אם מביטים קדימה אל המשך המושב, סביר להניח שהולך להיות פה שמח. לא חסרות סיבות למסיבות, ובנט יודע זאת היטב, ובשל כך הוא ממהר לגבות את עצמו בשותפים הנראים לו טבעיים -החרדים. לכן הוא פוצח במסע יחסי ציבור עצמיים באמצעות מיחזור חומר ישן - שממילא לא יבוא לידי שימוש, רץ לסבב ראיונות בערוצי הרדיו החרדים, בהם הוא קובל על יחסה של התקשורת החרדית לבית היהודי. "אני יורק דם עבור החרדים", אמר בנט בקול חי, ושכח רק לציין כי את דמם של החרדים הוא יורק, אותו דם ששתה בקשית עם 'אחיו' יאיר לפיד במהלך כל הקדנציה הנוכחית. "דם תחת דם", אמר הכתוב, ועל דאטפך - יטופון.
אך מי כמו בנט יודע שלא די בפמפום בכלי התקשורת. לכן, במקביל, הוא דואג לתדלק את הנציגים בכנסת. את העובדה הבסיסית שנציגים כמו גפני ופרוש הספיקו כבר לשכוח בפוליטיקה את מה שהוא טרם למד, הוא לא ממש מבין, ולכן הוא מסתפק בנסיון עלוב ופתטי לזרות חול בעיניהם. בנט יורק דם - והנציגים החרדים רואים חול. לנס כזה לא זכה עם ישראל מאז מלחמת אברהם אבינו והמלכים.
"אם נשים לב לפרטים", אומר גורם בכיר בסיעת יהדות התורה, "גם בהצעת המחליטים אותה הוא הודיע שהוא הולך לקדם - על העדפה מתקנת במשרדי הממשלה, משום מה הוא הכניס רק את הגברים החרדים. היכן הנשים החרדיות, שעל קידומן הם אינם מפסיקים לדבר? זה המשך אחד של ההתאכזרות בסעיף מעונות היום, שגם יגרום לנשים להימנע מלצאת לשוק העבודה. ביד אחת הוא מציג כאילו הוא חפץ בקידום הנשים, וביד השניה הוא פועל בדיוק להיפך. על כגון דא אנחנו אומרים - מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך. אם הוא יוכיח שכוונותיו רציניות ולא יסתפק בדיבורים והבטחות - אנו נברך אותו על כך".
הנעלם הגדול הוא כוונותיו האמיתיות ומטרתו של בנט. אם לח"כים החרדים עוד יש ספק האם להאמין למסכת הנחמדות מבית מדרשו של האח הסרוג - כדאי להם לעלעל בדף הפייסבוק של הח"כית הצעירה ממפלגת העבודה, סתיו שפיר, שהעלתה השבוע שיחה קצרה שקיימה עם ח"כ עדי קול מ'יש עתיד'. השיחה זכתה כבר להכחשות וגירסאות שונות, אך מתמימותה של הח"כית הצעירה ניתן ללמוד אולי על הלך הרוח וסימני המטרה של בנט.
"השבוע השתתפתי", כתבה שפיר, "בפאנל באוניברסיטה העברית על נישואים אזרחיים יחד עם ח"כ עדי קול מיש עתיד. כשאמרתי לה שדווקא המפלגה שלה היא שהצביעה נגד החוק שהגשתי לברית הזוגיות לבני אותו מין, היא הבטיחה שהם עובדים על זה מול הבית היהודי, וחוק ברית הזוגיות של מפלגתה יעבור עד סוף מושב הקיץ. אבל לכל דבר יש מחיר, מסתבר. 'סתיו', ח"כ קול המשיכה, 'את יושבת בוועדת כספים, את רואה כמה כסף אנחנו מעבירים לבית היהודי כדי שיאשרו את הצעות החוק שלנו'. 'רגע', שאלתי, 'אז כמה נצטרך להעביר להתנחלויות בשביל חוק ברית הזוגיות?', 'החלטנו שהחוק יעבור', היא ענתה, 'ונצטרך לשלם את המחיר'.
"יש עתיד והבית היהודי משתמשות בוועדת הכספים כצינור למסחרה פוליטית בכספי המיסים שלנו. חשבתם שחוק ברית הזוגיות תקוע בגלל חילוקי דעות סביב נושאי דת ואמונה? כנראה שלא. זו בסך הכל שאלה של כמה כסף נעביר לשטחים. שלפו את הארנקים".
ובקיצור, זו העסקה החדשה של בנט, ברית הזוגיות תמורת תקציבים להתנחלויות. אדוני השר, זה הסנדלר שהולך יחף - או תושבי ההתנחלויות שזקוקים לנעליים?
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 22 תגובות