הרב אריאל מבהיר: "איזור הערבה נחשב כארץ ישראל"
בניגוד לפרסומים, מבהיר הרב אריאל כי דין האזור כדין ארץ ישראל לגבי שנת השמיטה • וגם: פתרונות חדשים לחקלאים
- דוד לוסטיג, בחדרי חרדים
- ד' סיון התשע"ד
- 4 תגובות
הרב אריאל. צילום: פלאש 90
הרב יעקב אריאל, רבה הראשי של רמת גן וחבר מועצת הרבנות הראשית, יוצא בתוקף כנגד הפרסומים לפיהם הערבה התיכונה אינה נכללת בגבולות ארץ ישראל המקורית ותוצרתם נחשבת תוצרת חו"ל, במסגרת ההיערכות לשנת השמיטה הקרובה.
בימים האחרונים, יצאו פרסומים מפי גורמים שונים, לפיהם מועצת הרבנות הראשית קבעה כי הערבה התיכונה אינה נכללת בגבולות ארץ ישראל המקורית, ותוצרתם נחשבת תוצרת חו"ל, ולפיכך, חקלאי האזור לא יזדקקו להיתר מכירה.
הרב אריאל הגיב על כך: "מועצת הרבנות החליטה להכליל את שטחי ארץ ישראל המקראית, על פי תקופתו של שלמה המלך. אי לכך, שטחי הערבה התיכונה נחשבים לארץ ישראל לכל דבר ועניין וכמובן שהדבר נכון גם לדיני שמיטה. אסור לזרוע באזור הערבה בשנת השמיטה. והשוני היחיד הקיים באזור זה הוא ההקלות האפשריות בעניין היתר מכירה, אני לא מכיר מי מחברי מועצת הרבנות שהתיר באזור זה מכירה כ'תוצרת חו"ל'".
במהלך דיון שהתקיים במועצת הרבנות, אחד החברים שהיה בדעת מיעוט צידד בעמדה שקובעת כי הערבה איננה נחשבת ארץ ישראל, אך דעתו לא נתקבלה. הפרסומים, שאודותיהם יצאה הכחשתו של הרב אריאל, התפרסמו בכמה ערוצי תקשורת - בהם ערוץ 7 והאתר NRG. שהתבססו על כתבה בעיתון מקור ראשון.
כתב העיתון, יאיר קראוס, כתב ביום שישי האחרון בעיתון, כי החלטתה של הרבנות הראשית להכריז על אזור עין יהב בערבה התיכונה כשטח שאינו נכלל בגבולות ישראל לעניין השמיטה, תשפיע בעיקר על החקלאים במקום, שהשנה יוכלו לשווק את תוצרתם הענפה ללא כל בעיית שמיטה, ללא צורך בפתרונות דוגמת "היתר מכירה" וללא עליית מחירים.
בעיתון נכתב, כי ההחלטה נולדה כאשר אגודת החקלאים של עין יהב, 'יופי של ירקות', החלה לפני כמה חודשים להיערך לקראת שנת השמיטה הצפויה בשנה הבאה, ולצורך כך אירחה את אנשי הרבנות הראשית האמונים על הכשרות לסיור לקביעת גבולות הארץ.
מטרת הסיור הייתה לקבוע מהיכן הגידולים נחשבים כתוצרת חו"ל גם בשיטות המחמירות של כשרויות המהדרין. הרבנים פתחו מפות, ספרים ומכשירי ניווט, והגיעו למסקנה כי אזור הערבה התיכונה - וליתר דיוק, הערבה הדרומית, שבה מגדלים ירקות מגידולי יהל ואליפז – אינם חלק מגבולות ארץ ישראל המקראית.
בבחינת המציאות בשטח הערבה השתתף גם פורום הרבנים 'קשר לכשרות', המונה עשרות חברים ובהם רבני ערים. הפורום הוקם לאחר פטירתו של הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שהיה סמכות גבוהה בתחום הכשרות. במסגרת הסיורים עברו הרבנים לצד הירדני של הערבה בליווי כוח צבאי ירדני שהסיור תואם עמו מראש, וביקרו במובלעת שחקלאי היישוב צופר מעבדים בשטח ירדן בהתאם להסכם השלום.
על פי הדיווח, הרבנים הגיעו לנקודת תצפית שממנה ניתן לראות את שטחי הערבה, ובדקו את השטח באמצעות מפות לוויין. לאחר הסיורים והדיונים התקבלה כאמור ההחלטה על ההכרה בתוצרת עין יהב כראויה לשיווק בשנת השמיטה.
הרב שניאור זלמן רווח, ראש המכון למצוות תלויות בארץ, צוטט בראיון ל'מקור ראשון' כי בהלכה יש התייחסות לשאלת גבולות הארץ באבחנה בין כיבוש עולי בבל לכיבוש מצרים. לדברי הרב, המסקנה כי הגידולים החקלאיים באזור הערבה התיכונה אינם נכללים כלל בכיבוש הקרקעות, ולכן גם לא חלים עליהם דיני השמיטה, התקבלה בעקבות מחקר מעמיק.
"במשך מאות שנים מנסים לברר את הגבולות, ויש אזורים מקובלים כמו אילת ונוספים שרוב הפוסקים הכירו כי הם נידונים כחו"ל לגבי כל המצוות התלויות בארץ. אלא שהשאלה הגדולה הייתה מהם הגבולות הברורים של גבולות הארץ המקראית. כעת הגענו למפה מוסכמת לשיטות מהדרין, ואני שמח שניתן לאפשר תוצרת בטוחה ללא כל שאלות ותקלות בענייני השגחה".
גם רבני הקיבוץ הדתי וחברי המזכירות הפעילה של התנועה נפגשו לצורך ליבון דיני השמיטה במשרדי הרבנות הראשית בירושלים. בפגישתם עם הגאון רבי דוד לאו, הרב הראשי לישראל, הם דנו בסוגיות הלכתיות מורכבות הדורשות את התייחסותה של הרבנות.
השיחה נפתחה בהתייחסות הלכתית רחבה לשנת השמיטה הקרבה. רבני הקיבוץ הדתי הפנו את תשומת לבו של הרב הראשי לשאלות חדשות שהחקלאות המודרנית מתמודדת עמן בשנת השמיטה, השונות מאלה המוכרות לציבור הצרכנים. בתגובה אמר הרב לאו כי "חובת הרבנות הראשית היא לסייע לכל חקלאי המעוניין להתיישב על אדמתו ולעבד את שדותיו. החקלאים צריכים לראות ברבנות הראשית כתובת בהיערכות לקראת השמיטה, במהלך השנה השביעית ולאחריה. הרבנות תפעל להעברת תמיכה תקציבית ממשלתית – הן לחקלאים המשביתים את שדותיהם בשנת השמיטה והן למעבדים את המטעים והשדות על פי היתר המכירה. זאת, מתוך מתן עדיפות למגדלים במצע מנותק או פועלים במסגרת אוצר בית דין".
באתרים האמורים, יודעים לספר כי לא רק חקלאי הערבה הרחוקה מצאו פתרונות הלכתיים לשיווק גידולי השדה בשנת השמיטה. חקלאים רבים במרכז הארץ ובצפונה מצאו פתרון הלכתי: הם מייבאים אדמה רעננה וטרייה מחו"ל, שאינה נוגעת באדמת הארץ. האדמה מיובאת על ידי חברת 'אבן ארי', המתמחה בתערובות שתילה מביצות ברחבי אירופה, והיא נחשבת איכותית מאוד ובעלת ערכים מזינים. מכונת ענק שיובאה לאזור התעשייה בפלמחים מעבדת את התערובת ומאווררת אותה – בהתאם למקום הגידול ולעונת השנה.
האדמה המיובאת תונח על גבי מצע פלסטיק שיפריד בינה לבין אדמת הקודש של ישראל, האסורה לשימוש חקלאי במהלך השמיטה. פתרונות נוספים לשנת השמיטה, שהועלו בזכות ההיערכות המוקדמת של החקלאים, יוצגו בתערוכת החקלאות 'פרש אגרו משוב' שתתקיים ביוני הקרוב בגני התערוכה בתל-אביב.
אך כאמור, ברבנות הראשית לא מכירים פסיקה זו ולגברי הרב אריאל, לא יותר שיווק תוצרת חקלאית משטחים אלו, לתושבי הארץ, ללא שימוש בהיתר מכירה.
בתוך כך, הממשלה אישרה העברת מאה מיליון שקלים למימון שנת השמיטה. ארבעים וחמשה מיליון יוקצו לתמיכה בחקלאים שישבתו, שני מיליון להסברת ערכי השמיטה בחברה הישראלית ועוד שני מיליון שקלים לצרכי ארגון עצרת 'הקהל' המסורתית בסוף השנה.
בימים האחרונים, יצאו פרסומים מפי גורמים שונים, לפיהם מועצת הרבנות הראשית קבעה כי הערבה התיכונה אינה נכללת בגבולות ארץ ישראל המקורית, ותוצרתם נחשבת תוצרת חו"ל, ולפיכך, חקלאי האזור לא יזדקקו להיתר מכירה.
הרב אריאל הגיב על כך: "מועצת הרבנות החליטה להכליל את שטחי ארץ ישראל המקראית, על פי תקופתו של שלמה המלך. אי לכך, שטחי הערבה התיכונה נחשבים לארץ ישראל לכל דבר ועניין וכמובן שהדבר נכון גם לדיני שמיטה. אסור לזרוע באזור הערבה בשנת השמיטה. והשוני היחיד הקיים באזור זה הוא ההקלות האפשריות בעניין היתר מכירה, אני לא מכיר מי מחברי מועצת הרבנות שהתיר באזור זה מכירה כ'תוצרת חו"ל'".
במהלך דיון שהתקיים במועצת הרבנות, אחד החברים שהיה בדעת מיעוט צידד בעמדה שקובעת כי הערבה איננה נחשבת ארץ ישראל, אך דעתו לא נתקבלה. הפרסומים, שאודותיהם יצאה הכחשתו של הרב אריאל, התפרסמו בכמה ערוצי תקשורת - בהם ערוץ 7 והאתר NRG. שהתבססו על כתבה בעיתון מקור ראשון.
כתב העיתון, יאיר קראוס, כתב ביום שישי האחרון בעיתון, כי החלטתה של הרבנות הראשית להכריז על אזור עין יהב בערבה התיכונה כשטח שאינו נכלל בגבולות ישראל לעניין השמיטה, תשפיע בעיקר על החקלאים במקום, שהשנה יוכלו לשווק את תוצרתם הענפה ללא כל בעיית שמיטה, ללא צורך בפתרונות דוגמת "היתר מכירה" וללא עליית מחירים.
בעיתון נכתב, כי ההחלטה נולדה כאשר אגודת החקלאים של עין יהב, 'יופי של ירקות', החלה לפני כמה חודשים להיערך לקראת שנת השמיטה הצפויה בשנה הבאה, ולצורך כך אירחה את אנשי הרבנות הראשית האמונים על הכשרות לסיור לקביעת גבולות הארץ.
מטרת הסיור הייתה לקבוע מהיכן הגידולים נחשבים כתוצרת חו"ל גם בשיטות המחמירות של כשרויות המהדרין. הרבנים פתחו מפות, ספרים ומכשירי ניווט, והגיעו למסקנה כי אזור הערבה התיכונה - וליתר דיוק, הערבה הדרומית, שבה מגדלים ירקות מגידולי יהל ואליפז – אינם חלק מגבולות ארץ ישראל המקראית.
בבחינת המציאות בשטח הערבה השתתף גם פורום הרבנים 'קשר לכשרות', המונה עשרות חברים ובהם רבני ערים. הפורום הוקם לאחר פטירתו של הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שהיה סמכות גבוהה בתחום הכשרות. במסגרת הסיורים עברו הרבנים לצד הירדני של הערבה בליווי כוח צבאי ירדני שהסיור תואם עמו מראש, וביקרו במובלעת שחקלאי היישוב צופר מעבדים בשטח ירדן בהתאם להסכם השלום.
על פי הדיווח, הרבנים הגיעו לנקודת תצפית שממנה ניתן לראות את שטחי הערבה, ובדקו את השטח באמצעות מפות לוויין. לאחר הסיורים והדיונים התקבלה כאמור ההחלטה על ההכרה בתוצרת עין יהב כראויה לשיווק בשנת השמיטה.
הרב שניאור זלמן רווח, ראש המכון למצוות תלויות בארץ, צוטט בראיון ל'מקור ראשון' כי בהלכה יש התייחסות לשאלת גבולות הארץ באבחנה בין כיבוש עולי בבל לכיבוש מצרים. לדברי הרב, המסקנה כי הגידולים החקלאיים באזור הערבה התיכונה אינם נכללים כלל בכיבוש הקרקעות, ולכן גם לא חלים עליהם דיני השמיטה, התקבלה בעקבות מחקר מעמיק.
"במשך מאות שנים מנסים לברר את הגבולות, ויש אזורים מקובלים כמו אילת ונוספים שרוב הפוסקים הכירו כי הם נידונים כחו"ל לגבי כל המצוות התלויות בארץ. אלא שהשאלה הגדולה הייתה מהם הגבולות הברורים של גבולות הארץ המקראית. כעת הגענו למפה מוסכמת לשיטות מהדרין, ואני שמח שניתן לאפשר תוצרת בטוחה ללא כל שאלות ותקלות בענייני השגחה".
גם רבני הקיבוץ הדתי וחברי המזכירות הפעילה של התנועה נפגשו לצורך ליבון דיני השמיטה במשרדי הרבנות הראשית בירושלים. בפגישתם עם הגאון רבי דוד לאו, הרב הראשי לישראל, הם דנו בסוגיות הלכתיות מורכבות הדורשות את התייחסותה של הרבנות.
השיחה נפתחה בהתייחסות הלכתית רחבה לשנת השמיטה הקרבה. רבני הקיבוץ הדתי הפנו את תשומת לבו של הרב הראשי לשאלות חדשות שהחקלאות המודרנית מתמודדת עמן בשנת השמיטה, השונות מאלה המוכרות לציבור הצרכנים. בתגובה אמר הרב לאו כי "חובת הרבנות הראשית היא לסייע לכל חקלאי המעוניין להתיישב על אדמתו ולעבד את שדותיו. החקלאים צריכים לראות ברבנות הראשית כתובת בהיערכות לקראת השמיטה, במהלך השנה השביעית ולאחריה. הרבנות תפעל להעברת תמיכה תקציבית ממשלתית – הן לחקלאים המשביתים את שדותיהם בשנת השמיטה והן למעבדים את המטעים והשדות על פי היתר המכירה. זאת, מתוך מתן עדיפות למגדלים במצע מנותק או פועלים במסגרת אוצר בית דין".
באתרים האמורים, יודעים לספר כי לא רק חקלאי הערבה הרחוקה מצאו פתרונות הלכתיים לשיווק גידולי השדה בשנת השמיטה. חקלאים רבים במרכז הארץ ובצפונה מצאו פתרון הלכתי: הם מייבאים אדמה רעננה וטרייה מחו"ל, שאינה נוגעת באדמת הארץ. האדמה מיובאת על ידי חברת 'אבן ארי', המתמחה בתערובות שתילה מביצות ברחבי אירופה, והיא נחשבת איכותית מאוד ובעלת ערכים מזינים. מכונת ענק שיובאה לאזור התעשייה בפלמחים מעבדת את התערובת ומאווררת אותה – בהתאם למקום הגידול ולעונת השנה.
האדמה המיובאת תונח על גבי מצע פלסטיק שיפריד בינה לבין אדמת הקודש של ישראל, האסורה לשימוש חקלאי במהלך השמיטה. פתרונות נוספים לשנת השמיטה, שהועלו בזכות ההיערכות המוקדמת של החקלאים, יוצגו בתערוכת החקלאות 'פרש אגרו משוב' שתתקיים ביוני הקרוב בגני התערוכה בתל-אביב.
אך כאמור, ברבנות הראשית לא מכירים פסיקה זו ולגברי הרב אריאל, לא יותר שיווק תוצרת חקלאית משטחים אלו, לתושבי הארץ, ללא שימוש בהיתר מכירה.
בתוך כך, הממשלה אישרה העברת מאה מיליון שקלים למימון שנת השמיטה. ארבעים וחמשה מיליון יוקצו לתמיכה בחקלאים שישבתו, שני מיליון להסברת ערכי השמיטה בחברה הישראלית ועוד שני מיליון שקלים לצרכי ארגון עצרת 'הקהל' המסורתית בסוף השנה.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות