הסבים: מודים לעם ישראל ומתפללים • האזינו
עמרם יפרח וסבו של גיל עד שאער בראיון למימרן: "לא יודעים איזה נער התקשר למשטרה" • "יש המון סימני שאלה" • הקלטה ותמלול
- אלי יעקובי
- י"ז סיון התשע"ד
לפני דקות אחדות עלו לשידור ב"קול ברמה" סבם של שניים מתוך שלושת הנערים החטופים. הרב עמרם יפרח, סבו של אייל יפרח: "אנחנו, בוודאי שבליבנו יש כמה ספקות, אנחנו עוד לא יודעים מה קורה ואיך קורה אבל אנחנו סומכים על השלטונות שעושים מאמצים גדולים למצוא את הדרך לחלץ את הנערים ואנחנו מברכים אותם על כך.
"מצד שני, אנחנו מרגישים עידוד וחיזוק בזה שעם ישראל כולו מלוכד אחרינו. באמת אנחנו רואים את העממיות והלאומיות, שכולם באים וכולם מטלפנים וכולם מתפללים ומחזקים אותנו. בוודאי שזה נותן לנו חיזוק גדול, אמונה גדולה בתורת ישראל, בארץ ישראל ובעם ישראל שברוך השם, ברגע שיש אחדות בעם ישראל הקדוש ברוך הוא מקבל תפילות, כל תפילה שהיא בציבור בפרט. אנחנו מקבלים ידיעות מבתי כנסת, מהכותל...
"כמובן שהדבר הזה מעורר רחמי שמים ואנחנו מאמינים בקדוש ברוך הוא שהוא הכל יכול, שבאמת יעשה למען שמו יתברך וישמור ויציל אותם וישחרר אותם בקלות ובמהרה".
מימרן: מה אתם משמיעים לכל מי שנמצא בסביבה? להורים של אייל? לקרובים?
יפרח: "אנחנו אנשי תורה, מאמינים בעיקר בקדוש ברוך הוא, כמובן אנחנו, היום ואנחנו נמאים בעולם הזה כמובן גם בכוחות השלטון והצבא שחייבים לעשות מה שביכולתם. אנחנו מאמינים בקדוש ברוך הוא, הוא באמת יוכל לפתור את הבעיה.אנחנו מאמינים בכוחה של תפילה של עם ישראל...בעזרת השם נראה את הילדים משוחררים בקרוב".
מימרן: אתם תגיעו לכותל המערבי הערב?
יפרח: "אנחנו לא יכולים לעזוב פה. אנשים לא נותנים לנו ללכת אבל כל המכרים שלנו וכל הידידים הלכו להתפלל בכותל אבל אנחנו לא יכולים לעזוב את הבית. כל הזמן באים אנשים."
מימרן: אתם בקשר עם שאר המשפחות, של שני החברים של אייל?
יפרח: "דיברנו על זה שבאמת צריך לעשות איזה קשר בין המשפחות אבל אמרו לנו שהיום לא ניתן אבל אולי מחר יעשו לנו איזה מפגש".
"אייל לומד בשבי חברון", הוסיף סבו של אייל. "בישיבת שבי חברון ואנחנו גרים בקריית ארבע אז הוא ביום חמישי בערב רצה לנסוע הביתה לשבת אז הוא בא אלינו הביתה להגיד לנו שבת שלום, היה אצלנו עד הערב ובערב יצא בנסיעה והחליט לנסוע דרך השפלה, יש ירידה לשפלה דרך אלון שבות אז הוא חיכה, אנחנו יודעים בבירור, יש לנו ידיעות, בצומת של אלון שבות. בעשר בערך היה צריך להיות שם ובדיוק בעשר קרה המקרה שהעלו אותם על רכב ומאז נעלמו עקבותיהם.
מימרן: אתם בדקתם את המידע של הנהג שהודיע שהוא הסיע אותם עד אותה צומת?
"יש לנו ידיעות על בחור אחד שלא עלה על הטרמפ הזה, אלא עלה בטרמפ הקודם. שראה אותם וראה את אייל ודיבר איתו והוא נתן לו זכות קדימה, תלך אתה, אולי אתה ממהר... ואז הוא נשאר עם השני חבר'ה. וההוא שנסע לפניהם התקשר אלינו ואמר שהוא נתן לו את הזכות לנסוע ראשון ואז אנחנו יודעים ששלושתם היו באותה תחנה. באותה שעה. השלושה האלה".
מימרן: העובדה שהותר לפרסום לפני שעה קלה על אותה שיחת טלפון?
יפרח: "אנחנו לא יודעים כלום, זה התקשורת אומרת. אבל אנחנו לא יודעים מי התקשר, גם המשטרה עצמה לא יודעת כי לא מפרסמים מאיזה טלפון של מי מהבחורים. של אייל או של השניים האחרים, אף אחד לא יודע".
בשלב זה מצטרף לשיחה סיבו של גיל-עד שעאר:
שעאר: אנחנו מרגישים חזקים בזכות עם ישראל, בארץ ובעולם. לא להאמין כיצד עם ישראל מחזק אותנו, את כל הסובבים אותנו, את המשפחות, בתפילה, בלימוד תורה, באמירה, בטלפונים. כל מי ומי שמכיר מרים טלפון, שואל כיצד אפשר לעזור. כוחנו זה אחדותנו. האחדות זה הכוח שלנו, של עם ישראל שצריך כוח בשעה כזאת שכולם...
"צריך חוזק. חוזק נפשי. לצערי, אני למוד ניסיון רע. אחי הצעיר נפל במלחמת שלום הגליל, בדיוק באותה תקופה לפני 32 שנה.... אני מקווה שהקדוש ברוך הוא יציל את ילדינו מכל דבר ושלא יקרה שום מאומה, שום רע".
יפרח: אני רוצה באמת לומר דברים, יפה מאד ומחזקים ואנחנו מקווים להיפגש איתם ובעזרת השם ובזכות כולנו שהילדים יחזרו בשלום. מחכים לשובם של בנים, של הנערים, של הפרחים הללו, שלומדים ולומדים תורה".
"מצד שני, אנחנו מרגישים עידוד וחיזוק בזה שעם ישראל כולו מלוכד אחרינו. באמת אנחנו רואים את העממיות והלאומיות, שכולם באים וכולם מטלפנים וכולם מתפללים ומחזקים אותנו. בוודאי שזה נותן לנו חיזוק גדול, אמונה גדולה בתורת ישראל, בארץ ישראל ובעם ישראל שברוך השם, ברגע שיש אחדות בעם ישראל הקדוש ברוך הוא מקבל תפילות, כל תפילה שהיא בציבור בפרט. אנחנו מקבלים ידיעות מבתי כנסת, מהכותל...
"כמובן שהדבר הזה מעורר רחמי שמים ואנחנו מאמינים בקדוש ברוך הוא שהוא הכל יכול, שבאמת יעשה למען שמו יתברך וישמור ויציל אותם וישחרר אותם בקלות ובמהרה".
מימרן: מה אתם משמיעים לכל מי שנמצא בסביבה? להורים של אייל? לקרובים?
יפרח: "אנחנו אנשי תורה, מאמינים בעיקר בקדוש ברוך הוא, כמובן אנחנו, היום ואנחנו נמאים בעולם הזה כמובן גם בכוחות השלטון והצבא שחייבים לעשות מה שביכולתם. אנחנו מאמינים בקדוש ברוך הוא, הוא באמת יוכל לפתור את הבעיה.אנחנו מאמינים בכוחה של תפילה של עם ישראל...בעזרת השם נראה את הילדים משוחררים בקרוב".
מימרן: אתם תגיעו לכותל המערבי הערב?
יפרח: "אנחנו לא יכולים לעזוב פה. אנשים לא נותנים לנו ללכת אבל כל המכרים שלנו וכל הידידים הלכו להתפלל בכותל אבל אנחנו לא יכולים לעזוב את הבית. כל הזמן באים אנשים."
מימרן: אתם בקשר עם שאר המשפחות, של שני החברים של אייל?
יפרח: "דיברנו על זה שבאמת צריך לעשות איזה קשר בין המשפחות אבל אמרו לנו שהיום לא ניתן אבל אולי מחר יעשו לנו איזה מפגש".
"אייל לומד בשבי חברון", הוסיף סבו של אייל. "בישיבת שבי חברון ואנחנו גרים בקריית ארבע אז הוא ביום חמישי בערב רצה לנסוע הביתה לשבת אז הוא בא אלינו הביתה להגיד לנו שבת שלום, היה אצלנו עד הערב ובערב יצא בנסיעה והחליט לנסוע דרך השפלה, יש ירידה לשפלה דרך אלון שבות אז הוא חיכה, אנחנו יודעים בבירור, יש לנו ידיעות, בצומת של אלון שבות. בעשר בערך היה צריך להיות שם ובדיוק בעשר קרה המקרה שהעלו אותם על רכב ומאז נעלמו עקבותיהם.
מימרן: אתם בדקתם את המידע של הנהג שהודיע שהוא הסיע אותם עד אותה צומת?
"יש לנו ידיעות על בחור אחד שלא עלה על הטרמפ הזה, אלא עלה בטרמפ הקודם. שראה אותם וראה את אייל ודיבר איתו והוא נתן לו זכות קדימה, תלך אתה, אולי אתה ממהר... ואז הוא נשאר עם השני חבר'ה. וההוא שנסע לפניהם התקשר אלינו ואמר שהוא נתן לו את הזכות לנסוע ראשון ואז אנחנו יודעים ששלושתם היו באותה תחנה. באותה שעה. השלושה האלה".
מימרן: העובדה שהותר לפרסום לפני שעה קלה על אותה שיחת טלפון?
יפרח: "אנחנו לא יודעים כלום, זה התקשורת אומרת. אבל אנחנו לא יודעים מי התקשר, גם המשטרה עצמה לא יודעת כי לא מפרסמים מאיזה טלפון של מי מהבחורים. של אייל או של השניים האחרים, אף אחד לא יודע".
בשלב זה מצטרף לשיחה סיבו של גיל-עד שעאר:
שעאר: אנחנו מרגישים חזקים בזכות עם ישראל, בארץ ובעולם. לא להאמין כיצד עם ישראל מחזק אותנו, את כל הסובבים אותנו, את המשפחות, בתפילה, בלימוד תורה, באמירה, בטלפונים. כל מי ומי שמכיר מרים טלפון, שואל כיצד אפשר לעזור. כוחנו זה אחדותנו. האחדות זה הכוח שלנו, של עם ישראל שצריך כוח בשעה כזאת שכולם...
"צריך חוזק. חוזק נפשי. לצערי, אני למוד ניסיון רע. אחי הצעיר נפל במלחמת שלום הגליל, בדיוק באותה תקופה לפני 32 שנה.... אני מקווה שהקדוש ברוך הוא יציל את ילדינו מכל דבר ושלא יקרה שום מאומה, שום רע".
יפרח: אני רוצה באמת לומר דברים, יפה מאד ומחזקים ואנחנו מקווים להיפגש איתם ובעזרת השם ובזכות כולנו שהילדים יחזרו בשלום. מחכים לשובם של בנים, של הנערים, של הפרחים הללו, שלומדים ולומדים תורה".
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות