bring back our boys - חוץ מזועבי, הלברטל ויתד
עם ישראל כולו שיווע לישועתם של החטופים, רק השלושה שבכותרת הפרו את האחדות - כל אחד בדרכו • שוומנפלד זועם
- דודי שוומנפלד
- כ"ב סיון התשע"ד
- 3 תגובות
זועבי הייתה הראשונה...
החל מצהרי שישי, עת התפרסם אירוע החטיפה המצמרר, כל עם ישראל דיבר אחדות, כולם חשו הזדהות, עם אחד, משפחה אחת. מעבר לים הגיעו תמונות של יהודים מצטלמים עם שלטים מאולתרים בקריאה לשחרר את הנערים. כולם כולם באמירה אחת - לשחרר את הבויס [bring back our boys], עצרות תפילה בכל מקום, והכל כתף אל כתף - כיפה סרוגה בין שטריימל והמבורג. אדמו"רים, ראשלצי״ם ורבנים מחזקים את המשפחות.
הכל היה מושלם, עד שמעודדת מחבלי המרמרה, יקירת הבג״ץ בכנסת ישראל - הדמוקרטית עד אובדן, פערה את פיה. בעוד התגובות הנזעמות זורמות בלי יוצא מן הכלל, צץ לו אחד משלנו. איש יודע ספר, שלמד דבר או שניים על דרך המחאה, ויודע שכשם שמצווה לומר דבר הנשמע כך וכו׳ ויקבל שכר על הפרישה, ומתחיל לדון בענייני כיפה סרוגת וכיפת השמים.
לא אכנס לויכוח על תוכנם של הדברים. רק אומר זאת, אדם בר דעת לא ילך בעיצומם של חיפושים אחר הנערים ודאגה ממשית לחייהם, ויפתח דיון על צבע וסוג הכיפה אותה חבשו, יש בזה יותר רשעות מטיפשות.
לא שמענו בתקופת בין הזמנים פובליציסטים דת"לים מטיפים לציבור החרדי על אהבת חינם ואיחוי קרעים ושסעים במחנה החרדי - לאחר שנגדעו חייהם של מיטב תלמידי הישיבות במיתות משונות רח״ל.
מזועבי, אין כל ציפייה לבינה יתירה, התחשבות או הזדהות. אך מפובליציסט חרדי, ת״ח ומי שהיה קרוב לאחד מענקי הדור - יש ויש. כאדם פרטי הוא יכול לנהוג כרצונו, ולומר דעת או חוסר דעת יחיד. אך כשעיתון מגזרי - אחד המובילים שבהם - מצטרף למקהלת זועבי & הלברטל בשעה שכל העם עסוק בתפילה, האם באמת זה הזמן להתעסק בכיפה?
לכולנו יש דעה מאוד ברורה ונחרצת, והיא נאמרת, נכתבת ומושמעת בקול רם וללא גמגום. אך ממתי בבית כנסת שממוקם בקומת טיפול נמרץ בבית החולים - נשמעים נאומי השקפה? גם אם הדברים הם תורה מסיני. יבחר הדובר התורן לדבר בין מנחה לערבית על ענייני אמונה וחיזוק. כי בשעה שקרובי משפחה מתפנים לשעה קלה ובאים להתפלל ולהעתיר לרפואת יקיריהם, זה בדיוק הזמן לנטוע בהם תקווה, אמונה ובטחון, לחזקם ולחבקם באהבת ישראל אמיתית, נקייה וטהורה, ולא לפתוח דיון על גודל הכיפה, צבע הסנדל או אורך הציציות.
כי לכל זמן ועת, כפי שכתב החכם מכל אדם. כנראה שגם בדבר כל כך אנושי ואלמנטרי - צריך להיות חכם... ויהי רצון שנזכה לבשורות טובות מאחינו הנתונים בצרה ובשבייה, המקום ירחם עליהם בעגלא ובזמן קריב.טורו של דודי שוומנפלד מתפרסם ב'כל ישראל' מבית 'קו עיתונות'
החל מצהרי שישי, עת התפרסם אירוע החטיפה המצמרר, כל עם ישראל דיבר אחדות, כולם חשו הזדהות, עם אחד, משפחה אחת. מעבר לים הגיעו תמונות של יהודים מצטלמים עם שלטים מאולתרים בקריאה לשחרר את הנערים. כולם כולם באמירה אחת - לשחרר את הבויס [bring back our boys], עצרות תפילה בכל מקום, והכל כתף אל כתף - כיפה סרוגה בין שטריימל והמבורג. אדמו"רים, ראשלצי״ם ורבנים מחזקים את המשפחות.
הכל היה מושלם, עד שמעודדת מחבלי המרמרה, יקירת הבג״ץ בכנסת ישראל - הדמוקרטית עד אובדן, פערה את פיה. בעוד התגובות הנזעמות זורמות בלי יוצא מן הכלל, צץ לו אחד משלנו. איש יודע ספר, שלמד דבר או שניים על דרך המחאה, ויודע שכשם שמצווה לומר דבר הנשמע כך וכו׳ ויקבל שכר על הפרישה, ומתחיל לדון בענייני כיפה סרוגת וכיפת השמים.
לא אכנס לויכוח על תוכנם של הדברים. רק אומר זאת, אדם בר דעת לא ילך בעיצומם של חיפושים אחר הנערים ודאגה ממשית לחייהם, ויפתח דיון על צבע וסוג הכיפה אותה חבשו, יש בזה יותר רשעות מטיפשות.
לא שמענו בתקופת בין הזמנים פובליציסטים דת"לים מטיפים לציבור החרדי על אהבת חינם ואיחוי קרעים ושסעים במחנה החרדי - לאחר שנגדעו חייהם של מיטב תלמידי הישיבות במיתות משונות רח״ל.
מזועבי, אין כל ציפייה לבינה יתירה, התחשבות או הזדהות. אך מפובליציסט חרדי, ת״ח ומי שהיה קרוב לאחד מענקי הדור - יש ויש. כאדם פרטי הוא יכול לנהוג כרצונו, ולומר דעת או חוסר דעת יחיד. אך כשעיתון מגזרי - אחד המובילים שבהם - מצטרף למקהלת זועבי & הלברטל בשעה שכל העם עסוק בתפילה, האם באמת זה הזמן להתעסק בכיפה?
לכולנו יש דעה מאוד ברורה ונחרצת, והיא נאמרת, נכתבת ומושמעת בקול רם וללא גמגום. אך ממתי בבית כנסת שממוקם בקומת טיפול נמרץ בבית החולים - נשמעים נאומי השקפה? גם אם הדברים הם תורה מסיני. יבחר הדובר התורן לדבר בין מנחה לערבית על ענייני אמונה וחיזוק. כי בשעה שקרובי משפחה מתפנים לשעה קלה ובאים להתפלל ולהעתיר לרפואת יקיריהם, זה בדיוק הזמן לנטוע בהם תקווה, אמונה ובטחון, לחזקם ולחבקם באהבת ישראל אמיתית, נקייה וטהורה, ולא לפתוח דיון על גודל הכיפה, צבע הסנדל או אורך הציציות.
כי לכל זמן ועת, כפי שכתב החכם מכל אדם. כנראה שגם בדבר כל כך אנושי ואלמנטרי - צריך להיות חכם... ויהי רצון שנזכה לבשורות טובות מאחינו הנתונים בצרה ובשבייה, המקום ירחם עליהם בעגלא ובזמן קריב.טורו של דודי שוומנפלד מתפרסם ב'כל ישראל' מבית 'קו עיתונות'
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות