ליצמן יורה: "קופות החולים לא יוכלו לשלם"
בראיון ל'כלכליסט' תקף הח"כ האגודאי את שרת הבריאות ואת הוועדה שעמדה בראשה, ואשר דיוניה נמשכו כשנה
- יהודה הלוי
- כ"ו סיון התשע"ד
ליצמן. צילום: פלאש 90
לאחר יותר משנה של עבודה ודיונים: וועדת גרמן צפויה להגיש מחר (ד) את מסקנותיה. הוועדה, בראשות שרת הבריאות יעל גרמן מיש עתיד, אמורה לקבל החלטות מהותיות שעוסקות בעתיד מערכת הבריאות בישראל, ובראשם הנושא האם לאשר לבתי החולים הציבוריים למכור שירותי רפואה פרטיים וכן שינוי הביטוחים שנמכרים לציבור.
קודם פרסום המסקנות, ממהר סגן השר לשעבר יעקב ליצמן לתקוף את התנהלות הוועדה, ואומר כי משרד הבריאות דורך במקום כבר שנה בגלל עבודת הוועדה שמשתקת אותו. לדעתו של ליצמן, שהתראיין ל"כלכליסט" והביע את הביקורת כנגד הוועדה, "מדובר בהתארכות מיותרת של עבודת הועדה, בעקבותיה נגרם יותר נזק מתועלת". לדברי,ו הנושאים שעל סדר היום של הוועדה מלמדים גם על היררכיית הכח במערכת הבריאות – דאגה לשלום בתי החולים הממשלתיים על חשבון קופות החולים וכל השאר.
במענה לשאלה האם תצא בשורה מוועדת גרמן, ענה ליצמן כי כעת עדיין לא יודעים בדיוק מה הועדה תחליט, אבל לפי מה שפורסם חלקית, בטוח שלא היה צריך לחכות שנה שלמה, אפשר היה תוך תקופה קצרה לסגור את הסיפור. אחרי הכל, כל הנושאים האלו נידונו כבר לעומק בקדנציה הקודמת. "דיברתי עם הרבה אנשים בכירים", הוסיף ליצמן, "ואף אחד לא שש לדבר על זה. הם פשוט לא מבינים למה צריך היה למשוך את הועדה הזו במשך שנה שלמה".
מהיום הראשון שהועדה הזו קמה נותרה ללא תשובה ברורה השאלה מדוע דווקא קופות החולים נשארו מחוצה לה. אין ספק שבתי החולים הם חלק קריטי ממערכת הבריאות, אבל לפחות על פי דברי ליצמן, השרה גרמן עלולה למצוא את עצמה כמי שתביא לשיפור במצב הפיננסי של בתי החולים, רק בשביל לגלות שהקופות לקראת קריסה, אחרי שבשנה שעברה רשמו גרעון מצטבר של למעלה מ-2 מיליארד שקל, שבמקרה הטוב השנה לא יגדל יותר, אחרי שהמדינה כבר החליטה על העברה של כחצי מיליארד שקל לקופות.
הגרעון הזה הוא שגורם לקופות החולים לא לגייס רופאים כדי לקצר תורים במרפאות, לא להוסיף שירותים חדשים, להקטין הנחות והטבות ולהעדיף שחולים יעברו ניתוח במערכת הפרטית, עליה לקופה יש הוצאה זניחה, מאשר בבית חולים ציבורי.
לשאלה "מהי הסיבה שגרמן לא מתעסקת עם גירעון קופות החולים?" השיב סגן שר הבריאות לשעבר כי "גירעון קופות החולים לא מעניין מספיק את גרמן. אותה, וכנראה גם את חלק מחברי הוועדה, מעניין בתי חולים ממשלתיים. לכן יקרה מה שיקרה לקופות החולים, הן פשוט לא יוכלו לשלם יותר לבתי החולים ואני אומר את זה מהיכרות אישית. אני מאמין למנהלי קופות החולים שהם לקראת קריסה. כשאני הייתי בתפקיד דאגתי לשבת ולדון בקביעות עם אנשי האוצר יחד עם מנהלי הקופות וניסינו למצוא פתרונות. למיטב ידיעתי, השרה מאז שנכנסה לתפקיד ועד היום אולי ישבה עם מנהלי הקופות אולי פעם אחת".
מהלך אחד כבר יצא מועדת גרמן והוא הפרדת כפל הכובעים הבעייתי של משרד הבריאות, שכיום הוא גם הבעלים של בתי החולים הממשלתיים וגם הרגולטור של מערכת הבריאות. מעבר לעומס העבודה על מנכ"ל המשרד שצריך גם להיות מעין יו"ר דירקטוריון של בתי החולים הממשלתיים, הדבר גם יוצר ניגוד עניינים מובנה למשרד שנתפס, בצדק או שלא בצדק, כמי שמעדיף למשוך את השמיכה לכיוון בתי החולים הממשלתיים על חשבון קופות החולים ובתי החולים בבעלות עמותות כמו הדסה או לניאדו. גרמן הצליחה ליצור דרך הועדה שלה תכנית מוסכמת עם האוצר שכבר עברה אישור ממשלה.
ליצמן ציין כי לדעתו ספק גדול אם ההחלטה תתבצע בשטח. "עם כל הכבוד להחלטות ממשלה. יש לזכור כי יש גם החלטת ממשלה להכניס לסל הבריאות את טיפולי השיניים המשמרים לילדים עד גיל 14, ובסוף תקעו את השלב האחרון והשאירו עד גיל 12, למרות שהממשלה החליטה אחרת", דברי ליצמן.
קודם פרסום המסקנות, ממהר סגן השר לשעבר יעקב ליצמן לתקוף את התנהלות הוועדה, ואומר כי משרד הבריאות דורך במקום כבר שנה בגלל עבודת הוועדה שמשתקת אותו. לדעתו של ליצמן, שהתראיין ל"כלכליסט" והביע את הביקורת כנגד הוועדה, "מדובר בהתארכות מיותרת של עבודת הועדה, בעקבותיה נגרם יותר נזק מתועלת". לדברי,ו הנושאים שעל סדר היום של הוועדה מלמדים גם על היררכיית הכח במערכת הבריאות – דאגה לשלום בתי החולים הממשלתיים על חשבון קופות החולים וכל השאר.
במענה לשאלה האם תצא בשורה מוועדת גרמן, ענה ליצמן כי כעת עדיין לא יודעים בדיוק מה הועדה תחליט, אבל לפי מה שפורסם חלקית, בטוח שלא היה צריך לחכות שנה שלמה, אפשר היה תוך תקופה קצרה לסגור את הסיפור. אחרי הכל, כל הנושאים האלו נידונו כבר לעומק בקדנציה הקודמת. "דיברתי עם הרבה אנשים בכירים", הוסיף ליצמן, "ואף אחד לא שש לדבר על זה. הם פשוט לא מבינים למה צריך היה למשוך את הועדה הזו במשך שנה שלמה".
מהיום הראשון שהועדה הזו קמה נותרה ללא תשובה ברורה השאלה מדוע דווקא קופות החולים נשארו מחוצה לה. אין ספק שבתי החולים הם חלק קריטי ממערכת הבריאות, אבל לפחות על פי דברי ליצמן, השרה גרמן עלולה למצוא את עצמה כמי שתביא לשיפור במצב הפיננסי של בתי החולים, רק בשביל לגלות שהקופות לקראת קריסה, אחרי שבשנה שעברה רשמו גרעון מצטבר של למעלה מ-2 מיליארד שקל, שבמקרה הטוב השנה לא יגדל יותר, אחרי שהמדינה כבר החליטה על העברה של כחצי מיליארד שקל לקופות.
הגרעון הזה הוא שגורם לקופות החולים לא לגייס רופאים כדי לקצר תורים במרפאות, לא להוסיף שירותים חדשים, להקטין הנחות והטבות ולהעדיף שחולים יעברו ניתוח במערכת הפרטית, עליה לקופה יש הוצאה זניחה, מאשר בבית חולים ציבורי.
לשאלה "מהי הסיבה שגרמן לא מתעסקת עם גירעון קופות החולים?" השיב סגן שר הבריאות לשעבר כי "גירעון קופות החולים לא מעניין מספיק את גרמן. אותה, וכנראה גם את חלק מחברי הוועדה, מעניין בתי חולים ממשלתיים. לכן יקרה מה שיקרה לקופות החולים, הן פשוט לא יוכלו לשלם יותר לבתי החולים ואני אומר את זה מהיכרות אישית. אני מאמין למנהלי קופות החולים שהם לקראת קריסה. כשאני הייתי בתפקיד דאגתי לשבת ולדון בקביעות עם אנשי האוצר יחד עם מנהלי הקופות וניסינו למצוא פתרונות. למיטב ידיעתי, השרה מאז שנכנסה לתפקיד ועד היום אולי ישבה עם מנהלי הקופות אולי פעם אחת".
מהלך אחד כבר יצא מועדת גרמן והוא הפרדת כפל הכובעים הבעייתי של משרד הבריאות, שכיום הוא גם הבעלים של בתי החולים הממשלתיים וגם הרגולטור של מערכת הבריאות. מעבר לעומס העבודה על מנכ"ל המשרד שצריך גם להיות מעין יו"ר דירקטוריון של בתי החולים הממשלתיים, הדבר גם יוצר ניגוד עניינים מובנה למשרד שנתפס, בצדק או שלא בצדק, כמי שמעדיף למשוך את השמיכה לכיוון בתי החולים הממשלתיים על חשבון קופות החולים ובתי החולים בבעלות עמותות כמו הדסה או לניאדו. גרמן הצליחה ליצור דרך הועדה שלה תכנית מוסכמת עם האוצר שכבר עברה אישור ממשלה.
ליצמן ציין כי לדעתו ספק גדול אם ההחלטה תתבצע בשטח. "עם כל הכבוד להחלטות ממשלה. יש לזכור כי יש גם החלטת ממשלה להכניס לסל הבריאות את טיפולי השיניים המשמרים לילדים עד גיל 14, ובסוף תקעו את השלב האחרון והשאירו עד גיל 12, למרות שהממשלה החליטה אחרת", דברי ליצמן.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות