סער נגד עיריית ת"א: "יסגרו החנויות בשבת"
נלחם למען השבת • עיריית תל אביב אישרה לפתוח מרכולים בשבת - ושר הפנים גדעון סער התערב על פי סמכותו, וביטל את ההחלטה • סער ניפק החלטה ארוכה ומנומקת: "סוגיות כאלה, שמשפיעות על צביונה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" • "יום המנוחה היהודי הוא מתנת היהדות לאנושות כולה" • מוקדי הבילוי יישארו פתוחים • השבת תנצח
- יהודה הלוי
- א' תמוז התשע"ד
- 5 תגובות
השר סער, פלאש90
בהחלטה תקדימית ומנומקת בארוכה החליט שר הפנים גדעון סער להתערב על פי סמכותו ולבטל סעיפים בחוק העירוני שאושר ע"י עיריית תל אביב המתירים באופן רשמי לפתוח מרכולים בשבת. יחד עם זאת שר הפנים אישר סעיפים אחרים, בנוגע לפעילות המתחמים המסחריים בנמל ת"א, נמל יפו ו"מתחם התחנה" – בנווה צדק ו"חנויות הנוחות" הצמודות לתחנות הדלק בשבת.
הצורך בחקיקת חוק העזר נוצר בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בערעור בעלי המכולות.
בהחלטה ארוכה ומנומקת הסביר סער את האיזונים הנדרשים בסוגיה רגישה כשמירת השבת והסיבה שבשלה החליט להתערב בסוגיה מקומית. "ככלל על השלטון המרכזי לכבד את עצמאותו של השלטון המקומי ונבחריו. בשנים האחרונות אנו עדים להתחזקות מבורכת של השלטון המקומי, בין היתר, על-ידי העברת סמכויות נוספות בתחומים שונים מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי, על פי הסמכות שניתנה לו בחוק.
"דא עקא, סוגיות כגון זו שלפנינו אשר יש בה כדי להשפיע על צביונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – מחייבת בחינה של השלטון המרכזי".
"חוק העזר המוצע", הוסיף סער בנימוקים להחלטה, "פוגע בערכים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הוא פוגע במרכיב הדמוקרטי בכך שהוא יוצר זילות לעקרון שלטון החוק שהינו יסודי בכל משטר דמוקרטי, כפי שפורט בהרחבה לעיל. הוא פוגע במרכיב היהודי בפוגעו בצביון הלאומי והחברתי של השבת שהוא מרכיב של המרחב הציבורי.
"חוק העזר המוצע פוגע באיזונים העדינים בדבר הפעילות העסקית המקובלת בשבת. תפיסה מאוזנת היא זאת, המביאה בחשבון את חשיבותה של השבת כסמל לאומי במדינת ישראל עבור הציבור הרחב, כמו גם את זכויותיהם ורגשותיהם של ציבורים שונים. אוכלוסיות אלה, אינן רק בני הציבור הדתי, אלא גם אנשים שומרי מסורת וחילונים אשר חשובה להם איכות החיים ומבקשים לשמור על אופיו של יום המנוחה השבועי היחיד."
כזכור, לפני כחודש קבע בית המשפט המחוזי כי במצב הביניים שעד לאישור חוק העזר העירוני ע"י משרד הפנים על העיריה לפעול לסגירת העסקים בשבת. ההחלטה התקבלה לאחר עתירתם של בעלי המרכולים הקטנים כנגד העיריה על כך שלאחר אישור החוק היא נוהגת במדיניות ביניים המאפשרת את פתיחת העסקים בשבתות.
מי שעתר כנגד מדיניות זו הם שמונה בעלי עסקים קטנים בעיר, וכן התאחדות הסוחרים והעצמאים הכללית, גוף המייצג את עניינם של הסוחרים הקטנים בישראל במגוון נושאים. בית המשפט קבע בהחלטתו כי על העיריה לפעול לסגירת כל המרכולים בשבת ולא לאפשר להם להמשיך ולפעול. לאור החלטתו של סער שלא לאשר את הסעיפים בחוק העזר מתברר כי החלטת בית המשפט תישאר כפי שהיא גם באופו קבוע ולא רק כמצב ביניים.
בנימוקים נוספים אתם כותב סער הוא מציין את חשיבותה הלאומית של שמרית השבת ואף מצטט לשם כך מראש העיר הראשון בתל אביב - מאיר דיזינגוף - שהיה חילוני.
"עקרון יום המנוחה השבועי – הינו עקרון יסוד במדינתנו." כותב סער "זוהי מתנת העם היהודי לאנושות כולה. במשך ההיסטוריה אימצו עמים רבים נוספים עקרון זה.
"ראו לעניין זה דברי בית המשפט העליון" הוא מפנה לציטוט מדברי דיזינגוף, "ואולם, תל-אביב אינה בארץ אחרת, וגם בה יש ציבורים המעוניינים בצביון משמעותי של השבת, והיא מחויבת לחוקי המדינה ולהיותה מדינה יהודית ודמוקרטית. גם בתל-אביב יש לחפש את האיזון בין שני חלקי ההגדרה – "יהודית" ו"דמוקרטית", אך הרושם הוא שבמצב הנוכחי הזוית ה"דמוקרטית" דוחקת את רגלי הזוית ה"יהודית".
"כתזכורת משכבר הימים – בלא שבהכרח אנסה למתוח גזירה שוה גמורה – אביא מדברי ראש העיר הראשון של תל-אביב מאיר דיזנגוף, שלא נחשב "דתי" במובן הסוציולוגי, בעצרת בשנת 1933 לעניין חילול שבת בפרהסיה: "לדעתי צריכה היתה האסיפה להיקרא לאו דווקא מטעם הרבנות. אין כאן שאלה שבדת בלבד, אלא שאלה ציבורית ולאומית... לכל עם ועם יש מסורת של השקפות, אמונות, מנהגים – השומרת עליו, זהו צביונו של עם הנותן לו קיום... זקוקה היא העיר לחותם יהודי מיוחד" (מובא בספר השבת (ממך אליך)".
הצורך בחקיקת חוק העזר נוצר בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בערעור בעלי המכולות.
בהחלטה ארוכה ומנומקת הסביר סער את האיזונים הנדרשים בסוגיה רגישה כשמירת השבת והסיבה שבשלה החליט להתערב בסוגיה מקומית. "ככלל על השלטון המרכזי לכבד את עצמאותו של השלטון המקומי ונבחריו. בשנים האחרונות אנו עדים להתחזקות מבורכת של השלטון המקומי, בין היתר, על-ידי העברת סמכויות נוספות בתחומים שונים מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי, על פי הסמכות שניתנה לו בחוק.
"דא עקא, סוגיות כגון זו שלפנינו אשר יש בה כדי להשפיע על צביונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – מחייבת בחינה של השלטון המרכזי".
"חוק העזר המוצע", הוסיף סער בנימוקים להחלטה, "פוגע בערכים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הוא פוגע במרכיב הדמוקרטי בכך שהוא יוצר זילות לעקרון שלטון החוק שהינו יסודי בכל משטר דמוקרטי, כפי שפורט בהרחבה לעיל. הוא פוגע במרכיב היהודי בפוגעו בצביון הלאומי והחברתי של השבת שהוא מרכיב של המרחב הציבורי.
"חוק העזר המוצע פוגע באיזונים העדינים בדבר הפעילות העסקית המקובלת בשבת. תפיסה מאוזנת היא זאת, המביאה בחשבון את חשיבותה של השבת כסמל לאומי במדינת ישראל עבור הציבור הרחב, כמו גם את זכויותיהם ורגשותיהם של ציבורים שונים. אוכלוסיות אלה, אינן רק בני הציבור הדתי, אלא גם אנשים שומרי מסורת וחילונים אשר חשובה להם איכות החיים ומבקשים לשמור על אופיו של יום המנוחה השבועי היחיד."
כזכור, לפני כחודש קבע בית המשפט המחוזי כי במצב הביניים שעד לאישור חוק העזר העירוני ע"י משרד הפנים על העיריה לפעול לסגירת העסקים בשבת. ההחלטה התקבלה לאחר עתירתם של בעלי המרכולים הקטנים כנגד העיריה על כך שלאחר אישור החוק היא נוהגת במדיניות ביניים המאפשרת את פתיחת העסקים בשבתות.
מי שעתר כנגד מדיניות זו הם שמונה בעלי עסקים קטנים בעיר, וכן התאחדות הסוחרים והעצמאים הכללית, גוף המייצג את עניינם של הסוחרים הקטנים בישראל במגוון נושאים. בית המשפט קבע בהחלטתו כי על העיריה לפעול לסגירת כל המרכולים בשבת ולא לאפשר להם להמשיך ולפעול. לאור החלטתו של סער שלא לאשר את הסעיפים בחוק העזר מתברר כי החלטת בית המשפט תישאר כפי שהיא גם באופו קבוע ולא רק כמצב ביניים.
בנימוקים נוספים אתם כותב סער הוא מציין את חשיבותה הלאומית של שמרית השבת ואף מצטט לשם כך מראש העיר הראשון בתל אביב - מאיר דיזינגוף - שהיה חילוני.
"עקרון יום המנוחה השבועי – הינו עקרון יסוד במדינתנו." כותב סער "זוהי מתנת העם היהודי לאנושות כולה. במשך ההיסטוריה אימצו עמים רבים נוספים עקרון זה.
"ראו לעניין זה דברי בית המשפט העליון" הוא מפנה לציטוט מדברי דיזינגוף, "ואולם, תל-אביב אינה בארץ אחרת, וגם בה יש ציבורים המעוניינים בצביון משמעותי של השבת, והיא מחויבת לחוקי המדינה ולהיותה מדינה יהודית ודמוקרטית. גם בתל-אביב יש לחפש את האיזון בין שני חלקי ההגדרה – "יהודית" ו"דמוקרטית", אך הרושם הוא שבמצב הנוכחי הזוית ה"דמוקרטית" דוחקת את רגלי הזוית ה"יהודית".
"כתזכורת משכבר הימים – בלא שבהכרח אנסה למתוח גזירה שוה גמורה – אביא מדברי ראש העיר הראשון של תל-אביב מאיר דיזנגוף, שלא נחשב "דתי" במובן הסוציולוגי, בעצרת בשנת 1933 לעניין חילול שבת בפרהסיה: "לדעתי צריכה היתה האסיפה להיקרא לאו דווקא מטעם הרבנות. אין כאן שאלה שבדת בלבד, אלא שאלה ציבורית ולאומית... לכל עם ועם יש מסורת של השקפות, אמונות, מנהגים – השומרת עליו, זהו צביונו של עם הנותן לו קיום... זקוקה היא העיר לחותם יהודי מיוחד" (מובא בספר השבת (ממך אליך)".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות