רק לשני החרדים האלה מותר לפתוח את הפה • טור
דודי שוומנפלד מסרב להיגרר לדמגוגיה זולה, ותמה מדוע מה שמותר לבעל הבסטה ששירת בשק"ם, אסור לאברך הכולל?
- דודי שוומנפלד
- י"ט תמוז התשע"ד
- 19 תגובות
חלק מ'הוגי הדעות' החרדים הקפידו השבוע להזכיר לנו את מה שפוליטיקאים וכותבי הטורים האנטי דתיים לא טרחו להזכיר, והוא שלחרדים אסור להביע דעה בנושאי בטחון, ובמיוחד לא לצדד חלילה בכניסה קרקעית לעזה - מהלך שלמרבה הצער צפוי לגבות קרבנות בנפש רח"ל.
אינני מתכוון להכנס לויכוח על עצם ההנחה או הקביעה, ולהיגרר לדמגוגיה הזולה הזו שממילא אינה מציאותית או מועילה. כמו שאי אפשר להשתיק את מוכר האבטיחים בשוק הכרמל, שלמרות היותו חבר מרכז הליכוד, ניחר גרונו בימים האחרונים מצעקות על 'ביבי ההססן והפחדן' והוא בטוח לחלוטין ש'הגיע הזמן להיכנס לעזה ולמחוק אותם'. כדברים הללו חושב [וגם אומר] גם נהג המונית והאלוף במילואים גדעון ברכיאל (שם בדוי), ומצטרף לדעתו הפובליציסט חגי ברק הלוי (שם בדוי), ואברך הכולל שמואל יצחק קליין (שם בדוי).
אבל לשמואל יצחק אסור להביע את דעתו בגלוי, כי הוא הרי לא שירת בצריפין כעוזר קונדיטור, כדוגמת נהג המונית שלנו, ולכן מנין לו הבנה בבטחון? מה גם שזה לא מוסרי בעליל, שאברך כזה שלא נפצע ממכשיר הפקסים שנפל על רגלו באולפן גלי צה"ל, כפי שקרה למיודענו הקרבי, שמכהן כיום פאר כבעל בסטה בשוק הכרמל, יביע דעה. מה עוד, שבעל הבסטה כזכור הוא חבר מרכז הליכוד, וככזה הוא 'מחובר' עם כמה ח"כים שמחוברים לדני דנון - מי שהיה עד לא מכבר סגן שר הבטחון. כך שבעל הבסטה שלנו ניחן בידע בטחוני די מסווג, וככזה מותר לו להביע את דעתו. זאת ועוד, לבעל הבסטה יש שכן שבנו נפל במבצע עופרת יצוקה, וזה נחשב, בניגוד לאברך הכולל לו יש אח בנח"ל החרדי וגיס בשח"ר כחול, אבל זה לא נחשב, כי שניהם חרדים, והחרדים כידוע לא משרתים בצה"ל...
האבסורד הוא שבאולפני הרדיו והטלוויזיה ישובים מסביב לשולחן 6 אנשים, כולם בעלי עבר צבאי מפואר - ולכל אחד מהם דעה שונה, שלא לומר משונה... זה לגיטימי, לגיטימי גם שמגיש או מגישה שבחייהם לא הריחו אבק שריפה יביעו את דעתם ו'יובילו דעת קהל'. רק לאברך הכולל חלילה לו - מוסרית ותקשורתית. אתם החרדים תשתקו, לכו ללמוד את התורה שלכם. מדי תקופה המרצחים מעזה יטווחו אתכם, יתכן גם ואחד הטילים יפגע ויהרוג את כל משפחתכם. אך זה עדיין לא נותן לכם את הזכות להביע דעה בענייני מלחמה, בטחון ושלום. כי לא הקרבתם 3 שנים מחייכם בשק״ם בקריה בתל אביב או באולפנים הממוזגים של גלי צה״ל ביפו הכבושה.
למזלו של הציבור הישראלי, ישנם שני אנשים בבני ברק, חרדים ויראי ה׳, חסידים ואנשי מעשה, שלא סתמו להם את הפה. לאחד קוראים הרב אלימלך פירר, שלכאורה, באופן טבעי, היה אפשר לטעון לו 'מי שלא למד רפואה - שלא ייעץ' [על בסיס: מי שלא שירת - שלא יפתח פה]. וכולנו יודעים שהיהודי הזה הציל חיי אדם יותר מרוב חיילי ורמטכ"לי צה"ל לדורותיהם. כי הוא לא שתק.
ישנו עוד יהודי חרדי ירא ה', שגדל וחונך בחסידות דושינסקיא - שכידוע לא משתתפת בבחירות לכנסת וגם לא נהנית מפרוטה אחת מכספי המדינה, שמו בישראל הר״ר ישעי׳ מנחם קראוס הי״ו. לאחר שסיים מספר שנות לימוד בשקידה בכולל, החליט לנסות לפרנס את משפחתו באמצעות החוש האלקטרוני הטבעי בו ניחן, ואשר התגלה אצלו כילד בחיידר (תלמוד תורה), כאשר בזמן ההפסקות היה מתקן לחברים פנסים שהתקלקלו וכדומה...
האברך הצעיר הציע את עצמו כטכנאי אלקטרוניקה ומכונות כביסה בחברת קריסטל. כשנשאל בראיון העבודה על נסיונו בתחום, הוא השיב 'תנסו אותי, אם לא אענה על הצרכים - תמיד תוכלו לפטר אותי', ועד מהרה הוא הפך לטכנאי הראשי... לימים, לאחר שהתהפך עם רכבו, יעץ לו רבו לפרוש ולנסות אלטרנטיבה. לאחר שעבר קורס מזורז בחברת IBM במחשבים, החל לשחות במים העמוקים ומהר מאוד הפך לראש צוות שהמציא עבור חיל האויר הישראלי מערכות טילים משבשי מכ״ם.
מערכת זו הצילה רבים והביאה לתוצאות מדהימות במניעת הפלת מטוסים בעת קרב, על כך קיבל עיטורי מופת ושבחים משרי בטחון, רמטכ"לים וראשי ממשלות בישראל - תעודות שלא תמצאו על קירות ביתו, אותם הוא מעדיף לעטר בתמונות רבותיו. ראש הממשלה מר יצחק שמיר התבטא פעם 'מה שהאברך מבני ברק עשה בשנה, לוקח למומחים בעל שם עולמי שנים רבות...' יודעי דבר מספרים, כי לפני פרישתו מסיבות בריאותיות, היה האברך דנן מעורב בפרוייקט שהיום כולם יודעים להלל ולשבח. מסתבר ש'כיפת ברזל' המפורסמת החלה דווקא בראשו של חבוש שטריימל. וכך קיבלנו עוד חרדי ללא תעודת בגרות שלא שירת בצה״ל, אבל שירת את צה״ל יותר מרבבות אחרים ש'שירתו'.
מי שנתקל באקראי בשני הענקים האלה ברחובה של בני ברק, יראה בהם לכל היותר עוד שני חרדים לבושי שחור, שלהם כמובן אין זכות להביע דעה - לא בענייני רפואה ולא בענייני בטחון. כי שניהם חרדים, ושניהם לא שירתו בצה״ל... אך כידוע לנו, שניהם שירתו וממשיכים לשרת את העם היושב בציון, שניהם משרתים את צה״ל, ממש כמו שבט לוי - לומדי התורה ועמליה - שלעולם לא ישרתו בצה״ל, אך תמיד תמיד ישרתו את צה"ל יותר מכל מחרפיהם ומבקשי רעתם...
אינני מתכוון להכנס לויכוח על עצם ההנחה או הקביעה, ולהיגרר לדמגוגיה הזולה הזו שממילא אינה מציאותית או מועילה. כמו שאי אפשר להשתיק את מוכר האבטיחים בשוק הכרמל, שלמרות היותו חבר מרכז הליכוד, ניחר גרונו בימים האחרונים מצעקות על 'ביבי ההססן והפחדן' והוא בטוח לחלוטין ש'הגיע הזמן להיכנס לעזה ולמחוק אותם'. כדברים הללו חושב [וגם אומר] גם נהג המונית והאלוף במילואים גדעון ברכיאל (שם בדוי), ומצטרף לדעתו הפובליציסט חגי ברק הלוי (שם בדוי), ואברך הכולל שמואל יצחק קליין (שם בדוי).
אבל לשמואל יצחק אסור להביע את דעתו בגלוי, כי הוא הרי לא שירת בצריפין כעוזר קונדיטור, כדוגמת נהג המונית שלנו, ולכן מנין לו הבנה בבטחון? מה גם שזה לא מוסרי בעליל, שאברך כזה שלא נפצע ממכשיר הפקסים שנפל על רגלו באולפן גלי צה"ל, כפי שקרה למיודענו הקרבי, שמכהן כיום פאר כבעל בסטה בשוק הכרמל, יביע דעה. מה עוד, שבעל הבסטה כזכור הוא חבר מרכז הליכוד, וככזה הוא 'מחובר' עם כמה ח"כים שמחוברים לדני דנון - מי שהיה עד לא מכבר סגן שר הבטחון. כך שבעל הבסטה שלנו ניחן בידע בטחוני די מסווג, וככזה מותר לו להביע את דעתו. זאת ועוד, לבעל הבסטה יש שכן שבנו נפל במבצע עופרת יצוקה, וזה נחשב, בניגוד לאברך הכולל לו יש אח בנח"ל החרדי וגיס בשח"ר כחול, אבל זה לא נחשב, כי שניהם חרדים, והחרדים כידוע לא משרתים בצה"ל...
האבסורד הוא שבאולפני הרדיו והטלוויזיה ישובים מסביב לשולחן 6 אנשים, כולם בעלי עבר צבאי מפואר - ולכל אחד מהם דעה שונה, שלא לומר משונה... זה לגיטימי, לגיטימי גם שמגיש או מגישה שבחייהם לא הריחו אבק שריפה יביעו את דעתם ו'יובילו דעת קהל'. רק לאברך הכולל חלילה לו - מוסרית ותקשורתית. אתם החרדים תשתקו, לכו ללמוד את התורה שלכם. מדי תקופה המרצחים מעזה יטווחו אתכם, יתכן גם ואחד הטילים יפגע ויהרוג את כל משפחתכם. אך זה עדיין לא נותן לכם את הזכות להביע דעה בענייני מלחמה, בטחון ושלום. כי לא הקרבתם 3 שנים מחייכם בשק״ם בקריה בתל אביב או באולפנים הממוזגים של גלי צה״ל ביפו הכבושה.
למזלו של הציבור הישראלי, ישנם שני אנשים בבני ברק, חרדים ויראי ה׳, חסידים ואנשי מעשה, שלא סתמו להם את הפה. לאחד קוראים הרב אלימלך פירר, שלכאורה, באופן טבעי, היה אפשר לטעון לו 'מי שלא למד רפואה - שלא ייעץ' [על בסיס: מי שלא שירת - שלא יפתח פה]. וכולנו יודעים שהיהודי הזה הציל חיי אדם יותר מרוב חיילי ורמטכ"לי צה"ל לדורותיהם. כי הוא לא שתק.
ישנו עוד יהודי חרדי ירא ה', שגדל וחונך בחסידות דושינסקיא - שכידוע לא משתתפת בבחירות לכנסת וגם לא נהנית מפרוטה אחת מכספי המדינה, שמו בישראל הר״ר ישעי׳ מנחם קראוס הי״ו. לאחר שסיים מספר שנות לימוד בשקידה בכולל, החליט לנסות לפרנס את משפחתו באמצעות החוש האלקטרוני הטבעי בו ניחן, ואשר התגלה אצלו כילד בחיידר (תלמוד תורה), כאשר בזמן ההפסקות היה מתקן לחברים פנסים שהתקלקלו וכדומה...
האברך הצעיר הציע את עצמו כטכנאי אלקטרוניקה ומכונות כביסה בחברת קריסטל. כשנשאל בראיון העבודה על נסיונו בתחום, הוא השיב 'תנסו אותי, אם לא אענה על הצרכים - תמיד תוכלו לפטר אותי', ועד מהרה הוא הפך לטכנאי הראשי... לימים, לאחר שהתהפך עם רכבו, יעץ לו רבו לפרוש ולנסות אלטרנטיבה. לאחר שעבר קורס מזורז בחברת IBM במחשבים, החל לשחות במים העמוקים ומהר מאוד הפך לראש צוות שהמציא עבור חיל האויר הישראלי מערכות טילים משבשי מכ״ם.
מערכת זו הצילה רבים והביאה לתוצאות מדהימות במניעת הפלת מטוסים בעת קרב, על כך קיבל עיטורי מופת ושבחים משרי בטחון, רמטכ"לים וראשי ממשלות בישראל - תעודות שלא תמצאו על קירות ביתו, אותם הוא מעדיף לעטר בתמונות רבותיו. ראש הממשלה מר יצחק שמיר התבטא פעם 'מה שהאברך מבני ברק עשה בשנה, לוקח למומחים בעל שם עולמי שנים רבות...' יודעי דבר מספרים, כי לפני פרישתו מסיבות בריאותיות, היה האברך דנן מעורב בפרוייקט שהיום כולם יודעים להלל ולשבח. מסתבר ש'כיפת ברזל' המפורסמת החלה דווקא בראשו של חבוש שטריימל. וכך קיבלנו עוד חרדי ללא תעודת בגרות שלא שירת בצה״ל, אבל שירת את צה״ל יותר מרבבות אחרים ש'שירתו'.
מי שנתקל באקראי בשני הענקים האלה ברחובה של בני ברק, יראה בהם לכל היותר עוד שני חרדים לבושי שחור, שלהם כמובן אין זכות להביע דעה - לא בענייני רפואה ולא בענייני בטחון. כי שניהם חרדים, ושניהם לא שירתו בצה״ל... אך כידוע לנו, שניהם שירתו וממשיכים לשרת את העם היושב בציון, שניהם משרתים את צה״ל, ממש כמו שבט לוי - לומדי התורה ועמליה - שלעולם לא ישרתו בצה״ל, אך תמיד תמיד ישרתו את צה"ל יותר מכל מחרפיהם ומבקשי רעתם...
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 19 תגובות