להצטרפות לקבוצות התוכן של אפרת ברזל >>
להצטרפות לקבוצת בחדרי נשים בוואצאפ לחצי כאן 
בגיל 20 גורש מהקהילה - בגיל 60 חזר לאמא תורה
אחרי משבר אישי גירש אותו המקובל לנדוד במשך 40 שנה • בגיל 60, בניגוד לתחזיות הרופאים, הוא בביתו מרותק לכיסא גלגלים ומחכה שתתגשם במלואה ההבטחה של הרב אדלשטיין
- רוני תשובה מרק
- ז' סיון התשע"ו
רגע אחרי קבלת התורה שכל כך ספרנו, התכוננו וחיכינו לה, חשוב לזכור שלאמא תורה יש מקום וחלק לכל אחד ואחת.
חשוב לזכור כדי שלא יישנה הסיפור המרגש של א', שאלמלא הרב יעקב אדלשטיין שליט"א וכוח נשי בקהילה בהמשך, היה נגמר בסוף עצוב במיוחד.
לפני קצת יותר מ 41 שנה, אחרי משבר אישי שבו זעם על העולם כולו, רצה גבר צעיר בן 20 לחזור הביתה, למצוא את חלקו בתורה ולמצוא מרגוע לנפשו. הוא מצטרף לחבר למסע לרב "צדיק" בדרום, אך זה חשב שחלקו שלו בתורה מקנה לו את הזכות לגרש ממנה מישהו אחר, בגלל שלא עמד לדעתו בסטנדרטים. הוא רואה עליו את פשעיו, מונה אותם, ומגרש אותו בבושת פנים מביתו. א' מנסה בכ"ז, מתחנן על נפשו שאולי בכ"ז יתן לו ברכה או יסכים לקבל ממנו צדקה. אך לא, בקשיחות הוא שולח אותו לנדוד 40 שנה במדבר רוחני, כשא' עוטף את אותו חלק פגוע ומתגעגע, אותו חלק אלוקה ממעל, בעטיפה קשוחה ומחוספסת. רק למתי מתי מעט הוא נותן לפרקים לזמן קצרצר, הצצה חטופה אל הניצוץ האדיר של נשמתו. כשלמרות הכל את עמוד החסד ומצוות בין אדם לחברו אימץ בחום אל ליבו.
כשעמדו לסיומן 40 שנות נדודים במדבר, כמה ימים לפני יום הולדתו החל (במקרה?) ביום השביעי לעשרת ימי התשובה הוא חוזר אחורה לאותו רגע נורא. "ואני רציתי כל כך רציתי... יצאתי רועד כולי ונשבעתי שיותר לעולם לא אתקרב לרבנים. אבל לא הסכמתי לוותר על בורא עולם. נשארתי איתו כל השנים ולא ויתרתי על האמונה, בימי שישי אהבתי לשיר זמירות שבת ונפגשנו אני והוא כל שנה ביום כיפור. מרבנים תמיד התרחקתי חוץ מרב אחד שלא יכולתי לעמוד בפניו – הרב אדלשטיין. איך שהייתי רואה אותו הייתי רץ אליו, מנשק לו את היד ובורח. עוד כמה ימים אני בן שישים. 40 שנה לא התפללו על הנשמה שלי. מה יהיה איתה? אני מפחד ממשהו רע".
ניבא ולא ידע מה ניבא. כשלושה חודשים מאוחר יותר והוא מאושפז לאחר אירוע מוחי קשה במיוחד. הרופאים מודיעים למשפחה ששעותיו ספורות ואין להם יותר מה לעשות. כבדרך אגב מפטירים, שרק תפילות יושיעו.
תפילות. התפילות שחסרו 40 שנה, אבל הוא רצה.
...וכל מאמינים שהוא ואין בלתו הזוכר למזכיריו טובות זיכרונות...
...וכל מאמינים שהוא טוב לכל היודע יצר כל יצורים...
...וכל מאמינים שהוא רך לרצות השוה ומשוה קטן וגדול...
בורא עולם זיכה אותו בשביל גישה לצדיקים האמיתיים. תוך כמה שעות שמו הועבר לבת של הרב אדלשטיין שבעוד היא שומעת את כל פרטי המקרה, היא עצרה לכנס את ילדיה, תינוקות של בית רבן לקרוא תהילים ולקרוע שערי שמיים. בהמשך הרב אדלשטיין שליט"א אותו אהב כל כך בנדודיו במדבר, מתפלל עליו ובהמשך מבטיח לבתו שהוא עוד יחזור לבריאות איתנה.
אשת מגיד השיעור של הדף היומי אף היא מגייסת את משפחתה לתפילות ומעבירה בהמשך את שמו לברכה לגדול הדור הרב שטיינמן.
בתו של המורה שלו מביה"ס היסודי מעבירה את שמו לרב קרליץ שליט"א ולרב קנייבסקי שלי"טא ואף לישיבת הרשב"י שמתפללים עליו על ציון הרשב"י במשך 40 יום רצופים. כל אותם אנשים איתם גמל חסד בחייו מזכירים את חסדיו ומעשיו הטובים לפני בורא עולם ובשפתם התמימה מבקשים רחמים עבורו.
ילדיו של חבר ילדות שלו מוסרים את שמו בגני ילדים ותלמוד התורה. כל יום במשך השנה וחצי האחרונות, עשרות פרקי תהילים של תינוקות של בית רבן מרעידים את השמיים לרפואתו.
לאחר שלושת השבועות הראשונים, יצר הרע מחליט להילחם עליו בכל הכח, פשלה רפואית כמעט מחסלת את חייו.
יומיים אחרי ההתאוששות מהפשלה שמדהימה את הרופאים, אחד הכוהנים הוותיקים בקהילה מקבל על עצמו להתפלל עליו מדי יום עד לרפואתו השלימה.
אחרי שנה וחצי קשות במיוחד, בניגוד לתחזיות הרופאים, הוא בביתו מרותק לכיסא גלגלים ומחכה. מחכה שתתגשם במלואה ההבטחה של הרב אדלשטיין שאט אט הוא יבריא לגמרי ומחכה שהרב אדלשטיין עצמו יבריא ויחזור הביתה כדי לבוא אליו ולהגיד לו תודה. "יש לי בקשה אחת מבורא עולם, שייתן לי לעמוד על שתי הרגליים ללכת לבית של הרב ולמצוא אותו שם בריא, אני רוצה לנשק לו את היד, להסתכל לו בעיניים ולהגיד לו תודה בקול רם. אחרי זה כל מה שבורא עולם יבקש ממני דרך הרב אדלשטיין אני אעשה".
קיבלנו זה עתה את התורה כדי לחיות בה, תורת החיים שכמו אמא יהודיה רחמניה מכילה את כל בניה ולכולם יש חלק בה. יהי רצון שניזהר לא לגרש מהבית אחים ואחיות רק בגלל שהם לא נראים לנו מתאימים, שהם לא נראים לנו ראויים...
חשוב לזכור כדי שלא יישנה הסיפור המרגש של א', שאלמלא הרב יעקב אדלשטיין שליט"א וכוח נשי בקהילה בהמשך, היה נגמר בסוף עצוב במיוחד.
לפני קצת יותר מ 41 שנה, אחרי משבר אישי שבו זעם על העולם כולו, רצה גבר צעיר בן 20 לחזור הביתה, למצוא את חלקו בתורה ולמצוא מרגוע לנפשו. הוא מצטרף לחבר למסע לרב "צדיק" בדרום, אך זה חשב שחלקו שלו בתורה מקנה לו את הזכות לגרש ממנה מישהו אחר, בגלל שלא עמד לדעתו בסטנדרטים. הוא רואה עליו את פשעיו, מונה אותם, ומגרש אותו בבושת פנים מביתו. א' מנסה בכ"ז, מתחנן על נפשו שאולי בכ"ז יתן לו ברכה או יסכים לקבל ממנו צדקה. אך לא, בקשיחות הוא שולח אותו לנדוד 40 שנה במדבר רוחני, כשא' עוטף את אותו חלק פגוע ומתגעגע, אותו חלק אלוקה ממעל, בעטיפה קשוחה ומחוספסת. רק למתי מתי מעט הוא נותן לפרקים לזמן קצרצר, הצצה חטופה אל הניצוץ האדיר של נשמתו. כשלמרות הכל את עמוד החסד ומצוות בין אדם לחברו אימץ בחום אל ליבו.
כשעמדו לסיומן 40 שנות נדודים במדבר, כמה ימים לפני יום הולדתו החל (במקרה?) ביום השביעי לעשרת ימי התשובה הוא חוזר אחורה לאותו רגע נורא. "ואני רציתי כל כך רציתי... יצאתי רועד כולי ונשבעתי שיותר לעולם לא אתקרב לרבנים. אבל לא הסכמתי לוותר על בורא עולם. נשארתי איתו כל השנים ולא ויתרתי על האמונה, בימי שישי אהבתי לשיר זמירות שבת ונפגשנו אני והוא כל שנה ביום כיפור. מרבנים תמיד התרחקתי חוץ מרב אחד שלא יכולתי לעמוד בפניו – הרב אדלשטיין. איך שהייתי רואה אותו הייתי רץ אליו, מנשק לו את היד ובורח. עוד כמה ימים אני בן שישים. 40 שנה לא התפללו על הנשמה שלי. מה יהיה איתה? אני מפחד ממשהו רע".
ניבא ולא ידע מה ניבא. כשלושה חודשים מאוחר יותר והוא מאושפז לאחר אירוע מוחי קשה במיוחד. הרופאים מודיעים למשפחה ששעותיו ספורות ואין להם יותר מה לעשות. כבדרך אגב מפטירים, שרק תפילות יושיעו.
תפילות. התפילות שחסרו 40 שנה, אבל הוא רצה.
...וכל מאמינים שהוא ואין בלתו הזוכר למזכיריו טובות זיכרונות...
...וכל מאמינים שהוא טוב לכל היודע יצר כל יצורים...
...וכל מאמינים שהוא רך לרצות השוה ומשוה קטן וגדול...
בורא עולם זיכה אותו בשביל גישה לצדיקים האמיתיים. תוך כמה שעות שמו הועבר לבת של הרב אדלשטיין שבעוד היא שומעת את כל פרטי המקרה, היא עצרה לכנס את ילדיה, תינוקות של בית רבן לקרוא תהילים ולקרוע שערי שמיים. בהמשך הרב אדלשטיין שליט"א אותו אהב כל כך בנדודיו במדבר, מתפלל עליו ובהמשך מבטיח לבתו שהוא עוד יחזור לבריאות איתנה.
אשת מגיד השיעור של הדף היומי אף היא מגייסת את משפחתה לתפילות ומעבירה בהמשך את שמו לברכה לגדול הדור הרב שטיינמן.
בתו של המורה שלו מביה"ס היסודי מעבירה את שמו לרב קרליץ שליט"א ולרב קנייבסקי שלי"טא ואף לישיבת הרשב"י שמתפללים עליו על ציון הרשב"י במשך 40 יום רצופים. כל אותם אנשים איתם גמל חסד בחייו מזכירים את חסדיו ומעשיו הטובים לפני בורא עולם ובשפתם התמימה מבקשים רחמים עבורו.
ילדיו של חבר ילדות שלו מוסרים את שמו בגני ילדים ותלמוד התורה. כל יום במשך השנה וחצי האחרונות, עשרות פרקי תהילים של תינוקות של בית רבן מרעידים את השמיים לרפואתו.
לאחר שלושת השבועות הראשונים, יצר הרע מחליט להילחם עליו בכל הכח, פשלה רפואית כמעט מחסלת את חייו.
יומיים אחרי ההתאוששות מהפשלה שמדהימה את הרופאים, אחד הכוהנים הוותיקים בקהילה מקבל על עצמו להתפלל עליו מדי יום עד לרפואתו השלימה.
אחרי שנה וחצי קשות במיוחד, בניגוד לתחזיות הרופאים, הוא בביתו מרותק לכיסא גלגלים ומחכה. מחכה שתתגשם במלואה ההבטחה של הרב אדלשטיין שאט אט הוא יבריא לגמרי ומחכה שהרב אדלשטיין עצמו יבריא ויחזור הביתה כדי לבוא אליו ולהגיד לו תודה. "יש לי בקשה אחת מבורא עולם, שייתן לי לעמוד על שתי הרגליים ללכת לבית של הרב ולמצוא אותו שם בריא, אני רוצה לנשק לו את היד, להסתכל לו בעיניים ולהגיד לו תודה בקול רם. אחרי זה כל מה שבורא עולם יבקש ממני דרך הרב אדלשטיין אני אעשה".
קיבלנו זה עתה את התורה כדי לחיות בה, תורת החיים שכמו אמא יהודיה רחמניה מכילה את כל בניה ולכולם יש חלק בה. יהי רצון שניזהר לא לגרש מהבית אחים ואחיות רק בגלל שהם לא נראים לנו מתאימים, שהם לא נראים לנו ראויים...
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות