1. עמוד הבית
  2. פוליטי
  3. ערוץ הכנסת

מאחורי הקלעים של פרשת דרעי: מאבק בין היועה"מ לפרקליט המדינה

מאחורי ההדלפה על חיקור דין בפרשת דרעי בגרמניה, עומדת דרישתו של היוהע"מ אביחי מנדלבליט מפרקליט המדינה שי ניצן, לקבוע יעד להכרעה: "אצלי לא יהיו חקירות של פוליטיקאים שייסחבו במשך שנים" אמר • ניצן מקווה לקנות זמן עם הגרמנים
אבי בלום, ט' סיון תשע"ו 15/06/2016 08:06

צילום: לע"מ צילום: לע"מ

שני אישים חרדים בכירים, שר כלכלה לשעבר ומועמד לאותו תפקיד שסירב בנימוס להצעה, נפגשו במהלך הימים האחרונים עם ראש הממשלה. הנושאים שעלו על הפרק היו שונים במהותם - דרעי עסק בנושאים עדתיים, גפני בנושאים דתיים - אך לשניהם השמיע נתניהו את אותן זמירות: "אתם רואים את תמונת המצב מזווית הראייה שלכם. במשקפיים שלי אני רואה תמונה רחבה ושונה".

גפני שמע את הדברים בעת שישב עם נתניהו וראה איך ראש הממשלה מחפש ק"ן טעמים כדי להכשיר את השרץ. "כשאתה מתנגד למתווה בכותל ולהסדר במקוואות, אתה רואה הכל מהזווית שלך. אני, כראש ממשלה רואה מה זה עושה רוחבית, לתמיכה של יהדות ארצות הברית במדינה", אמר נתניהו לגפני.
"אני לא מחפש לשנות את הרפורמים", השיב גפני, "אבל לא אסכים שהם יהיו לידי. לא בכותל, לא במקוואות ולא בשום מקום. כשדיברו בשעתו על טמפלים רפורמים הרב אלישיב אמר לנו, 'שילכו לרחביה. רק שלא יהיו לידינו', וגם כאן אני אומר, שלא ישתמשו במקוואות שלנו, שלא יעברו לידינו, שלא יחפשו לקבל מאיתנו לגיטימציה".

לגפני ולהצעות המגוונות שהונחו על שולחנו עוד נשוב, אך בשבוע הזה, השר העדתי מסקרן מהשד הדתי, ולפיכך פותחים בו תחילה. ביום שישי שעבר נפגשו דרעי ונתניהו בלשכת ראש-הממשלה כדי לדון בפרשת יו"ר דירקטוריון ערוץ 10 הנבחר רמי סדן, ותביעת ש"ס לפטרו בגין הדברים שאמר (או שלא - כטענתו), בגנות ש"ס והעומד בראשה.

נתניהו הגיע לפגישה מגובה בחוות דעת מטעם היועץ המשפטי לממשלה, האוסרת עליו להתערב בפרשה. "בכל מקרה", הסביר נתניהו לדרעי שמדובר בספק ספיקא, "סדן הרי טוען שלא אמר זאת וכך גם עולה מהבדיקה הפנימית שנערכה, אבל גם אם אמר, לדעתי עליו להתנצל ואין צורך שיתפטר".
בשלב הזה עצר דרעי את ביבי והסביר שהוא חלוק עליו הן ברמת המידע והן בנוגע למסקנה: "אני שומע דברים אחרים מהחברים שהיו בישיבה, אך מה שחשובה לי יותר זוהי המסקנה. אם הוא אמר את הדברים, לא תעזור התנצלות. עליו ללכת הביתה. נקודה".

הפגישה התנהלה כמו דו שיח של חרשים, כשנתניהו חזר והסביר שש"ס הכריזה על משבר פוליטי בתחום שהוא מנוע מלהתערב בו משפטית. דרעי שמע, ולא קנה את תשובת ראש-הממשלה. הוא הגיע לפגישה בידיעה ברורה כי מה שמונע מנתניהו לקרוא לפיטורי סדן היא לא עילה מהתחום המשפטי, אלא זיקה מרקע משפחתי. בש"ס בטוחים, על בסיס אינדיקציה ולא רק על סמך השערה, כי נתניהו האיש היה שמח לסיים את הפרשה בקריאה פומבית להתפטרות סדן. "אם נתניהו היה נוהג כך הוא היה מרוויח פעמיים, גם מול סיעת ש"ס שמגלה כלפיו נאמנות וגם מול הציבור המזרחי שנפגע מהאמירה", אומר דרעי.

את התבצרות נתניהו בלשכתו ובגרסתו, תלתה התקשורת באובססיה של ראש הממשלה לבסס את מעמדו כשר התקשורת. השתלטות על דירקטוריון ערוץ 10, שכתביו ופרשניו הפכו את נתניהו לשק חבטות, דומה בערכה למהפכה שנעשתה בשעתו ביתד נאמן. אלא שבש"ס מאמינים שגם כאן, כמו בפרשת מינויו של רן ברץ (שעוד יפציע לחיינו בקרוב בתפקיד מיוחד), הייתה זו בעיקר תסמונת החטא הקדמון של "האישה אשר נתת עמדי". אילו היה הדבר תלוי במר נתניהו לבדו, גם מהדורת החדשות הזאת הייתה מסתיימת עם תחזית נוחה לימים הקרובים.

אם בשבוע שעבר ש"ס סחטה את הלימון עד תום, הרי שהשבוע נדמה היה שהחלה לנגוס בקליפה. בסופו של דבר התקפלתם, אמרתי השבוע לדרעי בלשכתו, חזרתם להצביע במליאה, למרות שנתניהו לא פיטר, ואפילו לא גינה.

"מהרגע הראשון לא אמרתי שנפיל על זה את הממשלה", השיב דרעי, "זו קואליציה טובה ויש נושאים מהותיים שעולים על סדר היום. בשבוע שעבר היה את חוק הגיור, והשבוע את חוק המקוואות. אי אפשר לצפות מאיווט שיתמוך בחוקים הללו, כשאנחנו לא נמצאים בוועדות ובמליאה". למליאה הפציע דרעי בעצמו כבר בשבוע שעבר. בוועדות, הצילו את המצב החברים הערבים שנעדרו מההצבעה על חוקי הגיור והמקוואות. בשיחת מזנון התבדחו הערבים והסבירו שגם להם יש אינטרס, למנוע את הגדלת הרוב היהודי במדינה.

"את המטרה שלנו השגנו" המשיך דרעי, "אם עד היום היו עוברים על משפטים כאלה לסדר היום, מעתה ואילך כל מי שיפתח את פיו יידע שהוא יצטרך לתת דין וחשבון. עשינו כאן מכלול של פעולות, ברמה הפוליטית, התקשורתית והמשפטית (גילוי נאות: העתירה הוגשה ע"י עו"ד אורי קידר ממשרד כבירי נבו קידר, שהח"מ עובד עמו בתחומים משפטיים אחרים – א.ב.). עדיין לא אמרנו את המילה האחרונה ואנו דורשים שהבדיקה תיערך על ידי גורם חיצוני ולא על ידי גורמים שנוגעים בדבר".

דרעי מודע לכוונת נתניהו, בכובעו היותר משמעותי ואפקטיבי כשר התקשורת, לאחד תחת 'ברית המועצות' את כל הגופים האחראים על הערוצים השונים. "ברור שכל אחד מהחברים שנשאל על ידי גורם פנימי מה נאמר בישיבה, עושה חושבים ושואל את עצמו מה יקרה עם התפקיד שלו ביום שאחרי האיחוד ודילול החברים", אומר יו"ר ש"ס. או בקיצור, אם להשתמש בז'רגון הרלוונטי, דרעי בטוח שבסיטואציה הנוכחית, חברי הדירקטוריון, קשורים ואזוקים במועצת הכבלים.

מאריך אף
ממועצת הכבלים, נעבור לכבל, איתן כבל – באותו מסלול שעשו השבוע ח"כי ש"ס. תכף לאחר שהסתיימה ישיבה הסיעה המיוחדת בלשכת שר הפנים, עשו את דרכם כמה מהחברים למשכן הכנסת, לפגישה עם יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל.

אם איווט ליברמן דיבר על הארכת פתיל, הרי שהש"סניקים ארגנו לעצמם כבל מאריך-אף. בפגישה דובר על בדיקה חיצונית שתיערך על-ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט. דרעי עודכן ולא השיב בשלילה. בדיקה שכזאת היא סוג של סולם ומה עוד שבתקופה כזאת אין מסרבים להצעות היוצאות מלשכת היועמ"ש.

אם נתניהו ודרעי היו יכולים לשבת ולפתוח את סגור ליבם, הם היו מדסקסים קצת - לא על ליכט, אלא על הבוס שלו, היועמ"ש אביחי מנדלבליט. בלשכת נתניהו כבר נשמעים רינונים על כך שהמזכיר לשעבר והיועמ"ש בהווה, שעל פי פרסומים זרים אישר השבוע פתיחת חקירה נוספת נגד רה"מ, לא מספק את הסחורה. "יש לו אופי קטגורי כפרקליט הצבאי לשעבר, ובגילו הצעיר יחסית, לעומת קודמו, יש לו שאיפות לסיים את הקריירה כשופט בבית המשפט העליון".

נתניהו ממשיך לשדר עסקים כרגיל ולמרות שבטנו מלאה, הוא מנהל עם היועמ"ש שיחות כדבר שבשגרה. דווקא דרעי, שלא החליף עם מנדלבליט מילה מאז שזה האחרון התקשר אליו באישון ליל והודיע על פתיחה בחקירה, לא משדר עוינות כלפי מי שעומד בראש התביעה. כל זה קורה למרות הטפטופים מתוך חדרי החקירות, שנמשכו גם במוצאי חג המים.

לפני קצת יותר מחודש נרמז במדור זה כי הסיבה לשינוי הסטטוס הראשוני - מבדיקה לחקירה, נבעה ממידע על העברה כספית, טרום ימי השלישייה, מחשבון שמעבר לים לחשבונו של האח, עו"ד שלמה דרעי. תחת מגבלות צו איסור הפרסום הובאה גרסת שלמה דרעי, שהוכיח באסמכתאות כי העברת הכספים נעשתה במסגרת עסקה לרכישת מקרקעין שנערכה בינו לבין שני אנשי עסקים אירופאים – אחד גרמני, שני אוסטרי.

הזהות שהקפיצה את רף החשדות לגובה האלפים השוויצרי, הייתה זו של השותף האוסטרי, ג'יימס שלאף. ג'יימס הוא אחיו של המקובל הידוע הבקיא בתורת הנסתר, מרטין שלאף, שדרעי ואיווט, ובשעתו גם רבין ושרון, נמנו על חסידיו. שלאף הגיע לישראל בשבועות האחרונים, ולא עוכב לחקירה או לבדיקה. בלשכת דרעי הניחו שניתן לראות בכך אור בקצה המנהרה.

אלא שכאן בא הפרסום בחדשות ערוץ 10 השבוע, והוכיח כמאמר ז'בוטינסקי, כי שקט הוא רפש.

העיתונאי ברוך קרא דיווח על פנייה לשלטונות גרמניה מצד גורמי החקירה בישראל, ובש"ס רטנו ותמהו איך זה, שמגבלות צו איסור הפרסום חלות באופן קטגורי על המידע שיוצא מרחוב הקבלן, ולא על ההדלפות שזולגות מרחוב צלאח א-דין.

גרון עמוק, ולא באזור הקבלן - שם נזהרים בכל מילה, הסביר השבוע שהפרסום על חיקור הדין מול הרשויות באירופה, הוא תסמונת למלחמה שמתרחשת מאחורי הקלעים בין היועץ המשפטי לממשלה לבין פרקליט המדינה. מנדלבליט שנחשב עד לפתיחת החקירה לידידו האישי של דרעי תובע מהפרקליטות לקבוע יעד להכרעה. "אצלי לא יהיו חקירות של פוליטיקאים שייסחבו במשך שנים", צוטט מנדלבליט לאחרונה על ידי גורמים בפרקליטות המדינה.

פרקליט המדינה שי ניצן, שהחל את הקריירה כעוזרה של ביניש בתקופת פרשת דרעי הראשונה, לא מוכן לפעול תחת מגבלות שעון החול. הפרסום על חיקור דין באירופה, מקנה לו לכאורה, תקופת זמן בלתי מוגבלת לפעולה. משא ומתן בין רשויות אכיפת החוק בשתי מדינות שונות, הוא בזאר טורקי שבמהלכו כל אחד מהצדדים מנסה לקבל כמה שיותר ולשחרר כמה שפחות. לזמן אין משמעות. אלף ימים במסגרת חיקור דין מעבר לים, כיום אתמול כי יעבור.

אם המידע על הקרב שמתנהל מאחורי הקלעים מהימן, דרעי צריך לשאת מדי בוקר תפילה מיוחדת לשלום היועץ המשפטי לממשלה. יחליט מה שיחליט היועץ על גורל ראש-הממשלה ורעייתו, ובלבד שיקצוב זמן לחקירת שר הפנים. כל עוד הממצאים שנאספו לא מפנים לעבר אריה דרעי אצבע מאשימה, דחיקת הקץ יכולה לקרב את הגאולה.

משה גפני. צילום: יונתן זינדל
משה גפני. צילום: יונתן זינדל

קללת הכלכלה
בשעה שהחברים מש"ס התכנסו לישיבת היעלבות בלשכת שר הפנים, ישב גפני במזנון הכנסת והרגיש לגמרי לבד. את הקרבות מול האוצר, שהגיעו לשיא דווקא בהצעה המחמיאה לעזוב את ראשות ועדת הכספים לטובת תיק הכלכלה, הוא מנהל בדד.

מיותר לשאול את גפני מדוע לא הסכים להפוך לשר: "לשמחתי אין לי את היצר להיקרא מיניסטר, לטוס לחו"ל ולשבת בכל בוקר יום ראשון בישיבות ממשלה", אומר גפני, "טוב לי כפרלמנטר ואני לא מכיר מקום שאפשר להשפיע בו יותר מאשר בוועדת הכספים".

חכם לומד מטעויות של אחרים וגפני למד מדרעי, שמשרד הכלכלה המשופע בתקציבים אינו מציאה גדולה לנציג חרדי: "דרעי שישב במשרד אמר לי שלבד מהנושא של מעונות, כמעט ואין למשרד נגיעה למגזר החרדי". התחום השני שנוגע למגזר הוא תעסוקת חרדים - תחום שמומלץ לח"כ מדגל התורה לעסוק בו, עוד פחות מאשר בסוגיית הגיוס.

גפני מסרב להכיר בלינקג' בין דרישותיו התקציביות, לעיכוב תקציבי האוצר בוועדה. עיקשותו
משכנעת כפי שפרוש שכנע אותנו זה לא מכבר שאין כל קשר בין החוק הנורווגי לחינוך העצמאי, וכפי שנתניהו מבהיר לאחרונה שאין כל קשר בין מינוי סדן לגברת הראשונה. גם להעלאת סוגיית זיהום האוויר בחיפה כידוע, אין כל קשר לזיהום האוויר הפוליטי וחסימת מיכי אלפר מלכהן כסגן. אנחנו מאמינים בני מאמינים, אבל לא ממש תמימים.

גפני נאלץ להתמודד השבוע עם טענות מסוג אחר. תוך כדי הלמות הפטישים על הסדן, נשמעו מלשכת סגן שר הפנים טענות ישנות על כשלים במו"מ הקואליציוני שגרמו לפער בסך 150 מיליון לרעת החרדים, בתקציב המדינה. ההסבר המספרי הובא כאן בשעתו וכשסגן השר משולם נהרי נשאל מדוע לא עמד על תיקון הליקויים, שהרי ההסכם מטעם ש"ס נחתם שבוע אחרי יהדות התורה, הוא השיב, בתרגום חופשי, כי אבן שזרק לבאר ליטאי אחד, גם מאה תימנים לא יוכלו להוציא. "אלקין ולוין אמרו לי, יהדות התורה הסכימה, גפני חתם. מה אתה רוצה- שנפתח מחדש את ההסכמים?".

לטענות הללו, גפני לא משיב במילים אלא במסמכים. ארבעה נושאים עומדים בלב הוויכוח בין גפני לאוצר: הבטחת הכנסה לאברכים, תמרוץ וטיפוח, תגבור לימודי יהדות וערך הנקודה לבחורי ישיבות ואברכים. "את כל הנושאים הללו עיגנתי במפורש בהסכם הקואליציוני", אומר גפני וגם מוכיח.
במסגרת פינתנו 'דבר אלי בכתובים', להלן הנתונים. סעיף 54 להסכם הקואליציוני שבין יהדות התורה לליכוד קובע מפורשות: "התקציבים לעניין שעות תמריץ, טיפוח ותל"י יתוקצבו כפי שתוקצבו בבסיס התקציב בשנת 2012". סעיף 58 להסכם קובע במילים לא פחות נחרצות: "סכום התמיכה במוסדות התורניים לא יפחת בבסיס התקציב מהסכום הכולל שמופיע בהסכם הקואליציוני משנת 2009 בין סיעת הליכוד לסיעות יהדות התורה, ש"ס והבית היהודי". לא על הגפני לבדו. גם ש"ס בתמונה.

להתחייבות הזאת, יש כמובן המשך: "וכן ערך הנקודה במוסדות התורניים החרדים לא יפחת מערך הנקודה כפי שהיה במוסדות אלה ב-2012 והוא יחול רטרואקטיבית". גם בנוגע להבטחת הכנסה, הסיכום ברור ונהיר. סעיף 60 להסכם קובע: "הממשלה תפעל ללא דיחוי, ולא יאוחר ממועד העברת התקציב הקרוב, להגשת ולהעברת חוק הבטחת הכנסה לתלמידי ישיבות". בסוגיה הזאת, גפני מאמין שיושגו הבנות כבר בשבועות הקרובים. התקנות יאושרו עם הגבלת התשלום לחמש שנים רטרואקטיבית, ותיקוני החקיקה יתבצעו במועד מאוחר יותר בהסכמת הצדדים.

נמשיך ברשותכם בהצגת הסעיפים. על רקע הסטת התקציבים המאסיבית לכיוון הבית היהודי בקדנציה שעברה, דרש גפני שיינתן ביטוי לסיכומים בין יהדות התורה לליכוד, גם בהסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד לבית היהודי. בסוף סעיף 40 להסכם בין הבית היהודי לליכוד, שכולל סיכומים בנוגע להעברות הכספים לישיבות ההסדר ולמוסדות התורניים הציונים-דתיים, נכתב מפורשות: "ובלבד שלא יפגעו הסיכומים המופיעים בסעיף 58 בהסכם הקואליציוני בין סיעת הליכוד לסיעת יהדות התורה לכינון הממשלה ה-34".

"בקדנציה הזאת התרגלתי לכך שאת המאבקים התקציביים אני מוביל לבד", אומר גפני, "זה בסדר, הגב שלי מספיק רחב, אבל כשמישהו קם ומנסה לעוות את מה שהיה, מחובתי להעמיד דברים על דיוקם. הכל כתוב ולכן הרשות לסלף מה שהיה, לא נתונה".

לחברים המקטרים מש"ס (נהרי הוא האמיץ היחיד שאמר בקול מה שאחרים חושבים) מומלץ לעדכן את גרסת ההפעלה. הגורם הפעלתן שניסח את הסעיפים התקציביים של יהדות התורה במו"מ מול הליכוד, הוא המשפטן החרדי שמוליק ליטוב, עד תמול שלשום יועצו הצמוד והמוכשר של יו"ר ועדת הכספים.
אלא שליטוב חצה את הקווים (בהסכמה, לצורך העלאה בדרגה) ומונה בימים האחרונים לתפקיד בכיר רשמי במשרד הנגב והגליל. מדובר במינוי ראוי, ובאדם שכישוריו ויכולותיו האפילו על מוצאו (לתשומת לב רמי סדן), אך מעתה ואילך יידעו החבר'ה מש"ס כי במותחם ביקורת על הישגי דגל במו"מ, הם יורים בתוך הנגמ"ש.

הטור מתפרסם ברשת קו עיתונות.



עוד בנושא:





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.