685,000 ש"ח פיצוי על נפילה מסולם
ס' תושב נתניה פוצה באמצעות עו"ד אלי מאור בימים אלה על ידי חברת הביטוח "כלל", המבטחת של מעבידו, בעקבות נפילתו מסולם במהלך עבודתו כמתקין קונסטרוקציות אלומיניום
ס' תושב נתניה, בן 40 במועד פגיעתו, נפגע במהלך עבודתו בבית לקוח באזור המרכז, בעת התקנת פרגולה במפרסת של הלקוח ובהתאם להוראות מעבידו. במהלך הירידה מהפרגולה הגבוהה לכיוון הסולם, החליק ס' כשלא הצליח לייצב את רגלו על הסולם בבטחה ונפל מגובה רב, של למעלה משנים וחצי מטרים.
ס' הובהל ע"י חבריו לעבודה ממקום התאונה לביה"ח לניאדו בנתניה, שם אובחן לו שבר בכף רגל ימין, ובביה"ח לניאדו הוחלט על קיבוע השבר בסד גבס ארוך עם איסור דריכה, ואשפוזו ללא ניתוח ולצורך השגחה בלבד במחלקה הכירורגית בבית החולים.
לאחר שחרורו של ס' מאשפוז בביה"ח, הוא הצטווה על מנוחה ולאחר שהורד הגבס, הוא החל בטיפולי פיזיותרפיה לשיפור טווחי התנועה בכף הרגל וכן היה במעקב אורטופד במרפאות חוץ אורטופדיה בביה"ח לניאדו ונטל תרופות לשיכוך כאבים.
ס' באמצעות עו"ד אלי מאור מבני ברק, המוכר כמי שמתמחה בתביעות רשלנות רפואית, תאונות דרכים ותאונות עבודה, עתר למוסד לביטוח לאומי להכרה בתאונה כ"תאונת עבודה", וכן בתביעה לקביעת דרגת נכות רפואית קבועה לכל ימי חייו.
לאחר שהופנה ע"י עו"ד מאור למומחה מנוסה ומוכר לכירורגיה אורטופדית לחוות דעת רפואית פרטית, שקבעה לו אחוזי נכות בשיעור של 30%, עמד ס' בפני ועדה רפואית במוסד לביטוח לאומי והוכרה לו נכות בשיעור של 30% קבועה לכל ימי חייו, שבגינה הוא זכאי לקצבה חודשית בסכום של אלפי ש"ח לחודש.
במקביל הגיש ס' באמצעות עו"ד אלי מאור גם תביעה לבית המשפט השלום בפ"ת בגין רשלנות המעביד נגד חברת הביטוח כלל, מי שביטחה את המעביד של ס' במועדים הרלבנטיים לתביעה, ולפיכך אחראית בפיצויו בגין נזקיו ע"פ פוליסה שהנפיקה חברת הביטוח מסוג "חבות מעבידים".
במסגרת כתב התביעה מציין ס' בין היתר כי קודם לפגיעתו הוא לא עבר כל הדרכה או אימון לעבודה בגובה בהתאם לתקנות הבטיחות (עבודה בגובה), שהותקנו עוד בשנת 2007, וכן שהסולם שבגינו אירעה פציעתו, היה לא תקני ולא בטיחותי, ומכל מקום לא עמד בתקן 1847 של מכון התקנים, שעניינו בקיום החובות בדבר תקינות ובטיחות של סולמות, המיועדים לעבודה בגובה.
כן נטען בכתב התביעה כי בהתאם להלכת בית המשפט העליון מקדמת דנא, יש לחייב את חברת הביטוח כמי שבאה בנעליו של המעביד לעניין פיצויו של ס', וזאת מכח הלכה של ביהמ"ש העליון בדבר חובה של מעביד ליצירת תנאי עבודה בטוחים ובטיחותיים לכלל עובדיו ולרבות חובתו למניעת סיכונים לתאונות בכל אתר ואתר בו מצויים עובדיו, ושנוכח הפרת החובה הברורה לכל בר בי רב, זכאי ס' לפיצוי מלא וגבוה על נזקיו הקשים בעבר ולעתיד עד תום תוחלת חייו, כמקובל.
לאחר הליכי מו"מ לפשרה של עו"ד מאור עם חברת הביטוח כלל, הוחלט במסגרת הסדר פשרה שהוגש לתיק ביהמ"ש וקיבל תוקף של פסק דין בביהמ"ש השלום בפ"ת, על פיצויו של ס' בסכום של 685,000 ש"ח, שלאחר ניכוי ע"פ דין של תקבולי המוסד לביטוח לאומי, ששולמו וישולמו לס' ממחלקת נפגעי עבודה בסכום כולל ע"פ חוו"ד אקטואר של 500,000 ש"ח, יוותר לו פיצוי נוסף מחברת הביטוח של 185,000 ש"ח.
ס' הובהל ע"י חבריו לעבודה ממקום התאונה לביה"ח לניאדו בנתניה, שם אובחן לו שבר בכף רגל ימין, ובביה"ח לניאדו הוחלט על קיבוע השבר בסד גבס ארוך עם איסור דריכה, ואשפוזו ללא ניתוח ולצורך השגחה בלבד במחלקה הכירורגית בבית החולים.
לאחר שחרורו של ס' מאשפוז בביה"ח, הוא הצטווה על מנוחה ולאחר שהורד הגבס, הוא החל בטיפולי פיזיותרפיה לשיפור טווחי התנועה בכף הרגל וכן היה במעקב אורטופד במרפאות חוץ אורטופדיה בביה"ח לניאדו ונטל תרופות לשיכוך כאבים.
ס' באמצעות עו"ד אלי מאור מבני ברק, המוכר כמי שמתמחה בתביעות רשלנות רפואית, תאונות דרכים ותאונות עבודה, עתר למוסד לביטוח לאומי להכרה בתאונה כ"תאונת עבודה", וכן בתביעה לקביעת דרגת נכות רפואית קבועה לכל ימי חייו.
לאחר שהופנה ע"י עו"ד מאור למומחה מנוסה ומוכר לכירורגיה אורטופדית לחוות דעת רפואית פרטית, שקבעה לו אחוזי נכות בשיעור של 30%, עמד ס' בפני ועדה רפואית במוסד לביטוח לאומי והוכרה לו נכות בשיעור של 30% קבועה לכל ימי חייו, שבגינה הוא זכאי לקצבה חודשית בסכום של אלפי ש"ח לחודש.
במקביל הגיש ס' באמצעות עו"ד אלי מאור גם תביעה לבית המשפט השלום בפ"ת בגין רשלנות המעביד נגד חברת הביטוח כלל, מי שביטחה את המעביד של ס' במועדים הרלבנטיים לתביעה, ולפיכך אחראית בפיצויו בגין נזקיו ע"פ פוליסה שהנפיקה חברת הביטוח מסוג "חבות מעבידים".
במסגרת כתב התביעה מציין ס' בין היתר כי קודם לפגיעתו הוא לא עבר כל הדרכה או אימון לעבודה בגובה בהתאם לתקנות הבטיחות (עבודה בגובה), שהותקנו עוד בשנת 2007, וכן שהסולם שבגינו אירעה פציעתו, היה לא תקני ולא בטיחותי, ומכל מקום לא עמד בתקן 1847 של מכון התקנים, שעניינו בקיום החובות בדבר תקינות ובטיחות של סולמות, המיועדים לעבודה בגובה.
כן נטען בכתב התביעה כי בהתאם להלכת בית המשפט העליון מקדמת דנא, יש לחייב את חברת הביטוח כמי שבאה בנעליו של המעביד לעניין פיצויו של ס', וזאת מכח הלכה של ביהמ"ש העליון בדבר חובה של מעביד ליצירת תנאי עבודה בטוחים ובטיחותיים לכלל עובדיו ולרבות חובתו למניעת סיכונים לתאונות בכל אתר ואתר בו מצויים עובדיו, ושנוכח הפרת החובה הברורה לכל בר בי רב, זכאי ס' לפיצוי מלא וגבוה על נזקיו הקשים בעבר ולעתיד עד תום תוחלת חייו, כמקובל.
לאחר הליכי מו"מ לפשרה של עו"ד מאור עם חברת הביטוח כלל, הוחלט במסגרת הסדר פשרה שהוגש לתיק ביהמ"ש וקיבל תוקף של פסק דין בביהמ"ש השלום בפ"ת, על פיצויו של ס' בסכום של 685,000 ש"ח, שלאחר ניכוי ע"פ דין של תקבולי המוסד לביטוח לאומי, ששולמו וישולמו לס' ממחלקת נפגעי עבודה בסכום כולל ע"פ חוו"ד אקטואר של 500,000 ש"ח, יוותר לו פיצוי נוסף מחברת הביטוח של 185,000 ש"ח.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו תגובות