י"ח אדר ב' התשפ"ד
28.03.2024

מהותו של היהודי אינה משתנה לעולם

בעוד הגויים מתדרדרים מדור לדור, היהודים אינם משתנים ומהותם האיכותית מכל העמים נשארת

מהותו של היהודי אינה משתנה לעולם

"וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה היא כמראה אשר הראה ה' את משה כן עשה את המנורה (ח, ד)

נרמז כאן יסוד גדול בעבודת הקודש של כל אדם מישראל.

הנה בספר דניאל (פרק ב') מסופר על הצלם שראה נבוכדנצר בחלומו, שבפשטות בא לרמוז על ההיקף הכללי של אומות העולם במשך הדורות, אבל גם לרמוז על צורת הגוי ומהותו, וכך נאמר שם:

"הוא צלמא ראשה די דהב טב, חדוהי ודרועוהי די כסף, מעוהי וירכתה די נחש, שקוהי די פרזל, רגלוהי מנהון די פרזל ומנהון די חסף", [תרגום: הצלם, ראשו עשוי זהב טהור, חזהו וזרועותיו עשויים כסף, בטנו וירכיו – נחושת, שוקיו – ברזל, ורגליו תערובת של ברזל וחרס].

ללמדנו, שאומות העולם משתנים במשך הדורות שינויים משמעותיים ומציאותיים, אם מתחילה היו של זהב, אח"כ ירדו ירידה אחר ירידה, עד שרגליהם, דהיינו סופם, עשויים מחרס – החומר הפחות ביותר.

ולא רק ירידת הדורות היא כך, אלא מהות האדם שבהם היא כך, גם אם לראש ישנה לפעמים חשיבות והוא של זהב, הנה שאר חלקי הגוף יורדים ירידה אחר ירידה, עד בשפלות הגרועה ביותר.

לא כן אצל ישראל, עליהם נאמר, "וזה מעשה המנורה מקשה זהב, עד ירכה עד פרחה מקשה היא", דהיינו תרתי, הן מבחינת ירידת הדורות, שאף שוודאי ישנם הבדלים עצומים בין ראשי הדורות לסופן, (אם ראשונים כמלאכים אנחנו כבני אדם, ואם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים ולא כחמורו של רבי פנחס בן יאיר) אבל עדיין עם ישראל מתחילתו ועד סופו מקשה אחת של זהב, והן מבחינת כל אדם לעצמו – "עד ירכה", דהיינו המקום השפל שבאדם, מאכלו ומשתהו ושאר עסקי העולם היומיומיים, "עד פרחה", יופיו ותפארתו, היינו בשעה שעוסק בלימוד התורה ומעשה המצוות – כולם מקשה אחת, זהב טהור.

וכל זה ללמדך, שעיקר צורת ומהות היהודי לא תוכל להשתנות לעולם, אם זה הלבוש היהודי הצנוע, צורת דיבורו, משאו ומתנו עם הבריות באמונה, ואם זו מסירותו לתורה ולמצוות, וגם בדור האחרון זה, שכל כך ירדנו לעומת אבותינו, עדיין צריך לשמור על צורת היהודי הטהורה – מקשה אחת של זהב טהור.

וכן בחיי האדם עצמו, לא רק השעות שבהן האדם עובד את בוראו הן של זהב טהור, אלא גם בעת שהוא מתעסק בענייניו הגשמיים, כל מעשיו צריכים להיות לשם שמים, לאגור כח לעבודת הבורא, וגם צורת מעשיו, שיהיו בענווה בצניעות והסתפקות.

נמצא שהן הפרחים והן הירכיים, כללותם, היא מנורה אחת שבה בוערים נרות הקודש, להבות אש של קדושה, כולה מקשה אחת – זהב טהור, ועל זה נאמר, "ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר" (ישעיה מט, ג)

בברכת שבת שלום ומבורך
צוריאל
צוריאל קריספל יהודי גוי שינוי מהות

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד