המסמך שחושף את השקר של 'גזירת הגיוס': "רק כדורים יעזרו"

לאחר כמויות אינסוף של חוברות שונות אותן מפיצים אנשי "הפלג הירושלמי" בדבר "סכנת הגיוס", החליטו גורמים שונים המשתייכים לזרם המרכזי של היהדות החרדית האשכנזית לעלות למתקפה.

אותם גורמים הוציאו חוברת מקיפה ובה הם קורעים את מסכת השקרים מעל פניהם של אנשי "הפלג הירושלמי". "בחדרי חרדים" מביא בפרסום ראשון את החוברת המלאה, בה מוכיחים אותם גורמים את הדרך המניפולטיבית בה פועלים אנשי "הפלג הירושלמי", ואשר נשלחת בימים אלו לראשי ישיבות ולרבנים על מנת להציג בפניהם את התמונה המלאה.

חלק מרכזי בתחילת החוברת עוסק בעובדה כי במידה וחוק גיוס נוקשה יופעל מי שיפלו ויתגייסו לצבא הם אלה הנקראים "החוליה החלשה", תלמידים ספרדים שהוריהם ישלחו אותם לצבא מיד עם כניסת החוק לתוקף.

עורכי החוברת כותבים: "ישנם חסרי הבנה המתייחסים לנושא בקלות ראש ובזחיחות דעת: 'רק ינסו לקחת אותנו לכלא נעמוד ונילחם בכל כוחנו, נעשה מרי אזרחי, נהפוך את המדינה, נלשין עליכם לאמריקה, ולביה"ד הבינלאומי בהאג..' ומה שהישיבות ייהפכו אוטומטית לבלתי חוקיות - 'מה לנו ולחוקיהם?'.. בעולם הסיסמאות זה נשמע אולי נחמד, אולם המשמעות המעשית היא: הפקרת מאות ואלפי נפשות החלשים לשמד!"

לדברי עורכי החוברת, "ישנם אלפי בחורי ישיבות מהעולם הספרדי, שההורים שלהם אינם כה חזקים. די בעצם העובדה שהלימוד בישיבה הינו עבירה על החוק, בכדי שיוציאו את ילדיהם בתוקף מהישיבה וישלחו אותם לצבא. ההתלכדות וההתלהבות הגדולה של הציבור לצאת למלחמה, לא ממש תשכנע אותם. הם לא ישלחו את ילדיהם להתעמת עם שוטרים ברחובות ולמשוך זנבות סוסים".

עוד נכתב כי "מי שמפמפם את הסיסמא "נילחם בכל הכח" ומתעלם מבעיית ההסתבכות עם החוק - הוא אגואיסט. הוא אכזר. הוא מתכוון לומר: מקיץ תשע"ו ואילך, אני וחברי האשכנזים המיוחסים נילחם בכל הכח, ולא אכפת לנו כלל שהחלשים והנחשלים ייפלו ולא יעמדו בזה. לא אכפת לנו על ישיבות הנושרים והמתקשים שיתרוקנו. לא אכפת לנו על כ-30 אחוז מעולם התורה כיום שיופקר מיידית לצבא השמד. העיקר שאנחנו נרגיש טוב. "אנחנו" מנופפים אגרופים מול החילונים".

"הנושא של גיוס בני ישיבות הוא נושא טעון ביותר בדעת הקהל החילוני" כותבים עורכי החוברת. לדבריהם, "מרבית הציבור החילוני לא משלימים עם העובדה שהבנים שלהם נהרגים ואחרים לא. זהו נושא מסעיר מבחינתם. זה לא נושא סטנדרטי, וכידוע מה שהיה מרן הגרא"מ שך זצ"ל אומר תמיד, שהוא חושש מהפגנה של אימהות שכולות על ה'אפליה בין דם לדם'. כרגע החילונים סובלים זאת משום שזה חוקי והושג בכלים דמוקרטיים, אולם אם החרדים יעשו זאת באופן בלתי חוקי, התקשורת תשתולל והציבור החילוני יעמוד על הרגליים האחוריות, הורים שכולים יצאו לרחובות, וכו'. גם אם השלטון מאוד ירצה, הוא לא יוכל לשתוק לחרדים משום שהממשלה שלו תיפול. כל שר או חבר בממשלה שיתמוך בעבריינות שכזו, יוקע אל עמוד הקלון התקשורתי באופן שלא יוכל לעמוד בו. הנזקים, עלולים להיות עצומים".

לסיכום הנושא הזה כותבים עורכי החוברת: "הגישה ה'מחמירה' וה'קיצונית' מציעה שהאשכנזים המיוחסים יילחמו בכח וממילא כל הספרדים החלשים יופקרו לגורלם טרף לשיני חוק לפיד. הצעקות והאגרופים לא ישכנעו את האימהות הספרדיות והבחורים הנושרים".

בנוגע לעובדה כי "חוק לפיד" תוקן בהצלחה על ידי הנציגים החרדים בכנסת הנוכחית וכי עולם התורה זכה לשבע שנות שקט נוספות מעצם העובדה שכל תלמיד ישיבה המגיש דיחוי לא מתגייס לצבא, יחד עם ביטול "תקופת הקבע" בסיום 7 שנות השקט, כותבים עורכי החוברת: "בעיה. העובדות קצת מפריעות לטהרת ההשקפה.. עולם התורה נפטר מחרב הגיוס שהונפה עליו. מה עושים המשטינים? יוצרים במוחותיהם של שבויי הכת ערבוביה מגוחכת ואווילית בין הנושא החוקי לבין נושא הפיתויים. מלחמת הכל בכל..".

על נושא המלחמה ב"פיתויים" נכתב: "גדולי ישראל פועלים בשתי זירות שונות - בזירה החיצונית ע"י חברי הכנסת לנטרל את האיום החוקי העשוי להפיל מיידית את כל החלשים. ובזירה הפנימית ע"י שלוחיהם במערכות הפנימיות לטפל בבעיית המתגייסים מרצון (-פיתויים). שתי הזירות מובדלות זו מזו ואם אין דעת הבדלה מניין. הסיסמא: "אני לוחם בפיתויים בכל כוחי". המציאות: אתה צווח מול חברת האייפון במקום לטפל בבעיית האייפונים שבציבור".

בנוגע לקונספירציית היעדים כותבים עורכי החוברת: "ישנם אנשים בתוככי בציבור החרדי, המסתובבים שטופים בהזיה ש"שולחים יעדים". יש איזושהי 'גזירת יעדים' שמחייבת 'משלוחים' של יעדים, ויש שיתוף פעולה ושליחה והעלמת עין והשתקה וכו' וכו' - כשיורדים מעולם ההזיה לעולם המציאות, קשה להבין על מה בדיוק הם מדברים. מי בדיוק שולח? מי מסייע? מה עושים? מה נמנעים מלעשות? האם קורה איזה דבר שלא היה עד היום? כל מערכות ההצלה של הציבור פועלות במלוא הקיטור".

חלק גדול בחוברת תוקף את עיתון "הפלס", השופר המרכזי של "הפלג הירושלמי". כך למשל נכתב בחוברת: "מהו מקור ההזיה? בחוק לפיד היו רשומים מספרים שהוגדרו בחוק כ"יעדים", המשמעות המעשית שלהם הייתה חוק של כפיית גיוס במקרה שלא יעמדו בהם. כעת, עם התיקון, נטרלו חברי הכנסת את מרכיב הכפייה מהחוק לחלוטין, וממילא נטרלו גם את משמעות היעדים. אמנם המספרים לא נמחקו אבל כעת הם נוטרלו והתרוקנו מתוכנם. אין להם שום שיניים ושום משמעות מעשית. הדבר היחיד שרשום בחוק ביחס אליהם שהחל משנת 2020 שר הביטחון צריך "לשים לב" אליהם. אין כל הגבלה וכל חובת כפייה. הסמכות בידי שר הביטחון ובכן, החכי"ם מחקו את ה'שיניים' החוקיות ולא מחקו את המספר המרוקן מתוכן. איך הגיעו מכאן ל'גזירת יעדים' חדשה? למשלוחים, לסלקציה בין ספרדים לאשכנזים וכדו'? פשוט מאד. בשביל זה יש לנו 'עיתון'".

כאן מביאים עורכי החוברת ציטוט של כותרת מ"הפלס", בו נכתב "הממשלה הנוכחית, בתמיכת מפלגות חרדיות, מחליטה לאשר ולקיים את גזירת השמד ולהנציח תהליך מחריד של אספקת "יעדי גיוס" מקרב בני הישיבות".

על כך כותבים עורכי החוברת: "כמה פשוט. רק מילה או שתיים. המפלגות החרדיות מנציחות "תהליך מחריד של אספקת יעדי גיוס".. זהו. זה כל הסוד. והרי לנו דוגמה חיה לשטיפת מח בפעולה. הקרבן השבוי בכשפיו של הלבלר, אינו מודע כלל לעובדה שזה עתה הושתל במוחו נתון! הוא קולט זאת בתת מודע כ"עובדה". זה הלא היה כתוב בעיתון. הוא קרא על כך ביחד עם תיאור המציאות של הפיגוע, ושל שער הדולר. עבורו, זאת תמונת המציאות עצמה! "מספקים יעדים"! לאחר מכן הוא מסתובב בכולל כאחוז טרוף, ומצווח ברחובות ובקווי הטלפונים כאחוז דיבוק, ואף אחד לא מבין איפה הוא חי. האמת היא, שמבחינה נפשית הוא אינו מסוגל לבחון ולבדוק אם אכן הנתון המושתל אצלו אכן קיים במציאות, או שמא פוברק במוחו הקודח של עיתונאי בעל כוונה זדונית, כיון שהוא איננו מודע כלל שהשתילו אצלו נתון. הוא איננו מודע לכך שיש מי שמנצל אותו ומשתמש בו - במבין הגדול - לצרכיו האישיים".

לטענת עורכי החוברת, ההתגייסות מרצון לצבא לא קשורה לחוק או לצבא, אל לתופעת הנשירה, שלא קשורה כלל לחוק הגיוס: "התופעה קיימת לא מאתמול ולא משלשום. ישנם בחורים שנושרים מהמסגרת, עוזבים את הישיבה, או נזרקים ממנה. יש שהולכים לרחוב, יש שהולכים לגור בת"א, יש לצבא, יש לאוניברסיטה, ועוד. התופעה היא לא צבא, התופעה היא הנשירה מהמסגרת מהמסגרת.הצבא הוא אחד מהמקומו מהמקומות שמגיעים לשם כשנושרי כשנושרים. הנושא הוא אם כן לשמור על הבחור שיישאר במסגרת. אם ייצא מהמסגרת יגיע לאחד מכל המקומות המקולקלים".

עוד נכתב כי "באופן מופלא, אחרי ככלות הכל, רואים בני הכת את עצמם כ'מבינים' ורואים למרחוק בעומק מיוחד ומקורי, בה בשעה, שכל טענותיהם מסתכמות בתגובה אימפולסיבית טבעית של ילד בן שלוש: "החילונים באים, בוא נצרח".. שום הבחנה, שום הבדלה, שום מחשבה, שום תחכום, שום מורכבות. פלאי המח האנושי...".

עורכי החוברת כותבים לסיכום: "הבסיס של מערכת ההסתה הוא ערבוביה ובלבול של כמה דברים שאין כל קשר ביניהם: הטיפול בבעיית החוק שכופה גיוס - נושא הפיתויים - העובדה שישנם מתגייסים. המשולש הזה מהווה בסיס ליצירת סיסמאות שטחיות, שמבלבלות ומטשטשות את הנושא".

"סיכום קצר של רשימת הסיסמאות - אל מול המציאות:
הסיסמא:'אות מתה'. המציאות: חלשים מתים.
הסיסמא: 'נלחמים בפיתויים'. המציאות: נושא פנימי. אתה נלחם מול מייצרי האייפונים במקום לטפל בבעיה.
הסיסמא 'שולחים יעדים'. המציאות: איש הכת מהווה יעד להשתלת הזיות קודחות, ולשליחתם הלאה על ידו.
הסיסמא: 'עובדה שמתגייסים'. המציאות: התופעה היא לא צבא. הצבא הוא אחד מהמקומות שמגיעים בנשירה מהמסגרת (אין מתגייס בלי איפון) הנושא מטופל ברמה המערכתית.
הסיסמא: 'לגיטימציה' המציאות: באיחור של 70 שנה, כיוונת לדברי ה'ויואל משה' זיע"א..
הסיסמא: אני נלחם בגיוס. המציאות: אתה מעודד גיוס. אתה משכנע את כולם שהיהדות החרדית בעד גיוס".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!