בנו של הנרצח בראיון דומע: "לא מאמין שזה קרה, זה כמו חלום"

נתנאל מרק, בנו של הרב מיכאל מרק, המצוי בעיצומם של ימי ה'שבעה' על אביו שנרצח בפיגוע הקשה בכביש 60, בראיון כואב ודומע לאתר "בחדרי חרדים", משחזר את הרגעים הקשים עם היוודע הבשורה המרה, התחושות שאחרי ומעלה זכרונות מאביו ז"ל.

"יום שישי בצהריים, הכל רגוע, אני הייתי בתפקידי כקצין בחטיבה סמוכה לחברון, לפתע קיבלנו קריאה בקשר על תקרית פח"ע בכביש 60. הגעתי לזירה עם חברי ליחידה, וראיתי רכב הפוך עם פגיעות קליעים בדפנות הרכב, ישר זיהיתי שזה המשפחה שלי. לא חלמתי שאגיע לזירה ואראה שבני משפחתי היו מעורבים בפיגוע. אבי, אימי ואחותי תהילה כבר פונו מהזירה, ורק אחי פדיה היה בהליכי פינוי לבית החולים על ידי כוחות ההצלה. ברגעים הראשונים לא ידעתי מה מצבם של אבי, אימי ואחותי, לאחר מספר דקות, כשהתלוויתי באמבולנס לאחי פדיה לביה"ח נודע לי על הנורא מכל - שאבא נפטר ואמא במצב קשה".

מה מצב המשפחה אחרי האסון? איך מתמודדים?

"המצב קשה, אבל יש אחדות בין האחים וזה מחזק אותנו, כל אח מחזק את השני. בזמנים שאין מנחמים כל האחים מדברים על הפיגוע ומנסים להבין מה קרה שם. כל אחד משתף את מה שהוא חושב. זה שיח שהוא חשוב לנו מאוד. חונכנו כל בני המשפחה תמיד לדבר על הכל. זה פותח המון את המחשבות".

מה המוסר שלקחת מאביך ז"ל?

"לקחתי שני דברים: החיבור בין עולם המעשה לתורה ולמשפחה, שמבחינת אבא היו 3 דברים שתמיד האמין בהם. לימוד תורה - עבודת כפיים, עשייה ומשפחה. ובנוסף, כל הזמן אבא היה בסטטוס של לתת ולעזור אחד לשני, כל מה שהיה לו תמיד דאג שלא יחסר לאף אחד מבני המשפחה וחבריו. זה דברים שאני לקחתי מאבא, וכל אחד מעם ישראל צריך לקחת את זה איתו, וזה מה שימשיך את נשמתו של אבא בעולם".

פדיה, אמא והאחות תהילה שהיו מעורבים בפיגוע זוכרים משהו?

"אמא לא זוכרת כלום, אך פדיה ותהילה כן זוכרים, הם סיפרו שביום שישי בדרך לשבת אצל סבתא בירושלים, הם שמעו הרבה פיצוצים, אמא צעקה 'תיזהרו' והרכב התהפך, הם הצליחו להיחלץ מהרכב ההפוך בעזרת פלסטינים, שאף הזעיקו את כוחות ההצלה והמשטרה, ומשם כבר פינו אותם לביה"ח".

מתי דיברת בפעם האחרונה עם אבא ז"ל?

"יום לפני כן, ביום חמישי, הכל היה רגיל ורגוע. עדיין אני לא מאמין שזה קרה. זה כמו חלום".

מה יש לך לומר על המצב הביטחוני?

"הצבא פועל רבות ימים ולילות בכדי למנוע פיגועים, אך זה לא מספיק מצד המדינה. הצבא פועל מצויין אך מי שמפקד עליו זה המדינה שצריכה לשנות את המצב מהשורש".

על זרם המנחמים שלא פוסק ומגיע מכל קצוות הארץ מספר נתנאל לבחדרי חרדים: "זה מחזק מאוד את בני המשפחה, זה אחדות גדולה שמלכדת את כל עם ישראל".

כששאלנו את נתנאל כיצד האחים סיפרו אמש לאם לראשונה שהאב נרצח בפיגוע, והאם הוא יכול לשתף כיצד הגיבה, הוא בחר שלא לפרט, אך הוסיף: "מצבה של אמא משתפר לאט לאט. רואים ניסים אך אני מבקש מכל עם ישראל שיתפללו לרפואת אימי חווה אריאל בת איילת השחר. שתחלים ותקום מהחולי".

"תהילה השתחררה הביתה היום, והיא מחלימה בניסי נסים. אפשר לומר שתהילה נפצעה קל בהרבה מאמא. אך צריך עדיין תפילות לרפואתה גם - תהילה בת חווה אריאל. עדיין לא ברור מתי אמא תשתחרר מבית החולים".

צילום: זירת הפיגוע (Wisam Hashlamoun/Flash90)

בנוסף - מוחמד אבו שארח ועלי אבו שארח היו הראשונים שניגשו לבדוק את מצבם של בני המשפחה. כעת הם משוחחים עם אתר "בחדרי חרדים" ומשחזרים: "יום שיש בשעה 14:30 יצאנו מביתנו בכפר דהריה שנינו ואישתו של מוחמד. בדרך בכביש 60 ראינו רכב הפוך".

מוחמד: "אחי עלי הוא רופא מתמחה. אמרתי לו שיעצור אולי היושבים ברכב עברו תאונה קשה וזקוקים לסיוע. עצרנו את הרכב וירדנו אל בני המשפחה. ראינו את הבת תהילה במצב לא טוב בכלל תוך שהיא צועקת מה קרה לאבא ולאמא תבדוקו אם הם מתו. אמרנו לה אל תדאגי והרגענו אותה.

"הסברתי לבת (תהילה) שאחי רופא והוא יעזור לה. אחי הרופא החל לטפל בתהילה וחילץ אותה מחוץ לרכב וחסם את שטף הדם שיצא לה מהבטן.

"אח"כ התקדמנו לאמא (חווה) אמרתי לאחי עלי שאם לא נחלץ אותה עכשיו יש חשש שהיא תמות. נכנסו מהדלת האחורית של הרכב ושחררנו את האמא מהחגורה. בנתיים הגיע אמבולנס פלסטיני והחלו לטפל באמא. אם לא היינו משחררים את האם מהחגורה היא יכלה למות.

"אחרי שסיימנו לטפל באמא עברנו לטפל באבא (מיכאל), אבל כבר לא היה לו דופק הוא היה ללא הכרה כלל, היה ממש מוטל מת. הילד הבן (פדיה) היה מחוץ לרכב בטראומה.

"האבא והאמא לא הצליחו לדבר או לשדר סימנים, רק הבן פדיה והבת תהילה היו בטראומה. הם צרחו מפחד 'אבא אמא פיגוע'".

ראיתם את המחבלים שירו בבני המשפחה?

"לא. הגענו שהרכב היה הפוך. ללא סובבים".

הם חששו שאתם המחבלים?

"בני המשפחה לא חששו מהמבטא הערבי שלנו, הם הבינו שאנחנו ערבים שרוצים לסייע. בזמן החילוץ כשכוחות ההצלה והביטחון לא הגיעו עדיין, עבר גי'פ צבאי הסתכל לעברנו וחשב שמדובר בתאונה של פלסטינים, והמשיך הלאה. אחרי מספר דקות הגי'פ חזר שוב כי הבין שמדובר בפיגוע, ואז כבר הגיעו כל הכוחות ואנשי ההצלה".

"התחושות קשות כשקורה דבר כזה, אנחנו סיכנו את החיים שלנו בשבילם. ראינו יהודים פצועים. לא נעזור להם? אנחנו רוצים שלום ואחווה בישראל".

מוחמד: "אני עובד בשטחי ישראל, עבדתי בהרבה בתים של דתיים, הם אנשים טובים, צריכים רק שלום ואחווה".

אתם מגנים את הפיגוע?

"בוודאי, איך אפשר לחשוב שלא. לרצוח יהודים זה לא בראש שלנו. אנחנו משתתפים בצערם של המשפחה, ושולחים להם מכאן תנחומים, והחלמה מהירה לאמא, לבת ולבן. אם נוכל נגיע לבקר את בני המשפחה ולנחם אותם".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!